ביאור:בבלי כתובות דף פט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

[המשך המשנה]  

גובה כתובתה [1]; כתובה ואין עמה גט, היא אומרת "אבד גיטי [2]" והוא אומר "אבד שוברי [3]";

וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב [4] ואין עמו פרוזבול [5] - הרי אלו לא יפרעו. [6]

[7]

רבי שמעון בן גמליאל אומר: מן הסכנה [8] ואילך - אשה גובה כתובתה שלא בגט ובעל חוב גובה שלא בפרוזבול.

גמרא:

שמע מינה [9] כותבין שובר; דאי אין כותבין שובר - ליחוש דלמא מפקא לה לכתובתה [10] וגביא בה [11]! [12]

אמר רב: במקום שאין כותבין כתובה [13] עסקינן [אך במשנה כתוב: 'כתובה ואין עמה גט', אם כן יש כתובה?!].

ושמואל אמר: אף במקום שכותבין כתובה.

ולשמואל כותבין שובר [14]?

אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל [15]: במקום שאין כותבין, ואמר "כתבתי" - עליו להביא ראיה; במקום שכותבין, ואמרה "לא כתב לי" - עליה להביא ראיה.

[16]

ואף רב [17] הדר ביה [18], דאמר רב: בין במקום שכותבין בין במקום שאין כותבין – גט [19] - גובה עיקר [20], כתובה [21] - גובה תוספת [22]' וכל הרוצה להשיב - יבא וישיב [23].

תנן: כתובה ואין עמה גט: היא אומרת "אבד גיטי" והוא אומר "אבד שוברי"; וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב ואין עמו פרוזבול - הרי אלו לא יפרעו; בשלמא לשמואל [24] מוקי לה [25] במקום שאין כותבין ואמר "כתבתי", דאמרינן ליה: 'אייתי ראיה'! ואי לא מייתי ראיה - אמרינן ליה 'זיל פרעיה'! [26]; אלא לרב [27]: [28] נהי דעיקר לא גביא - תוספת מיהא תיגבי?

אמר רב יוסף: הכא במאי עסקינן: כשאין שם עדי גירושין: מיגו דיכול למימר "לא גירשתיה"


עמוד ב

יכול למימר "גירשתיה ונתתי לה כתובתה".

הא - מדקתני סיפא: רבי שמעון בן גמליאל אומר: מן הסכנה ואילך אשה גובה כתובתה שלא בגט ובעל חוב שלא בפרוזבול: בדאיכא עדי גירושין עסקינן, דאי ליכא עדי גירושין - במאי גביא!? אלא כולה רבי שמעון בן גמליאל היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: 'הרי אלו לא יפרעו; בד"א? כשאין שם עדי גירושין, אבל יש שם עדי גירושין - גביא תוספת; ועיקר: אי מפקא גיטא – גביא, ואי לא מפקא גיטא - לא גביא [29]!

ומן הסכנה ואילך, אף על גב דלא מפקא גיטא – גביא, שרבי שמעון בן גמליאל אומר: מסכנה ואילך אשה גובה כתובתה שלא בגט ובעל חוב שלא בפרוזבול.

אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: לדידך, דאמרת 'גט גובה עיקר' - אלמנה מן הנשואין במאי גביא [30]? [31] בעדי מיתה [32]; וליחוש דלמא גירשה [33] ומפקא לגיטא [34] וגביא ביה [35]?

ביושבת תחת בעלה [36].

ודלמא סמוך למיתה גירשה?

איהו הוא דאפסיד אנפשיה.

אלמנה מן האירוסין [37] במאי גביא?

בעדי מיתה;

וליחוש דלמא גירשה ומפקא גיטא וגביא?

אלא [38]: במקום דלא אפשר כתבינן שובר [39] דאי לא תימא הכי עדי מיתה גופייהו [40] ניחוש דלמא מפקא עדי מיתה בהאי בי דינא וגביא והדר מפקא בבי דינא אחרינא וגביא! אלא ודאי: במקום דלא אפשר כתבינן שובר.

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא [41] לרב אשי: אלמנה מן האירוסין - מנלן דאית לה כתובה [42]? [43]: אילימא מהא: 'נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנשואין גובה את הכל [44]' - דלמא דכתב לה!? וכי תימא: אי כתב לה - מאי למימרא? - לאפוקי מדרבי אלעזר בן עזריה דאמר: שלא כתב לה [45] אלא על מנת שהוא כונסה [46]!

דיקא נמי, דקתני גובה את הכל: אי אמרת בשלמא דכתב לה, משום הכי גובה את הכל'; אלא אי אמרת דלא כתב לה [47] - מאי גובה את הכל'? מנה מאתים [48] הוא דאית לה [49]!? ואלא מדתני רב חייא בר אבין אשתו ארוסה - לא אונן [50] ולא מיטמא לה [51] וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו [52]; מתה - אינו יורשה [53], מת הוא - גובה כתובתה - דלמא דכתב לה! וכי תימא אי כתב לה מאי למימרא? [54] מתה אינו יורשה איצטריכא ליה [55].

אמר ליה רב נחמן לרב הונא: לרב, דאמר 'גט גובה עיקר' - ליחוש דלמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא, והדרא מפקא בבי דינא אחרינא וגביא!? וכי תימא דקרעינן ליה - אמרה 'בעינא לאנסובי ביה' [56]!?

דקרעינן ליה וכתבינן אגביה: 'גיטא דנן קרענוהי, לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותיגבי ביה זמנא אחרינא.'

משנה:

שני גיטין ושתי כתובות [57] [וזמן כתובה שניה אחרי זמן גט ראשון] - גובה שתי כתובות [58];

שתי כתובות וגט אחד [59] או כתובה ושני גטין [60] או כתובה וגט ומיתה - אינה גובה אלא כתובה אחת, שהמגרש את אשתו והחזירה – על מנת כתובה הראשונה מחזירה.

גמרא:

אי בעיא בהאי גביא אי בעיא בהאי גביא? [61] לימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל, דאמר רב נחמן אמר שמואל: שני שטרות היוצאין בזה אחר זה [62] - ביטל שני את הראשון [63]!?

לאו אתמר עלה אמר רב פפא: ומודה רב נחמן ד'אי אוסיף ביה דיקלא [64] - לתוספת כתביה' [65]? הכא נמי בדאוסיף לה. [66]

תנו רבנן [תוספתא כתובות [67] פרק ט הלכה ו]: 'הוציאה גט, וכתובה, ומיתה [68]:

הערות[עריכה]

  1. ^ ואינו יכול לטעון "פרעתיך והחזרת לי שטר כתובתיך וקרעתיו", משום דתנאי כתובה מעשה בית דין הוא; ומהכא נפקא לן בבבא מציעא: 'הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום; מאי טעמא? - כל מעשה בית דין כמאן דנקיט שטרא דמי
  2. ^ שלא הוצאתיו עליו לגבות כתובתי על ידו, כדתנן 'גובה כתובתה', ולא קרעוהו ב"ד, אלא אבד ממני
  3. ^ כבר הוצאתו בבית דין, ואמרת "אבד שטר כתובתי" וגבו בית דין הכתובה על פי הגט וקרעוהו, ולי נכתב שובר על הכתובה: שאם תוציאי עוד על יורשי שטר הכתובה ותבואי לגבות מכח אלמנות לומר "לא נתגרשתי ולא נפרעתי" - יהיה השובר לעד, ואבד הימני
  4. ^ אחר שביעית
  5. ^ זה אומר "השמיטתו שביעית" וזה אומר "פרוזבול היה לי שלא תשמיטנו שביעית, ואבד"
  6. ^ חיישינן שמא כבר גבתה בגט וזה השמיטתו שביעית.
  7. ^ פרוזבול: במסכת גיטין מפרש בפרק 'השולח גט' (פ"ד מ"ג; דף לד,ב): הלל התקין פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית: שמוסר שטרותיו לבית דין שיגבו מן הלוה חובו כל זמן שיתבענו, דהשתא לא קרינן ביה 'לא יגוש' (דברים טו ב), שאינו תובעו כלום, אלא הבית דין תובעו, שהפקירם [היה] הפקר, והם יורדין לנכסיו.
  8. ^ שגזרו עובדי כוכבים על המצות והיו יראים לשמור גיטיהן ומשקיבלתו שורפתו, וכן פרוזבוליהן
  9. ^ מדקתני גובה כתובתה בהוצאת גט [בלבד]
  10. ^ לאחר מיתה
  11. ^ בתורת אלמנה
  12. ^ ולא חייש לאיערומי מערמא והדרא ומפקא כתובתה בבי דינא אחרינא ותגבה לאחר מיתתו בתורת אלמנה לומר "לא נתגרשתי ולא נפרעתי" - דהא ודאי בתורת גרושה לא הדרא גביא דהא קרעינן לגיטא, וכי הדרא מפקא לכתובתה בלא גט תנן מתניתין הרי אלו לא יפרעו; ומיהו הוה לן למיחש (שלא) תמתין עד שימות ותגבה בתורת אלמנה, ומדלא חייש - שמע מינה כותבין שובר על כרחו של לוה, ואינו יכול להשמיט עצמו לומר "לא אפרע עד שתחזיר לי שטרי שמא תחזור ותוציאנו" אלא אומרים לו 'פרע, והוא יכתוב לך שובר'; ופלוגתא היא בבבא בתרא (קעא,ב), וקיימא לן כמאן דאמר 'אין כותבין', לפי שנמצא זה צריך לשמור שוברו מן העכברים.
  13. ^ אלא סומכין על תנאי בית דין
  14. ^ בתמיה
  15. ^ דלעולם אין כותבין שובר, והיינו טעמא דגובה כתובתה
  16. ^ דאי מקום שאין כותבין הוא, והוא אומר "כתבתי, וירא אני שמא תחזור ותוציאנה" - עליו להביא ראיה; ואי מייתי ראיה - עדים שכתב - לא גביא; ואי לא מייתי ראיה קתני מתניתין גובה כתובתה, ואינו נאמן לומר "שניתי ממנהג העיר"; ואי מקום שכותבין הוא, והיא אמרה "לא כתב לי" - עליה להביא ראיה; וכי קתני מתניתין גובה כתובתה - שהביאה ראיה שלא כתב לה.
  17. ^ דאוקי מתניתין במקום שאין כותבין לחודיה
  18. ^ ואוקי מתניתין בטעמא אחרינא
  19. ^ כי מפקא גט בלא כתובה
  20. ^ גובה עיקר כתובתה, דהיינו מנה ומאתים; וגובה דקתני מתניתין - עיקר קאמר, ולא תוספת
  21. ^ וכי מפקא כתובה בלא גט
  22. ^ ולא עיקר: חיישינן שמא גבאתו על פי הגט
  23. ^ דאין לחוש מעתה לכלום
  24. ^ דאמר: בין עיקר בין תוספת נפרעין על פי הגט
  25. ^ הא דקתני 'לא יפרעו'
  26. ^ ומשום הכי מהימן במאי דאמר "פרעתי" ע"פ הגט, דאמר "כשתבעתני על פי הגט אמרתי בבית דין "כתבתי לה כתובה, וירא אני שלא תחזור ותוציאנה", ואמרו לי "הבא ראיה" ולא מצאתי ראיה, ואמרו לי "פרע", ובקשתי מהן שיכתבו לי שובר הואיל ועל כרחי אני זקוק לפרוע טוב לי שיהיה לי שובר, וכתבוהו לי ואבד"
  27. ^ דאמר 'אין נפרעין על פי הגט אלא עיקר'
  28. ^ אמאי לא יפרעו
  29. ^ חיישינן שמא כבר גבתה על פי הגט
  30. ^ כתובה שלה
  31. ^ על כרחך
  32. ^ שמת בעלה ומחזרת שטר כתובה ליורשים וקורעין אותו
  33. ^ והדרא
  34. ^ בבי דינא אחרינא
  35. ^ ותגבה עיקר
  36. ^ אין אלמנה גובה כתובתה אלא אם כן מכירין אותה שבשעת מיתתו היתה יושבת תחתיו
  37. ^ שלא ישבה תחתיו מעולם
  38. ^ לא תימא ביושבת תחת בעלה
  39. ^ דאפילו הלך למדינת הים נמי, ושמעו בו שמת - גובה כתובתה, ולא חיישינן לדלמא גירשה והדרא מפקא לגיטה, דאמרינן להו "תכתוב לכם שובר" דבמקום שאין לומר הערמה, ואי אפשר לה לגבות אם באת לחוש לכל אלה, כגון זו, וכגון נשרפה כתובתה בעדים - לא נמנענה מלהגבות כתובתה, ותכתוב שובר
  40. ^ במקום שאין כותבין כתובה ואין היורשין יכולין לומר לה "החזירי לנו שטר כתובתך"
  41. ^ מר קשישא ומר ינוקא: שני בנים היו לרב חסדא ושם שניהם שוין, אלא שהגדול קורין לו מר קשישא ולצעיר קורין לו מר ינוקא
  42. ^ בתנאי בית דין אם לא כתב לה
  43. ^ דקאמר לעיל 'עדי מיתה גופייהו - ליחוש דלמא מפקא והדרא ומפקא' – על כרחך חדא מינייהו גביא בלא שטרא, שהרי בפרעון ראשון החזירה השטר אם כתב לה, וקא חייש להדרא ומפקא - אלמא יש לה כתובה בתנאי בית דין בלא שום כתובה
  44. ^ עיקר ותוספת
  45. ^ התוספת
  46. ^ ואם מת באירוסין - אין לה אלא עיקר כתובה
  47. ^ ובתנאי בית דין הוא דגביא
  48. ^ לאלמנה מנה ומאתים לבתולה
  49. ^ שהרי אין כאן תוספת
  50. ^ ליאסר בקדשים
  51. ^ אם כהן הוא, ד'שארו' כתיב (ויקרא כא ב)
  52. ^ אינה חייבת להתעסק בו וליטמא בו, בין כהנת בין ישראלית, אף על פי שמצוה ליטמא למתים האמורים בפרשה, כדכתיב (ויקרא כא ג) 'להּ יטמא' - זו אינה חייבת, ולאו משום כהנת נקט לה, שלא הוזהרו כהנות מליטמא למתים
  53. ^ דגבי ירושת הבעל - 'שארו' כתיב: 'לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה' - מכאן שהבעל יורש את אשתו
  54. ^ משום
  55. ^ למיתני מת הוא - גובה כתובתה לאשמעינן דבדכתב לה כתובה עסקינן, ואף על גב דאיקרבו לאחתוני כולי האי - אינו יורשה
  56. ^ שיהיה בידי לראיה שנתגרשתי, שלא יאמרו עלי אשת איש היא
  57. ^ זמן ראשונה קודם לזמן גט ראשון וזמן כתובה שניה קודם לגט שני
  58. ^ שהרי גירשה והחזירה וכתב לה כתובה שניה; אבל קדמו שתי הכתובות לגט הראשון – לא, שהרי כשהחזירה לא כתב לה כתובה, ותנן בסיפא: שתי כתובות וגט - אינה גובה אלא אחת: למדנו שהכותב לאשתו שתי כתובות אינה גובה אלא אחת; ואי משום דאיגרשא והדרה - הא תנן כתובה ושני גיטין אין לה אלא אחת שעל מנת כתובה הראשונה החזירה
  59. ^ שקדמו שתיהן לגט; ובגמרא מפרש למאי כתב להו
  60. ^ כתובה בנשואין הראשונים וגירשה והחזירה, ולא כתב לה כתובה, וחזר וגירשה
  61. ^ בתמיה: ואשתי כתובות וגט קאי, דקתני אין לה אלא כתובה אחת ולא קתני 'אין לה אלא כתובה אחרונה' - אלמא אי ניחא לה למיטרף לקוחות מזמן ראשון טרפה!?
  62. ^ זמנו של זה קודם לזה, ושניהם על הלואה אחת או על מכר אחד
  63. ^ ואינו טורף אלא מזמן שני: דכיון דכתב לשטרא בתרא - אחליה לשיעבוד קמא
  64. ^ בשטר שני
  65. ^ ולא אחליה לשיעבוד לבטל זמן שטר ראשון
  66. ^ ותרוייהו מיהא לא גביא, מדלא כתב לה 'צביתי ואוסיפית לה הך אקמייתא', אלא שטר כתובה יתירא כתב לה ולא הזכיר בה את הראשונה - הכי קאמר: 'אם תתרצי למחול שיעבוד של ראשונה - גבי כתובה זו המרובה, ואם לאו - גבי הראשונה המועטת'; הלכך הי מינייהו דבעיא גביא! והכי פרשינן בפירקין קמאי; וכי אמר רב נחמן 'ביטל שני את הראשון' - בדלא אוסיף ביה מידי, דאי לאו לבטולי קמא אתא - למאי כתביה?
  67. ^ ליברמן
  68. ^ ועדי מיתה, ובאה לגבות שתי כתובות אחת בתורת גרושין ואחת בתורת אלמנות