ביאור:בבלי יומא דף נט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ואי בעית אימא: אי סבירא לן הקפה [1] ברגל [2] - דכולי עלמא לא פליגי דילפינן פנים מחוץ [3], והכא בהא קא מיפלגי: מר סבר הקפה ביד [4], ומר סבר הקפה ברגל;

ואי בעית אימא דכולי עלמא הקפה ביד, והכא בהא קא מיפלגי: מר סבר ילפינן יד מרגל ומר סבר לא ילפינן.

וסבר רבי יוסי הגלילי הקפה ביד? והא מדקתני סיפא רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא מכלל דתנא קמא לא סבירא ליה [5]! אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא: מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל;

ואי בעית אימא בהא קא מיפלגי: מר סבר סביב דמזבח פנימי [6] כ'סביב' [פסוקים רבבים, דוגמא: שמות כט,טז;ויקרא א,ה;א,יא; ג,ב ועוד] דמזבח החיצון [שאורכו 32 אמות והיו מוכרחים להקיף ברגל] [7], ומר סבר: כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דמזבח חיצון קאי [8].

תניא: אמר רבי ישמעאל: שני כהנים גדולים נשתיירו במקדש ראשון, זה אומר "בידי הקפתי", וזה אומר "ברגלי הקפתי"; זה נותן טעם לדבריו, וזה נותן טעם לדבריו: זה נותן טעם לדבריו: סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון, וזה נותן טעם לדבריו: כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דחיצון קאי.

רבי אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא [ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן מלמעלה למטה]:

מתניתין מני?

רבי יהודה היא [9], דתניא: 'רבי מאיר אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן היה נותן ממעלה למטה [10] חוץ מאותה שבאלכסון [11], [12] שנותן ממטה למעלה [13];

רבי יהודה אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה [14] חוץ מזו שהיתה לפניו ממש, שנותן ממעלה למטה' - כי היכי דלא ניתווסן מאניה [15].'

הזה ממנו על טהרו של מזבח:

מאי טהרו?

אמר רבה בר רב שילא: פלגיה דמזבח [16], כדאמרי אינשי 'טהר טיהרא' [17] והוי פלגיה דיומא.

מיתיבי: כשהוא מזה - אינו מזה לא על גבי האפר ולא על גבי הגחלים, אלא חותה גחלים אילך ואילך ומזה!

אלא אמר רבה בר רב שילא: על גלויה דמזבח, כדכתיב (שמות כד י) [וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר] וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

תניא: חנניא אומר: בצד צפוני הוא נותן [18]; רבי יוסי אומר: בצד דרומי הוא נותן;

במאי קמיפלגי?

מר [19] סבר: פיתחא בדרום קאי [20], ומר [21] סבר פיתחא בצפון קאי [22]; דכולי עלמא מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות - התם יהיב על גגו; מאי טעמא?

אמר קרא: (ויקרא טז יט) [וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים] וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ [מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל]: מקום שקדשו [23] - שם טיהרו [24].

שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון:

דאמר קרא [25]: (ויקרא ד ז) [וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד] וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ [אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד] [26], וכי נפיק - בההוא פגע ברישא.

ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומית:

תנו רבנן: 'יְסוֹד הַמִּזְבֵחַ [27] - זה יסוד דרומית;

אתה אומר יסוד דרומית - או אינו אלא יסוד מערבית?

אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש [28] ליציאתו מן ההיכל [29]: מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו, ואי זה? - זה יסוד מערבי, אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו, ואי זה? - זה יסוד דרומי.'

תניא: 'רבי ישמעאל אומר: זה וזה [30] יסוד מערבי;

רבי שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה יסוד דרומי.'

בשלמא רבי ישמעאל, קסבר ילמד סתום [31] ממפורש [32]; אלא רבי שמעון בן יוחאי מאי טעמא?

אמר רב אשי: קסבר פתחא בדרום קאי [33];

תנא דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי [34]: זה וזה יסוד דרומית [35];

וסימניך [36]: משכוה גברי לגברא [37].

אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין [לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל - ומועלין בהן]:

תנו רבנן: מועלין בדמים, דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים: אין מועלין בהן.

עמוד ב

עד כאן לא פליגי אלא מדרבנן [38], אבל מדאורייתא [39] אין מועלין בהן; מנא הני מילי [40]?

אמר עולא: אמר קרא: (ויקרא יז יא) [כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו] לָכֶם [עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר] - שלכם יהא;

דבי רבי שמעון תנא: לְכַפֵּר - לכפרה נתתיו, ולא למעילה;

ורבי יוחנן אמר: אמר קרא: [הַדָּם] הוּא [בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר]: [41] לפני כפרה כלאחר כפרה: מה לאחר כפרה אין בו מעילה [42] - אף לפני כפרה אין בו מעילה.

ואימא לאחר כפרה כלפני כפרה: מה לפני כפרה יש בו מעילה אף לאחר כפרה יש בו מעילה?

אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו.

ולא? והרי תרומת הדשן [43]?

הערות[עריכה]

  1. ^ במזבח הפנימי
  2. ^ כהקפה דחיצון
  3. ^ לענין ימין
  4. ^ אלא סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות, לפי שאינו צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה
  5. ^ מכלל דתנא קמא לא שני ליה בין הקפת פנימי לחיצון, אלא שניהן ברגל, ותנא קמא דמתניתין - רבי יוסי הגלילי היא, דהא כוותיה קאמר בברייתא
  6. ^ דכתיב ביה וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב (ויקרא טז יח)
  7. ^ מה זה ברגל אף זה ברגל
  8. ^ שהקרן של חיצון אמה על אמה
  9. ^ דשמעינן ליה דאמר משום רבי אליעזר הכי
  10. ^ בזו שלפניו - על כרחו, כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו: דהואיל וגבוה היא יותר מידו - צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה, ואם מושך מלמטה למעלה - הדם זב לתוך בית ידו; ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו
  11. ^ שהיא רחוקה, ואם בא למשוך מלמעלה למטה - טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה
  12. ^ אלא משכופף גופו ופושט זרועו -
  13. ^ מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה
  14. ^ שכך נוח לו לכל הרחוקות
  15. ^ כדפרישית
  16. ^ באמצע גובה כתלו
  17. ^ תרגום של צהרים [כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם] (בראשית מג טז), שהוא בחצי היום
  18. ^ כל שבע הזאות
  19. ^ חנניה
  20. ^ פתח דפרוכת – בדרום, וכי נפיק - במערבית דרומית פגע, והתם לא יהיב ברישא חיטוי דקרנות כדאמרן עד דנפיק למזרחית דרומית, ויהיב, והדר למערבית דרומית - לשמאל, משום דבהא איחייב ברישא, כדאמרן לעיל; ומשם למערבית צפונית, צפונית מזרחית, והתם דגמריה לחיטוי - יהיב שבע הזאות
  21. ^ ורבי יוסי
  22. ^ כדקאמר במתניתין, הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים, והתם יהיב להזאות
  23. ^ בקרנותיו
  24. ^ בהזאות
  25. ^ גבי פר כהן משיח
  26. ^ ותניא בתורת כהנים [ספרא ויקרא דבורא דחובה פרשתא ג הלכה יב-יג] [וְאֵת כָּל דַּם] הַפָּר - לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין ליסוד; אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד - זה יסוד מערבי
  27. ^ האמורה בחטאת החיצונה (ויקרא ד ל,לד בחטאת יחיד, בשעירה או כבש)
  28. ^ בחיצונות
  29. ^ ושירים הפנימיים בידו
  30. ^ חיצונות ופנימיות
  31. ^ חיצונות שלא פורש בהן לאיזה יסוד
  32. ^ מן הפנימיות שכתוב בהן אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא ד ז) והוא יסוד מערבי
  33. ^ פיתחא דהיכל - בדרומו של מזבח קאי, הלכך יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד - היינו דרומי
  34. ^ בבית מדרשו של רבי שמעון בן יוחי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסין בה
  35. ^ לומר: חזר בו רבי ישמעאל
  36. ^ שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין
  37. ^ תלמידי רבי שמעון משכו את רבי ישמעאל לומר כדבריהן
  38. ^ מאן דאמר 'מועלין' - מדרבנן קאמר, לשלם קרן
  39. ^ להוסיף חומש
  40. ^ דאין מעילה בדמים
  41. ^ הוּא - כהוייתו
  42. ^ דכיון דנעשית מצותו תו לא קרינן ביה (ויקרא ה טו) [נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִ]קָּדְשֵׁי ה'
  43. ^ דכתיב בו (ויקרא ו ג) וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ - דטעון גניזה, אלמא אסור בהנאה; וכיון דבהנאה אסור משום קדושתו - מעילה נמי אית ביה!