ביאור:בבלי כתובות דף סג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

קא מדברת [1] אלמנות חיים"! אמרה ליה: "אי לדידי ציית - יתיב תרי סרי שני אחריני"! אמר: ברשות קא עבידנא; הדר אזיל ויתיב תרי סרי שני אחריני בבי רב.

כי אתא - אייתי בהדיה עשרין וארבעה אלפי תלמידי! שמעה דביתהו, הות קא נפקא לאפיה. אמרו לה שיבבתא [2]: שאילי מאני לבוש ואיכסאי! אמרה להו (משלי יב י) יודע צדיק נפש בהמתו [ורחמי רשעים אכזרי].

כי מטיא לגביה - נפלה על אפה, קא מנשקא ליה לכרעיה. הוו קא מדחפי לה שמעיה [משרתיו של רבי עקיבא]; אמר להו: שבקוה! שלי ושלכם - שלה הוא [3].

שמע אבוה דאתא גברא רבה למתא, אמר: איזיל לגביה, אפשר דמפר נדראי!? אתא לגביה. אמר ליה: אדעתא דגברא רבה מי נדרת? אמר ליה: אפילו פרק אחד ואפילו הלכה אחת. אמר ליה: אנא הוא! נפל על אפיה ונשקיה על כרעיה, ויהיב ליה פלגא ממוניה.

ברתיה דרבי עקיבא עבדא ליה לבן עזאי הכי; והיינו דאמרי אינשי: רחילא בתר רחילא אזלא: כעובדי אמה כך עובדי ברתא.

רב יוסף בריה דרבא - שדריה אבוהי לבי רב לקמיה דרב יוסף. פסקו ליה שית שני. כי הוה תלת שני - מטא מעלי יומא דכפורי, אמר: איזיל ואיחזינהו לאינשי ביתי. שמע אבוהי, שקל מנא [4] ונפק לאפיה, אמר ליה: "זונתך נזכרת"?; איכא דאמרי אמר ליה "יונתך נזכרת"! איטרוד [5]: לא מר איפסיק ולא מר איפסיק [6].

משנה:  

המורדת על בעלה [7] פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר: שבעה טרפעיקין [8].

עד מתי הוא פוחת? עד כנגד כתובתה [9].

רבי יוסי אומר: לעולם הוא פוחת והולך עד שאם תפול לה ירושה ממקום אחר - גובה הימנה.

וכן המורד על אשתו - מוסיפין על כתובתה שלשה דינרין [10] בשבת.

רבי יהודה אומר: שלשה טרפעיקין.

גמרא:

מורדת ממאי? רב הונא אמר: מתשמיש המטה; רבי יוסי ברבי חנינא אמר: ממלאכה [11].

תנן: וכן המורד על אשתו - בשלמא למאן דאמר 'מתשמיש' – לחיי, אלא למאן דאמר 'ממלאכה' - מי משועבד לה?

אין! באומר "איני זן ואיני מפרנס".

והאמר רב: האומר "איני זן ואיני מפרנס" - יוציא ויתן כתובה [12]!?

ולאו לאמלוכי ביה בעי [13]?

מיתבי: 'אחת לי ארוסה [14] ונשואה [15] ואפילו [16] נדה, ואפילו חולה, ואפילו שומרת יבם [17].'

בשלמא למאן דאמר 'ממלאכה' – שפיר, אלא למאן דאמר 'מתשמיש' - נדה בת תשמיש היא?

אמר לך: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו.

ה"ג בשלמא למ"ד 'מתשמיש' – שפיר, אלא למ"ד 'משום מלאכה' - חולה בת מלאכה היא? בשלמא למ"ד 'מתשמיש' – שפיר: ואי משום נדה, דלאו בת תשמיש היא - אינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' כדלקמן אלא למאן דאמר כו':

איכא דאמרי> בשלמא למאן דאמר 'מתשמיש' - היינו דקתני 'חולה'


עמוד ב

אלא למאן דאמר 'ממלאכה' - חולה בת מלאכה היא?

אלא: 'מתשמיש' - כולי עלמא לא פליגי דהויא מורדת [18], כי פליגי 'ממלאכה': מר סבר 'ממלאכה' - לא הויא מורדת, ומר סבר 'ממלאכה' - נמי הויא מורדת.

גופא: 'המורדת על בעלה - פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת.

רבי יהודה אומר: שבעה טרפעיקין;

רבותינו חזרו ונמנו שיהו מכריזין עליה ארבע שבתות זו אחר זו [19] ושולחין לה בית דין: הוי יודעת שאפילו כתובתיך מאה מנה – הפסדת. אחת לי ארוסה ונשואה אפילו נדה, אפילו חולה ואפילו שומרת יבם.'

אמר ליה רבי חייא בר יוסף לשמואל: נדה - בת תשמיש היא?

אמר ליה: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו.

אמר רמי בר חמא: אין מכריזין עליה אלא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אמר רבא דיקא נמי דקתני ארבע שבתות זו אחר זו [20] – שמע מינה.

אמר רמי בר חמא: פעמים שולחין לה מבית דין: אחת קודם הכרזה ואחת לאחר הכרזה.

דרש רב נחמן בר רב חסדא: הלכה כרבותינו.

אמר רבא: האי - בורכא [21].

אמר ליה רב נחמן בר יצחק: מאי בורכתיה? אנא אמריתה ניהליה, ומשמיה דגברא רבה אמריתה ניהליה, ומנו? - רבי יוסי ברבי חנינא.

ואיהו [22] - כמאן סבר? כי הא דאתמר רבא אמר רב ששת: הלכה - נמלכין בה [23]. [אך לעומת זאת] רב הונא בר יהודה אמר רב ששת: הלכה אין נמלכין בה.

היכי דמיא 'מורדת' [24]?

אמר אמימר: דאמרה "בעינא ליה [אני אוהבת אותו] - ומצערנא ליה [אבל אני בריב איתו, אני מצערת אותו]" [25]; אבל אמרה "מאיס עלי [26]" - לא כייפינן לה [27]. מר זוטרא אמר: כייפינן לה.

הוה עובדא ואכפה מר זוטרא, ונפק מיניה רבי חנינא מסורא.

ולא היא: התם סייעתא דשמיא הוה.

כלתיה דרב זביד אימרדא [28]; הוה תפיסא חד שירא [29]. יתיב אמימר ומר זוטרא ורב אשי, ויתיב רב גמדא גבייהו, יתבי וקאמרי: מרדה - [30] הפסידה בלאותיה קיימין [31].

אמר להו רב גמדא: משום דרב זביד גברא רבה - מחניפיתו ליה?! והאמר רב כהנא: מיבעיא בעי [32] רבא, ולא פשיט!

איכא דאמרי: יתבי וקאמרי 'מרדה - לא הפסידה בלאותיה קיימין'; אמר להו רב גמדא:

הערות[עריכה]

  1. ^ את מתנהגת
  2. ^ השכינות
  3. ^ תורה שלמדתי אני ושלמדתם אתם - על ידה הוא
  4. ^ כלי זיין כאילו בא להלחם
  5. ^ באותה מריבה
  6. ^ לא אכלו סעודת יום הכפורים שמפסיקין בה אכילה להתענות. סעודה אחרונה של ערב ט' באב ויוה"כ קרי 'סעודה המפסקת', שמפסיקים בה, במסכת תענית (ל,א)
  7. ^ בגמרא מפרש ממאי
  8. ^ בגמרא מפרש
  9. ^ ואחר כך נותן לה גט ויוצאה בלא כתובה, אבל אינו משהה לפסוק על הנכסים שנפלו לה מבית אביה ולהפסידה ממנה
  10. ^ בגמרא מפרש מאי שנא הוא מינה דידה
  11. ^ דהיינו תחת מלאכה
  12. ^ ומתניתין 'מוסיפין' תנן, ואינו מוציא לאלתר
  13. ^ שמא יחזור בו; ובתוך זמן שאנו נמלכין בו ומחזירין עליו שיחזור בו - מוסיפין על כתובתה
  14. ^ שאמרה "לא אנשא"
  15. ^ כולן שוות בתורת מרד
  16. ^ שהיא
  17. ^ והיא מורדת
  18. ^ והך מתניתא - במורדת מתשמיש
  19. ^ שלא ישהו אותה לפחות מעט מעט אלא יפסידוה כל כתובתה לאחר ארבע שבתות של הכרזה
  20. ^ ימים שאינם של מלאכה והכל מצוין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות
  21. ^ דבר שאינו הגון
  22. ^ רבא דאמר 'בורכא היא'
  23. ^ משהין את גיטה ומחזירין עליה שתחזור בה, ובתוך כך פוחתין מכתובתה שבעה דינרין בשבת
  24. ^ דכופין אותה, דמשהין גיטה ופוחתין כתובתה
  25. ^ שיש לכופה על ידי פחיתת כתובתה
  26. ^ לא הוא ולא כתובתו בעינא
  27. ^ להשהותה, אלא נותן לה גט ויוצאה בלא כתובתה
  28. ^ ואמרה "מאיס עלי"
  29. ^ מעיל אחד שהכניסה לו בכתובה
  30. ^ אפילו בגדיה שהכניסה לו בנדונייתה ושמאום עליו בכתובתה
  31. ^ ועדיין הבלאות קיימין - תפסיד אותם
  32. ^ אם הפסידה בלאותיה אם לאו