ביאור:בבלי יומא דף י
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יומא:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח |
הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
אף על גב דיַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת [1] - אין השכינה שורה אלא באהלי שם [2].
ופרסאי, מנא לן דמיֶפֶת קאתו?
דכתיב (בראשית י ב) בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס; גֹּמֶר - זה גרממיא [שטיינזלץ: בצפון אשור]; מָגוֹג - זו קנדיא [בתורקיה]; מָדַי - זו מקדוניא; יָוָן – כמשמעו; תֻבָל - זה בית אונייקי; מֶשֶׁךְ - זו מוסיא [בצפון תורקיה]; תִירָס - פליגי בה רבי סימאי ורבנן, ואמרי לה רבי סימון ורבנן: חד אמר זו בית תרייקי [בצפון יון], וחד אמר זו פרס.
תני רב יוסף: תירס - זו פרס.
(בראשית י ז) [וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה] וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא [וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן]: תני רב יוסף: סקיסתן גוייתא וסקיסתן ברייתא [3]; בין חדא לחדא מאה פרסי, והיקפה אלפא פרסי.
(בראשית י י) וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה [בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר]: בָּבֶל – כמשמעה; אֶרֶךְ זה אוריכות; ואַכַּד זה בשכר; כַלְנֵה זה נופר נינפי;
(בראשית י יא) מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר [4] [וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח];
תני רב יוסף: אַשּׁוּר זה סילק;
וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח: נִינְוֵה כמשמעו; רְחֹבֹת עִיר - זו פרת דמישן; כָּלַח זו פרת דבורסיף;
(בראשית י יב) וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה: רֶסֶן זה אקטיספון [שעל החדקל];
הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה - איני יודע אם נינוה העיר הגדולה אם רסן העיר הגדולה!? כשהוא אומר (יונה ג ג) [וַיָּקָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֵה כִּדְבַר ה’] וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים - הוי אומר נינוה היא העיר הגדולה.
(במדבר יג כב)[ וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן] וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק [וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם] [5];
תנא: אֲחִימַן - מיומן שבאחים; שֵׁשַׁי - שמשים את הארץ כשחיתות [6]; תַלְמַי - שמשים את הארץ תלמים תלמים [7];
[8]; אֲחִימַן בנה ענת, שֵׁשַׁי בנה אלוש; תַלְמַי בנה תלבוש; יְלִידֵי הָעֲנָק - שמעניקין החמה בקומתן [9].
אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי: עתידה רומי שתפול ביד פרס שנאמר (ירמיהו מט כ) לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יֹשְׁבֵי תֵימָן אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם.
מתקיף לה רבה בר עולא: מאי משמע דהאי צְעִירֵי הַצֹּאן - פרס הוא?
דכתיב (דניאל ח כ) הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס.
ואימא יון, דכתיב (דניאל ח כא) וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן [וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן]?
כי סליק רב חביבא בר סורמקי, אמרה [10] קמיה דההוא מרבנן, אמר ליה: מאן דלא ידע פרושי קראי מותיב תיובתא לרבי? מאי צְעִירֵי הַצֹּאן? - זוטרא דאחוהי, דתני רב יוסף: תירס זה פרס.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: עתידה רומי שתפול ביד פרס, קל וחומר: ומה מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והחריבוהו כשדיים, נפלו כשדיים ביד פרסיים [11] - מקדש שני שבנאוהו פרסיים והחריבוהו רומיים, אינו דין שיפלו רומיים ביד פרסיים?
אמר רב: עתידה פרס שתפול ביד רומי.
אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב: בנויי ביד סתורי?
אמר להו: אִין! גזירת מלך היא [12]!
איכא דאמרי אמר להו: אינהו נמי הא קא סתרי בי כנישתא.
תניא נמי הכי: עתידה פרס שתפול ביד רומי, חדא דסתרי בי כנישתא, ועוד גזירת מלך הוא שיפלו בונין ביד סותרין', דאמר רב יהודה אמר רב: אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים, שנאמר (מיכה ג ב) לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
תנו רבנן: כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להן מזוזה, חוץ מלשכת פרהדרין שהיה בה בית דירה לכהן גדול.
אמר רבי יהודה: והלא כמה לשכות היו במקדש שהיה להן בית דירה [13] ולא היה להן מזוזה? אלא לשכת פרהדרין גזירה היתה.'
מאי טעמא דרבי יהודה?
אמר רבה: קסבר רבי יהודה: כל בית שאינו עשוי לימות החמה ולימות הגשמים - אינו בית [14].
איתיביה אביי והכתיב (עמוס ג טו) וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ [וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים נְאֻם ה’]!
אמר ליה: בית חורף ובית קיץ איקרי, בית סתמא לא איקרי.
איתיביה אביי [מעשרות פ"ג מ"ז]: סוכת החג בחג, רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין, ותני עלה: 'רבי יהודה מחייב בעירוב [15] ובמזוזה [16] ובמעשר [17]', וכי תימא מדרבנן, בשלמא עירוב ומזוזה איכא למימר מדרבנן, אלא מעשר מי איכא למימר מדרבנן?:
דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב?
אלא אמר אביי: בשבעה דכולי עלמא לא פליגי דמיחייבא [18], כי פליגי בשאר ימות השנה: רבנן סברי גזרינן שאר ימות השנה אטו שבעה, ורבי יהודה סבר לא גזרינן [19].
אמר ליה רבא: והא סוכת החג בחג קתני [20]!?
אלא אמר רבא: בשאר ימות השנה כולי עלמא לא פליגי דפטורה; כי פליגי - בשבעה [21]; וסוכה טעמא לחוד ולשכה טעמא לחוד; סוכה טעמא לחוד: רבי יהודה לטעמיה דאמר [22] סוכה דירת קבע בעינן [23], ומיחייבא במזוזה; ורבנן לטעמייהו, דאמרי סוכה דירת עראי בעינן ולא מיחייבא במזוזה! ולשכה טעמא לחוד: רבנן סברי דירה בעל כרחה שמה דירה, ורבי יהודה סבר דירה בעל כרחה לא שמה דירה, ומדרבנן הוא דתקינו לה שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורין.
מאן תנא להא דתנו רבנן:
הערות
[עריכה]- ^ שזכו פרסיים לבנות בית שני
- ^ אין שכינה שורה אלא במקדש ראשון שבנה שלמה, שבא מזרעו של שם
- ^ אסבתה וסבתכא קאי, ששמן שוה, והם מחוז מוקף הרים, והחיצונה מקפת את הפנימית ורחוקה פנימית חוץ מן היקף חיצונה לכל צד מאה פרסי, והיקף החיצונה אלפא פרסי
- ^ שלא להיות בעצת דור הפלגה
- ^ איידי דדריש שמהתא נקט נמי להאי
- ^ בפסיעותיו; וששי - לשון הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר (איכה ג מז), והשי"ן אחד לבדו שורש בתיבה
- ^ כשורות המחרישה
- ^ דבר אחר לא גרסינן
- ^ דומה שצוארו נוקב ועולה בחלון הרקיע
- ^ להא אתקפתא דרבה בר עולא
- ^ בלשאצר ביד דריוש המדי וכורש הפרסי חתנו
- ^ גזירה שמא יאמרו כהן גדול בבית האסורים הוא חבוש
- ^ לשומרי הבית
- ^ וגבי מזוזה בעינן בית חשוב
- ^ אם פתוחה לחצר שיש בה שאר דירות - אוסרת על כולם אם לא עירבה עמהן
- ^ ואף על גב דאינה עשויה לימות החמה ולימות הגשמים
- ^ לענין מעשר: דקיימא לן אין הטבל מתחייב במעשר מלאכול ממנו אכילת עראי עד שיראה פני הבית, שנאמר בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת (דברים כו יג)
- ^ בשבעת ימים של פרישה לא פליג רבי יהודה, דודאי מיחייב, דומיא דסוכה
- ^ אלא לשכת פרהדרין - בשאר ימות השנה היה לה מזוזה, כדי שתהא מוחזקת לכל יודעיה כבית דירה גמורה: שלא יאמרו על הכהן בשבעת ימי הפרישה בבית האסורין חבוש
- ^ ופטרי רבנן, אלמא: בשבעה נמי איכא למאן דפטר
- ^ בין בלשכה בין בסוכה, והפוטר כאן מחייב כאן, והחליפו דבריהם
- ^ במסכת סוכה (ז,ב)
- ^ והכשיר סוכה גבוה מעשרים אמה שאינה ראויה ליעשות אלא במחיצת קבע, הלכך 'בית' חשיבא נמי לענין מזוזה