ביאור:בבלי יומא דף פח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת' ^[1]?

תנאי היא ^[2], דתניא ^[3]: כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים; נדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים; בעל קרי ^[4] טובל והולך עד המנחה ^[5]; רבי יוסי אומר: כל היום כולו ^[6], ורמינהו: הזב והזבה המצורע והמצורעת ובועל נדה וטמא מת טובלין כדרכן ביום הכפורים; נדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים; בעל קרי טובל והולך כל היום כולו; רבי יוסי אומר: מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול ^[7]?

לא קשיא: הא ^[8] דצלי תפלת נעילה ^[9], הא ^[10] דלא צלי ^[11].

אי דצלי, מאי טעמייהו דרבנן ^[12]?

קא סברי רבנן טבילה בזמנה מצוה ^[13]. ^[14]

מכלל דרבי יוסי סבר לאו מצוה? והתניא: הרי שהיה שֵׁם כתוב על בשרו - הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ^[15] ולא יעמוד במקום הטנופת; נזדמנה לו טבילת מצוה - כורך עליו גמי ^[16] ויורד וטובל; רבי יוסי אומר: יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף, וקיימא לן ^[17] דבטבילה בזמנה מצוה פליגי ^[18]?

ההיא ^[19] - רבי יוסי בר יהודה היא, דתניא: רבי יוסי בר יהודה אומר: דיה לטבילה שתהא באחרונה. ^[20]

תנו רבנן: 'הרואה קרי ביום הכפורים - יורד וטובל, ולערב ישפשף ^[21]';

לערב ^[22]? מאי דהוה הוה ^[23]?

אלא אימא 'מבערב ישפשף' ^[24].

תני תנא קמיה דרב נחמן: 'הרואה קרי ביום הכפורים - עונותיו מחולין לו ^[25]'.

והתניא עונותיו סדורין?

מאי סדורין? - סדורין לימחל.

תנא דבי רבי ישמעאל: 'הרואה קרי ביום הכפורים ^[26] - ידאג כל השנה כולה ^[27], ואם עלתה לו שנה ^[28] - מובטח לו שהוא בן העולם הבא ^[29]'.

אמר רב נחמן בר יצחק: תדע שכל העולם כולו רעב ^[30] והוא שבע ^[31].

כי אתא רב דימי אמר - מפיש חיי ^[32] סגי ומסגי ^[33].

הדרן עלך יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא

הערות

^ קתני נעילה וקתני ערבית!
^ אי פטרה נעילה את של ערבית אי לא
^ בתוספתא [יומא פ"ד ה"ה]
^ שאסור בדברי תורה, כדקיימא לן (בבא קמא דף פב.) עזרא תיקן טבילה לבעלי קריין
^ אם אירע לו קרי קודם לכן - טובל כדי שיוכל להתפלל תפלת המנחה; אבל ראה קרי מן המנחה ולמעלה - אין מותר לטבול, אלא ימתין עד שתחשך ויטבול, דסבירא להו לרבנן דתפלת נעילה בלילה, ולדידהו פוטרת את של ערבית, כדרב
^ והא דקתני 'אינה פוטרת' - רבי יוסי היא, דאמר כל היום מותר לטבול ואפילו ראה קרי לאחר תפלת המנחה - טובל ביום כדי להתפלל תפלת נעילה; אלמא קסבר תפלת נעילה אין זמנה בלילה, ולדידיה אינה פוטרת את של ערבית
^ קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי ורבנן אדרבנן
^ דאמר רבי יוסי הכא 'מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול'
^ ביום, קודם שראה קרי
^ דאמרינן לעיל כל היום
^ תפלת נעילה כשראה הקרי
^ דמתניתא בתרייתא דאמרי כל היום
^ וּזְמנה ביום הוא, דכתיב (דברים כג יב) וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ הלכך דחיא רחיצה דיום הכפורים
^ ולאו היינו הך רבנן דלעיל, ותרתי פלוגתא נינהו: במתניתא קמייתא פליגי בזמן תפלת נעילה: דלרבנן בלילה ולרבי יוסי ביום; ורבנן דהתם סבירא להו טבילה בזמנה לאו מצוה דתדחה יום הכפורים, ובמתניתא בתרייתא פליגי בטבילה בזמנה מצוה.
^ שלא ימחוק את השם
^ להגין עליו משטף המים
^ במסכת שבת
^ דלרבנן טבילה בזמנה לאו מצוה, ואם אין לו גמי - ימתין עד למחר ויבקשנו
^ דאמרינן לעיל רבי יוסי אומר: מן המנחה ולמעלה לא יטבול עד שתחשך דטבילה בזמנה לאו מצוה
^ ברייתא היא דמייתינן לה במסכת נדה בגמרא ד'המפלת' (דף כט,ב): האשה שיצתה מלאה ובאת ריקנית, והביאה לפנינו שלשה שבועים טהורים ועשרה שבועים אחד טמא ואחד טהור - משמשת אור לשלשים וחמש, ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות - דברי בית שמאי; ובית הלל אומרים: שלשים וחמש וכולהו מפרש להו התם, וטעמא משום טבילה בזמנה מצוה; רבי יוסי בר יהודה אומר דיה לטבילה שתהא באחרונה, דטבילה בזמנה לאו מצוה; ורבי יוסי דגמי הוא רבי יוסי בן חלפתא.
^ משום חציצה
^ סלקא דעתא
^ מכי טביל וסליק, מאי מהני ליה שפשוף? חציצה דהואי הואי
^ דאתמול ישפשף כל אדם עצמו בחמין שאם יראה קרי למחר יכול לטבול בלא חציצה
^ סימן טוב הוא זה, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים (ישעיהו נג י)
^ ולא במתכוין
^ שמא לא קיבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו, כעבד המוֹזֵג כום לרבו ושפך לו קיתון על פניו
^ שלא מת
^ מובטח לו שמעשים טובים יש בידו שהגינו עליו, ובן עולם הבא הוא
^ מתשמיש
^ ולא נתענה בזאת, ושלא מדעתו השביעוהו, ואף על פי כן עלתה לו שנה - יש לדעת שצדיק גמור הוא
^ זה שראה קרי ביום הכפורים
^ בבנים ובני בנים, שכך הסימן: יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים (ישעיהו נג י)

[1] קתני נעילה וקתני ערבית!

[2] אי פטרה נעילה את של ערבית אי לא

[3] בתוספתא [יומא פ"ד ה"ה]

[4] שאסור בדברי תורה, כדקיימא לן (בבא קמא דף פב.) עזרא תיקן טבילה לבעלי קריין

[5] אם אירע לו קרי קודם לכן - טובל כדי שיוכל להתפלל תפלת המנחה; אבל ראה קרי מן המנחה ולמעלה - אין מותר לטבול, אלא ימתין עד שתחשך ויטבול, דסבירא להו לרבנן דתפלת נעילה בלילה, ולדידהו פוטרת את של ערבית, כדרב

[6] והא דקתני 'אינה פוטרת' - רבי יוסי היא, דאמר כל היום מותר לטבול ואפילו ראה קרי לאחר תפלת המנחה - טובל ביום כדי להתפלל תפלת נעילה; אלמא קסבר תפלת נעילה אין זמנה בלילה, ולדידיה אינה פוטרת את של ערבית

[7] קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי ורבנן אדרבנן

[8] דאמר רבי יוסי הכא 'מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול'

[9] ביום, קודם שראה קרי

[10] דאמרינן לעיל כל היום

[11] תפלת נעילה כשראה הקרי

[12] דמתניתא בתרייתא דאמרי כל היום

[13] וּזְמנה ביום הוא, דכתיב (דברים כג יב) וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ הלכך דחיא רחיצה דיום הכפורים

[14] ולאו היינו הך רבנן דלעיל, ותרתי פלוגתא נינהו: במתניתא קמייתא פליגי בזמן תפלת נעילה: דלרבנן בלילה ולרבי יוסי ביום; ורבנן דהתם סבירא להו טבילה בזמנה לאו מצוה דתדחה יום הכפורים, ובמתניתא בתרייתא פליגי בטבילה בזמנה מצוה.

[15] שלא ימחוק את השם

[16] להגין עליו משטף המים

[17] במסכת שבת

[18] דלרבנן טבילה בזמנה לאו מצוה, ואם אין לו גמי - ימתין עד למחר ויבקשנו

[19] דאמרינן לעיל רבי יוסי אומר: מן המנחה ולמעלה לא יטבול עד שתחשך דטבילה בזמנה לאו מצוה

[20] ברייתא היא דמייתינן לה במסכת נדה בגמרא ד'המפלת' (דף כט,ב): האשה שיצתה מלאה ובאת ריקנית, והביאה לפנינו שלשה שבועים טהורים ועשרה שבועים אחד טמא ואחד טהור - משמשת אור לשלשים וחמש, ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות - דברי בית שמאי; ובית הלל אומרים: שלשים וחמש וכולהו מפרש להו התם, וטעמא משום טבילה בזמנה מצוה; רבי יוסי בר יהודה אומר דיה לטבילה שתהא באחרונה, דטבילה בזמנה לאו מצוה; ורבי יוסי דגמי הוא רבי יוסי בן חלפתא.

[21] משום חציצה

[22] סלקא דעתא

[23] מכי טביל וסליק, מאי מהני ליה שפשוף? חציצה דהואי הואי

[24] דאתמול ישפשף כל אדם עצמו בחמין שאם יראה קרי למחר יכול לטבול בלא חציצה

[25] סימן טוב הוא זה, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים (ישעיהו נג י)

[26] ולא במתכוין

[27] שמא לא קיבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו, כעבד המוֹזֵג כום לרבו ושפך לו קיתון על פניו

[28] שלא מת

[29] מובטח לו שמעשים טובים יש בידו שהגינו עליו, ובן עולם הבא הוא

[30] מתשמיש

[31] ולא נתענה בזאת, ושלא מדעתו השביעוהו, ואף על פי כן עלתה לו שנה - יש לדעת שצדיק גמור הוא

[32] זה שראה קרי ביום הכפורים

[33] בבנים ובני בנים, שכך הסימן: יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים (ישעיהו נג י)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]