ביאור:בבלי כתובות דף לח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

'הני מילי ^[1] היכא דהרגו ^[2] דרך עלייה ^[3], שלא ניתנה שגגתו לכפרה, אבל הרגו דרך ירידה, דניתנה שגגתו לכפרה [על ידי גלות] - אימא נישקול ממונא מיניה וניפטריה' - קא משמע לן.

אמר ליה רבא: הא - מדתנא דבי חזקיה נפקא ^[4], דתנא דבי חזקיה: ’[ויקרא כד,כא: ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת] מכה אדם ומכה בהמה - מה מכה בהמה, לא חלקת בו בין שוגג למזיד, בין מתכוין לשאין מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עלייה לפוטרו ממון אלא לחייבו ממון - אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד, בין מתכוין לשאין מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עליה - לחייבו ממון ^[5] אלא לפוטרו ממון' ^[6].

אלא אמר רמי בר חמא: איצטריך ^[7]: סלקא דעתא אמינא 'הני מילי ^[8] היכא דסימא את עינו והרגו בה ^[9], אבל היכא דסימא את עינו והרגו בדבר אחר ^[10] - אימא נישקול ממונא מיניה ^[11]'!

אמר ליה רבא: הא ^[12] נמי - מאידך תנא דבי חזקיה נפקא ^[13], דתנא דבי חזקיה: '(שמות כא כד) עין תחת עין [שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל] ולא עין ונפש תחת עין ^[14]!

אלא אמר רב אשי: איצטריך: סלקא דעתא אמינא: הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס ^[15], אף על גב דמיקטיל משלם ^[16] - קא משמע לן ^[17].

ולרבה דאמר 'חידוש הוא שחידשה תורה בקנס, אף על גב דמיקטיל משלם' - האי 'כל חרם' - מאי עביד ליה?

סבר לה כתנא קמא דרבי חנניא בן עקביא ^[18].

משנה:

נערה שנתארסה ונתגרשה*: רבי יוסי הגלילי אומר: אין לה קנס ^[19].

רבי עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לעצמה.

^[20]

גמרא:

מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי?

אמר קרא: (דברים כב כח: כי ימצא איש נערה בתולה) אשר לא אורשה [ותפשה ושכב עמה ונמצאו] - הא אורסה אין לה קנס.

ורבי עקיבא?

'אשר לא אורשה' – לאביה, הא אורסה – לעצמה!

אלא מעתה ^[21]: ^[22] 'נערה' ולא בוגרת ^[23] – הכי נמי דלעצמה ^[24]! 'בתולה' ולא בעולה ^[25], הכי נמי דלעצמה! ^[26] אלא לגמרי; הכא נמי לגמרי!

אמר לך רבי עקיבא: האי 'לא אורשה' מיבעי ליה לכדתניא: 'אשר לא אורשה' - פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה, שאין לה קנס - דברי רבי יוסי הגלילי; רבי עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לאביה ^[27]; והדין נותן: הואיל ואביה זכאי בכסף קידושיה ^[28] ואביה זכאי בכסף קנסה - מה כסף קידושיה: אף על פי שנתארסה ונתגרשה ^[29] – לאביה ^[30], אף כסף קנסה: אף על פי שנתארסה ונתגרשה – לאביה.

אם כן מה תלמוד לומר 'אשר לא אורשה'? - מופנה: להקיש לו ולדון הימנו גזירה שוה: נאמר כאן ^[31] 'אשר לא אורשה' ונאמר להלן ^[32] (שמות כב טו: וכי יפתה איש בתולה) אשר לא אורשה [ושכב עמה מהור ימהרנה לו לאשה]; מה כאן חמישים אף להלן חמישים; ומה להלן ^[33] שקלים ^[34] - אף כאן שקלים.'

ורבי עקיבא: מאי חזית ד'אשר לא אורשה' - לגזירה שוה, ו'בתולה' למעוטי בעולה -

עמוד ב

אימא 'בתולה' לגזירה שוה ^[35], ו'אשר לא אורסה' - פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה?!

מסתברא 'אשר לא אורסה' לגזירה שוה ^[36], שהרי אני קורא בה 'נערה בתולה' ^[37]!

אדרבה: 'בתולה' לגזירה שוה ^[38], שהרי אני קורא בה '^[39] אשר לא אורסה'!

מסתברא ^[40]: הא [בוגרת] אישתני גופה [עוד לפני כן נפגמו בתוליה של הבוגרת] ^[41] והא ^[42] לא אישתני גופה.

ורבי יוסי הגלילי - האי סברא ^[43] מנא ליה?

נפקא ליה מדתניא: ’[שמות כב,טז: אם מאן ימאן אביה לתתה לו] כסף ישקול כמוהר הבתולות ^[44] - שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות ^[45] כזה ^[46].

קשיא דרבי עקיבא ^[47] אדרבי עקיבא ^[48]!

תרי תנאי ואליבא דרבי עקיבא!

בשלמא רבי עקיבא דמתניתין - לא אתיא גזרה שוה ומפקא ליה לקרא מפשטיה לגמרי ^[49], אלא לרבי עקיבא דברייתא - אתיא גזירה שוה ומפקא מפשטיה לגמרי ^[50]!?

אמר רב נחמן בר יצחק: קרי ביה ^[51] 'אשר לא ארוסה' ^[52]!

'ארוסה'? בת סקילה היא ^[53]!?

סלקא דעתא אמינא: הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס, אף על גב דמיקטיל משלם!

ולרבה, דאמר 'חידוש הוא שחידשה תורה בקנס: אף על גב דמיקטיל משלם' - מאי איכא למימר?

סבר לה כרבי עקיבא דמתניתין.

תנו רבנן: 'קנסה למי?

לאביה!

ויש אומרים לעצמה'. ^[54]

לעצמה אמאי [דכתיב ונתן לאבי הנערה]?

אמר רב חסדא: הכא בנערה שנתארסה ונתגרשה עסקינן, וקמיפלגי בפלוגתא דרבי עקיבא דמתניתין ורבי עקיבא דברייתא.

אמר אביי: בא עליה ומתה ^[55] – פטור, שנאמר: (דברים כב כט) 'ונתן [האיש השכב עמה] לאבי הנערה [חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה - לא יוכל שלחה כל ימיו] - ולא לאבי מתה.

מלתא דפשיטא ליה לאביי מיבעיא ליה לרבא, דבעי רבא: יש בגר בקבר או אין בגר בקבר ^[56]: יש בגר בקבר ^[57], ודבנה הוי ^[58], או דלמא אין בגר בקבר, ודאביה הוי!

הערות[עריכה]

^ דלא תקחו כופר - לפטור רוצח מזיד מקטלא
^ במזיד
^ בהנפת ידו הכהו מאחריו, דדכוותה בשוגג - לא ניתן לכפרת גלות, כדכתיב 'ויפל' (במדבר לה כג) - דרך נפילה
^ שאין חילוק בין דרך עלייה לדרך ירידה [שלא נאפשר לרוצח לשלם כופר]
^ והוא הדין לפדותו; 'ולא יהיה אסון' (שמות כא כב) מיהא איצטריך, דאי מהיקישא - הוה אמינא אדרבה, לאידך גיסא: מה מכה בהמה לעולם ישלם - אף מכה אדם ישלם!
^ והשתא דנפקא לן פטור תשלומין למזיד מ'לא יהיה אסון' - על כרחך היקישא לפטור שוגג דרך עלייה
^ איצטריך חד מהני קראי לאשמועינן דלא ליעביד ביה תרתי, ואף על גב דנפקא לן מ'ולא יהיה אסון'
^ דלא ענשינן ליה בתרתי
^ באותה מכה ומת
^ במכה אחרת ובבת אחת
^ ניענשיה דמי עין, ומיתה בשביל ההריגה
^ דסימא עינו והרגו בה
^ דלא תיענשיה
^ מיניה קיימא לן ב'החובל' דעין תחת עין - לאו ממש, דאי אמרת ממש - דלמא בהדי דסמינן לעיניה מיית, והוה ליה עין ונפש תחת עין! מיהו שמעינן מינה דלא תעביד ביה תרתי, לא שנא מת באותה מכה לא שנא לא מת
^ בכל תשלומי קנס שאינו דין אלא גזרת מלך בעלמא, וכיון דחידוש הוא וגזירת חוק
^ אף על גב דאיכא בהדיה מיתה לשלם
^ חד מהנך קראי יתירא, שאינו ענין לממון - תניהו ענין לקנס
^ ודריש ליה באומר "ערכו של יוצא ליהרג – עלי"
^ טעמא מפרש בגמרא; ורישא דקתני 'אשת אחיו ואשת אחי אביו' - דבנתארסה ונתגרשה עסקינן; וקתני 'יש להן קנס' - רבי עקיבא היא
^ *דאילו ארוסה שלא נתגרשה - חייב מיתה, ואין שם קנס!
^ לרבי עקיבא
^ הא דכתיב למעוטי בעולה
^ למעוטי בוגרת
^ דלא ממעט לגמרי, ותדרוש: נערה – לאביה, הא בוגרת לעצמה
^ למעוטי בוגרת
^ - הא [דין זה] לא אשכחן דאישתמיט תנא [לא נמצא מקרה שדין כזה נשמט מהמשניות! אילו היה נכון, היה התנא מלמד] ומתני 'בוגרת יש לה קנס' ונימא רבי עקיבא היא
^ ולקמן מקשינן דרבי עקיבא אדרבי עקיבא
^ שלו הוא בנערותה; ולקמן יליף לה בפרק 'נערה שנתפתתה' (מו,ב)
^ מאחר כשחוזרת ומתקדשת בתוך נערות
^ דהא כל קידושי נערות ילפינן לאביה; דגבי קידושין לא כתיב מיעוטא ד'אשר לא אורסה' כי הכא
^ באונס
^ במפתה
^ במפתה
^ דכתיב 'ישקול'
^ ולאו למעוטי בעולה, ויהא קנס לבעולה
^ ואפילו אורסה אית לה קנס
^ אף על פי שנתארסה ונתגרשה, דהא נערה בתולה היא, כדכתיב קרא, אבל בעולה - שאין אני קורא בה 'נערה בתולה' - אין לה קנס
^ ולאו למעוטי בעולה בזנות, אלא יש לה קנס לבעולה בזנות
^ נערה
^ ארוסה יש לה קנס ובעולה אין לה
^ ופגמה אין רב כל כך
^ דנתארסה ונתגרשה
^ דחמשים כסף דאונס - שקלים הן, וכסף ישקול דמפתה יהו חמשים
^ מניָן המפורש אצל אונס, דהיינו 'חמשים'
^ יהיו שקלים
^ שכתוב בו 'ישקול'
^ דברייתא דאמר קנסה לאביה
^ דמתניתין: [קנסה לעצמה]
^ דאתא פשטיה לאשמועינן: הא ארוסה לעצמה, וחד מתרוייהו לאפנויי; אי נמי לא מופני - ליכא למיפרך מידי
^ דלא דריש פשטא ד'אשר לא אורסה' כלל, ומשוי אורסה כלא אורסה - ואם כן מיעקר משמעותיה
^ בפשטיה
^ למעוטי ארוסה
^ ומ'לא יהיה אסון' נפקא פטורא מתשלומין
^ קא סלקא דעתך בסתם אנוסה קאי;
^ לא הספיק הא להעמידו בדין עד שמתה
^ אם מתה בנערותה עד שלא עמדה בדין והגיע זמן בגרותה בקבר - מי חשיב בגר או לא? ולקמיה מפרש ואזיל למאי הלכתא
^ וכי היכי דאם לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה - תנן לקמן בפרק 'נערה שנתפתתה' (דף מא) דהרי הן לעצמה, ולא לאביה; והשתא נמי: בגר בקבר מפקיע כח האב
^ ובנה ירית לה אם יש לה בן

[1] דלא תקחו כופר - לפטור רוצח מזיד מקטלא

[2] במזיד

[3] בהנפת ידו הכהו מאחריו, דדכוותה בשוגג - לא ניתן לכפרת גלות, כדכתיב 'ויפל' (במדבר לה כג) - דרך נפילה

[4] שאין חילוק בין דרך עלייה לדרך ירידה [שלא נאפשר לרוצח לשלם כופר]

[5] והוא הדין לפדותו; 'ולא יהיה אסון' (שמות כא כב) מיהא איצטריך, דאי מהיקישא - הוה אמינא אדרבה, לאידך גיסא: מה מכה בהמה לעולם ישלם - אף מכה אדם ישלם!

[6] והשתא דנפקא לן פטור תשלומין למזיד מ'לא יהיה אסון' - על כרחך היקישא לפטור שוגג דרך עלייה

[7] איצטריך חד מהני קראי לאשמועינן דלא ליעביד ביה תרתי, ואף על גב דנפקא לן מ'ולא יהיה אסון'

[8] דלא ענשינן ליה בתרתי

[9] באותה מכה ומת

[10] במכה אחרת ובבת אחת

[11] ניענשיה דמי עין, ומיתה בשביל ההריגה

[12] דסימא עינו והרגו בה

[13] דלא תיענשיה

[14] מיניה קיימא לן ב'החובל' דעין תחת עין - לאו ממש, דאי אמרת ממש - דלמא בהדי דסמינן לעיניה מיית, והוה ליה עין ונפש תחת עין! מיהו שמעינן מינה דלא תעביד ביה תרתי, לא שנא מת באותה מכה לא שנא לא מת

[15] בכל תשלומי קנס שאינו דין אלא גזרת מלך בעלמא, וכיון דחידוש הוא וגזירת חוק

[16] אף על גב דאיכא בהדיה מיתה לשלם

[17] חד מהנך קראי יתירא, שאינו ענין לממון - תניהו ענין לקנס

[18] ודריש ליה באומר "ערכו של יוצא ליהרג – עלי"

[19] טעמא מפרש בגמרא; ורישא דקתני 'אשת אחיו ואשת אחי אביו' - דבנתארסה ונתגרשה עסקינן; וקתני 'יש להן קנס' - רבי עקיבא היא

[20] *דאילו ארוסה שלא נתגרשה - חייב מיתה, ואין שם קנס!

[21] לרבי עקיבא

[22] הא דכתיב למעוטי בעולה

[23] למעוטי בוגרת

[24] דלא ממעט לגמרי, ותדרוש: נערה – לאביה, הא בוגרת לעצמה

[25] למעוטי בוגרת

[26] - הא [דין זה] לא אשכחן דאישתמיט תנא [לא נמצא מקרה שדין כזה נשמט מהמשניות! אילו היה נכון, היה התנא מלמד] ומתני 'בוגרת יש לה קנס' ונימא רבי עקיבא היא

[27] ולקמן מקשינן דרבי עקיבא אדרבי עקיבא

[28] שלו הוא בנערותה; ולקמן יליף לה בפרק 'נערה שנתפתתה' (מו,ב)

[29] מאחר כשחוזרת ומתקדשת בתוך נערות

[30] דהא כל קידושי נערות ילפינן לאביה; דגבי קידושין לא כתיב מיעוטא ד'אשר לא אורסה' כי הכא

[31] באונס

[32] במפתה

[33] במפתה

[34] דכתיב 'ישקול'

[35] ולאו למעוטי בעולה, ויהא קנס לבעולה

[36] ואפילו אורסה אית לה קנס

[37] אף על פי שנתארסה ונתגרשה, דהא נערה בתולה היא, כדכתיב קרא, אבל בעולה - שאין אני קורא בה 'נערה בתולה' - אין לה קנס

[38] ולאו למעוטי בעולה בזנות, אלא יש לה קנס לבעולה בזנות

[39] נערה

[40] ארוסה יש לה קנס ובעולה אין לה

[41] ופגמה אין רב כל כך

[42] דנתארסה ונתגרשה

[43] דחמשים כסף דאונס - שקלים הן, וכסף ישקול דמפתה יהו חמשים

[44] מניָן המפורש אצל אונס, דהיינו 'חמשים'

[45] יהיו שקלים

[46] שכתוב בו 'ישקול'

[47] דברייתא דאמר קנסה לאביה

[48] דמתניתין: [קנסה לעצמה]

[49] דאתא פשטיה לאשמועינן: הא ארוסה לעצמה, וחד מתרוייהו לאפנויי; אי נמי לא מופני - ליכא למיפרך מידי

[50] דלא דריש פשטא ד'אשר לא אורסה' כלל, ומשוי אורסה כלא אורסה - ואם כן מיעקר משמעותיה

[51] בפשטיה

[52] למעוטי ארוסה

[53] ומ'לא יהיה אסון' נפקא פטורא מתשלומין

[54] קא סלקא דעתך בסתם אנוסה קאי;

[55] לא הספיק הא להעמידו בדין עד שמתה

[56] אם מתה בנערותה עד שלא עמדה בדין והגיע זמן בגרותה בקבר - מי חשיב בגר או לא? ולקמיה מפרש ואזיל למאי הלכתא

[57] וכי היכי דאם לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה - תנן לקמן בפרק 'נערה שנתפתתה' (דף מא) דהרי הן לעצמה, ולא לאביה; והשתא נמי: בגר בקבר מפקיע כח האב

[58] ובנה ירית לה אם יש לה בן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]