ביאור:בבלי כתובות דף לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'הני מילי [1] היכא דהרגו [2] דרך עלייה [3], שלא ניתנה שגגתו לכפרה, אבל הרגו דרך ירידה, דניתנה שגגתו לכפרה [על ידי גלות] - אימא נישקול ממונא מיניה וניפטריה' - קא משמע לן.

אמר ליה רבא: הא - מדתנא דבי חזקיה נפקא [4], דתנא דבי חזקיה: ’[ויקרא כד,כא: ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת] מכה אדם ומכה בהמה - מה מכה בהמה, לא חלקת בו בין שוגג למזיד, בין מתכוין לשאין מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עלייה לפוטרו ממון אלא לחייבו ממון - אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד, בין מתכוין לשאין מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עליה - לחייבו ממון [5] אלא לפוטרו ממון' [6].

אלא אמר רמי בר חמא: איצטריך [7]: סלקא דעתא אמינא 'הני מילי [8] היכא דסימא את עינו והרגו בה [9], אבל היכא דסימא את עינו והרגו בדבר אחר [10] - אימא נישקול ממונא מיניה [11]'!

אמר ליה רבא: הא [12] נמי - מאידך תנא דבי חזקיה נפקא [13], דתנא דבי חזקיה: '(שמות כא כד) עין תחת עין [שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל] ולא עין ונפש תחת עין [14]!

אלא אמר רב אשי: איצטריך: סלקא דעתא אמינא: הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס [15], אף על גב דמיקטיל משלם [16] - קא משמע לן [17].

ולרבה דאמר 'חידוש הוא שחידשה תורה בקנס, אף על גב דמיקטיל משלם' - האי 'כל חרם' - מאי עביד ליה?

סבר לה כתנא קמא דרבי חנניא בן עקביא [18].

משנה:

נערה שנתארסה ונתגרשה*: רבי יוסי הגלילי אומר: אין לה קנס [19].

רבי עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לעצמה.

[20]

גמרא:

מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי?

אמר קרא: (דברים כב כח: כי ימצא איש נערה בתולה) אשר לא אורשה [ותפשה ושכב עמה ונמצאו] - הא אורסה אין לה קנס.

ורבי עקיבא?

'אשר לא אורשה' – לאביה, הא אורסה – לעצמה!

אלא מעתה [21]: [22] 'נערה' ולא בוגרת [23] – הכי נמי דלעצמה [24]! 'בתולה' ולא בעולה [25], הכי נמי דלעצמה! [26] אלא לגמרי; הכא נמי לגמרי!

אמר לך רבי עקיבא: האי 'לא אורשה' מיבעי ליה לכדתניא: 'אשר לא אורשה' - פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה, שאין לה קנס - דברי רבי יוסי הגלילי; רבי עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לאביה [27]; והדין נותן: הואיל ואביה זכאי בכסף קידושיה [28] ואביה זכאי בכסף קנסה - מה כסף קידושיה: אף על פי שנתארסה ונתגרשה [29] – לאביה [30], אף כסף קנסה: אף על פי שנתארסה ונתגרשה – לאביה.

אם כן מה תלמוד לומר 'אשר לא אורשה'? - מופנה: להקיש לו ולדון הימנו גזירה שוה: נאמר כאן [31] 'אשר לא אורשה' ונאמר להלן [32] (שמות כב טו: וכי יפתה איש בתולה) אשר לא אורשה [ושכב עמה מהור ימהרנה לו לאשה]; מה כאן חמישים אף להלן חמישים; ומה להלן [33] שקלים [34] - אף כאן שקלים.'

ורבי עקיבא: מאי חזית ד'אשר לא אורשה' - לגזירה שוה, ו'בתולה' למעוטי בעולה -


עמוד ב

אימא 'בתולה' לגזירה שוה [35], ו'אשר לא אורסה' - פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה?!

מסתברא 'אשר לא אורסה' לגזירה שוה [36], שהרי אני קורא בה 'נערה בתולה' [37]!

אדרבה: 'בתולה' לגזירה שוה [38], שהרי אני קורא בה '[39] אשר לא אורסה'!

מסתברא [40]: הא [בוגרת] אישתני גופה [עוד לפני כן נפגמו בתוליה של הבוגרת] [41] והא [42] לא אישתני גופה.

ורבי יוסי הגלילי - האי סברא [43] מנא ליה?

נפקא ליה מדתניא: ’[שמות כב,טז: אם מאן ימאן אביה לתתה לו] כסף ישקול כמוהר הבתולות [44] - שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות [45] כזה [46].

קשיא דרבי עקיבא [47] אדרבי עקיבא [48]!

תרי תנאי ואליבא דרבי עקיבא!

בשלמא רבי עקיבא דמתניתין - לא אתיא גזרה שוה ומפקא ליה לקרא מפשטיה לגמרי [49], אלא לרבי עקיבא דברייתא - אתיא גזירה שוה ומפקא מפשטיה לגמרי [50]!?

אמר רב נחמן בר יצחק: קרי ביה [51] 'אשר לא ארוסה' [52]!

'ארוסה'? בת סקילה היא [53]!?

סלקא דעתא אמינא: הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס, אף על גב דמיקטיל משלם!

ולרבה, דאמר 'חידוש הוא שחידשה תורה בקנס: אף על גב דמיקטיל משלם' - מאי איכא למימר?

סבר לה כרבי עקיבא דמתניתין.

תנו רבנן: 'קנסה למי?

לאביה!

ויש אומרים לעצמה'. [54]

לעצמה אמאי [דכתיב ונתן לאבי הנערה]?

אמר רב חסדא: הכא בנערה שנתארסה ונתגרשה עסקינן, וקמיפלגי בפלוגתא דרבי עקיבא דמתניתין ורבי עקיבא דברייתא.

אמר אביי: בא עליה ומתה [55] – פטור, שנאמר: (דברים כב כט) 'ונתן [האיש השכב עמה] לאבי הנערה [חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה - לא יוכל שלחה כל ימיו] - ולא לאבי מתה.

מלתא דפשיטא ליה לאביי מיבעיא ליה לרבא, דבעי רבא: יש בגר בקבר או אין בגר בקבר [56]: יש בגר בקבר [57], ודבנה הוי [58], או דלמא אין בגר בקבר, ודאביה הוי!

הערות[עריכה]

  1. ^ דלא תקחו כופר - לפטור רוצח מזיד מקטלא
  2. ^ במזיד
  3. ^ בהנפת ידו הכהו מאחריו, דדכוותה בשוגג - לא ניתן לכפרת גלות, כדכתיב 'ויפל' (במדבר לה כג) - דרך נפילה
  4. ^ שאין חילוק בין דרך עלייה לדרך ירידה [שלא נאפשר לרוצח לשלם כופר]
  5. ^ והוא הדין לפדותו; 'ולא יהיה אסון' (שמות כא כב) מיהא איצטריך, דאי מהיקישא - הוה אמינא אדרבה, לאידך גיסא: מה מכה בהמה לעולם ישלם - אף מכה אדם ישלם!
  6. ^ והשתא דנפקא לן פטור תשלומין למזיד מ'לא יהיה אסון' - על כרחך היקישא לפטור שוגג דרך עלייה
  7. ^ איצטריך חד מהני קראי לאשמועינן דלא ליעביד ביה תרתי, ואף על גב דנפקא לן מ'ולא יהיה אסון'
  8. ^ דלא ענשינן ליה בתרתי
  9. ^ באותה מכה ומת
  10. ^ במכה אחרת ובבת אחת
  11. ^ ניענשיה דמי עין, ומיתה בשביל ההריגה
  12. ^ דסימא עינו והרגו בה
  13. ^ דלא תיענשיה
  14. ^ מיניה קיימא לן ב'החובל' דעין תחת עין - לאו ממש, דאי אמרת ממש - דלמא בהדי דסמינן לעיניה מיית, והוה ליה עין ונפש תחת עין! מיהו שמעינן מינה דלא תעביד ביה תרתי, לא שנא מת באותה מכה לא שנא לא מת
  15. ^ בכל תשלומי קנס שאינו דין אלא גזרת מלך בעלמא, וכיון דחידוש הוא וגזירת חוק
  16. ^ אף על גב דאיכא בהדיה מיתה לשלם
  17. ^ חד מהנך קראי יתירא, שאינו ענין לממון - תניהו ענין לקנס
  18. ^ ודריש ליה באומר "ערכו של יוצא ליהרג – עלי"
  19. ^ טעמא מפרש בגמרא; ורישא דקתני 'אשת אחיו ואשת אחי אביו' - דבנתארסה ונתגרשה עסקינן; וקתני 'יש להן קנס' - רבי עקיבא היא
  20. ^ *דאילו ארוסה שלא נתגרשה - חייב מיתה, ואין שם קנס!
  21. ^ לרבי עקיבא
  22. ^ הא דכתיב למעוטי בעולה
  23. ^ למעוטי בוגרת
  24. ^ דלא ממעט לגמרי, ותדרוש: נערה – לאביה, הא בוגרת לעצמה
  25. ^ למעוטי בוגרת
  26. ^ - הא [דין זה] לא אשכחן דאישתמיט תנא [לא נמצא מקרה שדין כזה נשמט מהמשניות! אילו היה נכון, היה התנא מלמד] ומתני 'בוגרת יש לה קנס' ונימא רבי עקיבא היא
  27. ^ ולקמן מקשינן דרבי עקיבא אדרבי עקיבא
  28. ^ שלו הוא בנערותה; ולקמן יליף לה בפרק 'נערה שנתפתתה' (מו,ב)
  29. ^ מאחר כשחוזרת ומתקדשת בתוך נערות
  30. ^ דהא כל קידושי נערות ילפינן לאביה; דגבי קידושין לא כתיב מיעוטא ד'אשר לא אורסה' כי הכא
  31. ^ באונס
  32. ^ במפתה
  33. ^ במפתה
  34. ^ דכתיב 'ישקול'
  35. ^ ולאו למעוטי בעולה, ויהא קנס לבעולה
  36. ^ ואפילו אורסה אית לה קנס
  37. ^ אף על פי שנתארסה ונתגרשה, דהא נערה בתולה היא, כדכתיב קרא, אבל בעולה - שאין אני קורא בה 'נערה בתולה' - אין לה קנס
  38. ^ ולאו למעוטי בעולה בזנות, אלא יש לה קנס לבעולה בזנות
  39. ^ נערה
  40. ^ ארוסה יש לה קנס ובעולה אין לה
  41. ^ ופגמה אין רב כל כך
  42. ^ דנתארסה ונתגרשה
  43. ^ דחמשים כסף דאונס - שקלים הן, וכסף ישקול דמפתה יהו חמשים
  44. ^ מניָן המפורש אצל אונס, דהיינו 'חמשים'
  45. ^ יהיו שקלים
  46. ^ שכתוב בו 'ישקול'
  47. ^ דברייתא דאמר קנסה לאביה
  48. ^ דמתניתין: [קנסה לעצמה]
  49. ^ דאתא פשטיה לאשמועינן: הא ארוסה לעצמה, וחד מתרוייהו לאפנויי; אי נמי לא מופני - ליכא למיפרך מידי
  50. ^ דלא דריש פשטא ד'אשר לא אורסה' כלל, ומשוי אורסה כלא אורסה - ואם כן מיעקר משמעותיה
  51. ^ בפשטיה
  52. ^ למעוטי ארוסה
  53. ^ ומ'לא יהיה אסון' נפקא פטורא מתשלומין
  54. ^ קא סלקא דעתך בסתם אנוסה קאי;
  55. ^ לא הספיק הא להעמידו בדין עד שמתה
  56. ^ אם מתה בנערותה עד שלא עמדה בדין והגיע זמן בגרותה בקבר - מי חשיב בגר או לא? ולקמיה מפרש ואזיל למאי הלכתא
  57. ^ וכי היכי דאם לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה - תנן לקמן בפרק 'נערה שנתפתתה' (דף מא) דהרי הן לעצמה, ולא לאביה; והשתא נמי: בגר בקבר מפקיע כח האב
  58. ^ ובנה ירית לה אם יש לה בן