ביאור:בבלי כתובות דף יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דאם כן [1] קשיא הלכתא אהלכתא: דקיימא לן הלכתא כרב נחמן בדיני, ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל 'הלכה כרבן גמליאל' אלא לאו שמע מינה כדמשנינן?

שמע מינה.

משנה:

היא אומרת: "מוכת עץ אני" [2] והוא אומר: "לא כי, אלא דרוסת איש את":

רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת,

ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה.

גמרא:

טענתייהו במאי [3]?

רבי יוחנן אמר: במאתים ומנה [4]; רבי אלעזר אמר: במנה ולא כלום [5].

רבי יוחנן אמר: במאתים ומנה; סבר לה [6] כרבי מאיר דאמר 'בין הכיר בה ובין לא הכיר בה – מאתים'; ורבי אלעזר אומר: במנה ולא כלום - סבר לה כרבנן, דאמרי 'בין הכיר בה בין לא הכיר בה – מנה'.

בשלמא רבי אלעזר לא קאמר כרבי יוחנן, דקא מוקי לה כרבנן; אלא רבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כרבי אלעזר?

קסבר [7] כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה - יש לה כתובה מנה; הכא [8]: הוא קאמר מנה והיא קאמרה מנה [9] - מאי איכא בין טענה דידיה לטענה דידה?

בשלמא לרבי אלעזר [10] - היינו דקתני תרתי [11]: חדא לאפוקי מדרמי בר חמא, וחדא לאפוקי מדרב חייא בר אבין אמר רב ששת [12]; אלא לרבי יוחנן [13] תרתי למה לי [14]?

חדא להודיעך כחו דרבן גמליאל, וחדא להודיעך כחו דרבי יהושע: קמייתא להודיעך כחו דרבי יהושע: דאף על גב דאיכא למימר מיגו [15] - לא מהימנא; בתרייתא [16] להודיעך כחו דרבן גמליאל: דאף על גב דליכא למימר מיגו - מהימנא.

Chart #5
Daf 11b-15a
                 ____________________________________________            |
                                                                         |
                 THE KESUVAH OF A WOMAN WHO WAS FOUND TO BE A            |
                  "MUKAS ETZ" OR A "BE'ULAH" AND THE HUSBAND             |
                 DID NOT KNOW ABOUT IT BEFORE THE MARRIAGE[17]            |
                 ____________________________________________            |
                                                                         |
                             [18]                [19]                      |
                          MUKAS ETZ           BE'ULAH                    |
                          _________           _______                    |
                                                                         |
1</ref> RAMI BAR CHAMA             0                  0                       |
                                                                         |
2</ref> RAVA [20]      Rabanan: 0             0                       |
                          R. Meir: 200[21]                                |
                                                                         |
3</ref> RAV SHESHES,           Rabanan: 100          100[22]                   |
   REBBI YOCHANAN [23]   R. Meir: 200                                   |
                                                                         |
4</ref> RAVA [24],     R. Meir: 200                                   |
   REBBI ELAZAR [25]                                                    |

==========
FOOTNOTES:
==========
[26] If the husband knew about it before the marriage, everyone agrees that the Kesuvah of a Be'ulah is 100. The Kesuvah of a Mukas Etz is 100 according to the Rabanan and 200 according to Rebbi Meir [27]. The Machlokes between Rebbi Meir and the Rabanan is that Rebbi Meir compares a Mukas Etz to a Bogeres [28], and the Rabanan compare her to a Be'ulah [29].
[30] Rava argues with Rami bar Chama, based on the Mishnah [31] of "Mukas Etz Ani," in which it is clear that one who claims she was a Mukas Etz receives more than a Be'ulah [32].
[33] According to Rava after he changed his view [34] the Mishnah [35] can be expressing the view of the Rabanan who argue with Rebbi Meir. The husband claims she deserves nothing [36], and she claims that she is a Mukas Etz and is entitled to 100.
[37] Rav Sheshes [38] hold that the Mishnah [39] is in accordance with Rebbi Meir. The husband claims that she is entitled to only 100 since he found her to be a Be'ulah, and she claims that she is entitled to 200 since she is a Mukas Etz.
[40] Rava's reason, after he changed his view, is that when the Mishnah [41] says that the husband claims that she became a Be'ulah before the Erusin and "the Mekach is a Mekach Ta'us," the words "Mekach Ta'us" imply that she receives *nothing* for her Kesuvah, since she was found to be a Be'ulah [42]. Nevertheless, if she was found to be a Mukas Etz, even though her Kesuvah is diminished to 100, it is *not* a Mekach Ta'us, "because he is not so particular about Mukas Etz" [43].

משנה:

ראוה מדברת [44] עם אחד, ואמרו לה [45]: מה טיבו של איש זה?

"איש פלוני וכהן הוא":

רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת [46],

ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה.

היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה?

"מאיש פלוני וכהן הוא":

רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת,

ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה.

[47]

גמרא:

מאי מדברת?

זעירי אמר: נסתרה [48];

רב אסי אמר: נבעלה.

בשלמא לזעירי, היינו דקתני מדברת; אלא לרב אסי - מאי מדברת?

לישנא מעליא, כדכתיב (משלי ל כ: כן דרך אשה מנאפת) אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און [49];

בשלמא לזעירי - היינו דקתני תרתי: מדברת ומעוברת [50]; אלא לרב אסי תרתי למה לי?

חדא להכשיר בה, וחדא להכשיר בבתה [51].

הניחא למאן דאמר [52] 'לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה', אלא למאן דאמר 'לדברי המכשיר בה - פוסל בבתה' - מאי איכא למימר [53]?

רב אסי סבר כמאן דאמר 'לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה'.

אמר ליה רב פפא לאביי: לזעירי, דאמר מאי מדברת – נסתרה, ואמר רבי יהושע לא מהימנא - האמר רב 'מלקין על היחוד [54] ואין אוסרין [55] על היחוד', לימא דלא כרבי יהושע [56]?

אפילו תימא רבי יהושע: מעלה עשו ביוחסין [57].

מיתיבי: 'ראוה שנכנסה עם אחד לסתר [58]


עמוד ב

או לחורבה [59], ואמרו לה: מה טיבו של איש זה? – "כהן הוא ובן אחי אבא הוא":

רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת;

רבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה';

בשלמא לזעירי - היינו דקתני תרתי: לסתר או לחורבה; אלא לרב אסי, דאמר 'נבעלה' - תרתי למה לי?

חדא קתני: 'לסתר דחורבה'.

והא 'לסתר או לחורבה' קתני?

חדא לחורבה דמתא [60] וחדא לחורבה דדברא [61]; וצריכי: דאי אשמעינן חורבה דמתא - בהא קמכשר רבן גמליאל משום דרוב כשרים אצלה, אבל לחורבה דדברא, דרוב פסולין אצלה - אימא מודה ליה לרבי יהושע! ואי אשמעינן בההיא - בההיא קאמר רבי יהושע, אבל בהא - אימא מודה לרבן גמליאל - צריכא.

מיתיבי: 'זו עדות שהאשה [62] כשרה לה [63]; ורבי יהושע אומר: אינה נאמנת [64];

אמר להם רבי יהושע: אי אתם מודים בשבויה שנשבית ויש לה עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני שאינה נאמנת?

אמרו לו: אבל [65].

ומה הפרש יש בין זו לזו? [66]

לזו יש עדים [67] ולזו אין לה עדים [68];

אמר להם: אף לזו יש עדים: שהרי כריסה בין שיניה [69]!?

אמרו לו: רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות הם! [70]

אמר להן: אין אפוטרופוס לעריות! [71]

במה דברים אמורים [72]? - בעדות אשה בגופה [73], אבל עדות אשה בבתה - דברי הכל הולד שתוקי.'

מאי קאמר להו, ומאי קמהדרי ליה [74]?

הכי קאמרי ליה: 'השבתנו על המעוברת [75]; מה תשיבנו על המדברת?

אמר להם: מדברת היינו שבויה! [76]

אמרו לו: שאני שבויה דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות הם [77]!

אמר להם: הא נמי - כיון דאיסתתר - אין אפוטרופוס לעריות [78].

קתני מיהת תרתי: מדברת ומעוברת; תיובתא דרב אסי?

תיובתא.

[79] ותיפוק ליה [80]: דהתם רוב פסולין אצלה והכא רוב כשרין אצלה!?

מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: לדברי המכשיר - מכשיר אפילו ברוב פסולין [81]; לדברי הפוסל - פוסל אפילו ברוב כשרים.

אמר רבי יוחנן: לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה; לדברי הפוסל בה - פוסל בבתה; ורבי אלעזר אומר: לדברי המכשיר בה - פוסל בבתה.

אמר רבה: מאי טעמא דרבי אלעזר?

בשלמא איהי - אית לה חזקה דכשרות [82]; בתה לית לה חזקה דכשרות.

איתיביה רבי אלעזר לרבי יוחנן: במה דברים אמורים? - בעדות אשה בגופה אבל עדות אשה בבתה דברי הכל הולד שתוקי – מאי? לאו 'שתוקי ופסול'?

- לא, שתוקי וכשר [83].

ומי איכא שתוקי כשר?

אין, כדשמואל, דאמר שמואל: עשרה כהנים עומדים ופירש אחד מהם [84] ובעל - הולד שתוקי [85]!

מאי 'שתוקי'? אילימא שמשתיקין אותו מנכסי אביו – פשיטא: ומי ידעינן אבוה מנו? אלא שמשתיקין אותו מדין כהונה [86], דכתיב (במדבר כה יג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם [תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל] - מי שזרעו מיוחס אחריו [87], יצא זה שאין זרעו מיוחס אחריו.

ההוא ארוס וארוסתו [המעוברת] דאתו לקמיה דרב יוסף. היא אמרה: "מיניה" והוא אמר:

הערות[עריכה]

  1. ^ דרב נחמן לא מיתוקם כרבן גמליאל אלא כרבי יהושע
  2. ^ קודם שארסתיך
  3. ^ מה היא תובעתו ומה הוא רוצה ליתן
  4. ^ היא אומרת "מוכת עץ אני, ויש לי מאתים, ואף על פי שלא הכרת בי"; והוא אומר: "דרוסת איש את ואין לך אלא מנה", וקסבר: כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה
  5. ^ היא תובעת מנה, והוא אומר "אין ליך כלום"
  6. ^ תנא דמתניתין; דאילו רבי יוחנן לא שביק רבנן ועביד כרבי מאיר
  7. ^ רבי יוחנן
  8. ^ הלכך על כרחך 'מוכת עץ' דמתניתין - רבי מאיר היא, דאמר 'מאתים'
  9. ^ הוא אומר "דרוסת איש את, ויש ליך מנה"; דאי רבנן - היא לא תבעה אלא מנה, והוא אומר "דרוסת איש את ויש לך מנה"
  10. ^ דאמר דרוסת איש אין לה כלום
  11. ^ בבי במתניתין גבי פלוגתא דממונא: היא אומרת "משארסתני נאנסתי" והיא אומרת "מוכת עץ אני"
  12. ^ היא אומרת "משארסתני נאנסתי" תנא למיתני בה והיה מקחי מקח טעות - לגמרי משמע, ואין לה כלום - לאפוקי מדרב חייא בר אבין דאמר לעיל (דף יא) 'כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה - יש לה כתובה מנה'; ותנא היא אומרת "מוכת עץ אני" - לאפוקי מדרמי בר חמא דאמר לעיל גבי מוכת עץ 'אבל לא הכיר בה - דברי הכל ולא כלום'
  13. ^ דאמר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה - אם כן מאי 'מקח טעות' דקתני? אמאתים, אבל מנה יש לה
  14. ^ למה לי למיתני כלל לההיא? אי לאשמועינן פלוגתא דרבן גמליאל ורבי יהושע בברי ושמא ואוקי ממונא בחזקת מריה - ליתני חדא לאפוקי מדרמי בר חמא, ולאשמעינן פלוגתייהו
  15. ^ מגו דאי בעיא אמרה "מוכת עץ אני"
  16. ^ ליכא למימר מגו לרבי יוחנן, דמוקי מתניתין כרבי מאיר, דאמר 'מוכת עץ שלא הכיר בה כתובתה מאתים' - ליכא שום מגו, דמה לי אומרת "מוכת עץ אני תחתיך" מה לי אמרה מעיקרא
  17. ^ 1
  18. ^ A
  19. ^ B
  20. ^ originally
  21. ^ 2
  22. ^ 4
  23. ^ 13a
  24. ^ after he         Rabanan: 100(3)        0(5)                    |
       changed his view
  25. ^ 13a
  26. ^ 1
  27. ^ Mishnah 11a
  28. ^ who does not have her full Besulim, but since she did not cohabitate she *is* a Besulah
  29. ^ since an act was done to her to cause her to lose her Besulim
  30. ^ 2
  31. ^ 13a
  32. ^ at least according to Rebbi Meir
  33. ^ 3
  34. ^ and according to Rebbi Elazar
  35. ^ 13a
  36. ^ since he married her thinking that she was a Besulah, and he found her to be a Be'ulah
  37. ^ 4
  38. ^ and Rebbi Yochanan
  39. ^ 13a
  40. ^ 5
  41. ^ 12b
  42. ^ in contrast to Rav Sheshes who says that she still gets 100
  43. ^ TOSFOS DH l'Rabanan
  44. ^ בפנויה
  45. ^ ומשום חששא דפסולין לנתין ולממזר, וכיון שנבעלה לפסול פסלה מן הכהונה
  46. ^ וכשרה לכהונה, ולא מספקינן לה בנבעלה לפסול לה
  47. ^ בגמרא מפרש תרתי למה לי.
  48. ^ ואף על פי שלא ראוה שנבעלה - נפסלה לכהונה לרבי יהושע, כדלקמן: דמעלה עשו ביוחסין
  49. ^ אלמא נקט תשמיש בלשון אכילה
  50. ^ מדברת - להודיעך כחו דרבי יהושע: דאף על גב דלא ראוה שנבעלה – פסולה; ומעוברת - להודיעך כחו דרבן גמליאל
  51. ^ אם העובר הזה נקבה - תנשא לכהונה לרבן גמליאל, דאי אשמועינן בדידה - הוה אמינא: איהי, הואיל דהוה לה חזקה דכשרות מעיקרא – אמרינן: אוקמה אחזקה ואל תפסילנה מספק; אבל עובר, דלא הוה ליה חזקה דכשרות - אימא לא
  52. ^ לקמן בשמעתין
  53. ^ תרתי להכשיר בה למה לי, כיון דמדברת - בראוה שנבעלה
  54. ^ מכת מרדות
  55. ^ אשה על בעלה בשביל יחוד בעלמא
  56. ^ דמשום יחוד מחזיק לה בנבעלת
  57. ^ בכהונה
  58. ^ משמע יחוד בעלמא
  59. ^ סתמא לבעילה, שהוא מקום לזנות
  60. ^ סתם בעילתה מאחד מבני העיר; ואיכא למימר בעיר שרובה ישראל כשרים קאמר
  61. ^ ספק אחד מסוף העולם בא לכאן, ורוב העולם עובדי כוכבים הם ופוסלים אשה בביאתם לכהונה, כדאמר ביבמות (דף מה) ובקדושין (דף עה,ב): יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה
  62. ^ עצמה
  63. ^ לומר לכשר נבעלתי
  64. ^ לינשא לכהן
  65. ^ אבל - הן; כמו אבל שרה אשתך (בראשית יז יט) דמתרגמינן 'בקושטא'
  66. ^ רבי יהושע קאמר לה.
  67. ^ שנבעלה, דכיון דנשבית לבין העובדי כוכבים והם פרוצים בעריות - כולנו עדים שנבעלה
  68. ^ שנבעלה, שלא ראוה, אלא מדברת; ומיגו דאי בעיא אמרה 'לא נבעלתי' - כי אמרה נמי 'לכשר נבעלתי' - מהימנא
  69. ^ כלומר: אף כאן יש אחת שיש לה עדים - ואתם חולקים עלי בהיותה מעוברת
  70. ^ לקמיה מפרש מאי קא מהדרי ליה על מאי דקאמר להו.
  71. ^ לקמן מפרש
  72. ^ דנאמנת לרבן גמליאל
  73. ^ כלומר: להכשיר את עצמה לכהונה דלא מחזקינן לה בנבעלה לפסול
  74. ^ כלומר: מאי קאמר להו איהו דקא מהדרי ליה אינהו רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות?: כלום תשובה היא זו על מה שאמר להם אף לזו יש לה עדים? אין לך פרוץ גדול מזה דקחזינן דנתעברה ממנו!
  75. ^ תשובה גמורה ונצחת
  76. ^ מה מדברת אין לה עדים - אף שבויה אין לה עדים בבעילה, ואתם מחזיקים אותה כנבעלה!
  77. ^ והא ודאי נבעלה
  78. ^ אין אתם יכולים להיות לה אפוטרופוס לומר לא נבעלה
  79. ^ לרבי יהושע פריך: נהי נמי דאין אפוטרופוס לעריות
  80. ^ דלא דמי לשבויה
  81. ^ דאמרינן אוקמה אחזקה; ועל רוב פסולים שהיו מכשירים אותה - הביא הוא להם ראיה מן השבויה
  82. ^ ויש לומר 'אשה זו בחזקת כשרות עומדת', ומספק אתה בא לפוסלה!? אל תפסילנה מספק!
  83. ^ כלומר שתוקי הוא במקצת, שאם כהן היה הבועל, והעובר יהיה זכר - משתקין אותו מדין כהונה, כדלקמן; אבל כשר הוא ליוחסין: שאם נקבה היא - תינשא לכהונה, ואם זכר הוא - בתו ואלמנתו כשרות לכהונה
  84. ^ ואין ידוע איזה הוא
  85. ^ ואף על פי שברור לנו שמכהן כשר בא; והאי שתוקי - על כרחך כשר ליוחסין, ואם נקבה היא ראויה לכהן, וקרי ליה 'שתוקי'
  86. ^ שלא יעבוד עבודה ולא יאכל תרומה
  87. ^ שאנו יודעין מי אביו