לדלג לתוכן

ביאור:בבלי כתובות דף צב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ואתא בעל חוב דראובן [1] וקטריף ליה מיניה - דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה [2].

אמר ליה רבא: נהי דאחריות דעלמא [3] קביל עליה [4] - אחריות דנפשיה [5] - מי קביל עליה?

ומודה רבא בראובן שירש שדה מיעקב, ומכרה לשמעון שלא באחריות, ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות, ואתא בעל חוב דיעקב וקטריף ליה מיניה - דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה מיניה.

מאי טעמא?

בעל חוב דיעקב כבעל חוב דעלמא דמי [6].

אמר רמי בר חמא: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, וזקף עליו במלוה [7], ומת ראובן, ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה משמעון, ופייסיה בזוזי [8] - דינא הוא דאמרי ליה בני ראובן: "אנן - מטלטלי שבק אבון גבך [9], ומטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי [10]",

אמר רבא: אי פקח אידך - מגבי להו ניהלייהו ארעא [11], והדר גבי לה מינייהו [12], כרב נחמן; דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: יתומים שגבו קרקע בחובת אביהן - בעל חוב [13] חוזר וגובה אותה מהן [14].

אמר רבה: ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון, וחזר שמעון ומכר שדה אחת ללוי, ואתא בעל חוב דראובן - רצה מזה גובה רצה מזה גובה; ולא אמרן אלא דזבנה בינונית, אבל זבנה עידית וזבורית - מצי אמר ליה: להכי טרחי וזביני ארעא דלא חזיא לך; ובינונית נמי לא אמרן אלא דלא שבק בינונית דכוותה


עמוד ב

אבל שבק בינונית - דכוותה מצי אמר ליה: "הנחתי לך מקום לגבות הימנו". [15]

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה מיניה - דינא הוא דאזיל ראובן ומפצי ליה [16], ולא מצי אמר ליה "לאו בעל דברים דידי את [17]" משום דאמר ליה: "דמפקת מיניה - עלי הדר [18]".

ואיכא דאמרי: אפילו שלא באחריות נמי [19], דאמר ליה: "לא ניחא לי דתהוי ליה לשמעון תרעומת עלי".

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליו

הערות

[עריכה]
  1. ^ שהיה שטרו קודם למכירה ראשונה שמכרה ראובן לשמעון, ואילו בא ומצאה ביד שמעון - הכי נמי הוה טריף לה
  2. ^ כשם שאילו מכרה שמעון זה לאיש אחר באחריות, ובא בעל חוב דראובן וטורפה - היה שמעון מפצהו, ועל ראובן לא יוכל לחזור, שהרי שלא באחריות לקחה הימנו - כך כשמכרה לראובן עצמו יפצה לו
  3. ^ כל העוררים עליה שלא מחמת ראובן
  4. ^ שמעון
  5. ^ ערעור הבא לו מחמת עצמו
  6. ^ המעורר עליה שלא מחמת ראובן אלא מחמת מי שמכר לו לראובן תחלה; וכשם שאם לקחה ראובן מלוי, ומכרה לשמעון - שאינו אחיו - שלא באחריות, וחזר שמעון ומכרה לראובן באחריות, ובא בעל חוב דלוי הקודם לשטר מכירה ראשונה וטורפה מראובן - צריך שמעון לפצותו, שהרי באחריות מכרה, והוא לקחה שלא באחריות - אף כשירשה ראובן מיעקב ומכרה, ובא בעל חוב דיעקב - יפצנו שמעון; ולא אמרינן דראובן כרעיה דאבוה הוא, ואחריות דראובן לא קיבל עליה שמעון
  7. ^ שלא נתן לו שמעון דמי השדה אלא כתב לו שטר חוב עליהם
  8. ^ במעות דמי השדה שהיה חייב ליתמי - פייס את הנוֹשה בשביל ראובן, שבאחריות מכרה לו
  9. ^ והיה בעל חוב של אבינו מסולק ממנו, שאין לנו קרקע, והמעות לא היה לך ליתן
  10. ^ ועתה גם אתה אין לך לחזור עלינו על האחריות, לפי שאין לנו קרקע מאבינו
  11. ^ כשתבעוהו היתומים - יפרע להן קרקע בדמי המעות
  12. ^ בשביל אחריות אביהם, ולא מצו למימר "לא ירשנו קרקע זה מאבינו אלא לקחנוהו במעות", דאמר להו: "על ידי שעבוד חוב אביכם באה לכם, והרי היא לכם כירושת קרקע שלקח אביכם בחייו"
  13. ^ של אביהם
  14. ^ כאילו נפלה להם ממש בירושה
  15. ^ ראובן מכר כל שדותיו ללוי בשטר אחד; דבשני שטרות אין גובין מלוי אלא אם כן לקח משמעון אותה שלקח מראובן באחרונה, דמצי אמר ליה: "הניח לך שמעון מקום לגבות הימנו כשלקח את זו, ואין זו בשעבודך", דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין; רצה מזה גובה רצה מזה גובה - וכדמסיים ואזיל דזבן לוי משמעון בינונית, ששעבוד בעל חוב עליה, ולא שבק בינונית משל ראובן אצל שמעון; הלכך רצה לגבות משמעון עידית – גובה, דאמר ליה: "אתה לקחת כל השדות ונכנסת תחת ראובן להשתעבד לחובי, וכל זמן שאמצא משל ראובן אצלך כלום - לא אטריח את לוי שהניח לי מקום לגבות"; רצה מלוי גובה: כגון אם לא ימצא אצל שמעון משל ראובן אלא זיבורית - גובה בינונית מלוי, דאמר ליה: "לקחת את שעבודי - בינונית - שדיני מוטל עליה"! ואף על גב דאילו לקחה לוי לבינונית זו מראובן, והניח אצלו זיבורית , לא היה יכול בעל חוב דראובן לחזור על לוי, כדתנן [גיטין פ"ה מ"ב]: אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין, ואפילו הן זיבורית - התם הוא, דראובן בעל חובו הוא, ואמור רבנן מפני תקון העולם: כל זמן שיש אצל בעל חובו כדי חובו - לא יטרוף לקוחות; אבל כאן שמעון לאו בעל חובו הוא, ואף עליו מכח טירפא הוא בא.
  16. ^ אם יש לו עליו שום גלגול דברים לחשוב חוב כנגד חוב, או "אישתבע לי דלא פרעתיך"
  17. ^ איני טורף ממך כלום
  18. ^ מה שאתה מוציא ממנו יחזור עלי
  19. ^ מכרה ראובן לשמעון - לא מצי אמר ליה בעל חוב לראובן "לאו בעל דברים דידי את"