ביאור:בבלי יומא דף מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

שדומה לפז [1];

זהב שחוט [וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת [מלכים א י,טז, יז ועוד]] - שנטוה כחוט [2];

זהב סגור: בשעה שנפתח - כל החנויות נסגרות [3];

זהב פרוים - שדומה לדם הפרים.

רב אשי אמר: חמשה הן, וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב

תניא נמי הכי [4]: בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום, והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים.

בכל יום מקריב פרס שחרית [ופרס בין הערבים, והיום מוסיף מלא חפניו;] בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה:

תנו רבנן: דקה (ויקרא טז יב: וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי ה' וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת), מה תלמוד לומר? והלא כבר נאמר [5]: (שמות ל לו) וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק [וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם]? אלא להביא דקה מן הדקה.

בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש:

דאמר מר: כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין [6] למזרח [7].

והיום עולה באמצע ויורד באמצע:

מאי טעמא?

משום כבודו דכהן גדול [8].

בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו מן הכיור [והיום מן הקיתון של זהב;

רבי יהודה אומר: לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב]:

מאי טעמא?

משום כבודו של כהן גדול.

בכל יום היו שם ארבע מערכות [והיום חמש, דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר: בכל יום שלש, והיום ארבע; רבי יהודה אומר: בכל יום שתים, והיום שלש]:

תנו רבנן: 'בכל יום היו שתים מערכות, והיום שלש: אחת מערכה גדולה, ואחת מערכה שניה של קטורת, ואחת שמוסיפין בו ביום [9] - דברי רבי יהודה;

רבי יוסי אומר: בכל יום שלש והיום ארבע: אחת של מערכה גדולה, ואחת מערכה שניה של קטורת, ואחת של קיום האש [10], ואחת שמוסיפין בו ביום; רבי מאיר אומר: בכל יום ארבע, והיום חמש: אחת של מערכה גדולה, ואחת של מערכה שניה של קטורת, ואחת של קיום האש, ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב [11], ואחת שמוסיפין בו ביום.'

דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו, מנלן?

אמר קרא: (ויקרא ו ב) [צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה] הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה [עַד הַבֹּקֶר] - זו מערכה גדולה; וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ - זו מערכה שניה של קטורת.

ורבי יוסי, קיום האש מנא ליה?

נפקא ליה מוהאש על המזבח תוקד בו;

ורבי יהודה?

ההוא להצתת אליתא [12] הוא דאתא [13], דתניא: 'היה רבי יהודה אומר: מניין להצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח? - תלמוד לומר (ויקרא ו ה) וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ [לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים].

אמר רבי יוסי: מניין שעושה מערכה לקיום האש? תלמוד לומר וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ';

ורבי יוסי, הצתת אליתא מנא ליה [14]?

נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי שמעון, דתניא [ספרא ויקרא דבורה דנדבה פרשתא ה פרק ה ה"ח]: '(ויקרא א ז) וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ [וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ] - לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת [15], דברי רבי יהודה; אמר לו רבי שמעון: וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח [16]? אלא לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח [17]!'

ורבי יהודה?

[18] אי מהתם [19] הוה אמינא קאי [20] אארעא ועביד במפוחא - קא משמע לן.

ורבי מאיר, איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מנא ליה [21]?

נפקא ליה מ-וְאֵשׁ (ויקרא ו ב:צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ) [22].

ורבנן?

וא"ו לא דרשי.

ורבנן, איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו?

מהדר להו למערכה גדולה, דתניא: 'מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב

עמוד ב

שסודרן על גבי מזבח, ואם אין מחזיקן - שסודרן על הכבש או על גבי סובב עד שיעשה מערכה גדולה וסודרן? - תלמוד לומר (ויקרא ו ג) [וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן] אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ [וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ] [23].

ורבי מאיר?

עיכולי עולה אתה מחזיר [24], ואי אתה מחזיר עיכולי קטורת, דתני רבי חנניא בר מניומי בדבי רבי אליעזר בן יעקב: אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ: עיכולי עולה אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר עיכולי קטורת.

דכולי עלמא מיהת מוסיפין בו ביום אית להו? מנא להו?

נפקא להו מ-וְהָאֵשׁ [(ויקרא ו ה): וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים]; ואפילו למאן דלא דריש וא"ו - וא"ו ה"א דריש.

[ויקרא ו,ו] אֵשׁ תָּמִיד [תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה] למאי אתא [25]?

מבעי ליה לכדתניא [דומה לספרא צו פרשתא א הלכה ט"ז]: ’[ויקרא ו,ו: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה - לימד על מערכה שניה של קטורת שלא תהא אלא על המזבח החיצון [26] [בספרי נלמד מ- וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּו [ויקרא ו,ב]];

אש מחתה [27] ומנורה [28] מניין [29]?

ודין הוא: נאמרה אש בקטורת [30] ונאמרה אש במחתה ומנורה; מה להלן על מזבח החיצון - אף כאן על המזבח החיצון;

או כלך לדרך זו: נאמרה אש בקטורת ונאמרה אש במחתה ומנורה; מה להלן בסמוך לו [31] - אף מחתה ומנורה בסמוך לו [32]?

תלמוד לומר: (ויקרא ו ו) אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה: אש [33] תמיד [34] שאמרתי לך - לא תהא אלא בראשו של מזבח החיצון;

למדנו אש למנורה, אש למחתה מניין?

ודין הוא: נאמרה אש במחתה ונאמרה אש במנורה; מה להלן על גבי מזבח החיצון אף כאן על מזבח החיצון!

או כלך לדרך זו: נאמרה אש בקטורת ונאמרה אש במחתה; מה להלן בסמוך לו אף כאן בסמוך לו?

תלמוד לומר (ויקרא טז יב) וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ [35] מִלִּפְנֵי ה' [36] [וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת]; איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' [37]? - הוי אומר זה מזבח החיצון [38].'

ואיצטריך למיכתב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ ואיצטריך למיכתב מִלִּפְנֵי ה': דאי כתב רחמנא מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הוה אמינא 'מאי מִּזְבֵּחַ? - מזבח פנימי'! כתב רחמנא מִלִּפְנֵי ה'; ואי כתב רחמנא מִלִּפְנֵי ה', הוה אמינא 'דוקא מִלִּפְנֵי ה' [39],

הערות[עריכה]

  1. ^ מצהיב כמרגלית
  2. ^ מפני שהוא רך
  3. ^ שאין מכר לזהב אחר מפני זה
  4. ^ דעל שם שדומה לדם הפרים נקרא זְהַב פַּרְוָיִם [בדברי הימים ב ג,ו]
  5. ^ בשל כל ימות השנה
  6. ^ שהוא
  7. ^ שהרי הכבש בדרום, לכך עולה במזרחו של כבש שסמוך ליפנות לימין
  8. ^ להראות חשיבותו שהוא כבן בית; ומקיף לצורך ושלא לצורך
  9. ^ ליטול ממנה גחלים לקטורת של לפני ולפנים, אבל קטורת של מזבח הפנימי - הרי הוא כקטורת של כל השנה
  10. ^ שאם אין אש של מערכה גדולה מתגבר - מוסיפין עליו מזה
  11. ^ שלא ניתנו על מערכה או ניתנו ולא הספיקו להתעכל
  12. ^ אליתא = קיסמים דקים
  13. ^ להצית בהן אור מערכה גדולה
  14. ^ שתהא בראשו של מזבח, ולא יצית על הרצפה ויעלם כשהן דולקין על המזבח
  15. ^ בלבוש בגדי כהונה
  16. ^ מאחר שאתה למד מן וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ שיהא בראשו של מזבח, כלום הוצרכנו למקרא זה להטעינה כהן? וכי תעלה על לב שזר קרב לגבי מזבח והלא נאמר (במדבר יח ג) אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ
  17. ^ ואידך קרא - לקיום האש אתא כרבי יוסי, וכהונה דכתיב בהאי קרא - לגופא איצטריך לה: שנתינת אש צריכה כהן, ולא יטלנה זר ויזרקנה למזבח
  18. ^ אמר לך:
  19. ^ מן וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, אף על גב דשמעינן מינה שהצתה בראש המזבח - לא שמעינן דפסולה בזר
  20. ^ זר
  21. ^ דבעי מערכה
  22. ^ וא"ו דריש
  23. ^ אם אינו ענין לתחילתה - דהא כתיב הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה - תנהו לענין סופה
  24. ^ פוקעין שפקעו מעל האש, וקרי ביה אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ
  25. ^ כיון דדרשת כל מוקדות דענינא
  26. ^ דהאי קרא - במזבח העולה כתיב
  27. ^ דיום הכפורים דלפני ולפנים
  28. ^ ואש דמנורה דהדלקת נרות דכל יומא
  29. ^ שתהא ניטלת מעל המזבח החיצון
  30. ^ דכתיב יַקְטִירֶנָּה [וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה – שמות ל,ז] ואין הקטרה בלא אש
  31. ^ במזבח החיצון הסמוך לפנימי שעליו הקטורת נקטר
  32. ^ נוטל מן הסמוך לו, והוא מזבח הפנימי, הסמוך למנורה ולפני לפנים
  33. ^ שאמרתי לך בה
  34. ^ והוא של מנורה, שנאמר בה לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד (שמות כז כ)
  35. ^ ומהיכן? -
  36. ^ [שהמערכה של הקטורת יהיה] מצד מערב
  37. ^ איזהו מזבח שיש לחלק בו מה ממנו לִּפְנֵי ה' - שהוזקק הכתוב לומר מִלִּפְנֵי ה'
  38. ^ דאילו פנימי כולו לפני ה'
  39. ^ כנגד הפתח ממש