ביאור:בבלי כתובות דף מב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת כתובות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב | הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
[המשך המשנה]
מעשה ידיה [1] ומציאתה, אף על פי שלא גבתה [2] - מת האב, הרי הן של אחין [3]. [4]
גמרא:
מאי קא משמע לן? תנינא [כתובות פ"ג מ"ד; דף לט,א]: המפתה - נותן שלשה דברים, והאונס ארבעה: המפתה נותן בושת ופגם וקנס; מוסיף עליו אונס, שנותן את הצער?
'לאביה' [5] איצטריך ליה.
לאביה נמי פשיטא: מדקא יהיב מפתֶה [6]: דאי לעצמה - אמאי יהיב מפתֶה? מדעתה עבד [7]!
עמדה בדין איצטריכא לפלוגתא דרבי שמעון ורבנן.
תנן התם [שבועות פ"ה מ"ד]: '"אנסת ופיתית [8] את בתי" והוא אומר "לא אנסתי ולא פיתיתי"; "משביעך אני" ואמר "אמן", ואחר כך הודה – חייב [9];
רבי שמעון פוטר, שאינו משלם קנס על פי עצמו [10];
אמרו לו: אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו, אבל משלם בושת ופגם על פי עצמו [11]'. [12]
בעא מיניה אביי מרבה [13]: האומר לחבירו "אנסת ופיתית את בתי והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון" והוא אומר "לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון" ונשבע והודה: לרבי שמעון מאי? כיון דעמד בדין [14] - ממונא הואי [15] ומיחייב עליה קרבן שבועה? או דלמא אף על גב דעמד בדין [16] - קנס הוי [17]?
אמר ליה: ממונא הוי, ומיחייב עליה קרבן שבועה.
איתיביה [ספרא ויקרא - דבורא דחובה פרשה יב ד"ה פרק כב הלכה יא]: רבי שמעון אומר: יכול האומר לחבירו "אנסת ופיתית את בתי" והוא אומר "לא אנסתי ולא פיתיתי"; "המית שורך את עבדי" והוא אומר "לא המית"; או שאמר לו עבדו "הפלת את שיני וסימית את עיני" [18] והוא אומר "לא הפלתי ולא סימיתי" ונשבע והודה, יכול יהא חייב? - תלמוד לומר: [ויקרא ה,כא: נפש כי תחטא ומעלה מעל בה’] וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו [19] או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר [על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה] - מה אלו מיוחדין שהן ממון אף כל שהן ממון, יצאו אלו שהן קנס -
מאי? לאו בשעמד בדין [20]?
לא, בשלא עמד בדין [21].
והא מדרישא [22] בשעמד בדין – סיפא [23] נמי בשעמד בדין [24]: דקתני רישא [ספרא ויקרא - דבורא דחובה פרשה יב ד"ה פרק כב הלכה ט]: אין לי [25] אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן; תשלומי כפל, תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע – מנין? תלמוד לומר: (ויקרא ה כא: נפש כי תחטא) ומעלה מעל [בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו] – ריבה - היכי דמי? אי דלא עמד בדין - כפילא מי איכא [26]? אלא פשיטא בשעמד בדין [27]; ומדרישא בשעמד בדין - סיפא נמי בשעמד בדין!
אמר ליה [רבה לאביי]: יכילנא לשנויי לך 'רישא בשעמד בדין וסיפא בשלא עמד בדין, וכולה רבי שמעון היא', ושינויי דחיקי לא משנינן לך, דאם כן אמרת לי 'ליתני רישא 'רבי שמעון אומר' [28] או ליתני סיפא 'דברי רבי שמעון' [29]; אלא כולה בשעמד בדין, ורישא רבנן וסיפא רבי שמעון; ומודינא לך לענין קרבן שבועה [30] דרחמנא פטריה מ'וכחש [בעמיתו]’; וכי קאמינא 'ממון הוי' - להורישו לבניו [31].
Kesuvos Chart #7
Daf 42b
________________________________________________ |
|
A "KENAS" OBLIGATION *AFTER* "HA'AMADAH B'DIN" |
________________________________________________ |
|
|
[32] [33] |
REBBI SHIMON RABANAN |
____________ _______ |
|
KENAS OF ONES |
_____________ |
|
1</ref> KORBAN SHEVU'AH No[34] Yes[35] |
|
2</ref> DO CHILDREN No[36] Yes |
INHERIT IT? |
|
|
OTHER KENASOS |
_____________ |
|
3</ref> KORBAN SHEVU'AH No[37] Yes[38] |
|
4</ref> DO CHILDREN Yes Yes |
INHERIT IT? |
==========
FOOTNOTES:
==========
[39] Rebbi Shimon's source for this is the phrase, "v'Chichesh [be'amiso]" [40]. Even if, after Ha'amadah b'Din, the girl became a Bogeres and then
died and her father inherited the Kenas from her, there is still no Chiyuv
for him to bring a Korban Shevu'ah on that Kenas.
[41] Rebbi Shimon's source for this is the phrase, "v'Nasan" [42],
which teaches that the Kenas is not considered to be in the ownership of the
father until it is actually handed over to him.
[43] Rebbi Shimon's source for this is the phrase, "v'Chichesh [be'amiso]" [44]. [45]
[46] The Rabanan learn this from the phrase, "u'Ma'alah Ma'al" [47]. According to the Rabanan, there is no difference between the Kenas of Ones and other forms of Kenas.
איתיביה: רבי שמעון אומר: אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב - הרי הן של עצמה - ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו - לעצמה אמאי? דאחין בעי מיהוי!?
אמר רבא: האי מילתא - קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה [48]: שאני התם, דאמר קרא (דברים כב כט) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף [ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה, לא יוכל שלחה כל ימיו]’ - לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה; וכי קאמר רבה 'ממונא הוי להורישו לבניו' [49] - בשאר קנסות [50]!
אלא מעתה, גבי עבד דכתיב (שמות כא לב: אם עבד יגח השור או אמה) כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו [והשור יסקל] - הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה?
'יתן' לחוד 'ונתן' לחוד [51].
אי הכי [52] – תלמוד לומר: וכחש [53]? 'תלמוד לומר: ונתן' מיבעי ליה [54]!
אמר רבא: כי איצטריך 'וכחש' [55] - כגון שעמדה בדין ובגרה [56] ומתה [57], דהתם כי קא ירית אביה - מינה דידה קא ירית [58].
אי הכי [59] יצאו אלו שהן קנס? ממון הוא [60]!
אמר רב נחמן בר יצחק: יצאו אלו שעיקרן קנס.
איתיביה: רבי שמעון פוטר, שאינו משלם קנס על פי עצמו [61]; טעמא דלא עמד בדין, הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב!?
רבי שמעון - לדבריהם דרבנן קאמר להו: לדידי, אף על גב דעמד בדין רחמנא פטריה [62] מ'וכחש [63]' [64]; אלא לדידכו אודו לי מיהת היכא דלא עמד בדין, דכי קא תבע - קנסא קא תבע,
הערות
[עריכה]- ^ שעשתה בחיי אביה
- ^ כגון שכר פעולה
- ^ דמשבא לעולם - זכה בו האב, ולא דמי לקנס דלא הוי ממון עד שעמד בדין ויעידוהו, דהא אי מודה מיפטר
- ^ מציאתה? בגמרא פריך: ממאן גביא?
- ^ דלא תנן
- ^ קנס ובושת ופגם פשיטא דלאביה נינהו
- ^ הא אחלה גביה
- ^ או פיתית
- ^ קרן וחומש ואשם אם הודה אחרי כן וזהו אשם גזילות
- ^ אלא על פי עדים; וכיון דאילו אודי ליה קמן כשתבעו - הוה מיפטר, כי כפריה נמי - אין זו שבועת כפירת ממון
- ^ דממונא הוא, ואשתכח דממונא כפריה
- ^ ולקמן מפרש טעמא דרבנן: דקא סברי: סתם טוען "אנסת" - לא תבעו אלא בושת ופגם, ולא נשבע זה על כפירת קנס.
- ^ בר נחמני, דרביה הוה
- ^ כבר, ואי הוה מודי ליה קמן - הוה משלם, שכבר חייבוהו בית דין ראשון על פי עדים
- ^ השתא ממונא כפריה
- ^ ואי מודה הוה מיחייב
- ^ אפילו הכי לא מיחייב בכפירתו קרבן שבועה, הואיל ועיקרו קנס, ולא חייבה תורה קרבן שבועה אלא על פקדון ותשומת יד וכיוצא בהן
- ^ נמי קנסא הוא, שהרי ממונו הוא, כאחד מן החמורים
- ^ פסוק כב
- ^ בבית דין אחד, ובאו עדים באותו בית דין וחייבוהו בית דין על פיהם, ועכשיו זה תובעו מה שחייבוהו בית דין, וחזר וכפר וקתני פטור
- ^ ועדיין לא העידו עדים
- ^ מילתייהו דרבנן דאיפליגו עליה וחייבוהו קרבן שבועה, איירי
- ^ כלומר רבי שמעון דאתא לאיפלוגי עלייהו
- ^ בדכוותה איירי
- ^ שיתחייב קרן וחומש ואשם
- ^ מי יימר דגנב, דתבעיה כפילא? ועוד - דלמא מודי ומיפטר
- ^ והא דקתני יצאו אלו שהן קנס - לקמן מפרש לה 'שעיקרן קנס'
- ^ דכולה רבי שמעון אומר
- ^ מאי שנא דאיפסיק ותנא רבי שמעון אומר בי מיצעי?
- ^ דלרבי שמעון אף על גב דעמד בדין - לא מיחייב עליה קרבן שבועה
- ^ משעמד בדין ומת עד שלא הספיק לגבות - הרי הוא של אחיה ולא שלה
- ^ A
- ^ B
- ^ 1
- ^ 4
- ^ 2
- ^ 3
- ^ 4
- ^ 1
- ^ Vayikra
5:21 - ^ 2
- ^ Devarim 22:29
- ^ 3
- ^ Vayikra
5:21 - ^ Although the Gemara does not say so specifically, the Halachah
described in footnote #1 presumably applies to other Kenasos besides the
Kenas of Ones as well, according to Rebbi Shimon. - ^ 4
- ^ Vayikra 5:21
- ^ הן היו ימי שררתו של רבה, ומת, וישב רב יוסף בראש, וסייעוהו מן השמים לפרקה: להיות לו לשם, לפי שהיה רבה חריף, ולכך קראוהו עוקר הרים ורב יוסף היה בעל שמועות ומשנה וברייתא, לכך קראוהו סיני (הוריות יד א; ברכות סד,א)
- ^ משעמד בדין
- ^ ולא מיפטר תו בהודאה
- ^ 'יתן' משמע לשון צווי, ולעולם; 'ונתן' משמע דבר הנתון כבר
- ^ דשאני קנס דאונס ומפתה משאר קנסות: דאפילו עמד בדין נמי לאו ממונא הוא
- ^ בתמיה, כלומר: מאי איריא דנסיב לה הש"ס לפטורא מ'וכחש' כי היכי דיליף שאר קנסות, כלומר: מדלא דמי לתשומת יד למיהוי עיקר תחילתו ממון
- ^ תיפוק ליה דהשתא נמי לאו ממונא הוא, דרחמנא אמר 'ונתן', דלא זיכתה לו תורה עד שעת נתינה
- ^ לקנס דאונס ופתוי, למילפינהו בהדי שאר קנסות, לפטורא מ'וכחש' משום דעיקרן קנס, ולא מצי למילף מ'ונתן'
- ^ דלרבי שמעון - דידה הוא, דכי היכי דפליג במתניתין בלא הספיקה לגבות עד שמת האב - הכי נמי פליג בלא הספיקה לגבות עד שבגרה, דקאמר תנא קמא 'הרי הן של אב', ולרבי שמעון הרי הוא של עצמה
- ^ ואם מתה אחרי כן
- ^ ירית לה אביה מכח דידה, והוי ממון גמור, ואף על גב דלא מטא לידה, דלגבי דידה לא הוה שאני משאר קנסות, דמשעת העמדה בדין ממונא הוא; וכי מייתא - ירית הוא כל זכות שהיה לה בו, הלכך מ'ונתן' לא מצי למיפטריה; ונסיב הש"ס מ'וכחש' ומשום דעיקרו קנס
- ^ דבשעמד בדין אוקימתה, וכבר נעשה ממון - היכי קתני
- ^ הא ממון נינהו
- ^ ואי הוה מודי - הוה מיפטר; אלמא טעמא דרבי שמעון משום דאי הוה מודי מיפטר הוא, והא ליתא אלא כשלא עמד בדין
- ^ מקרבן שבועה
- ^ בעמיתו
- ^ שלא פירש בו אלא דברים שעיקרן ממון