ביאור:שמות כב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




הלכות פיתוי[עריכה]

(שמות כב טו): "וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה, ושכב עמה - מהר ימהרנה לו לאשה. "

(שמות כב טז): "אם מאן ימאן אביה לתתה לו - כסף ישקל כמהר הבתולת."

בזמן התורה, לכל אשה היתה פרנסה מובטחת - כל עוד היתה נשואה, בעלה היה חייב לפרנסה, ואם התגרשה או התאלמנה, היתה זכאית לקבל, מתוך רכושו של בעלה, "מוהר" (כתובה) - סכום כסף גדול שאיפשר לה להתפרנס בכבוד.

חתנים הסכימו לקבל על עצמם התחייבות זו רק כאשר התחתנו עם בתולה (ראו בתולים ומשמעותם ).

גבר ששכב עם נערה בתולה מחוץ לנישואין גרם לה להפסיד את אותה התחייבות, והתורה חייבה אותו בתשלום על כך.

כי יפתה איש בתולה[עריכה]

הפועל יפתה בא ללמד, שבסופו של דבר הנערה הסכימה, כך שהדבר לא נעשה באונס: " "וכי יפתה - מדבר על לבה עד ששומעת לו. וכן תרגומו: ארי ישדל . שדול בלשון ארמי כפתוי בלשון עברי" " ( רש"י ; ראו דוגמאות לשידול ב בבלי יומא לה: וב לשון התרגום ) . בספר דברים ישנה פרשה מקבילה המתארת אונס של נערה בתולה (ראו פיתוי ואונס בספר שמות ובספר דברים ), והפרשה שלנו באה ללמד, שגם כשהדבר נעשה בהסכמה, המפתה צריך לשלם קנס (מכילתא קסח) .

הפועל יפתה בא גם ללמד,  ש הפסוק מתייחס לנערה צעירה ו" פתיה ", שעדיין לא לגמרי אחראית למעשיה, ולכן אפשר לחייב בקנס את מי שמנצל את פתיותה ומפתה אותה: " "לשון רש"י... איננו נכון, אבל ענין הפתוי - הטיית רצון בשקר... ולכן האנשים אשר אין דעתם שלימה להשכיל ויטעה לבם בדברים בתחלת ענינם יקראו פתאים ... והמסית את הבתולה לשכב עמה יטה רצונה לחפצו בדברי שקר" " ( רמב"ן ) . ע"פ חז"ל, הפסוק מתייחס לנערה עד גיל 12 וחצי; מעבר לגיל זה היא כבר נחשבת בוגרת ואחראית למעשיה,  ואם שכבה עם מישהו מרצונה החופשי, הוא לא יצטרך לפצות אותה על כך: " "הבוגרת - אין לה לא מכר ולא קנס." " ( משנה כתובות ג ח ) .

ראיה נוספת שמדובר בנערה היא הפסוק הבא - "אם מאן ימאן אביה לתתה לו": הפסוק מדבר על נערה שנמצאת ברשות אביה, שאביה יכול להחליט למי להשיא אותה; בלשון ימינו "קטינה".

בתולה אשר לא אורשה[עריכה]

הפסוק מתייחס רק לנערה בתולה שאינה מאורסת; אם הנערה מאורסת (וכמובן אם היא נשואה), כל גבר ששוכב עמה נחשב נואף, ודינו מוות ולא קנס (ראו פיתוי ואונס בספר שמות ובספר דברים ).

המילה "אורשה" בלשון עבר מלמדת, שהפסוק מתייחס רק לנערה שאינה מאורסת וגם לא היתה מאורסת בעבר. נערה שהיתה מאורסת והתגרשה כבר נחשבת, במובן מסויים, לבוגרת, כי היא מבינה בענייני נישואין יותר מאשר נערה שלא התארסה מעולם. לכן: " "נערה שנתארסה ונתגרשה: רבי יוסי הגלילי אומר "אין לה קנס", רבי עקיבא אומר "יש לה קנס, וקנסה לעצמה"." " (מכילתא קסט, משנה כתובות ג ג ) .

מהר ימהרנה לו[עריכה]

מוהר = התחייבות ממונית של החתן כלפי הכלה, כתובה .

מהר ימהרנה לו לאשה = המפתה צריך לפצות את הנערה, והדרך המועדפת לפצות אותה היא להתחתן עמה ולכתוב לה כתובה כמו לכל אישה בתולה שמתחתנת (מכילתא קע, רש"י) , למרות שעכשיו היא כבר לא בתולה, כך שהיא למעשה לא הפסידה כלום.

אולם המפתה אינו חייב להתחתן עמה. כך ניתן ללמוד מהשוואה לפרשה המקבילה, העוסקת באונס של נערה בתולה:

  • (דברים כב כט): "ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף; ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה, לא יוכל שלחה כל ימיו"

האנס חייב לשאת את האנוסה ואסור לו לשלח אותה (=להתגרש ממנה) אבל בפסוקים שלנו לא נאמר שלמפתה אסור לשלח את המפותה. גם אם התחתן עמה, מותר לו לשלח אותה מייד לאחר מכן. ולכן, מסתבר שהוא גם לא חייב להתחתן עמה כלל - הוא יכול, כביכול, להתגרש עוד לפני שהתחתן.

אמנם, במקרה זה הוא יהיה חייב לשלם את הקנס - את הסכום של " מוהר הבתולות " - בדיוק כאילו שהתחתן והתגרש, כך שגם במקרה זה הנערה לא מפסידה כסף: " "האונס נותן מיד, והמפתה לכשיוציא [ובגמרא: "לכשלא יכנוס"]. האונס שותה בעציצו, והמפתה אם רצה להוציא, מוציא." " ( משנה כתובות ג ד ) .

הפועל הכפול "מָהֹר יִמְהָרֶנָּה" מציין, כאמור, שהמפתה צריך לכתוב מוהר, אך ייתכן שיש בו גם רמז, שראוי שהמפתה ימהר ולקחת את הנערה לאשה, ולא להשאיר אותה בהמתנה (ראו גם לשון נופל על לשון ). זוהי חובה מוסרית אך לא הלכתית - לפי ההלכה, כאמור, הוא לא חייב לקחתה כלל.

יש שפירשו, שה"מוהר" הוא כסף שהחתן צריך לתת לכלה מייד עם הנישואין: " "ומה שפירש הרב (רש"י) ב" מהר ימהרנה לו ", שיפסוק לה מהר כמשפט איש לאשתו שכותב לה כתובה, אינו אמת. שהמפתה, אם ישאנה אינו נותן קנס, ואם יגרשנה אחר הנשואין אין לה עליו כלום מן התורה, שהכתובה מדברי סופרים הוא. אבל פירוש מהר - השלוחים שאדם משלח לארוסתו, כלי כסף וכלי זהב ובגדים לצרכי החופה והנשואין, והם הנקראים "סבלונות" בלשון חכמים... ואחרי כן אמר (בפסוק הבא), שאם ימאן אביה לתתה לו, שישקול על ידו כסף כמהר אשר יתנו האנשים לבתולות הנשואות להם, והטעם, כי פסלה בעיני הבחורים, ויצטרך אביה להרבות לה מתן, והם לא יתנו לה מהר , וראוי הוא שיפרענו המפתה" "." " (רמב"ן) ; ומלבי"ם תמה עליו וכתב: " "ודבריו פלואים, הלא הסבלונות הם בודאי אינם מן התורה. גם יש הבדל בלשון בין מהר ובין מתן, כמו שנאמר הרבו עלי מאד מהר ומתן (בראשית לד). שמתן הם הסבלונות ומהר הוא הכתובה" ". לדיון בנושא ראו מהו מוהר .

לאשה[עריכה]

המילה " לאשה " באה להדגיש, שהוא צריך לקחת אותה כאישה עם כל הזכויות המקובלות, ולא כ פילגש ללא זכויות ממוניות.

בזמן המקרא היה מותר לאיש לקחת פילגש , כלומר, להתחתן עם אישה בלי לתת לה כתובה. חז"ל הפכו את הכתובה לחובה ובכך אסרו על לקיחת פילגש, אך בזמן המקרא הכתובה היתה רשות, ותלויה בהסכמה בין הצדדים.

כאשר אדם שוכב עם אישה בוגרת, הוא אכן לא חייב, מדין תורה, לכתוב לה כתובה - הוא יכול לקחת אותה כפילגש; הוא יכול לטעון, שאם היא הסכימה לשכב עמו בלי כתובה, סימן שהיא ויתרה על הכתובה ותסכים גם להיות פילגש (בלשון חז"ל " "מחלה קנסה" "). אבל כאשר היא נערה צעירה, שעדיין אינה מודעת למשמעות של הכתובה לטווח ארוך, הוא לא יוכל לקחת אותה כפילגש אלא כאישה ממש, עם כל הזכויות הממוניות המגיעות לה, כך שלא ייגרם לה כל נזק כלכלי.

אם מאן ימאן אביה לתתה לו[עריכה]

כאמור, הפסוק עוסק בנערה קטינה הנמצאת ברשות אביה, ואביה רשאי להתנגד לנישואין.

חז"ל דרשו מהכפילות " מאן ימאן ", שגם היא עצמה רשאית להתנגד לנישואין: " "אין לי אלא אביה, היא עצמה מנין? תלמוד לומר אם מאן ימאן" " (מכילתא קעג, קידושין מו א , כתובות לט ב ) ; " "כפל המקור על הפעל נדרש בכמה מקומות, שבכל אופן שתעשה הפעולה... ופה רצונו לומר: בכל אופן שימאן. כי יש הבדל בין מאן ובין לא אבה . שהבלתי אובה הוא בלב, והממאן הוא בפה אף שיאבה בלבו. ורצונו לומר, אף שממאן רק בפיו, ואף מכל סיבה שימאן. שיצויר שממאן מצד עצמו שרוצה שיתן לו הכסף מיד, ויצויר שימאן מצד שבתו אינה רוצה... ואינו רוצה לכופה. ועל זה אמרו בכתובות (דף לט ע"ב) וקדושין (דף מ"ו)" " (מלבי"ם על מכילתא קעג) .

ניתן גם להסיק מכאן, שאם הנישואין אסורים (כגון, אם הוא או היא פסולי חיתון, אם הם קרובי משפחה וכד'), האיסור עדיין בתוקף והוא דוחה את המצוה לשאת את המפותה לאישה, שהרי אם אביה רשאי להתנגד לנישואין, קל וחומר שאביה שבשמים רשאי להתנגד (ראו תורה תמימה) . חז"ל הגיעו לאותה מסקנה גם מהמילים "מהר ימהרנה לו" - " "אשה הראויה לו" " (מכילתא) .

בכל מקרה שהנישואין אינם יוצאים אל הפועל, מכל סיבה שהיא, התורה מתייחסת אל הקשר בין האיש לנערה כאל נישואין שהסתיימו, ומחייבת את המפתה לשלם את סכום הכתובה - 

כסף ישקול כמוהר הבתולות[עריכה]

המפתה צריך לתת כסף באותו סכום שמקובל לכתוב לבתולות בכתובה כ"מוהר". ע"פ חז"ל, סכום זה הוא " 50 שקל כסף ", סכום המאפשר להתקיים ברמת חיים סבירה במשך שנה אחת; במושגים של ימינו כ-50 אלף ש"ח (ראו מאמר של הרב יונתן אדלר ב"תחומין" כג) . אך יש אומרים שהקנס ניתן במטבעות הגדולים פי 8, ואם כך, מדובר בסכום שיאפשר לנערה להתקיים ברמת חיים סבירה במשך 8 שנים - אם היא התפתתה בגיל 12, תהיה לה פרנסה מובטחת עד גיל 20 (רש"ר הירש כאן) .

הפסוק אומר " כסף ישקול כ מוהר הבתולות ", ולא "ונתן את מוהר הבתולות", כי מוהר אינו כסף שאפשר לתת מייד, מוהר הוא התחייבות כתובה (ראו מהו מוהר ). אם הנישואין לא מתקיימים, המפתה לא צריך לתת מוהר, הוא צריך לתת כסף " כ מוהר הבתולות", כמו מוהר הבתולות, כסף באותו סכום שמקובל לכתוב בכתובה של בתולות.

על-פי ההלכה, המפתה צריך לשלם, בנוסף לקנס, גם פיצויים על נזקים נוספים שנגרמו לנערה, כגון על בושה; ראו בהמשך על משמעות הקנס.

ע"פ ההלכה, מכיוון שהנערה קטינה, האב מקבל את הקנס והפיצויים שמגיעים לה.

משמעות הקנס[עריכה]

1. פירשנו למעלה, שהקנס שמשלם המפתה, אם אינו לוקח את הנערה לאשה, הוא למעשה תשלום הכתובה (ה" מוהר ") - אותו סכום שהיה צריך לשלם אילו היה מתחתן עם הנערה כדת ואז מחליט לגרשה. אפשר לראות בזה פיצוי על ה" פגם " - הנזק הכלכלי שנגרם לנערה.

אפשר לראות בזה גם עונש למפתה, על כך שרצה לנצל את תמימותה של נערה ולקבל הנאה בלי מחוייבות; ראו מין ואחריות .

ואפשר גם לראות בכך תיקון של המעשה, שלא ייחשב לזנות אלא ליחסי-מין במסגרת נישואין הגונים; ראו בהמשך "פיתוי לעומת זנות".

2. אולם, בתלמוד ובהלכה מצאנו פירוש אחר: " "חמישים כסף של קנס , הם דמי הנאת שכיבה בלבד.  וחייב המפתה ליתן בושת ופגם , יתר על הקנס הקצוב בתורה" " (רמב"ם, הלכות נערה בתולה ב א, ע"פ בבלי כתובות סוף פרק שלישי) , כלומר, הקנס הכתוב בתורה הוא תשלום על כך שהמפתה נהנה, ובנוסף לכך הוא צריך לשלם לה פיצויים על הבושה שנגרמה לה, ועל הפגם - הנזק הכלכלי שנגרם לה. ולא זכיתי להבין:

  • אם הקנס הוא דמי הנאת שכיבה, מדוע רק כשהנערה בתולה? והרי גם השוכב עם בעולה נהנה!
 
  • מדוע יש צורך בתשלום נוסף על "פגם", והרי סכום הקנס זהה לסכום של הכתובה, שהוא למעשה הפגם - הנזק הכלכלי שנגרם לה?

  3. ויש שפירשו שהקנס הוא פיצוי על הבושה בלבד:  " "חמישים השקלים היו קנס שהוטל על הנזק שנגרם לאישיותה הפגועה של הנערה, שאותו אמנם קיבל האב שאלמלא כך היה הגבר חוזר לאחר הנישואין ולוקח את הכסף." " ( על מעמד האשה ביהדות ד ) .

  • אולם, גם לפי פירוש זה, לא ברור מדוע גובה הקנס הוא דווקא "כמוהר הבתולות",  והרי פיצוי על בושה צריך להשתנות לפי המצב: " "כיצד שמין הבושת? הכול לפי המבייש והמתבייש..." " (רמב"ם שם) .

 

פיתוי לעומת זנות[עריכה]

  בפסוקנו נראה, לכאורה, שיחסי-מין מחוץ לנישואין הם בעייתיים רק מבחינה כלכלית - רק בגלל הנזק הכלכלי שהם גורמים לנערה שעדיין אינה מודעת למשמעות של מעשיה. לכאורה, אם האישה בוגרת ומודעת למעשיה, אין בכך כל פגם. 

אולם בפסוקים אחרים בתורה נראה אחרת:

  •   (ויקרא יט כט): "אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה"- מדובר על נערה קטינה הנמצאת ברשות אביה, ונאמר שאסור לאב לגרום לה לזנות ( פירוט ). 
  •   (דברים כג יח): "לא תהיה קדשה מבנות ישראל, ולא יהיה קדש מבני ישראל"- מדובר על אישה בוגרת העומדת ברשות עצמה,  ונאמר שאסור לה להיות קדשה, כלומר זונה (ראו קדשה ).

  לפי הפירוש המקובל למושג הזנות, שהיא קיום יחסי מין תמורת כסף, נראה שהפסוק שלנו דווקא גורם לזנות, שהרי הוא גורם לכך שיחסי המין בין המפתה למפותה יהיו תמורת כסף!

יותר מזה: על-פי ההלכה, " "אין אדם לוקה ומשלם" ": אדם שעבר על איסור שבגללו הוא חייב מלקות וגם קנס, יקבל מלקות ולא ישלם קנס. בתלמוד בבלי, מסכת כתובות פרק שלישי , ישנם דיונים רבים על מקרים שבהם אדם פיתה נערה, ותוך כדי כך גם עבר על איסור שמחייב אותו במלקות, כגון, שהנערה היתה פסולת-חיתון או קרובת משפחה שלו; אך אין כל התייחסות לאיסור קדשה - חז"ל בכלל לא שואלים את השאלה "מדוע המפתה צריך לשלם קנס, הרי הוא בא על קדשה וחייב מלקות"!

נראה שהפירוש המקובל למושג "זנות" אינו נכון - הזנות בתורה אינה מתאפיינת בקבלת/אי קבלת כסף, אלא בדברים אחרים:

1. הפקרות - קדשה היא אישה המפקירה את גופה והמוכנה לשכב עם כל אדם (עם או בלי תשלום). ואכן, לפי ההלכה, נערה שמפקירה את גופה ומוכנה לשכב עם יותר מאדם אחד אינה כלולה בדין פיתוי: " "מי שיצא עליה שם רע בילדותה אין לה לא קנס ולא פיתוי... דאתו בי תרי ואמרי לדידהו תבעתנהי באיסורא" " ( בבלי כתובות לו: ) , מי שישכב עמה לא יצטרך לשלם קנס, וייתכן ששניהם יהיו חייבים במלקות משום "לא תהיה קדשה".

  
" "אני אומר, שזה שנאמר בתורה "אל תחלל את בתך, להזנותה" (ויקרא יט,כט)--שלא יאמר האב, הואיל ולא חייבה תורה מפתה ואונס אלא שייתן ממון לאב, הריני שוכר בתי הבתולה לזה לבוא עליה בכל ממון שארצה; או אניח זה לבוא עליה בחינם, שיש לאדם למחול וליתן ממונו לכל מי שירצה:  לכך נאמר "אל תחלל את בתך, להזנותה"."

  " שזה שחייבה תורה לאונס ולמפתה ממון, לא מלקות--בשאירע הדבר מקרה, שלא מדעת אביה ולא הכינה עצמה לכך, שדבר זה אינו הווה תמיד, ואינו מצוי; אבל אם הניח זה בתו הבתולה מוכנת לכל מי שיבוא עליה, גורם שתימלא הארץ זימה, ונמצא האב נושא בתו והאח נושא אחותו, שאם תתעבר ותלד לא ייוודע בן מי הוא."

  

  "והמכין בתו לכך, הרי היא קדשה.  ולוקה הבועל והנבעלת, משום "לא תהיה קדשה" (דברים כג,יח); ואין קונסין אותו, שלא חייבה תורה קנס אלא לאונס ומפתה.  אבל זו שהכינה עצמה לכך, בין מדעתה בין מדעת אביה--הרי זו קדשה; ואיסור קדשה אחד הוא, בין בבתולה בין בבעולה.  ולפיכך אמרו חכמים שהיוצא עליה שם רע בילדותה, אין לה קנס כמו שביארנו--שהרי זו בחזקת שהפקירה עצמה לדבר זה, ברצונה." " ( רמבם, הלכות נערה בתולה ב יז )

 

2. קשר ללא מחוייבות - זנות היא קשר זול שניתן לזנוח בקלות . ע"פ חז"ל, מטרת הכתובה היא " "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה" ", והם קבעו שמי שמתייחד עם אשתו ללא כתובה " "כל בעילותיו בעילות זנות" ", כי הקשר ביניהם הוא זול וללא מחוייבות לטווח ארוך. הדין בפסוק שלנו נועד בדיוק למנוע את הפיכת הקשר לזנות - הוא קובע שהאיש חייב בכתובה (מוהר), כך שהנערה אינה "קלה בעיניו להוציאה". אם ירצה להתחתן עמה, יצטרך לכתוב לה מוהר כמו כל גבר שמתחתן, ואם לא ירצה להתחתן עמה, יצטרך לשלם את המוהר כמו כל גבר שמתגרש, כך שהמצב הנוכחי שלהם, מבחינת המחוייבות הכלכלית לפחות, הוא כמו של זוג נשוי. 

מכאן אפשר להסיק, שאם המפתה לא קיים את המצוה הכתובה בפסוק זה, לא התחתן עם הנערה ולא נתן לה את המוהר, הוא עבר על איסור " קדשה ", וייתכן שיהיה חייב מלקות. 

 

מקורות הלכתיים[עריכה]

  הלכות פיתוי מפורטות בכמה מקורות:

פירוש על-דרך הרמז[עריכה]

  " "וכי יפתה , זה היצר הרע,

בתולה , זה כנסת ישראל, כדכתיב קום בתולת ישראל (עמוס ה'),

אשר לא אורשה , שלא נתקדשה ואין בו קדושה,

מהר ימהרנה לו , שע"י עבירה זו תשמע לו כאשה,

ואם מאן , ויעשה תשובה,

ימאן , השם יתברך, שהוא אביה,

לתתה לו , ויפרוק חטאו בצדקה, ויעשה תשובה, ויבזה עצמו בבשת ופגם, ויסלח לו." "  ( אתר מצוה יומית

  

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל[עריכה]

 

  •   בס"ד כ"ו בשבט תשס"א : היו ארבעה שומרים, ואז הגיעו אל הנושא במקור 3 " וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה", מה הנושא? פיתוי, מפתה. פסוק שני "אם מאן ימאן אביה ... ( cache )  
  •   מדרשי בראשית - עיון במדרש הפנים מקראי : התנהגות שכם תואמת את האמור בפרשת מפתה שבפרשת משפטים - ' וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה מהר ימהרנה לו לאשה. אם מאן ימאן אביה לתתה לו מהר ישקל כמהר הבתולת' ... ( cache )  
  •   גישה כלכלית למשפט המקרא : הוא יכול להיות קזואיסטי, כמו למשל בפסוק " וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה" (שמות כ"ב, ט"ו). אך הכלל יכול להיות גם "אפודיקטי", ... ( cache )  
  •   ספר הקנה : סוד המפותה וגם אמר וכי יפתה איש בתולה והעמידה התורה ענייניהם בחמשים שקל כסף ואמרו המפתה נערה בתולה הוא הנקרא מפתה ואם נבעלה בעיר או בכפר חזקה שברצונה נבעלה ... ( cache )  
  •   שיחת משתמש:Effib/ארכיון 1 ג€“ ויקיפדיה : ... אבל המקרא מציין מצב שבו גבר שוכב עם פנויה "כי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה". במצב כזה הוא חייב להינשא לה "מהר ימהרנה לו לאשה" (שמות כ"ב ט"ו). ... ( cache )  
  •   חובותיהם וזכויותיהם של הבעל והאשה בנישואין , חובות האב וזכויותיו ... : (טו) וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה: (טז) אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת: ... ( cache )  
  •   "קידושין" : ... א"ל רב יוסף אי הכי היינו דתנינא (שמות כב) מהר ימהרנה לו לאשה שצריכה הימנו קידושין ואם פיתה לשום אישות קידושין למה לי א"ל אביי צריכה קידושין לדעת אביה: ... ( cache )  
  •   koshernet בבלי - מסכת כתובות : דף מ,א גמרא להא מילתא נמי ליגמרו מהדדי אמר קרא (שמות כב) מהר ימהרנה לו לאשה לו מדעתו: כיצד שותה בעציצו כו': אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ... ( cache )  
  •   "קידושין" : ... אסי (שמות כב) אם מאן ימאן אביה אין לי אלא אביה היא עצמה מנין ת"ל אם מאן ימאן מ"מ אמר להו רב לא תיזלו בתר איפכא יכול לשנויי לכו כגון שפיתה שלא לשום אישות ... ( cache )  
  •   פרשנות החוק בקבצים אחרים : אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולות". דב' כב, כח-כט: "כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו. ונתן האיש השכב עמה ... ( cache )  
  •   חובותיהם וזכויותיהם של הבעל והאשה בנישואין , חובות האב וזכויותיו ... : שמות פרק כב. (טו) וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה: ( טז) אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת: ... ( cache )  
  •   אחותי היא ג€“ ולמען ייטב לי בעבורך (בראשית יב) : ... מפתים את אבי האשה במוהר וקרוביה במגדנות כדי שיסכימו לתת אותה לתובע, ולזה אמר תורה 'מהור ימהרנה' , ' אם מאן ימאן אביה ' כסף ישקול' ובין כך חשב לצאת משם. ... ( cache )  
  •   ילקוט שמעוני - וישב : בדבר מצוה ממאנין אם מאן ימאן אביה בדבר עבירה אין ממאנין. וימאן ויאמר הן אדוני וגו' אמר לה למוד הוא הקב"ה להיות בוחר בבית אבא לעולם שנאמר קח נא את בנך אם ... ( cache )  
  •   בס"ד כ"ו בשבט תשס"א : פסוק שני " אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת", סוף פרשה. נושא הפרשה - מפתה. עכשיו יש דין מהו עשה וגמרנו, כך היה בכל הפסוקים לפני-כן. ... ( cache )  
  •   הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | עבודה בעיניים : ... ולא בלשונה לא בתוכנה, תקנת הכתובה מרומזת שם רק במשפט, "ויהיבנא ליכי מוהר בתולייכי כסף זוזי מאתן דחזו (ליה) [ליכי] מדאורייתא, (" אם מאן ימאן אביה לתתה לו ... ( cache )  
  •   מדרשי בראשית - עיון במדרש הפנים מקראי : אם מאן ימאן אביה לתתה לו מהר ישקל כמהר הבתולת' (שמות כב, טו-טז). גם תמר מתחננת אל אמנון שידבר עם אביה כדרך שנהג שכם אולם הוא אינו מוכן ומשלחה. ... ( cache )  
  •   " הבעלות " ו" בעילה " סיפורי : " קנה - ואם בעל " : בפרשת שופטים בספר שמות אנו קוראים כי אם. " יפתה איש בתולה אשר לא אורשה ושכב עמה. מהור ימהרנה לו לאשה . אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקול כמוהר הבתולות ... ( cache )  
  •   koshernet בבלי - מסכת כתובות : ... ובין אביה יכולין לעכב בשלמא מפותה כתיב (שמות כב) אם מאן ימאן אביה אין לי אלא אביה היא עצמה מנין תלמוד לומר ימאן מכל מקום אלא אונס בשלמא איהי כתיב (דברים ... ( cache )  
  •   Texte Massorֳ©tique Hebreux : ... TEXTE MASSORֳ‰TIQUE Hֳ‰BREU - EXODE 62 Page 14 of אם-מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת 61:22 מכשפה לא תחיה 71:22 כל-שכב עם-בהמה ... ( cache )  
  •   more "אם מאן ימאן אביה " :  
  •   סופר מהיר - על סופרים, ספרים וסוסים מהירים : שמות כב טז : "אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת". ארון ה' ג€“ רכב ה'. תהלים סח ב : יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו: ... ( cache )  
  •   -UNTITLED- : 16 אם־מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת. 17 מכשפה לא תחיה. 18 כל־שכב עם ־בהמה מות יומת. מי שעושה נאוף חיב אחרי זה להתחתן. ... ( cache )  
  •   דין מפתה ג€“ ויקיפדיה : ... לּוֹ לְאִשָּׁה; אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת " (שמות כב טו-טז). ... ( cache )  
  •   Tom Lev - 1 - Torah's Law : טז אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, לְתִתָּהּ לוֹ--כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת . וזהו העונש המקראי לפידופילים! ... ( cache )  
  •   כתובה : ובספר שמות נאמר: "אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת " (שמות כב טז). ... ( cache )  
  •   parshablog: April 2007 : טז אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, לְתִתָּהּ לוֹ--כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת . {ס}, 16 If her father utterly refuse to ... ( cache )  
  •   BibleGateway.com: Search for a Bible passage in over 35 languages ... : 16 אִם־מָאֵ·ן יְמָאֵ«ן אָבִ¦יהָ לְתִתָּ³הּ לֹ¡ו כֶּ³סֶף יִשְׁקֹ₪ל כְּמֹ¦הַר הַבְּתוּלֹֽת ׃ ... ( cache )  
  •   Mishpatim Torah Reading - Parshah : אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת : 17. You shall not allow a sorceress to live. ... ( cache )  
  • פרשת השבוע וישלח - סיפורה של דינה - TheMarker Cafe : אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת " (שמות כב, טו-טז). ... ( cache )  
  • Tanach: Exodus (Shemot): Exodus (Shemot) Chapter 22 : ג€�16 ג€�אִם־מָאֵ·ן יְמָאֵ«ן אָבִ¦יהָ לְתִתָּ³הּ ל¡וֹ כֶּ³סֶף יִשְׁקֹ₪ל כְּמֹ¦הַר הַבְּתוּלֹֽת ׃ ס ... ( cache )  
  • פרשת משפטים (שמות כ"א פסוק א' - כ"ד פסוק י"ח) - מדרשה הלאומית ע"ש ... : כב,טז אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, לְתִתָּהּ לוֹ--כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת . ... ( cache )  
  • משפטים לתלמיד : (טז) אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת : אם אביה מתנגד לנישואין- חייב לשלם חמישים ... ( cache )  
  • 2 שאלות בעקבות ויכוח נוקב בפורום פמיניזם, - תנ"ך - פורומים, קהילות ... : אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, לְתִתָּהּ לוֹ--כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת ." (שמות כ"ב, ט"ו-ט"ז) ... ( cache )  
  • [Parsha - Mishpatim] : טז אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, לְתִתָּהּ לוֹ--כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת . 16 If her father utterly refuse to give ... ( cache )  
  • הגיגים : ... יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה: אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת : ... ( cache )  
  • גישה כלכלית למשפט המקרא : טז אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, לְתִתָּהּ לוֹ--כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת . יז מְכַשֵּׁפָה, לֹא תְחַיֶּה. ... ( cache )  
  • The Future Society : ... לּוֹ לְאִשָּֽׁה: טז אִם־מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹֽת : ס ... ( cache )

     

תגובות[עריכה]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הלכות פיתוי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-22-1516