ביאור:בבלי כתובות דף מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

[המשך המשנה]

מעשה ידיה [1] ומציאתה, אף על פי שלא גבתה [2] - מת האב, הרי הן של אחין [3]. [4]

גמרא:

מאי קא משמע לן? תנינא [כתובות פ"ג מ"ד; דף לט,א]: המפתה - נותן שלשה דברים, והאונס ארבעה: המפתה נותן בושת ופגם וקנס; מוסיף עליו אונס, שנותן את הצער?

'לאביה' [5] איצטריך ליה.

לאביה נמי פשיטא: מדקא יהיב מפתֶה [6]: דאי לעצמה - אמאי יהיב מפתֶה? מדעתה עבד [7]!

עמדה בדין איצטריכא לפלוגתא דרבי שמעון ורבנן.

תנן התם [שבועות פ"ה מ"ד]: '"אנסת ופיתית [8] את בתי" והוא אומר "לא אנסתי ולא פיתיתי"; "משביעך אני" ואמר "אמן", ואחר כך הודה – חייב [9];

רבי שמעון פוטר, שאינו משלם קנס על פי עצמו [10];

אמרו לו: אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו, אבל משלם בושת ופגם על פי עצמו [11]'. [12]

בעא מיניה אביי מרבה [13]: האומר לחבירו "אנסת ופיתית את בתי והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון" והוא אומר "לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון" ונשבע והודה: לרבי שמעון מאי? כיון דעמד בדין [14] - ממונא הואי [15] ומיחייב עליה קרבן שבועה? או דלמא אף על גב דעמד בדין [16] - קנס הוי [17]?

אמר ליה: ממונא הוי, ומיחייב עליה קרבן שבועה.

איתיביה [ספרא ויקרא - דבורא דחובה פרשה יב ד"ה פרק כב הלכה יא]: רבי שמעון אומר: יכול האומר לחבירו "אנסת ופיתית את בתי" והוא אומר "לא אנסתי ולא פיתיתי"; "המית שורך את עבדי" והוא אומר "לא המית"; או שאמר לו עבדו "הפלת את שיני וסימית את עיני" [18] והוא אומר "לא הפלתי ולא סימיתי" ונשבע והודה, יכול יהא חייב? - תלמוד לומר: [ויקרא ה,כא: נפש כי תחטא ומעלה מעל בה’] וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו [19] או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר [על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה] - מה אלו מיוחדין שהן ממון אף כל שהן ממון, יצאו אלו שהן קנס -


עמוד ב

מאי? לאו בשעמד בדין [20]?

לא, בשלא עמד בדין [21].

והא מדרישא [22] בשעמד בדין – סיפא [23] נמי בשעמד בדין [24]: דקתני רישא [ספרא ויקרא - דבורא דחובה פרשה יב ד"ה פרק כב הלכה ט]: אין לי [25] אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן; תשלומי כפל, תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע – מנין? תלמוד לומר: (ויקרא ה כא: נפש כי תחטא) ומעלה מעל [בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו] – ריבה - היכי דמי? אי דלא עמד בדין - כפילא מי איכא [26]? אלא פשיטא בשעמד בדין [27]; ומדרישא בשעמד בדין - סיפא נמי בשעמד בדין!

אמר ליה [רבה לאביי]: יכילנא לשנויי לך 'רישא בשעמד בדין וסיפא בשלא עמד בדין, וכולה רבי שמעון היא', ושינויי דחיקי לא משנינן לך, דאם כן אמרת לי 'ליתני רישא 'רבי שמעון אומר' [28] או ליתני סיפא 'דברי רבי שמעון' [29]; אלא כולה בשעמד בדין, ורישא רבנן וסיפא רבי שמעון; ומודינא לך לענין קרבן שבועה [30] דרחמנא פטריה מ'וכחש [בעמיתו]’; וכי קאמינא 'ממון הוי' - להורישו לבניו [31].

Kesuvos Chart #7
Daf 42b

                ________________________________________________         |
                                                                         |
                 A "KENAS" OBLIGATION *AFTER* "HA'AMADAH B'DIN"          |
                ________________________________________________         |
                                                                         |
                                                                         |
                             [32]               [33]                       |
                        REBBI SHIMON         RABANAN                     |
                        ____________         _______                     |
                                                                         |
KENAS OF ONES                                                            |
_____________                                                            |
                                                                         |
1</ref> KORBAN SHEVU'AH        No[34]                Yes[35]                    |
                                                                         |
2</ref> DO CHILDREN            No[36]                Yes                       |
   INHERIT IT?                                                           |
                                                                         |
                                                                         |
OTHER KENASOS                                                            |
_____________                                                            |
                                                                         |
3</ref> KORBAN SHEVU'AH        No[37]                Yes[38]                    |
                                                                         |
4</ref> DO CHILDREN            Yes                  Yes                       |
   INHERIT IT?                                                           |


==========
FOOTNOTES:
==========
[39] Rebbi Shimon's source for this is the phrase, "v'Chichesh [be'amiso]" [40]. Even if, after Ha'amadah b'Din, the girl became a Bogeres and then
died and her father inherited the Kenas from her, there is still no Chiyuv
for him to bring a Korban Shevu'ah on that Kenas.
[41] Rebbi Shimon's source for this is the phrase, "v'Nasan" [42],
which teaches that the Kenas is not considered to be in the ownership of the
father until it is actually handed over to him.
[43] Rebbi Shimon's source for this is the phrase, "v'Chichesh [be'amiso]" [44]. [45]
[46] The Rabanan learn this from the phrase, "u'Ma'alah Ma'al" [47]. According to the Rabanan, there is no difference between the Kenas of Ones and other forms of Kenas.

איתיביה: רבי שמעון אומר: אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב - הרי הן של עצמה - ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו - לעצמה אמאי? דאחין בעי מיהוי!?

אמר רבא: האי מילתא - קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה [48]: שאני התם, דאמר קרא (דברים כב כט) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף [ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה, לא יוכל שלחה כל ימיו]’ - לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה; וכי קאמר רבה 'ממונא הוי להורישו לבניו' [49] - בשאר קנסות [50]!

אלא מעתה, גבי עבד דכתיב (שמות כא לב: אם עבד יגח השור או אמה) כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו [והשור יסקל] - הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה?

'יתן' לחוד 'ונתן' לחוד [51].

אי הכי [52]תלמוד לומר: וכחש [53]? 'תלמוד לומר: ונתן' מיבעי ליה [54]!

אמר רבא: כי איצטריך 'וכחש' [55] - כגון שעמדה בדין ובגרה [56] ומתה [57], דהתם כי קא ירית אביה - מינה דידה קא ירית [58].

אי הכי [59] יצאו אלו שהן קנס? ממון הוא [60]!

אמר רב נחמן בר יצחק: יצאו אלו שעיקרן קנס.

איתיביה: רבי שמעון פוטר, שאינו משלם קנס על פי עצמו [61]; טעמא דלא עמד בדין, הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב!?

רבי שמעון - לדבריהם דרבנן קאמר להו: לדידי, אף על גב דעמד בדין רחמנא פטריה [62] מ'וכחש [63]' [64]; אלא לדידכו אודו לי מיהת היכא דלא עמד בדין, דכי קא תבע - קנסא קא תבע,

הערות[עריכה]

  1. ^ שעשתה בחיי אביה
  2. ^ כגון שכר פעולה
  3. ^ דמשבא לעולם - זכה בו האב, ולא דמי לקנס דלא הוי ממון עד שעמד בדין ויעידוהו, דהא אי מודה מיפטר
  4. ^ מציאתה? בגמרא פריך: ממאן גביא?
  5. ^ דלא תנן
  6. ^ קנס ובושת ופגם פשיטא דלאביה נינהו
  7. ^ הא אחלה גביה
  8. ^ או פיתית
  9. ^ קרן וחומש ואשם אם הודה אחרי כן וזהו אשם גזילות
  10. ^ אלא על פי עדים; וכיון דאילו אודי ליה קמן כשתבעו - הוה מיפטר, כי כפריה נמי - אין זו שבועת כפירת ממון
  11. ^ דממונא הוא, ואשתכח דממונא כפריה
  12. ^ ולקמן מפרש טעמא דרבנן: דקא סברי: סתם טוען "אנסת" - לא תבעו אלא בושת ופגם, ולא נשבע זה על כפירת קנס.
  13. ^ בר נחמני, דרביה הוה
  14. ^ כבר, ואי הוה מודי ליה קמן - הוה משלם, שכבר חייבוהו בית דין ראשון על פי עדים
  15. ^ השתא ממונא כפריה
  16. ^ ואי מודה הוה מיחייב
  17. ^ אפילו הכי לא מיחייב בכפירתו קרבן שבועה, הואיל ועיקרו קנס, ולא חייבה תורה קרבן שבועה אלא על פקדון ותשומת יד וכיוצא בהן
  18. ^ נמי קנסא הוא, שהרי ממונו הוא, כאחד מן החמורים
  19. ^ פסוק כב
  20. ^ בבית דין אחד, ובאו עדים באותו בית דין וחייבוהו בית דין על פיהם, ועכשיו זה תובעו מה שחייבוהו בית דין, וחזר וכפר וקתני פטור
  21. ^ ועדיין לא העידו עדים
  22. ^ מילתייהו דרבנן דאיפליגו עליה וחייבוהו קרבן שבועה, איירי
  23. ^ כלומר רבי שמעון דאתא לאיפלוגי עלייהו
  24. ^ בדכוותה איירי
  25. ^ שיתחייב קרן וחומש ואשם
  26. ^ מי יימר דגנב, דתבעיה כפילא? ועוד - דלמא מודי ומיפטר
  27. ^ והא דקתני יצאו אלו שהן קנס - לקמן מפרש לה 'שעיקרן קנס'
  28. ^ דכולה רבי שמעון אומר
  29. ^ מאי שנא דאיפסיק ותנא רבי שמעון אומר בי מיצעי?
  30. ^ דלרבי שמעון אף על גב דעמד בדין - לא מיחייב עליה קרבן שבועה
  31. ^ משעמד בדין ומת עד שלא הספיק לגבות - הרי הוא של אחיה ולא שלה
  32. ^ A
  33. ^ B
  34. ^ 1
  35. ^ 4
  36. ^ 2
  37. ^ 3
  38. ^ 4
  39. ^ 1
  40. ^ Vayikra
    5:21
  41. ^ 2
  42. ^ Devarim 22:29
  43. ^ 3
  44. ^ Vayikra
    5:21
  45. ^ Although the Gemara does not say so specifically, the Halachah
    described in footnote #1 presumably applies to other Kenasos besides the
    Kenas of Ones as well, according to Rebbi Shimon.
  46. ^ 4
  47. ^ Vayikra 5:21
  48. ^ הן היו ימי שררתו של רבה, ומת, וישב רב יוסף בראש, וסייעוהו מן השמים לפרקה: להיות לו לשם, לפי שהיה רבה חריף, ולכך קראוהו עוקר הרים ורב יוסף היה בעל שמועות ומשנה וברייתא, לכך קראוהו סיני (הוריות יד א; ברכות סד,א)
  49. ^ משעמד בדין
  50. ^ ולא מיפטר תו בהודאה
  51. ^ 'יתן' משמע לשון צווי, ולעולם; 'ונתן' משמע דבר הנתון כבר
  52. ^ דשאני קנס דאונס ומפתה משאר קנסות: דאפילו עמד בדין נמי לאו ממונא הוא
  53. ^ בתמיה, כלומר: מאי איריא דנסיב לה הש"ס לפטורא מ'וכחש' כי היכי דיליף שאר קנסות, כלומר: מדלא דמי לתשומת יד למיהוי עיקר תחילתו ממון
  54. ^ תיפוק ליה דהשתא נמי לאו ממונא הוא, דרחמנא אמר 'ונתן', דלא זיכתה לו תורה עד שעת נתינה
  55. ^ לקנס דאונס ופתוי, למילפינהו בהדי שאר קנסות, לפטורא מ'וכחש' משום דעיקרן קנס, ולא מצי למילף מ'ונתן'
  56. ^ דלרבי שמעון - דידה הוא, דכי היכי דפליג במתניתין בלא הספיקה לגבות עד שמת האב - הכי נמי פליג בלא הספיקה לגבות עד שבגרה, דקאמר תנא קמא 'הרי הן של אב', ולרבי שמעון הרי הוא של עצמה
  57. ^ ואם מתה אחרי כן
  58. ^ ירית לה אביה מכח דידה, והוי ממון גמור, ואף על גב דלא מטא לידה, דלגבי דידה לא הוה שאני משאר קנסות, דמשעת העמדה בדין ממונא הוא; וכי מייתא - ירית הוא כל זכות שהיה לה בו, הלכך מ'ונתן' לא מצי למיפטריה; ונסיב הש"ס מ'וכחש' ומשום דעיקרו קנס
  59. ^ דבשעמד בדין אוקימתה, וכבר נעשה ממון - היכי קתני
  60. ^ הא ממון נינהו
  61. ^ ואי הוה מודי - הוה מיפטר; אלמא טעמא דרבי שמעון משום דאי הוה מודי מיפטר הוא, והא ליתא אלא כשלא עמד בדין
  62. ^ מקרבן שבועה
  63. ^ בעמיתו
  64. ^ שלא פירש בו אלא דברים שעיקרן ממון