קטגוריה:שמות כב טז

קעג. אם מאן ימאן אביה . כפל המקור על הפעל נדרש בכמה מקומות שבכל אופן שתעשה הפעולה. כמה שאמרתי באילת השחר ( כלל לח ). ופה רצונו לומר בכל אופן שימאן. כי יש הבדל בין מאן ובין לא אבה. שהבלתי אובה הוא בלב, והממאן הוא בפה אף שיאבה בלבו. ורצונו לומר אף שממאן רק בפיו ואף מכל סבה שימאן. שיצויר שממאן מצד עצמו שרוצה שיתן לו הכסף מיד, ויצויר שימאן מצד שבתו אינה רוצה והגם שיכול למסרה בעל כרחה אינו רוצה לכופה. ועל זה אמרו בכתובות (דף לט ע"ב) וקדושין (דף מ"ו) אין לי אלא אביה היא עצמה מנין, תלמוד לומר אם מאן ימאן. והתוס' שם נדחקו הלא יכול למסרה בעל כורחה. אך שמיירי שאינו רוצה לכופה. והוא אומר להבועל שמוסר הדבר אל רצון בתו. וקא משמע לן שאף אם פתה אותה לשם קדושין יכולה לחזור בה.

ומזה הוציא רבי יוסי הגלילי (מובא בכתובות דף מד ע”ב) לרבות יתומה לקנס. אחר שצריך גם דעתה. וכבר פי' רש"י שם דלא יתומה משמע מרבוי הכתוב. אלא דבין הוא בין אביה יכולים לעכב. ומה שאמרו ימאן אביה להורות שהקנס שיך לאביה. וכן מבואר בתוס' (דף לט ע"ב ד"ה אין לי) וכבר כתבו התוס' בסנהדרין (דף עג ע"ב ד”ה במפותה) דיצוייר קנס במפותה היכא שאומרת בשעה שבא עליה שאינה מוחלת הקנס.

קעד. כסף ישקול . לא באר כמה ישקול ולמדו וה מאונס. ששם אמר ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה. שממה שאמר תחת אשר ענה בסוף המאמר, מבואר שהחמשים כסף הם בעבור השכיבה. וכולל גם מפותה שלא ענה אותה כי שכבה עמה מרצונה. ומה שלו תהיה לאשה הוא בעבור הענוי שאנסה, ולכן אין זה נוהג במפותה שלא ענהאותה.

ואם כן מבואר שגם במפתה יתן חמשים כסף, והוא הדין שגם שם ישקול שקלים (וכנ”ל משפטים קסט ) .ומה שנאמר כמהר הבתולות, מלמדנו שמה שאמר מהר ימהרנה, המוהר הוא חמשים כסף וכמה שאמרו בכתובות (דף י) שיהיה זה כמהר הבתולות, ומהר הבתולות כזה.מכאן סמכו לכתובת אשה מן התורה. ועל כורחך שבא ללמד ונמצא מלמד.