ביאור:בבלי יומא דף נט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יומא:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח |
הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
ואי בעית אימא: אי סבירא לן הקפה [1] ברגל [2] - דכולי עלמא לא פליגי דילפינן פנים מחוץ [3], והכא בהא קא מיפלגי: מר סבר הקפה ביד [4], ומר סבר הקפה ברגל;
ואי בעית אימא דכולי עלמא הקפה ביד, והכא בהא קא מיפלגי: מר סבר ילפינן יד מרגל ומר סבר לא ילפינן.
וסבר רבי יוסי הגלילי הקפה ביד? והא מדקתני סיפא רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא מכלל דתנא קמא לא סבירא ליה [5]! אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא: מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל;
ואי בעית אימא בהא קא מיפלגי: מר סבר סביב דמזבח פנימי [6] כ'סביב' [פסוקים רבבים, דוגמא: שמות כט,טז;ויקרא א,ה;א,יא; ג,ב ועוד] דמזבח החיצון [שאורכו 32 אמות והיו מוכרחים להקיף ברגל] [7], ומר סבר: כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דמזבח חיצון קאי [8].
תניא: אמר רבי ישמעאל: שני כהנים גדולים נשתיירו במקדש ראשון, זה אומר "בידי הקפתי", וזה אומר "ברגלי הקפתי"; זה נותן טעם לדבריו, וזה נותן טעם לדבריו: זה נותן טעם לדבריו: סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון, וזה נותן טעם לדבריו: כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דחיצון קאי.
רבי אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא [ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן מלמעלה למטה]:
מתניתין מני?
רבי יהודה היא [9], דתניא: 'רבי מאיר אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן היה נותן ממעלה למטה [10] חוץ מאותה שבאלכסון [11], [12] שנותן ממטה למעלה [13];
רבי יהודה אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה [14] חוץ מזו שהיתה לפניו ממש, שנותן ממעלה למטה' - כי היכי דלא ניתווסן מאניה [15].'
הזה ממנו על טהרו של מזבח:
מאי טהרו?
אמר רבה בר רב שילא: פלגיה דמזבח [16], כדאמרי אינשי 'טהר טיהרא' [17] והוי פלגיה דיומא.
מיתיבי: כשהוא מזה - אינו מזה לא על גבי האפר ולא על גבי הגחלים, אלא חותה גחלים אילך ואילך ומזה!
אלא אמר רבה בר רב שילא: על גלויה דמזבח, כדכתיב (שמות כד י) [וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר] וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.
תניא: חנניא אומר: בצד צפוני הוא נותן [18]; רבי יוסי אומר: בצד דרומי הוא נותן;
במאי קמיפלגי?
מר [19] סבר: פיתחא בדרום קאי [20], ומר [21] סבר פיתחא בצפון קאי [22]; דכולי עלמא מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות - התם יהיב על גגו; מאי טעמא?
אמר קרא: (ויקרא טז יט) [וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים] וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ [מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל]: מקום שקדשו [23] - שם טיהרו [24].
שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון:
דאמר קרא [25]: (ויקרא ד ז) [וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד] וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ [אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד] [26], וכי נפיק - בההוא פגע ברישא.
ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומית:
תנו רבנן: 'יְסוֹד הַמִּזְבֵחַ [27] - זה יסוד דרומית;
אתה אומר יסוד דרומית - או אינו אלא יסוד מערבית?
אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש [28] ליציאתו מן ההיכל [29]: מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו, ואי זה? - זה יסוד מערבי, אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו, ואי זה? - זה יסוד דרומי.'
תניא: 'רבי ישמעאל אומר: זה וזה [30] יסוד מערבי;
רבי שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה יסוד דרומי.'
בשלמא רבי ישמעאל, קסבר ילמד סתום [31] ממפורש [32]; אלא רבי שמעון בן יוחאי מאי טעמא?
אמר רב אשי: קסבר פתחא בדרום קאי [33];
תנא דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי [34]: זה וזה יסוד דרומית [35];
וסימניך [36]: משכוה גברי לגברא [37].
אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין [לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל - ומועלין בהן]:
תנו רבנן: מועלין בדמים, דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים: אין מועלין בהן.
עד כאן לא פליגי אלא מדרבנן [38], אבל מדאורייתא [39] אין מועלין בהן; מנא הני מילי [40]?
אמר עולא: אמר קרא: (ויקרא יז יא) [כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו] לָכֶם [עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר] - שלכם יהא;
דבי רבי שמעון תנא: לְכַפֵּר - לכפרה נתתיו, ולא למעילה;
ורבי יוחנן אמר: אמר קרא: [הַדָּם] הוּא [בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר]: [41] לפני כפרה כלאחר כפרה: מה לאחר כפרה אין בו מעילה [42] - אף לפני כפרה אין בו מעילה.
ואימא לאחר כפרה כלפני כפרה: מה לפני כפרה יש בו מעילה אף לאחר כפרה יש בו מעילה?
אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו.
ולא? והרי תרומת הדשן [43]?
הערות
[עריכה]- ^ במזבח הפנימי
- ^ כהקפה דחיצון
- ^ לענין ימין
- ^ אלא סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות, לפי שאינו צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה
- ^ מכלל דתנא קמא לא שני ליה בין הקפת פנימי לחיצון, אלא שניהן ברגל, ותנא קמא דמתניתין - רבי יוסי הגלילי היא, דהא כוותיה קאמר בברייתא
- ^ דכתיב ביה וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב (ויקרא טז יח)
- ^ מה זה ברגל אף זה ברגל
- ^ שהקרן של חיצון אמה על אמה
- ^ דשמעינן ליה דאמר משום רבי אליעזר הכי
- ^ בזו שלפניו - על כרחו, כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו: דהואיל וגבוה היא יותר מידו - צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה, ואם מושך מלמטה למעלה - הדם זב לתוך בית ידו; ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו
- ^ שהיא רחוקה, ואם בא למשוך מלמעלה למטה - טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה
- ^ אלא משכופף גופו ופושט זרועו -
- ^ מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה
- ^ שכך נוח לו לכל הרחוקות
- ^ כדפרישית
- ^ באמצע גובה כתלו
- ^ תרגום של צהרים [כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם] (בראשית מג טז), שהוא בחצי היום
- ^ כל שבע הזאות
- ^ חנניה
- ^ פתח דפרוכת – בדרום, וכי נפיק - במערבית דרומית פגע, והתם לא יהיב ברישא חיטוי דקרנות כדאמרן עד דנפיק למזרחית דרומית, ויהיב, והדר למערבית דרומית - לשמאל, משום דבהא איחייב ברישא, כדאמרן לעיל; ומשם למערבית צפונית, צפונית מזרחית, והתם דגמריה לחיטוי - יהיב שבע הזאות
- ^ ורבי יוסי
- ^ כדקאמר במתניתין, הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים, והתם יהיב להזאות
- ^ בקרנותיו
- ^ בהזאות
- ^ גבי פר כהן משיח
- ^ ותניא בתורת כהנים [ספרא ויקרא דבורא דחובה פרשתא ג הלכה יב-יג] [וְאֵת כָּל דַּם] הַפָּר - לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין ליסוד; אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד - זה יסוד מערבי
- ^ האמורה בחטאת החיצונה (ויקרא ד ל,לד בחטאת יחיד, בשעירה או כבש)
- ^ בחיצונות
- ^ ושירים הפנימיים בידו
- ^ חיצונות ופנימיות
- ^ חיצונות שלא פורש בהן לאיזה יסוד
- ^ מן הפנימיות שכתוב בהן אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא ד ז) והוא יסוד מערבי
- ^ פיתחא דהיכל - בדרומו של מזבח קאי, הלכך יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד - היינו דרומי
- ^ בבית מדרשו של רבי שמעון בן יוחי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסין בה
- ^ לומר: חזר בו רבי ישמעאל
- ^ שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין
- ^ תלמידי רבי שמעון משכו את רבי ישמעאל לומר כדבריהן
- ^ מאן דאמר 'מועלין' - מדרבנן קאמר, לשלם קרן
- ^ להוסיף חומש
- ^ דאין מעילה בדמים
- ^ הוּא - כהוייתו
- ^ דכיון דנעשית מצותו תו לא קרינן ביה (ויקרא ה טו) [נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִ]קָּדְשֵׁי ה'
- ^ דכתיב בו (ויקרא ו ג) וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ - דטעון גניזה, אלמא אסור בהנאה; וכיון דבהנאה אסור משום קדושתו - מעילה נמי אית ביה!