ביאור:בבלי כתובות דף יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

"אִין, מינאי [1]"!.

אמר רב יוסף: למאי ניחוש לה? חדא - דהא קא מודה, ועוד - הא אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל!?

אמר ליה אביי: ובהא [2] - כי לא מודה מכשר רבן גמליאל? והאמר ליה שמואל לרב יהודה: 'שיננא! הלכה כרבן גמליאל; ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה', והכא [3] רוב פסולין אצלה!

וליטעמיך - תקשי לך היא גופא: 'הלכה' ו'את לא תעביד עובדא'? אלא מאי אית לך למימר? הא לכתחלה [4], הא דיעבד [5], והא נמי כדיעבד דמי [6]!

רמי ליה אביי לרבא:

ומי אמר רבי יהושע 'אינה נאמנת' [7]? ורמינהו [עדויות פ"ח מ"ג]: העיד רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה [8] [9] שהיא כשרה לכהונה [10]!?

אמר ליה: הכי? השתא: התם - אשה נישאת - בודקת ונישאת [11], הכא - אשה מזנה - בודקת ומזנה [12]?

אמר רבא: דרבי יהושע אדרבי יהושע קשיא, דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא [13]? והא קתני סיפא [14]: אמר להן רבן גמליאל: קבלנו עדותכם [15], אבל מה נעשה שהרי גזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בית דין על כך [16], שהכהנים שומעין לכם [17] לרחק, אבל לא לקרב [18]?

אלא אמר רבא: דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא: התם [19] ברי [20], הכא [21] שמא [22]; דרבי יהושע אדרבי יהושע נמי לא קשיא: התם [23] חד ספיקא [24], הכא [25] תרי ספיקי [26].

[27]

הלכך:

לרבן גמליאל אלים ליה 'ברי', דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר; וקיל ליה 'שמא', דאפילו בספק ספיקא נמי פסיל!

לרבי יהושע אלים ליה חד ספיקא, דאפילו בברי נמי פסיל; וקיל ליה ספק ספיקא דאפילו ב'שמא' נמי מכשיר!

תנו רבנן: 'איזוהי 'אלמנת עיסה' [28]? - כל שאין בה [29] לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים [30]; אמר רבי מאיר:


עמוד ב

שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו - משיאין לכהונה; [31]

רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר, וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו: איזוהי אלמנת עיסה? - כל שנטמע בה ספק חלל; מכירין ישראל ממזרים שביניהם [32] ואין מכירין חללין שביניהם [33]. [34]

אמר מר: איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים - הא חלל כשר [35]; מאי שנא [36]? הנך דאורייתא [37]? חלל נמי [38] דאורייתא [39]!? ותו: אמר רבי מאיר: שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה - היינו תנא קמא!? ותו: רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר, וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו: איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל מכירין ישראל ממזרים שביניהן ואין מכירין חללין שביניהן - והא אמרת רישא חלל כשר? [40]

אמר רבי יוחנן: ממזר צווח וחלל שותק [41] איכא בינייהו [42]: תנא קמא סבר: 'כל פסול דקרו ליה ושתיק – פסול' [43], והכי קאמר תנא קמא: 'איזוהי אלמנת עיסה [44]? - כל שאין בה לא שתוק ממזרות ולא שתוק נתינות ולא שתוק עבדי מלכים ולא שתוק חלל' [45] וקאמר ליה רבי מאיר: הנך הוא דקא פסיל ליה בקהל [46], אבל שתוק חלל כשר; והא דשתיק [47] - [48] משום דלא איכפת ליה [49]; וקאמר ליה רבי שמעון בן אלעזר לתנא קמא דרבי מאיר [50]: אי שמיע לך דמכשר רבי מאיר בשתיקה - לא דקרו ליה 'חלל' ושתיק, אלא דקרו ליה 'ממזר' ושתיק; והאי דשתיק - סבר ממזר קלא אית ליה; אבל 'ממזר' וצווח, 'חלל' ושותק – פסול; והאי דאשתיק - סבר מיסתייה דלא מפקי ליה מקהל [51].

תני חדא: רבי יוסי אומר: שתוק ממזר כשר, שתוק חלל פסול; ותניא אידך: שתוק חלל כשר, שתוק ממזר פסול!?

לא קשיא: הא תנא קמא אליבא דרבי מאיר, הא דרבי שמעון בן אלעזר אליבא דרבי מאיר.

[## לכאורה כוונת הגמרא: היה ידוע שרבי יוסי מסכים לרבי מאיר, והברייתות חלוקות בהתאם לחלוקת הדעות בדברי רבי מאיר בברייתא לעיל.]

משנה:

אמר רבי יוסי: מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין [52] ונאנסה:

אמר רבי יוחנן בן נורי: אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה [53] - הרי זו [54] תינשא לכהונה.

גמרא:

אמר ליה רבא לרב נחמן: רבי יוחנן בן נורי - דאמר כמאן [55]? אי כרבן גמליאל - אפילו ברוב פסולין נמי מכשר [56]; אי כרבי יהושע - אפילו ברוב כשרים נמי פסיל!?

אמר ליה: הכי אמר רב יהודה אמר רב: [57]

הערות[עריכה]

  1. ^ אמת ממני הוא
  2. ^ דקא אמרת 'ועוד'
  3. ^ ארוסה - הכל פסולין אצלה חוץ מן הארוס
  4. ^ אם בא כהן לימלך לבית דין לא שרינן ליה לכונסה אלא אם כן היו רוב כשרים אצלה
  5. ^ אם נשאה כהן ולא נמלך לא מפקינן לה מיניה
  6. ^ שנתעברה, ואתה בא לפסול העובר ולאוסרה על הארוס; דאם אין אתה מאמינה - הרי אתה מוציאה מבעלה
  7. ^ אלמא לא מוקמינן לה אחזקה
  8. ^ 'עיסה': לשון ספק
  9. ^ אלמנת עיסה, שהיא באה מכח ספק חלל, כדלקמן: שנטמע בה ספק חלל, כגון שזרק בעל אמו הראשון לה גט, ספק קרוב לו ספק קרוב לה, ומת, ונמצאת זו ספק גרושה ספק אלמנה, ונשאה כהן והוליד ממנה בן - זהו ספק חלל, והעיד רבי יהושע על אלמנתו של זה
  10. ^ - אלמא מוקמינן לה אחזקה, ואמרינן 'אל תפסילנה לזו מספק' - כלומר: שמא בעלה חלל היה
  11. ^ ויש לומר שבדקה אחר אותן גירושין והוגד לה שקרוב לו היו ולא נתגרשה כלל ואלמנה היתה וכשרה לכהן
  12. ^ בתמיה
  13. ^ בתמיה, דלא חיישת לתרוצינהו
  14. ^ דההיא [עדויות פ"ח מ"ג]
  15. ^ נאמנים אתם לנו שכך שמעתם
  16. ^ להתירה לכהונה, דודאי אסורה
  17. ^ אם תאמרו אסורה
  18. ^ אם תאמרו מותרת
  19. ^ מתניתין
  20. ^ היא אומרת: "ברי לי שלכשר נבעלתי"
  21. ^ גבי אלמנת עיסה
  22. ^ כי היכי דלדידן מספקא לן לדידה נמי מספקא לה וליכא למימר בה ברי ושמא ברי עדיף
  23. ^ מתניתין
  24. ^ ספק נבעלה לכשר ספק נבעלה לפסול, שהרי לא בא זה לפנינו, ואילו בא שמא היינו מכירים בו שהוא פסול
  25. ^ גבי אלמנת עיסה
  26. ^ אמו של ספק חלל זה - בה נולד הספק, והיא עצמה לא נאסרה אלא מספק; וזו שבאה מחמת בנה - קרי לה 'ספק ספיקא'
  27. ^ ומדברי רבי יוסף טוב עלם מצאתי: 'אלמנת עיסה': אשה שהיה בעלה ספק ספיקא, כגון שנתגרשה אמו מבעלה הראשון, ספק קרוב לו ספק קרוב לה, ומת בתוך שלשה חדשים, ונשאת לכהן תוך שלשה חדשים, וילדה את זה: ספק שהוא בן תשעה לראשון, וכשר, ואפילו היתה מגורשת - שהרי קודם לגט נתעברה, או אפילו אחר הגט והוא ישראל ולא כהן; וספק בן שבעה לאחרון ובנו של כהן הוא והרי הוא ספק חלל - הרי ספק ספיקא: שמא אינו בנו של כהן, ואם תימצי לומר בנו הוא - שמא לא היתה אמו גרושה אלא אלמנה! ולהכי קרי לה 'עיסה': שיש בה עירובי ספיקות הרבה, כעיסה זו שהיא בלוסה; והא דאמרינן לקמן 'כל שנטמע בה ספק חלל' היינו פירושה: כל שנטמעו בה ספק עירובי חלל; נטמע = נתערב;
  28. ^ שהעידו עליה שהיא כשרה
  29. ^ בעירובי ספקותיה
  30. ^ לא ספק ממזרות ולא ספק נתינות ולא ספק עבדי מלכים, אלא ספק חלל לבדו. מש"ה נקט 'עבדי מלכים': משום עבדי שלמה שהיו עשירים ובעלי זרוע ונשאו להם בנות ישראל, וכגון זרעו של הורדוס שהיה עבד לבית חשמונאי וגברה ידו ומלך
  31. ^ לקמיה פריך: היינו תנא קמא, דתנא קמא נמי הכי אמר: דמשום דאין בה אחד מכל אלו העידו עליה להכשיר
  32. ^ וספק ממזר יש לך להכשיר, דאי ממזר הוה - מידע הוו ידעי ביה
  33. ^ וספק חלל יש לך לפסול
  34. ^ ולקמיה פריך: הא אמרת רישא 'איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל' - אלמא ספק חלל כשר?
  35. ^ משום ספק חלל לא פסיל לה
  36. ^ הנך דפסיל לה ספק דידהו
  37. ^ משום דוודאן פוסלין מן התורה בביאה, דנפקא לן ביבמות (דף סח) מ'כי תהיה לאיש זר' (ויקרא כב יב) - כיון שנבעלה לפסול לה פסלה
  38. ^ ודאי פסול
  39. ^ דילפינן לה התם מ'לא יחלל זרעו' - מקיש זרעו לו: מה הוא פוסל בביאתו - אף זרעו פוסל; והוא גופיה נפקא לן מ'לא יחלל': שני חילולין במשמע: אחד לזרעו ואחד לאשתו
  40. ^ סיפא דמילתיה - ארישא דמילתיה פריך, דקתני סיפא אין מכירין חללין שביניהן - משמע אפשר שהיה חלל אבל לא היו מכירין בו, אלמא אית ליה דפסיל; ורישא אמר איזוהי אלמנת עיסה - והכשיר כל שנטמע בה ספק חלל!?
  41. ^ אדם, שכשקורין אותו 'ממזר' הוא צווח, וכשקורין אותו 'חלל' שותק
  42. ^ איכא בין רבי מאיר לתנא קמא, ובין תנא קמא דברייתא אליבא דרבי מאיר ורבי שמעון בן אלעזר אליבא דרבי מאיר
  43. ^ דהודאה היא, ו'כל שאין בה לא משום ממזרות כו' דקאמר - אשתיקות קאי
  44. ^ להכשיר
  45. ^ וכיון דתלה טעמא בשתיקה - הוא הדין לכל שתוקי פסול, ולא הוצרך למנות את כולם; ובאיזו הכשירו? באשת ספק חלל, שאנו מכירין את ספיקו: שנתגרשה אמו ספק; אבל מי שאין מכירין בו, ושמענו שפוסלין אותו ושותק - פסול
  46. ^ דוקא הני
  47. ^ לאו משום דאודי
  48. ^ אלא
  49. ^ הואיל ולאו פסול קהל הוא; והיינו דקאמר 'כל שאין בה אחד מכל אלו שתיקות - משיאין בנותיהן לכהונה, ואפילו יש בו שתוק חלל'
  50. ^ לאו לתנא קמא דברייתא קאמר: דההיא - רבנן היא, אלא לתנא ששנה דברי רבי מאיר בבית המדרש ואמר בשם רבי מאיר 'שמעתי כל שאין בה כו'
  51. ^ והכי קאמר: איזו היא אלמנת עיסה? כל שנטמע בה ספק חלל, שאנו מכירין את פסולו, שהיתה אמו ספק גרושה; אבל שתוק חלל, ואין אנו מכירין בו פסול - כתנא קמא; ומיהו בהא פליג רבי מאיר אתנא קמא: דאיהו - כל פסול דשתיק ביה פסיל, ולרבי מאיר: חלל שתוק הוא דפסול, דסבר מסתייה דלא מפקי ליה מקהל, ואם אני צווח יכריזו עלי ויודע פסולי בברור, ועכשיו אין מכירין ישראל חללין שביניהם; אבל שתוק ממזר – כשר, דהאי דשתיק - סבר 'הכל יודעין שאיני ממזר', דמכירין ישראל ממזרין שביניהן
  52. ^ מן המעיין
  53. ^ אם רוב העיר כשרין להשיא בנותיהן ואלמנותיהן לכהונה: שאין רוב בני העיר מן הפוסלין אשה לכהונה בביאתן
  54. ^ אף זו
  55. ^ דבעי רוב כשרין
  56. ^ דאית ליה 'העמד אשה על חזקתה'
  57. ^ לעולם כרבי יהושע, והכא - משום דאיכא תרי רובי לכשרות אכשרה, וכדרב יהודה; ולקמן מפרש טעמא ואזיל מאי שנא תרי רובי מחד רובא: