ביאור:בבלי יומא דף מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

יכול אפילו בעזרה [1]?

תלמוד לומר: בְּאֹהֶל מוֹעֵד;

אין לי אלא באהל מועד שבמדבר, שילה ובית עולמים מנין?

תלמוד לומר: בַּקֹּדֶשׁ;

אין לי אלא בשעת הקטרה [2], בשעת מתן דמים מנין?

תלמוד לומר: בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר;

אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין?

תלמוד לומר: עַד צֵאתוֹ';

וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל - כפרתו קודמת לכפרת ביתו, כפרת ביתו קודמת לכפרת אחיו הכהנים, וכפרת אחיו הכהנים קודמת לכפרת כל קהל ישראל.'

אמר מר: אין לי אלא בשעת הקטרה - מאי משמע?

אמר רבא, וכן אמר רבי יצחק בר אבדימי, וכן אמר רבי אלעזר: אמר קרא: (ויקרא טז יז) [וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ] וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל; איזהו כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל קהל ישראל? - הוי אומר זה הקטרת הקטורת [3].

וקטורת מכפרת?

אִין! דהא תני רבי חנניא: למדנו לקטורת שמכפרת שנאמר (במדבר יז יב) [וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם] וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם; ותנא דבי רבי ישמעאל: על מה קטורת מכפרת? על לשון הרע [4]; יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי.

תנן התם [כלים פ"א מ"ט]: פורשין מבין האולם ולמזבח [5] בשעת הקטרה.

אמר רבי אלעזר: לא שנו אלא בשעת הקטרה דהיכל [6], אבל בשעת הקטרה דלפני לפנים - מהיכל [7] פרשי, [8] מבין האולם ולמזבח [9] לא פרשי.

מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי [תוספתא כלים פ"א ה"ו [צוקרמנדל]]: 'רבי יוסי אומר: כשם שפורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה, כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח [10], ופר העלם דבר של ציבור, ושעירי עבודה זרה [11]; הא מה מעלה יש בין ההיכל לבין האולם ולמזבח [12]? - אלא שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה ובין שלא בשעת הקטרה [13], ומבין האולם ולמזבח אין פורשין [14] אלא בשעת הקטרה [15]' - בשעת הקטרה מיהא פרשי, מאי, לאו בשעת הקטרה דלפני לפנים [16]!?

לא! בשעת הקטרה דהיכל [17].

אי הכי [18], 'הא 'מה מעלה ותו לא [19]? - הא איכא הא מעלה: דאילו מהיכל פרשי בין בשעת הקטרה דידיה בין בשעת הקטרה דלפני לפנים, ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בשעת הקטרה דהיכל [20]! הא קתני [21]: אלא שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה [22] ובין שלא בשעת הקטרה [23] ומבין האולם ולמזבח אין פורשין

עמוד ב

אלא בשעת הקטרה'!

והא איכא הא מעלה: דאילו מהיכל פרשי בין בקדושה [24] דידיה בין בקדושה דלפני ולפנים, ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בקדושה דהיכל!

אמר רבא: שם פרישה אחת היא [25].

אמר מר כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים - מנא לן?

אמר רבי פדת: אתיא כפרה כפרה מיום הכפורים.

אמר רב אחא בר אהבה: שמע מינה מעלות [26] דאורייתא [27], והכי גמירי להו [28]; דאי סלקא דעתא [29] דרבנן [30], מאי שנא בין האולם ולמזבח - דילמא מיקרו ועיילי? מכולה עזרה נמי נפרשו [31] דילמא מיקרו ועיילי בין האולם ולמזבח!

כיון דלא מפסיק מידי* לא מינכרא מילתא, עזרה כיון דאיכא מזבח החיצון דמפסיק מינכרא מילתא.

אמר רבא: שמע מינה [32] קדושת אולם והיכל - חדא מילתא היא [33]; דאי סלקא דעתא שתי קדושות נינהו - אולם גופיה גזירה, וניקום ונגזור גזירה לגזירה?

לא! אולם ובין האולם ולמזבח חדא קדושה היא [34], היכל ואולם שתי קדושות.

  • [והרי מפסיקים המעלות בין העזרה להיכל? ויש גם כניסה לאולם, עם דלתות?]

בכל יום היה חותה בשל כסף והיום חותה בשל זהב:

מאי טעמא?

התורה חסה על ממונן של ישראל [35].

ובה היה מכניס:

מאי טעמא?

משום חולשא דכהן גדול [36].

בכל יום [חותה] בשל ארבעת קבין [ומערה לתוך שלשת קבין, והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס;

רבי יוסי אומר: בכל יום חותה בשל סאה [= ששה קבין] ומערה בתוך שלשת קבין, והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס]:

תנא: נתפזרו לו קב גחלים [37] - מכבדן לאמה [38].

תני חדא קב, ותניא אידך קביים; בשלמא הך דתני קב – רבנן; אלא הך דתני קביים מני? לא רבנן ולא רבי יוסי [39]?

אמר רב חסדא: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא, דתניא: 'רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: בשל קביים היה מכניס [40]'.

רב אשי אמר: אפילו תימא רבי יוסי, והכי קאמר: 'בכל יום היה חותה בשל סאה מדברית [41] ומערה לתוך שלשת קבין ירושלמיות [42].

בכל יום היתה כבידה והיום קלה:

תנא: 'בכל יום היתה גלדה עבה [43] והיום רך [44];

בכל יום היתה קצרה והיום ארוכה';

מאי טעמא?

כדי שתהא זרועו של כהן גדול מסייעתו.

תנא: 'בכל יום לא היה לה ניאשתיק [45], והיום היה לה ניאשתיק, דברי בן הסגן.

בכל יום היה זהבה ירוק [והיום אדום]:

אמר רב חסדא: שבעה זהבים הן: זהב, וזהב טוב, וזהב אופיר, וזהב מופז, וזהב שחוט, וזהב סגור, וזהב פרוים:

זהב וזהב טוב דכתיב (בראשית ב יב) וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב [שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם] [46];

זהב אופיר [שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים [דברי הימים א כט,ד]] - דאתי מאופיר;

זהב מופז [וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז [מלכים א י,יח]] -

הערות[עריכה]

  1. ^ בכל העזרה לא יהא אדם עומד כשהכהן מקטיר קטרת לפני ולפנים
  2. ^ בשעת הקטרת קטורת; לקמיה מפרש מאי משמע
  3. ^ דאילו מתן דמים אין שוה בכולם: שהפר מכפר עליו ועל הכהנים, והשעיר על ישראל
  4. ^ כי ההיא דקרח - לשון הרע הוה, דכתיב (במדבר יז ו) אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה', וסתם לשון הרע בחשאי הוא
  5. ^ מכל אויר עשרים ושתים אמות שביניהם
  6. ^ דמזבח הפנימי שחרית וערבית, שהרי סמוך לו
  7. ^ שהוא סמוך לו
  8. ^ אבל
  9. ^ שהוא מרוחק
  10. ^ הבא על אחת מכל המצות: שטעה בהוראת עצמו, ועשה ומתן דמו על הפרוכת ועל מזבח הזהב
  11. ^ ציבור שעבדו עבודה זרה בהוראת בית דין - מביאים פר לעולה ושעיר לחטאת, כדכתיב בפרשת 'שלח לך אנשים' (במדבר טו); ואותו שעיר - מתן דמו על הפרוכת, ואינו נאכל, כדילפינן בסיפרא וסיפרי ובמסכת זבחים (דף מז,א)
  12. ^ האי 'הא' - כמו 'הרי', כלומר: מעתה [מה] מעלה יש בפרישה בין היכל לבין אולם ולמזבח
  13. ^ קא סלקא דעתיה בין בשעת הקטרה דלפני ולפנים בין שלא בשעת הקטרה דלפני ולפנים, אלא בשעת מתן דמים דלפני ולפנים
  14. ^ משום לפני ולפנים
  15. ^ אבל לא בשעת מתן דמים
  16. ^ כדפרישית
  17. ^ קאמר דפורשים מבין האולם ולמזבח, והכי קתני: כשם שפורשים מבין האולם בשעת הקטרה דהיכל - כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח דהוי נמי בהיכל
  18. ^ ד'כשם שפורשין בשעת הקטרה' - אהיכל קאי, ולא אדלפני ולפנים
  19. ^ בתמיה: וכי אין עוד מעלה אלא הא דשלא בשעת הקטרה דלפני לפנים, דקתני שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה בין דהיכל בין לפני לפנים בין שלא בשעת הקטרה, אלא בשעת מתן דמים - בין דהיכל בין לפני ולפנים, ומבין האולם ולמזבח לא פרשינן שלא בשעת הקטרה, דהיא שעת מתן דמים דלפני ולפנים, אלא בשעת הקטרה דהיכל
  20. ^ דהא אפילו בשעת הקטרה יש מעלה דאילו מהיכל פרשי כו'
  21. ^ בניחותא, הכי נמי קאמר
  22. ^ דהיכל
  23. ^ והא 'שלא בשעת הקטרה' דקתני תנא = שלא בשעת הקטרה דידיה, אלא בשעת הקטרה דלפני ולפנים
  24. ^ מתן דמים
  25. ^ כולה חדא מעלה היא: דמהיכל פרשי משום לפני ולפנים, בין בשביל הקטרה ובין בשביל מתן דמים, ומבין האולם ולמזבח לא פרשי בשביל לפני לפנים כלל; וכיון דאשמועינן דמשום הקטרה דלפני ולפנים לא פרשי - לא איצטריך לאשמועינן משום מתן דמים
  26. ^ שמנו חכמים במשנה במסכת כלים פ"ק מ"ח דקאמר התם: הר הבית מקודש מירושלים, והחיל מהר הבית, ועזרת נשים מן החיל, ועזרת ישראל משל נשים, ושל כהנים משל ישראל, ובין האולם ולמזבח מן העזרה, וההיכל מבין האולם ולמזבח
  27. ^ הלכה למשה מסיני
  28. ^ הלכך לענין פרישה נמי, דקרא לא איצטריך פרישה אלא מהיכל, כדכתיב (ויקרא טז יז) וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, ואתו רבנן וגזור בין האולם ולמזבח דילמא מיקרי ועייל להיכל, ולא נמשכה שאר עזרה לאותה גזירה, שהרי בין אולם ולמזבח קדושה אחת היא ושאר כל העזרה קדושה אחת, ובין האולם למזבח גופה גזירה, והויא לה שאר עזרה גזירה לגזירה!
  29. ^ מעלות דקתני התם
  30. ^ נינהו, אבל מדאורייתא בין האולם ולמזבח וכל העזרה חדא קדושה היא
  31. ^ משום הא גזירה גופה דהא כולה חדא גזירה
  32. ^ מדגזר בין האולם ולמזבח פרישה
  33. ^ ואולם נמי 'אהל מועד' מקרי, ועביד הרחקה לפרוש מבין האולם ולמזבח פרישה לכל העזרה, דילמא עייל לאולם וקא עבר א-לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד
  34. ^ וכי גזור אולם אטו היכל אימשיך האויר דבין האולם בההיא גזירה
  35. ^ ואנן נמי חסינן, וחתיית גחלים שוחקת את הכלי ומחסרתו
  36. ^ שטורח הוא לערות מכלי אל כלי
  37. ^ כשמערה של ארבעת קבין לתוך של שלשה - מתפזר לו קב גחלים
  38. ^ לתוך אמה סילון של עזרה היוצאת לנחל קדרון
  39. ^ דאי רבי יוסי - שלשה מתפזרין
  40. ^ וחותה בשל ארבעה קבין, כרבנן, שאמרו בשל ארבעה קבין היה חותה
  41. ^ ששת קבין מדבריות
  42. ^ וכשבאו לירושלים הוסיפו שתות על המדות, ונעשות ששת קבין מדבריות = חמש ירושלמיות, וכשחותה בשל סאה מדברית ומערה לתוך שלשת קבין ירושלמיות - נתפזרו לו קביין ירושלמיות
  43. ^ דופנה עבה לכך היתה כבדה
  44. ^ דק
  45. ^ טבעת בראשה שמקשקש ומשמיע קול משום ונשמע קולו בבואו וגו' (שמות כח)
  46. ^ מכלל דאיכא זהב סתמא