ביאור:בבלי יומא דף לג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יומא:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח |
הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה [1].
וכי מאחר דאפילו פסולא מדרבנן ליכא, למה לי למרק?
מצוה למרק [2].
אביי מסדר מערכה [3] משמיה דגמרא [4] ואליבא דאבא שאול [5]:
מערכה גדולה [6] קודמת [7] למערכה שניה של קטורת [8];
מערכה שניה של קטורת קודמת לסידור שני גזירי עצים [9]; [10]
וסידור שני גזירי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי;
ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות;
והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד [11];
ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות;
והטבת שתי נרות קודם לקטורת [12];
וקטורת קודם לאברים [13],
ואברים למנחה [14];
ומנחה לחביתין,
וחביתין לנסכין [15],
ונסכין למוספין [16],
ומוספין לבזיכין,
ובזיכין לתמיד של בין הערבים, שנאמר (ויקרא ו ה) [וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה] וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים - עליה השלם כל הקרבנות כולן [17].
אמר מר מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של קטורת - מנא לן?
דתניא (ויקרא ו ב) [צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה] הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה [עַד הַבֹּקֶר] [18] - זו מערכה גדולה - וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ - זו מערכה שניה, של קטורת [19].
ואיפוך אנא [20]?
מסתברא מערכה גדולה עדיפא, שכן כפרתה מרובה [21];
אדרבה! מערכה שניה עדיפא, שכן מכניסין ממנה לפנים!?
אפילו הכי כפרתה מרובה עדיפא.
ואיבעית אימא: אי לא משכח עצים למערכה שניה - מי לא מעייל ממערכה גדולה [22]?
מערכה שניה של קטורת קודמת לסידור שני גזירי עצים מנא לן?
דכתיב (ויקרא ו ה) [וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה] וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים [23] בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר [וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים] - [וּבִעֵר] עָלֶיהָ [24] - ולא על חברתה [25];
מכלל דאיתא לחברתה; והאי עָלֶיהָ מיבעי ליה לגופיה?
תרי עָלֶיהָ כתיבי [וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה].
סידור שני גזירי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי - אף על גב דהכא כתיב בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר והכא (שמות ל ז) כתיב [וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים] בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר [בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה] [26] - אפילו הכי מכשיר עדיף [27]!
'מכשיר' מאי ניהו [28]?
שני גזירי עצים [29];
והא אמרת שני גזירי עצים למערכה גדולה אזלי [30]?
אמר רבי ירמיה: שום עצים [31];
רבינא אמר: הואיל והתחיל במערכה – גומר;
רב אשי אמר: אי לא משכח עצים למערכה שניה - מי לא מעייל ממערכה גדולה?
ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות - מאי טעמא?
אמר אביי: גמרא גמירנא [32], סברא לא ידענא [33];
ורבא אמר כריש לקיש, דאמר ריש לקיש: אין מעבירין על המצות [34],
וכי עייל להיכל במזבח פגע ברישא [35], דתניא: 'שלחן בצפון משוך [36] מן הכותל [37] שתי אמות ומחצה [38], ומנורה בדרום משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה [39], מזבח ממוצע ועומד באמצע ומשוך כלפי חוץ [40] קימעא';
ונוקמיה להדייהו [41]?
כיון דכתיב (שמות כו לה) [וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת] וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן [עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן] [42] בעינן דחזו אהדדי
אמר רבא: שמע מינה מדריש לקיש [43] - עבורי דרעא אטוטפתא [44] אסור [45]; היכי עביד? מדרעא לטוטפתא [46].
והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות - מאי טעמא?
אמר אביי: ההוא בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר דשני גזירי עצים (ויקרא ו ה: וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר) דלא צריכי - שדינהו להכא [47]: חד שדייה להטבת חמש נרות, דליקדמי לדם התמיד, וחד שדייה לדם התמיד, דנקדמיה להטבת שתי נרות:
חד שדייה להטבת חמש נרות דליקדמי לדם התמיד דהכא תלתא והכא תרי [48],
וחד שדייה לדם התמיד דנקדמיה להטבת שתי נרות; אף על גב דהכא תרי והכא תרי - מכפר עדיף [49].
אמר ליה רב פפא לאביי: ואימא חד שדייה לדישון מזבח הפנימי: דנקדמיה לדם התמיד, דהכא תלתא והכא תרי, וחד שדייה לדם התמיד דנקדום להטבת חמש נרות: דאף על גב דהכא תרי והכא תרי - מכפר עדיף!
אם כן [50] – אפסוקי במאי מפסקת להו [51]? [52]
הניחא לריש לקיש דאמר למה מטיבין וחוזרים ומטיבין כדי להרגיש כל העזרה כולה שפיר [53], אלא לרבי יוחנן דאמר 'בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר [בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה [שמות ל,ז]] - חלקהו לשני בקרים [54]' [55], מאי איכא למימר? [56]
אמר ליה רבינא לרב אשי: האי בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר דעצים (ויקרא ו ה: וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר) - מי מייתר? הא מיבעי ליה לגופיה, דקאמר רחמנא נקדמו למערכה שניה של קטורת!?
אמר ליה: ולאו מי אוקימנא ' עָלֶיהָ ולא על חברתה - מכלל דאיתה לחברתה'!?
מאי שנא דעביד הטבת חמש נרות ברישא? נעביד הטבת שתי נרות ברישא?
כיון דאתחיל בהו עביד רובא.
ונעביד שית?
אמר קרא (שמות ל ז) [וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר] בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה - ואין נרות פחותות משתים.
והטבת שתי נרות קודמת לקטורת; דאמר קרא: בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת, והדר יַקְטִירֶנָּה.
וקטורת לאברים – דתניא: יוקדם דבר שנאמר בו בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר (שמות ל ז: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה) לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד בלבד [57];
'ואברים למנחה – דתניא [ספרא צו פרשתא א פרק ב הלכה י]: מניין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר [58]?
הערות
[עריכה]- ^ ממשנה יתירא, חדא בחולין וחדא בקדשים: מדקאמר רבי שמעון בן לקיש דלפרושה הך דסדר יומא תנן לה דשחיטת חולין - שמע מינה קרצו דהכא - ברוב שנים
- ^ כדי להוציא את הדם יפה
- ^ מנה סדר עבודות של כל יום ויום
- ^ דכוליה ישיבה דרבנן דבי מדרשא
- ^ דאמר בפרק קמא: הטבת כל הנרות קודמות לכל הקטורת
- ^ שעליה יקטירו כל הַקְטָרוֹת
- ^ לְסַדֵּר
- ^ לפני המערכה שניה שעושין בקרן מערבית דרומית, משוך מן הקרן ארבע אמות לצד צפון, כדתנן במסכת תמיד (כט,א) שממנה חותין גחלים להכניס למזבח פנימי שחרית וערבית, להקטיר עליה קטורת תמיד, פרס שחרית ופרס בין הערבים
- ^ שמסדרין על מערכה גדולה
- ^ וכולהו טעמי מפרש לקמיה;
- ^ לשחיטה ולזריקה
- ^ של מזבח הפנימי
- ^ להקטיר אברי התמיד על מזבח החיצון
- ^ מנחת נסכו של תמיד ונסכיהן, דכתיב (במדבר כח ה) וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין
- ^ לנסך יינו של תמיד
- ^ אם שבת הוא
- ^ הַשְּׁלָמִים דרש ליה לשון השלמה; עָלֶיהָ - על העולה: תמיד של שחר האמורה בראש המקרא, שנאמר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר, והוסיף והשלים אחריה כל הקרבנות - ולא על שבין הערבים; למד על תמיד של בין הערבים שהוא אחרון לכל הקרבנות
- ^ מוֹקְדָה - לשון מדורת עצים, וכן תּוּקַד
- ^ ולימדך שתהא על מזבח החיצון, ומשם יכניסו גחלים על הפנימי
- ^ להקדים מערכה של קטורת, וקרא כסידורה, דהא בהקטר כל הלילה קאי
- ^ שעליה מקטירים כל הַקְטָרוֹת - חוץ מן הקטורת לפנים להיכל
- ^ נמצאת אף הגדולה ראויה לפנים
- ^ שני עצים
- ^ אמערכה גדולה קאי, דסמיך ליה וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה
- ^ של קטורת
- ^ קאי למידרשיה אדישון פנימי ואהטבה והקטורת, כדכתיב יַקְטִירֶנָּה, ואין קטורת אלא לאחר דישון
- ^ המכשיר ומתקן את הדבר הזה קודמו
- ^ מכשיר דהכא במאי עסקת
- ^ - מכשירי קטורת הם, שהרי עצים הן המכשירין את הקטורת
- ^ ואינם מכשירי קטורת
- ^ אף על גב דהני לאו לקטורת אזלי, שם עצים מכשירי קטורת הן
- ^ שכן סידרן
- ^ לתת טעם לדבר מדעתי
- ^ הפוגע במצוה לא יעבור ממנה; ונפקא לן במכילתא מ-וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת (שמות יב יז), קרי ביה 'את המצווֹת': לא תמתין לה שתחמיץ ותיישן
- ^ קודם שיגיע למנורה, שהמזבח משוך כלפי מזרח קימעא
- ^ מרוחק
- ^ הצפוני
- ^ שיעור דרך שני כהנים זה אצל זה המסדרין שתי מערכות של לחם הפנים בשבת, ומצוותו לסדרן ולסלקן יחד, וארבעה נכנסין: שנים מצד זה של שלחן לסלק את המערכה הישנה של לחם הפנים, ושנים מצד זה לסדר החדשה
- ^ כמדת השולחן
- ^ כלפי מזרח לצד פתח ההיכל
- ^ מכוון בינייהו, ולמה נמשך לחוץ
- ^ זה בצד זה
- ^ דאמר: אין מעבירין על המצות
- ^ לאחֵר תפילין שבזרוע בשביל תפילין של ראש
- ^ דהא בזרוע פגע תחילה
- ^ מן הזרוע יבא על ראש: יניח שבזרוע תחילה ואחר כך יניח של ראש
- ^ שזו מדה בתורה: דבר שאינו ענין לו - תנהו ענין לחבירו
- ^ הכא תלתא: בהטבת נרות כתיב בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר [בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה [שמות ל,ז]], והא דשדינן עליה חד - הא תלתא, ובתמיד כתיב (שמות כט לט) אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, והאי דשדינן עליה, כדאמר 'חד שדי לדם התמיד'
- ^ הני מכפרי: שהעולה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה [לקמן בפירקין יומא לו,א]
- ^ דמקדמת ליה לדם התמיד
- ^ במאי פסקת להטבת הנרות לאבא שאול?: כיון דאית ליה 'מיטיב ואחר כך יקטיר': דם התמיד תקדים והקטורת תאחר, ובאיזו עבודה תפסיקו
- ^ ואם תאמר: מאי איכפת לך, הניחא לרבי שמעון בן לקיש, דאמר אין הפסקתן אלא להרבות הרגש מהלך פסיעות וקול תחילת עבודות בעזרה
- ^ יש לך לומר יפסיק ביניהם להמתין בין אלו לאלו לצאת וליכנס, ולא תהא עבודה בינתיים
- ^ חלקהו לשתי נרות לשני בקרים: אלו יקדמו לעבודה אחת
- ^ אלמא יש עבודה ביניהם!
- ^ והא ליכא למימר אפסקיה בדישון מזבח הפנימי - דאם כן - דמקדים הטבת חמש נרות לדישון - הוה ליה מעביר על המצות, ועבודה תו [נוספת] - ליכא להקדים מקומה לתתה ביניהם, שכולם סדורות כאן על פי המקראות!?
- ^ התמיד נאמר בו (שמות כט לט) [אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד] תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר ואם תאמר: הא שדינן עליה חד מהנך דשני גזירין - אדם התמיד הוא דשדינן עליה ולא על האברים; ואם תאמר: מכפר עדיף - אין כפרה אלא בדם
- ^ ניתן על מערכה גדולה קודם לאברי התמיד