ביאור:בבלי כתובות דף עב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

איכא נועל בפניה [1], אלא 'לבית האבל' - מאי נועל בפניה איכא?

תנא: למחר היא מתה ואין כל בריה סופדה;

ואיכא דאמרי: אין כל בריה סופנה [2].

תניא: היה רבי מאיר אומר: מאי דכתיב (קהלת ז ב) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו - מאי 'והחי יתן אל לבו'? דברים של מיתה: דספד [מי שסופד] - יספדוניה [יספידו אותו] [3], דקבר – יקברוניה, דידל [4] - ידלוניה, דלואי [5] – ילווניה, דטען [שנשא את הארון] – יטענוניה!

ואם היה טוען משום דבר אחר - רשאי:

מאי דבר אחר?

אמר רב יהודה אמר שמואל: משום בני אדם פרוצין שמצויין שם.

אמר רב אשי: לא אמרן אלא דאיתחזק, אבל לא איתחזק - לא כל כמיניה.

ואם אמר לה "על מנת שתאמרי [לפלוני מה שאמרת לי" או "מה שאמרתי לך", או שתהא ממלאה ומערה לאשפה - יוציא ויתן כתובה]:

ותימא [מה איכפת שתאמר]?

אמר רב יהודה אמר שמואל: דברים של קלון.

או שתהא ממלאה ומערה לאשפה:

ותיעביד?

אמר רב יהודה אמר שמואל: שתמלא ונופצת [6].

במתניתא תנא: שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה.

בשלמא לשמואל - משום הכי יוציא ויתן כתובה, אלא למתניתא - מאי נפקא לה מינה? תיעביד!

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מפני שנראית כשוטה.

אמר רב כהנא: המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים ותנור [7] - יוציא ויתן כתובה, שמשיאה שם רע בשכינותיה.

תניא נמי הכי: המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה ריחים ותנור - יוציא ויתן כתובה מפני שמשיאה שם רע בשכינותיה; וכן היא, שנדרה שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים ותנור ושלא תארוג בגדים נאים לבניו - תצא שלא בכתובה, מפני שמשיאתו שם רע בשכיניו.

משנה:

ואלו יוצאות שלא בכתובה: העוברת על דת משה ו[8]יהודית [9].

ואיזו היא 'דת משה'?

מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נדה, ולא קוצה לה חלה, ונודרת ואינה מקיימת;

ואיזוהי 'דת יהודית'?

יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק [10], ומדברת עם כל אדם.

אבא שאול אומר: אף המקללת יולדיו בפניו.

רבי טרפון אומר: אף הקולנית.

ואיזוהי 'קולנית'?

לכשהיא מדברת בתוך ביתה [11] ושכיניה שומעין קולה.

גמרא:

מאכילתו שאינו מעושר - היכי דמי [12]?: אי דידע [13] – נפרוש [14], אי דלא ידע - מנא ידע [15]?

לא, צריכא דאמרה ליה: פלוני כהן תיקן לי את הכרי, ואזיל שייליה ואשתכח שיקרא.

ומשמשתו נדה היכי דמי?: אי דידע בה – נפרוש; אי דלא ידע - נסמוך עילוה, דאמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל: מנין לנדה שסופרת לעצמה? שנאמר (ויקרא טו כח: ואם טהרה מזובה) וספרה לה שבעת ימים [ואחר תטהר] – 'לה' = לעצמה!?

לא, צריכא דאמרה ליה "פלוני חכם טיהר לי את הדם", ואזל שייליה ואשתכח שיקרא.

ואיבעית אימא כדרב יהודה, דאמר רב יהודה: הוחזקה נדה בשכינותיה [16] - בעלה לוקה עליה [17] משום נדה [18].

ולא קוצה לה חלה - היכי דמי?: אי דידע – נפרוש, אי דלא ידע - מנא ידע?

לא, צריכא דאמרה ליה "פלוני גבל תיקן לי את העיסה" - ואזיל שייליה ואשתכח שיקרא.

ונודרת ואינה מקיימת:

דאמר מר: בעון נדרים בנים מתים, שנאמר (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך [ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא; למה יקצף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך] - ואיזו הן מעשה ידיו של אדם? - הוי אומר בניו ובנותיו [19].

רב נחמן אמר: מהכא (ירמיהו ב ל): לשוא הכיתי את בניכם [לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו; אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית] 'לשוא' - על עסקי שוא.

תניא: 'היה רבי מאיר אומר: כל היודע באשתו שנודרת ואינה מקיימת - יחזור וידירנה [20].

'ידירנה'? במאי מתקן לה?

אלא 'יחזור ויקניטנה' [21]

כדי שתדור בפניו ויפר לה.

אמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה [22].

תניא: 'היה רבי יהודה אומר: כל היודע באשתו שאינה קוצה לו חלה - יחזור ויפריש אחריה;

אמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה.'

מאן דמתני לה אהא [23] – כל שכן אהך [24] אבל מאן דמתני אהך, אבל הא - זימנין דמקרי ואכיל.

ואיזוהי דת יהודית? - יוצאה וראשה פרוע:

'ראשה פרוע דאורייתא היא [25], דכתיב [במדבר ה,יח: והעמיד הכהן את האשה לפני ה’] ופרע את ראש האשה [ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא; וביד הכהן יהיו, מי המרים המאררים], ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש דאורייתא [26];


עמוד ב

קלתה [27] - שפיר דמי; דת יהודית - אפילו קלתה נמי אסור.

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: קלתה - אין בה משום פרוע ראש.

הוי בה [28] רבי זירא: היכא?: אילימא בשוק - דת יהודית היא! ואלא בחצר - אם כן [29] לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה!?

אמר אביי, ואיתימא רב כהנא: מחצר לחצר ודרך מבוי [30].

וטווה בשוק:

אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם.

רב חסדא אמר אבימי: בטווה ורד כנגד פניה [31].

ומדברת עם כל אדם:

אמר רב יהודה אמר שמואל: במשחקת עם בחורים.

אמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קאזילנא בתריה דרב עוקבא, חזיתיה לההיא ערביא דהוה יתבה; קא שדיא פילכה וטווה ורד כנגד פניה; כיון דחזיתינן - פסיקתיה לפילכה, שדיתיה [32]; אמרה לי: עולם, הב לי פלך! אמר בה רב עוקבא מילתא.

מאי אמר בה?

רבינא אמר: 'טווה בשוק' אמר בה; רבנן אמרי 'מדברת עם כל אדם' אמר בה.

אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו:

אמר רב יהודה אמר שמואל: במקללת יולידיו בפני מולידיו [33], וסימניך (בראשית מח ה: ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים, עד באי אליך מצרימה - לי הם) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי [34]; [35].

אמר רבה: [36] דאמרה ליה: "ניכליה אריא לסבא [37] באפי בריה [38]"!

רבי טרפון אומר אף הקולנית:

מאי קולנית?

אמר רב יהודה אמר שמואל: במשמעת קולה על עסקי תשמיש [39].

במתניתא תנא: במשמשת בחצר זו ונשמע קולה בחצר אחרת [40].

וניתנייה גבי מומין [41] במתניתין?

אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא.

משנה:

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים - אינה מקודשת;

כנסה סתם [42] ונמצאו עליה נדרים - תצא שלא בכתובה;

'על מנת שאין בה מומין' ונמצאו בה מומין - אינה מקודשת;

כנסה סתם ונמצאו בה מומין - תצא שלא בכתובה.

כל המומין הפוסלין בכהנים [43] פוסלין בנשים.

[מה ההבדל בין "אינה מקודשת" לבין "תצא שלא בכתובה"? - לענין גט: "אינה מקודשת" אינה צריכה גט; וכן יש נפקא מינה לענין ממון.]

גמרא:

ותנן נמי גבי קדושין כי האי גוונא [44]!?

הכא [45] כתובות איצטריכא ליה [46], תנא קדושין [47] אטו כתובות [48]; התם קדושין אצטריכא ליה - תנא כתובות אטו קדושין.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: באלו נדרים אמרו? - שלא תאכל בשר [49] ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונים.

תניא נמי הכי: באלו נדרים אמרו? דברים שיש בהן עינוי נפש: שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונין

הוי בה רב פפא: אהייא? אילימא ארישא [50] - כיון דקא קפיד - אפילו כל מילי נמי! אלא אסיפא [51].

רב אשי אמר: לעולם ארישא, ומידי דקפדי בה אינשי - הוה קפידיה קפידא, מידי דלא קפדי בה אינשי - לא הוי קפידיה קפידא.

איתמר: קידשה על תנאי [52] וכנסה סתם: רב אמר: צריכה הימנו גט, ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט. אמר אביי:

הערות[עריכה]

  1. ^ דלת של שמחה ופיקוח צער
  2. ^ קוברה: כשם שלא גמלה חסד כך לא יגמלו עמה
  3. ^ יתן אל לבו - שאף הוא יספדוהו ואל ירע לו אם נהג כן
  4. ^ הרים קולו בבכי ובמספד
  5. ^ ליוה את המטה מבית האבל לקבר
  6. ^ שתהא ממלאה ונופצת: לאחר שתשמש וימלא רחמה שכבת זרע - תרוץ ברגליה ותנפצנו, שלא יקלוט ותתעבר
  7. ^ המטלטלין
  8. ^ דת
  9. ^ שנהגו בנות ישראל, ואף על גב דלא כתיבא
  10. ^ בגמרא מפרש
  11. ^ מפרש בגמרא
  12. ^ דהאכילתו
  13. ^ כשאכל
  14. ^ ולא יאכל
  15. ^ מי אמר לו אחרי כן שהוא בא להוציאה
  16. ^ שראוה לובשת בגדי נדות, ולבעלה אמרה "טהורה אני" ושמשה
  17. ^ אם התרו בו
  18. ^ וכי האי גוונא משכחת לה למתניתין: דלאחר תשמיש הודיעוהו שכינותיו שהוחזקה נדה
  19. ^ בפרק 'במה מדליקין' (שבת לב ב) יליף מ'וחבל את מעשה ידיך'
  20. ^ משמע בעצמו: "קונם עליך דבר פלוני"
  21. ^ אין לו להוציאה אלא כך יתקננה
  22. ^ בתוך סל אחד, שכשלא ישמר – ישכנו; אף זה יבא לידי שתקלקלנו
  23. ^ דרבי יהודה, דתני תקנתא אחלה
  24. ^ כל שכן אנדרים, דלא שכיחי
  25. ^ ואמאי לא קרי לה דת משה
  26. ^ מדעבדינן לה הכי לנוולה - מדה כנגד מדה: כמו שעשתה להתנאות על בועלה, מכלל דאסור; אי נמי: מדכתיב 'ופרע' - מכלל דההוא שעתא לאו פרועה הות, שמע מינה: אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש; וכן עיקר
  27. ^ סל שיש לו מלמטה בית קבול להולמו בראשו [אולי צ"ל: בראשה] ובית קיבול מלמעלה לתת בו פלך ופשתן
  28. ^ לשון מקשה
  29. ^ דבחצר יש בה משום פריעה
  30. ^ דלא שכיחי רבים
  31. ^ טווה בכפה על ירכה וחוט מתרדד כנגד פניה של מטה
  32. ^ השליכתהו
  33. ^ כלומר בפניו; דמתניתין לא תימא לפניו ממש, אלא אפילו מקללת אביו של בעל בפני בנו של בעל
  34. ^ בני בניו כבניו
  35. ^ ופסוק זה יהא לך סימן על משנתינו, לזכור על ידו דבפניו דמתניתין [לא תימא בפניו ממש אלא] בפני בנו קאמר, והוי כאילו בפניו
  36. ^ לפרושי מילתיה דרב יהודה: כגון
  37. ^ חמיה
  38. ^ בפני בנו של בעל אומרת כן
  39. ^ כשמדבר עמה על עסקי עונה - מריבה עמו ומשמעת לשכניו, והוא בוש בדבר
  40. ^ שתשמיש קשה לה וצועקת
  41. ^ בשילהי פירקין
  42. ^ בגמרא מפרש אי קאי ארישא אהך דקידשה על תנאי, או מילתא באפי נפשה
  43. ^ בבכורות קתני להו
  44. ^ משנה זו שנויה בקדושין בפרק 'האיש מקדש', ומאי שנא דסתמה רבי תרי זימני
  45. ^ דמכילתין דהכא בכתובות קאי
  46. ^ איצטריך ליה למיתנייא משום כתובות, כדקתני סיפא תצא שלא בכתובה
  47. ^ רישא דמתניתין 'אינה מקודשת'
  48. ^ איידי דנקטה משום כתובות
  49. ^ דהוי עינוי נפש ומתגנה עליו
  50. ^ דאתני בהדה
  51. ^ וקסבר סיפא דמתניתין - מילתא באפי נפשה, וקידשה סתם וכנסה סתם קאמר
  52. ^ שאין עליה נדרים