ביאור:בבלי יומא דף לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

גמרא:

מאי פרוה?

אמר רב יוסף: פרוה אמגושא [1]. [יש מפרשים מלשון גישתא, צנור או סיפון, שהעלו את המים במעברים בתוך הקירות של בית המקדש ולכן אין אלה שאובים.]

פרסו סדין של בוץ:

מאי שנא של בוץ?

אמר רב כהנא: כדי שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ.

בשחר היה לובש פלוסין של שמונה עשר [ובין הערבים של שנים עשר מנה, הכל שלשים מנה]:

ותנא מניינא אתא לאשמועינן [2]?

הא קא משמע לן [3]: [4]דבציר מהני לא נעביד [5], הא אי בציר מהני [6] וטפי אהני [7] - לית לן בה.

דכולי עלמא מיהת דשחר עדיפי, מנא לן?

אמר רב הונא בריה דרב עילאי: אמר קרא בד בד בד בד [8]

עמוד ב

מיתיבי [9]: (יחזקאל מד יט) [וּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הָעָם יִפְשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם אֲשֶׁר הֵמָּה מְשָׁרְתִם בָּם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכֹת הַקֹּדֶשׁ] וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם [10] – מאי, לאו אחרים חשובין מהן [11]?

לא, אחרים פחותים מהן [12].

תני רב הונא בר יהודה ואמרי לה רב שמואל בר יהודה: 'אחר שכלתה עבודת ציבור, כהן שעשתה לו אמו כתונת - לובשה ועובד בה עבודת יחיד [13], ובלבד שימסרנה לציבור [14]. [15]

פשיטא [16]!?

מהו דתימא ניחוש שמא לא ימסרנה יפה יפה - קא משמע לן.

'אמרו עליו על רבי ישמעאל בן פאבי שעשתה לו אמו כתונת של מאה מנה ולובשה ועובד בה עבודת יחיד ומסרה לציבור;

אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא [17] ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום'

ומי מתחזי? והאמר מר [18] חוטן [19] כפול ששה!

אמר אביי: כחמרא במזגא [20].

תנו רבנן: 'עני ועשיר ורשע באין לדין; לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר "עני הייתי, וטרוד במזונותי", אומרים לו "כלום עני היית יותר מהלל"? אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרעפיק [21]; חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו; פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס; עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון; אמרו: אותו היום - ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים; כשעלה עמוד השחר - אמר לו שמעיה לאבטליון "אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג; פרקוהו [22] והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה; אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת!

עשיר - אומרים לו "מפני מה לא עסקת בתורה"? אם אומר "עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי", אומרים לו "כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר? אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים, ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה; פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא [23]; אמר להן: "בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה"! אמרו לו "חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך"! ומימיו לא הלך וראה אותן, אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה!

רשע - אומרים לו "מפני מה לא עסקת בתורה"? אם אמר "נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי", אומרים לו "כלום נאה היית מיוסף"? אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים [24]; בגדים שלבשה לו [25] שחרית לא לבשה לו ערבית; בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית; אמרה לו "השמע לי"! אמר לה "לאו"! אמרה לו "הריני חובשתך בבית האסורין"! אמר לה "(תהלים קמו ז) [עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים] ה' מַתִּיר אֲסוּרִים"! "הריני כופפת קומתך"! – "(תהלים קמו ח) [ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים] ה' זֹקֵף כְּפוּפִים [ה' אֹהֵב צַדִּיקִים]"! "הריני מסמא את עיניך"! "ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים"! נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה - ולא רצה לשמוע אליה לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא; נמצא הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים [26].'

משנה:

בא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו לדרום ופניו למערב [27], והכהן עומד במזרח [28] ופניו למערב, וסומך שתי ידיו עליו, ומתודה, וכך היה אומר: "אנא השם! עויתי פשעתי חטאתי לפניך, אני וביתי; אנא השם! כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך (ויקרא טז ל) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ, והן עונין אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".'

הערות[עריכה]

  1. ^ מכשף אחד בנאה, ושמו 'פרווה'
  2. ^ דקתני הכל שלשים מנה - וכי אין אנו יודעין ששמונה עשר ושנים עשר הרי שלשים
  3. ^ להכי הדר כיילינהו
  4. ^ לאשמועינן דהא דשלשים מנה סך הכל הוא דיהיב שיעורא ליטול מן ההקדש, ו
  5. ^ סך הכל
  6. ^ דשחרית משמונה עשר
  7. ^ דערבית משנים עשר
  8. ^ ארבעה זימני כתיב בלבישת בגדי שחרית: (ויקרא טז ד) [כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם] - מובחר בבד.
  9. ^ ('מיתיבי' - גרסינן ברישא, והדר גרסינן: תני רב שמואל)
  10. ^ (מיתיבי ולבשו בגדים אחרים - ולא גרסינן 'וקרבו אל אשר לעם', דההוא קרא לא גבי שירות כתיב אלא גבי בגדים שאכלו בהן, ולא אפשר לאוקומי ביום הכפורים, אלא מהאי קרא מותיב ובצאתם אל חצר החיצונה וגו' דאיכא לאוקומי ביום הכפורים, דכתיב לעיל מיניה (יחזקאל צד יז) וְהָיָה בְּבוֹאָם אֶל שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית [בִּגְדֵי פִשְׁתִּים יִלְבָּשׁוּ] וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר [בְּשָׁרְתָם בְּשַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וָבָיְתָה] - הא ודאי ביום הכיפורים כתיב, דאי בשאר ימות השנה - הא איכא מעיל דכוליה תכלת, וחושן ואפוד דאית ביה תכלת, וכתיב בתריה (יחזקאל מד יט) וּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה [אֶל הָעָם] יִפְשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם [אֲשֶׁר הֵמָּה מְשָׁרְתִם בָּם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכֹת הַקֹּדֶשׁ] וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וקא סלקא דעתיך דהכי קאמר: וכשיחזור ויכנס שם בין הערבים ולבש בגדי בד אחרים ולא את הראשונים, ומשום דלא רמזה משה באורייתא, והילכתא הוו גמירי לה, אתא יחזקאל ואסמכיה אקרא; וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם דכתיב בסיפא - מילתא אחריתי היא, וכשיתערבו עם העם - ילבשו בגדי חול)
  11. ^ (דאי לאו לעילוינהו - למה לי למכתב אֲחֵרִים, דמשמע שלא יהיו דומין לראשונים?)
  12. ^ (לפי שעבודה הראשונה חשובה ומכפרת, וזו אינה אלא לפנות את המקום: שאין כבוד שיהיו מונחין שם, ולפיכך שינה הכתוב בבגדים לפחות)
  13. ^ (הוצאת כף ומחתה, שאינה צריכה לציבור, אלא לפי שמוטלת עליו לפנות את המקום - לפיכך קורא לה 'עבודת יחיד')
  14. ^ (דסוף סוף מעבודת ציבור היא - כך נראה בעיני)
  15. ^ ואני שמעתי: עבודת יחיד = מקרא פרשה, דתנן במתניתין (לקמן יומא פ"ז מ"א דף סח,ב): קורא באיצטלית לבן משלו, וקשיא לי בגוה: דלא תנן התם 'ובלבד שימסרנה לציבור'!?
  16. ^ דעובד בה: כיון דאמרת מוסרה לציבור - דציבור היא
  17. ^ משתי ריבוא מנה
  18. ^ לקמן בפרק 'בא לו' (יומא עא ב)
  19. ^ של בגדי כהונה
  20. ^ כיין הנראה מחוץ לכלי זכוכית: ואף על פי שהזכוכית עבה - כך היה הפשתן מוצהב, ונראה בשרו מתוכה
  21. ^ סלע מדינה, שהוא חצי דינר, כך מפורש בכתובות (סד,א)
  22. ^ פירקו משוי השלג מעליו
  23. ^ עבודת שר העיר; ועבודת עצמו היתה, והם אינם מכירים בו וסבורים שהוא מיושבי העיירות שלו, שעבודת אדוני הארץ מוטלת עליהם
  24. ^ מפתה אותו, וְכִי יְפַתֶּה מתרגמינן 'ארי ישדל' (שמות כב טו)
  25. ^ בשבילו
  26. ^ כלומר: אם באו בית דין שלמעלה לחייב עניים על ידי הלל, ועשירים על ידי רבי אלעזר, וטרודי היצר על ידי יוסף - יש פתחון פה לבעל הדין לחייבם
  27. ^ מפרש בגמרא שעוקם ראשו לצד ההיכל, וקא בעי טעמא אמאי לא מוקי ליה להדיא: זנבו למזרח וראשו למערב
  28. ^ אחוריו למזרח