ביאור:בבלי כתובות דף ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משום חשבונות [1].

אמר ליה אביי: וחשבונות של מצוה מי אסירי? והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו: חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת! ואמר רבי אלעזר: פוסקין צדקה לעניים בשבת! ואמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים בשבת! ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: מפקחין [2] פיקוח [3] נפש בשבת! ואמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: הולכין לטרטייאות [4] ולקרקייאות לפקח על עסקי רבים בשבת! ותנא דבי מנשיא: משדכין על התינוקת ליארס בשבת ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות [5]!?

אלא אמר רבי זירא: גזירה שמא ישחוט בן עוף [6].

אמר ליה אביי: אלא מעתה יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת [7] ידחה [8] גזירה שמא ישחוט בן עוף [9]!

התם, דלנפשיה - לא טריד; הכא, דלאחרים – טריד;

אי נמי: התם אית ליה רווחא [10] הכא לית ליה רווחא [11]!

השתא דאתית להכי - ערב שבת נמי גזירה שמא ישחוט בן עוף!

איבעיא להו: בתולה נשאת ברביעי ונבעלת ברביעי ולא חיישינן לאיקרורי דעתא [12]? או דלמא בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי [13] דחיישינן לאיקרורי דעתא?

תא שמע, דתני בר קפרא: 'בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים [14]; אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם [15]' - טעמא משום ברכה, אבל [16] משום איקרורי דעתא לא חיישינן [17].

אי הכי, אלמנה נמי תיבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים!?

ברכה דאדם עדיפא ליה [18].

ואי נמי משום שקדו, דתניא: מפני מה אמרו 'אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי'? שאם אתה אומר תיבעל בחמישי - למחר משכים לאומנתו והולך לו [19]; שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים: חמישי בשבת [20], וערב שבת [21] ושבת.

מאי איכא בין 'ברכה' ל'שקדו'.

איכא בינייהו אדם בטל [22]; אי נמי יום טוב שחל להיות בערב שבת.

דרש בר קפרא [23]: 'גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיהו מח יג) אף יָדִי [24] יסדה ארץ וימיני טפחה שמים [קרא אני אליהם יעמדו יחד]; ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב: (שמות טו יז: תבאמו ותטעמו בהר נחלתך) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש [25] ה' כוננו ידיך.'

השיב בבלי אחד, ורבי חייא שמו: (תהלים צה ה: אשר לו הים והוא עשהו) ויבשת ידיו יצרו - 'ידו' כתיב, והכתיב 'יצרו'? - אמר רבי נחמן בר יצחק: יצרו אצבעותיו, כדכתיב (תהלים ח ד) כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת.

מיתיבי: '(תהלים יט ב) השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע'?

הכי קאמר: מעשה ידיהם של צדיקים - מי מגיד? הרקיע; ומאי ניהו? מטר [26].

דרש בר קפרא: מאי דכתיב '(דברים כג יד) ויתד [27] תהיה לך על אזנך [והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך] - אל תקרי 'אזנך' אלא 'על אוזנך', שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון -


עמוד ב

יניח אצבעו [28] באזניו!'

והיינו דאמר רבי אלעזר: מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתידות? - מאי טעמא [29]? אילימא משום דמחלקן [30] - כל חדא וחדא למילתיה עבידא [31], דאמר מר: '[32] זו זרת, זו קמיצה [33], זו אמה [34], זו אצבע [35], זה גודל [36]; אלא מה טעם משופות [37] כיתידות? - שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יניח אצבעותיו באזניו.

תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה אוזן כולה קשה והאליה [38] רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה.

תנו רבנן: 'אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים מפני שהן נכוות תחלה לאיברים [39]. [40]

איבעיא להו: מהו לבעול בתחלה בשבת [41]? דם מיפקד פקיד [42]? או חבורי מיחבר [43]?

ואם תימצי לומר דם מיפקד פקיד [44] - לדם הוא צריך, ושרי [45]? או דלמא לפתח הוא צריך [46] ואסיר!

ואם תימצי לומר לדם הוא צריך [47], [48] ופתח ממילא קאתי [49] - הלכה כרבי שמעון, דאמר דבר שאין מתכוין מותר [50]? או הלכה כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור?[51]

ואם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה [52] - מקלקל הוא אצל הפתח או מתקן הוא אצל הפתח [53]?

[54]

איכא דאמרי: ואם תימצי לומר דם חבורי מיחבר - לדם הוא צריך, ואסור? או דלמא להנאת עצמו הוא צריך - ושרי?

ואם תימצי לומר להנאת עצמו הוא צריך, ודם ממילא קאתי [55] - הלכה כרבי יהודה [56] או הלכה כרבי שמעון [57]?

ואם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה: מקלקל בחבורה [58], או מתקן בחבורה הוא [59]?

ואם תימצי לומר מקלקל בחבורה הוא [60] - במקלקל הלכה כרבי יהודה [61]?

הערות[עריכה]

  1. ^ שאם יכנוס למוצאי שבת - יעשה סעודה בלילה ויחשוב בשבת מהו צריך להוציא וכתיב ודבר דבר (ישעיהו נח יג)
  2. ^ מוציאין לאור
  3. ^ פושקונברמ"ש בלעז
  4. ^ פלטי מלכים ושלטונים
  5. ^ ללמדו אומנות מצוה הוא, דכתיב (קהלת ט ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת: למוד אומנות שתחיה הימנו עם התורה; ואמרינן בקידושין (כט,א) שאביו חייב ללמדו אומנות
  6. ^ בשבת לצורך מוצאי שבת: שיהא טרוד וישכח שהוא שבת
  7. ^ שצריכין להרבות בסעודה אחר השבת שהוא ערב יום כפורים
  8. ^ לשלישי בשבת
  9. ^ לצורך סעודת מחר
  10. ^ לשחוט בלילה: שהסעודה אינה עד למחר
  11. ^ שהסעודה בלילה אחר השבת משחשיכה מיד
  12. ^ אם לא ימצא לה בתולים לא חיישינן שיתקרר כעסו בהאי פורתא
  13. ^ משתחשך ברביעי ותיכנס ליל חמישי
  14. ^ פרו ורבו ומלאו את המים (בראשית א כב)
  15. ^ פרו ורבו ומלאו את הארץ (בראשית א כח)
  16. ^ מאן דלא קפיד אברכה
  17. ^ משום האי פורתא
  18. ^ ומיהו בששי לא תנשא בתולה, דבזמן ארוך עד שני בשבת דאתו דייני - חיישינן לאיקרורי, אבל מרביעי עד חמישי לא חיישינן
  19. ^ שאין משתה אלמון באלמנה אלא יום אחד, כדלקמן בפירקין (דף ז,א)
  20. ^ יום חופה
  21. ^ חיבת ביאה
  22. ^ למאן דאמר ברכה דאדם עדיפא - אף זו תיבעל בששי; למאן דאמר משום 'שקדו' - נבעלת בחמישי דהא לא ישכים לאומנתו
  23. ^ ומשום בר קפרא נקט לה דאיירי לעיל באגדה
  24. ^ חדא יד
  25. ^ מקדש: מעשה ידי צדיקים הוא
  26. ^ האי 'ומעשה ידיו' - במעשה הצדיקים כתיב, שקרוין מעשה שלהם מעשה ידיו של הקב"ה, והכי קאמר: ומעשה ידיו - דהוא מעשה הצדיקים - מגיד הרקיע: שהרקיע מעיד עליהם לבריות שהם צדיקים: שמתפללין על הגשמים ומטר יורד
  27. ^ קבילי"י בלע"ז
  28. ^ שהיא שִפוּייה כיתד
  29. ^ כלומר: במאי דומות כיתידות
  30. ^ שמחולקות זו מזו ואינן מחוברות יחד
  31. ^ קושיא היא: כל אחת יש בה צורך ואף בצורכי גבוה
  32. ^ מן הקטנה מודדין זרת של חושן:
  33. ^ מאצבע שאצל הקטנה מתחילין לקמוץ: חופה שלש אצבעות על פס ידו; הקמיצה והאמה והאצבע - וקומֵץ
  34. ^ מהגדולה מודדין אמת בנין ואמת כלים
  35. ^ למתן דמים של חטאת, דכתיב ביה ’[ולקח הכהן מדם החטאת] באצבעו' (ויקרא ד כה)
  36. ^ לבהן יד דאהרן (ויקרא ח כג) ודמצורע (ויקרא יד יז)
  37. ^ אגויישיד"ש בלעז
  38. ^ בשר שבסוף האוזן
  39. ^ רכות ודקות ליכוות מכולם
  40. ^ והכי נמי אמרינן במסכת עבודה זרה (לח,א) 'האי עובד כוכבים דחריך רישא - שרי למיכל אפילו מריש אודניה' - ואף על פי שממהר ליבשל.
  41. ^ לא שמיע להו הך מתניתא דלעיל; אי נמי שמיע להו ומיבעיא להו - הלכה או אין הלכה
  42. ^ כמו פקדון כנוס ועומד ואינו נבלע בדופני הרחם להיות יציאתו על ידי חבורה, אלא שהפתח נעול בפניו ופותחין לו ויוצא
  43. ^ דם בתולים היוצא - על ידי חבורה הוא בא, שהדופן מתפרק מחברו
  44. ^ ואין בו משום חבורה, כוונת המוציאו למאי?
  45. ^ דהא מיפקד פקיד
  46. ^ והרי הוא כבנין
  47. ^ ולא לפתח
  48. ^ ומיהו
  49. ^ על כרחך פיתחא ממילא הוי
  50. ^ ואי תימא 'פסיק רישיה ולא ימות' הוא - הא פרכינן לה לקמן, ומשנינן: יש שבקיאין בהטיה ואין דם יוצא, ואף אין פתח נפתח; הלכך לאו פסיק רישיה ולא ימות הוא
  51. ^ Ketuvot 5b: A "PESIK RESHEI" THAT AN OPENING WILL BE MADE
    QUESTION: The Gemara discusses whether or not it is permitted to perform the first Be'ilah on Shabbos. The Gemara says that if the blood is "Mifkad Pakid" (stored up and separate from, and not absorbed in, the flesh), then the only reason to prohibit performing the first Be'ilah on Shabbos is because of the opening ("Pesach") that one makes with the act of Be'ilah. The Gemara suggests that perhaps even making an opening will not prohibit performing the Be'ilah on Shabbos, because a person does not have intention to make an opening, but only to extract the blood. Since making the opening is a "Davar sh'Eino Miskaven," it should be permitted according to Rebbi Shimon. (See Chart #3)

    RASHI (DH O' k'Rebbi Shimon) asks that even though making the opening is a "Davar sh'Eino Miskaven," performing the Be'ilah should still be Asur because it is a Pesik Reshei -- an opening will certainly be made, even though he does not intend to make one, since it is not possible to extract the blood without making an opening! Rashi answers that the Gemara later (6b) tells us that there are people who know how to perform Be'ilah with "Hatayah" in such a way that blood does not come out and no opening is made, and thus it is not a Pesik Reshei. The RA'AVAD, cited by the Rashba, gives the same answer.

    What does Rashi mean? The Gemara here is discussing a person who has intention to extract blood. If so, obviously he is not doing Hatayah, because with Hatayah he would not be able to get out any blood as Rashi says! The making of the opening *should* be a Pesik Reshei since one is trying to take out blood! (RASHBA)

    ANSWERS:
    (a) The SHITAH MEKUBETZES (DH v'Im Timtza Lomar l'Dam, in the name of "Kuntreisim") explains that Rashi means to say two things. Rashi is saying that there is one type of Hatayah in which no blood is extracted. There is a second type of Hatayah in which blood does come out, but in which no opening is created. The reason it is not a Pesik Reshei that an opening will be made when one has intention to extract blood is because of the second type of Hatayah.

    Why, though, does Rashi write that there is a type of Hatayah in which no blood comes out? Rashi is explaining the Gemara later that says that blood is "Chaburei Michbar" (absorbed in the flesh) and yet Be'ilah is permitted
    because a person has intention only to get personal pleasure and not to extract the blood. Why is the extraction of the blood not a Pesik Reshei? To this Rashi answers that a person can fulfill his intention to get personal pleasure without extracting blood or making a Pesach at all, by way of the first type of Hatayah. (See also MAHARSHA on TOSFOS DH l'Dam.)

    (b) It is possible that Rashi chose his words carefully and is following his opinion as it is expressed later (on 6b). There is a basic Machlokes among the Rishonim how to understand the Gemara that says that there is no Pesik
    Reshei because of the possibility to do Be'ilah with Hatayah. TOSFOS (6b, DH Lo) writes that it is not a Pesik Reshei only when a person *does not intend* to do an act of Be'ilah Gemurah (a full-fledged Be'ilah). If he intends to do a Be'ilah Gemurah, then he will certainly not do Hatayah and Be'ilah is prohibited because it is a Pesik Reishei.

    Rashi, though, learns that Hatayah is not something that one intends to do, but it is something that happens inadvertently, even when one is trying to perform a Be'ilah Gemurah (see Inights to 6b). Rashi says that even if a
    person intends to extract blood, the Be'ilah is permitted on Shabbos because perhaps he will do Hatayah (inadvertently) and not extract blood nor make an opening!

    Tosfos (5b, DH l'Dam) and the Rashba follow their own reasoning and learn that Hatayah only permits the Be'ilah when one is not trying to perform a Be'ilah Gemurah and extract blood. If one is trying to extract blood, then obviously we cannot permit the Be'ilah on the grounds that he might do Hatayah. That is why Tosfos must say that there is another type of Hatayah, in which one extracts blood without making an opening. (M. Kornfeld)
  52. ^ אכתי איכא למיבעי, דקיימא לן (שבת קו א) כי אמר רבי יהודה במתקן, אבל במקלקל אינה מלאכה
  53. ^ ויש לשאול על פתח זה אם תקון הוא אצלה או קלקול הוא אצלה?: שהבתולה חשובה מן הבעולה
  54. ^ 'ואם תימצי לומר מקלקל הוא' לא גרסינן, דאי מקלקל לדברי הכל מותר, שאין לך מקלקל חייב אלא חובל ומבעיר אליבא דרבי שמעון; והכא לאו חובל הוא ,דהא ב'אם תימצי לומר דם מיפקד פקיד' בעי לה ואזיל.
  55. ^ הוא אינו מתכוין להוציאו, אבל הוא יוצא, ונמצאת חבורה נעשית שלא בכוונה
  56. ^ בדבר שאינו מתכוין, ושמא מתקן הוא ואסור
  57. ^ דדבר שאין מתכוין מותר
  58. ^ דקלקול הוא, ומותר
  59. ^ או תיקון הוא, ואסור
  60. ^ ואפילו אם קלקול הוא - יש למצוא צד איסור: אם בדבר שאין מתכוין סבירא לן כרבי יהודה, ובמקלקל בחבורה סבירא לן כרבי שמעון דמחייב, דאמרינן 'כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר', ואוקימנא כרבי שמעון בפרק 'האורג' (שבת קו א)
  61. ^ ומותר, דכי אמר רבי יהודה דבר שאין מתכוין אסור במתקן, אבל במקלקל לא אמר