ביאור:בבלי יומא דף מט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מיתיבי: זר ואונן שיכור ובעל מום בקבלה ובהולכה ובזריקה פסול, וכן יושב ^[1], וכן שמאל פסול?

תיובתא.

והא רב ששת - הוא דאותבה ^[2]?: דאמר ליה רב ששת לאמוריה דרב חסדא: בעי מיניה מרב חסדא: הולכה בזר מהו? אמר ליה: כשירה, ומקרא מסייעני (דברי הימים ב לה יא) וַיִּשְׁחֲטוּ הַפָּסַח וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים מִיָּדָם ^[3] וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים, ומותיב רב ששת: זר ואונן שיכור ובעל מום בקבלה ובהולכה ובזריקה פסול וכן יושב וכן שמאל פסול!?

בתר דשמעה ^[4] - הדר אותבה ^[5].

והא רב חסדא קרא קאמר?

דעבוד מעשה איצטבא ^[6].

בעי רב פפא: חפן חבירו ונתן לתוך חפניו מהו? מלא חפניו בעינן והא איכא? או דילמא ולקח והביא (ויקרא טז יב: וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי ה' וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת) בעינן ^[7], והא ליכא?

תיקו.

בעי רבי יהושע בן לוי: חפן ומת, מהו שיכנס אחר ^[8] בחפינתו ^[9]?

אמר רבי חנינא ^[10]: בא וראה שאלת הראשונים ^[11]!

למימרא דרבי יהושע בן לוי קשיש? והאמר רבי יהושע בן לוי: לי התיר רבי חנינא לשתות שחליים ^[12] בשבת!

'לשתות'? פשיטא, דתנן: כל האוכלין אוכל אדם לרפואה, וכל המשקין שותה?

אלא 'לשחוק ולשתות שחליים בשבת';

היכי דמי?: אי דאיכא סכנתא - משרא שרי! ואי דליכא סכנתא - מיסר אסיר!

לעולם דאיכא סכנתא, והכי קא מבעיא ליה: מי מסיא דניחול עלייהו שבתא? או לא מסיא ולא ניחול עלייהו שבתא?

ומאי שנא רבי חנינא?

משום דבקי ברפואות הוא, דאמר רבי חנינא: מעולם לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה.

והא קא חזינן דחיי?

אימא וחיית ^[13].

והא קא חזינן דמיתסי?

בסומקן אינהו [כשהפרדות אדומות] וחיורן ריש כרעיהו [וראש רגליהן לבנה] קאמרינן;

מכל מקום שמע מינה דרבי חנינא קשיש! ^[14]

אלא הכי קאמר ^[15]: '^[16]שאלתן ^[17] כשאילה של ראשונים ^[18]'.

ומי אמר רבי חנינא הכי ^[19]? והאמר רבי חנינא: בפר (ויקרא טז ג: בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה) ולא בדמו של פר ^[20], ^[21] ואמר רבי חנינא: קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה ולא כלום ^[22]!?

הכי קאמר ^[23]: מדקא מיבעיא ליה ^[24] - הא מכלל דקסבר 'בפר - ואפילו בדמו של פר' ^[25].

ולמאי דסבירא ליה שאילתו כשאילת הראשונים ^[26] - ^[27] מאי הוי עלה ^[28]?

אמר רב פפא: אי חופן חוזר וחופן ^[29] - חבירו נכנס בחפינתו, דהא מקיימא חפינה; אי אין חופן וחוזר וחופן תבעי לך;

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא: אדרבה! אי חופן וחוזר וחופן ^[30] לא יכנס אחר בחפינתו: אי אפשר שלא יחסר ושלא יותיר ^[31]! ואי אין חופן חוזר וחופן - תיבעי לך.

דאיבעיא להו: חופן חוזר וחופן או לא?

תא שמע: 'כך היתה מידתה'; מאי, לאו כשם שמדתה מבחוץ כך מדתה מבפנים?

לא: דילמא שאם רצה לעשות מדה – עושה; אי נמי: שלא יחסר ושלא יותיר;

תא שמע:

עמוד ב

'כיצד הוא עושה ^[32]?

אוחז את הבזך ^[33] בראש אצבעותיו ^[34] - ויש אומרים בשיניו - ומעלה בגודלו ^[35] עד שמגעת ^[36] לבין אצילי ידיו ^[37], וחוזר ומחזירה ^[38] לתוך חפניו, וצוברה ^[39] כדי שיהא עשנה שוהה לבוא;

ויש אומרים: מפזרה כדי שיהא עשנה ממהרת לבוא;

וזו היא עבודה קשה שבמקדש';

זו היא ותו לא? והא איכא מליקה, והא איכא קמיצה?

אלא 'זו היא עבודה קשה מעבודות קשות שבמקדש';

שמע מינה חופן וחוזר וחופן?

שמע מינה.

איבעיא להו: שחט ומת, מה הוא שיכנס אחר בדמו?: מי אמרינן 'בפר ואפילו בדמו של פר', או דילמא 'בפר ולא בדמו של פר'?

רבי חנינא אומר: בפר ולא בדמו של פר,

וריש לקיש אמר: בפר ואפילו בדמו של פר;

רבי אמי אמר: בפר ולא בדמו של פר,

רבי יצחק אמר: בפר ואפילו בדמו של פר.

איתיביה רבי אמי לרבי יצחק נפחא: 'נמנין ומושכין ידיהן ממנו עד שישחט ^[40]', ואם איתא ^[41] - עד שיזרוק מיבעי ליה!

שָׁני התם, דכתיב (שמות יב ד) [וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת] מִהְיֹת מִשֶּׂה [וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה] - מחיותה דשה ^[42].

מתיב מר זוטרא: אין פודין ^[43] לא בעגל, ולא בחיה ^[44], ולא בשחוטה ^[45], ולא בטריפה, ולא בכלאים ^[46], ולא בכוי ^[47], אלא בשֶׂה ^[48].

שאני התם דיליף שה שה מפסח; [דכתיב שמות יב,ה: שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ]

אי מה להלן זכר תם ובן שנה - אף כאן זכר תם ובן שנה?

תלמוד לומר: תִפְדֶּה תִפְדֶּה – ריבה (שמות יג יג) [וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה];

אי תִפְדֶּה תִפְדֶּה – ריבה, אפילו כולהו נמי?

אם כן, שֶׂה מאי אהני ליה?

הערות[עריכה]

^ זר ואונן שיכור ובעל מום - כולהו נפקי לן מקראי דמחלי עבודה בפרק ב' דזבחים (דף טז,א); וכן יושב - דבעי לַעֲמֹד לְשָׁרֵת (דברים יח ה)
^ להא מתניתא לאמוריה דרב חסדא, כדמפרש ואזיל, אלמא שמיעא ליה - והיכי טעי למיפשט דכשרה בשמאל
^ מִיָּדָם של שוחטים, שהם זרים, וחזרו וקבלו הדם מיד הכהן המקבל, והוליכוהו אל הזורק
^ דאותבוה ניהליה הכא
^ איהו לרב חסדא
^ המקבלים היו מושיבים את הדם ביד הזרים, ואין הזרים מקרבין אותו לצד המזבח כלל, אלא מושיבים הדם על ידם כאשר על גבי איצטבא
^ ד-וְלָקַח נמי א-מְלֹא חָפְנָיו קאי
^ כהן המשמש תחתיו
^ מהו שיכנס לפנים בחפינה זו שנתן הראשון לתוך הכף, ואין צריך לחזור ולחפון
^ לתלמידים
^ בא וראה שהדור האחרון זוכה להתחכם כדורות הראשונים שאף אני הייתי שואל שאילה זו ועכשיו שָׁאֲלָהּ רבי יהושע בן לוי, שהוא מן הראשונים
^ קרשו"ן
^ המכה
^ שמע מינה דרבי יהושע בן לוי לא הוה קשיש, מדקרי ליה 'רבי', דקאמר 'לי התיר רבי חנינא', ולא היה דרך הזקנים לומר על הבחורים 'רבי', אלא 'לי התיר חנינא' היה אומר, כלומר: לי אמר חנינא שהיא רפואה.
^ רבי חנינא לתלמידיו
^ בא וראה ש
^ של אחרונים
^ כשאלתי שאני מן הראשונים שאף אני הייתי מתקשה
^ מי מספקא ליה אי נכנס אחר בחפינתו אי לא
^ שאם שחט פרו ומת - אין המשמש תחתיו נכנס באותו דם לפנים, אלא צריך להביא פר אחר ולשחוט
^ וכיון דצריך להביא פר אחר - צריך לחפון לאחר שחיטתו:
^ שכן סדר העבודות בענין; חפן ומת נמי אי אפשר שלא שחט פרו תחילה, וזה הבא אחריו צריך להביא פר אחר; ואי אמרת יכנס בחפינתו של ראשון - נמצאת חפינה זו קודם שחיטת פרו של שני
^ רבי חנינא
^ לרבי יהושע בן לוי
^ דאין צריך להביא פר אחר, דאם כן - הויא לה קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר
^ ולמאי דסבירא ליה יפה שאל כשאילת הראשונים, אותן שנחלקו עלי בפר ואפילו בדמו של פר
^ אף להן נשאל שאילה זו
^ חפן ומת, מהו שיכנס אחֵר בחפינתו
^ אי מפשטא לן בעיין דאיבעיא לן גבי חפינת פנים אם צריך לחזור ולחפון או לא, ותימצי לומר דצריך לחזור ולחפון
^ אז
^ שאי אפשר שלא יחסיר חבירו ושלא יותיר: שחפניו של ראשון שוין לחפניו של שני
^ חפינה שניה שבפנים מן הבזך לתוך חפניו
^ את ראש הבזך
^ לאחר שהניח את המחתה בארץ, וידה של בזך כלפי בין זרועותיו
^ ומעלה בשני גודליו ומושך את ידה בגודליו לצד גופו מעט מעט
^ עד שמגיע ראש ידה
^ וראש הבזך מגיע לגובה פס ידו
^ דרך צדה
^ על הגחלים
^ על הפסח מי שרוצה לימנות ומושך ידיו ממנו מי שרוצה לימשך עד שישחט
^ דלאחר שחיטה נמי קרינן ביה 'על השה'
^ וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת אם בעו מנויין להימעט ולמשוך את ידיהם - מִהְיֹת מִשֶּׂה: בעוד שהווייתו קיימת יתמעטו, ולא משישחט
^ פטר חמור
^ דשֶׂה כתיב
^ בשה שחוטה
^ דעז ורחל, ואף על גב דמשני צדדיו הוא שה
^ דתיש וצבייה
^ קתני מיהת ולא בשחוטה, אלמא שחוטה לאו שה הוא

[1] זר ואונן שיכור ובעל מום - כולהו נפקי לן מקראי דמחלי עבודה בפרק ב' דזבחים (דף טז,א); וכן יושב - דבעי לַעֲמֹד לְשָׁרֵת (דברים יח ה)

[2] להא מתניתא לאמוריה דרב חסדא, כדמפרש ואזיל, אלמא שמיעא ליה - והיכי טעי למיפשט דכשרה בשמאל

[3] מִיָּדָם של שוחטים, שהם זרים, וחזרו וקבלו הדם מיד הכהן המקבל, והוליכוהו אל הזורק

[4] דאותבוה ניהליה הכא

[5] איהו לרב חסדא

[6] המקבלים היו מושיבים את הדם ביד הזרים, ואין הזרים מקרבין אותו לצד המזבח כלל, אלא מושיבים הדם על ידם כאשר על גבי איצטבא

[7] ד-וְלָקַח נמי א-מְלֹא חָפְנָיו קאי

[8] כהן המשמש תחתיו

[9] מהו שיכנס לפנים בחפינה זו שנתן הראשון לתוך הכף, ואין צריך לחזור ולחפון

[10] לתלמידים

[11] בא וראה שהדור האחרון זוכה להתחכם כדורות הראשונים שאף אני הייתי שואל שאילה זו ועכשיו שָׁאֲלָהּ רבי יהושע בן לוי, שהוא מן הראשונים

[12] קרשו"ן

[13] המכה

[14] שמע מינה דרבי יהושע בן לוי לא הוה קשיש, מדקרי ליה 'רבי', דקאמר 'לי התיר רבי חנינא', ולא היה דרך הזקנים לומר על הבחורים 'רבי', אלא 'לי התיר חנינא' היה אומר, כלומר: לי אמר חנינא שהיא רפואה.

[15] רבי חנינא לתלמידיו

[16] בא וראה ש

[17] של אחרונים

[18] כשאלתי שאני מן הראשונים שאף אני הייתי מתקשה

[19] מי מספקא ליה אי נכנס אחר בחפינתו אי לא

[20] שאם שחט פרו ומת - אין המשמש תחתיו נכנס באותו דם לפנים, אלא צריך להביא פר אחר ולשחוט

[21] וכיון דצריך להביא פר אחר - צריך לחפון לאחר שחיטתו:

[22] שכן סדר העבודות בענין; חפן ומת נמי אי אפשר שלא שחט פרו תחילה, וזה הבא אחריו צריך להביא פר אחר; ואי אמרת יכנס בחפינתו של ראשון - נמצאת חפינה זו קודם שחיטת פרו של שני

[23] רבי חנינא

[24] לרבי יהושע בן לוי

[25] דאין צריך להביא פר אחר, דאם כן - הויא לה קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר

[26] ולמאי דסבירא ליה יפה שאל כשאילת הראשונים, אותן שנחלקו עלי בפר ואפילו בדמו של פר

[27] אף להן נשאל שאילה זו

[28] חפן ומת, מהו שיכנס אחֵר בחפינתו

[29] אי מפשטא לן בעיין דאיבעיא לן גבי חפינת פנים אם צריך לחזור ולחפון או לא, ותימצי לומר דצריך לחזור ולחפון

[30] אז

[31] שאי אפשר שלא יחסיר חבירו ושלא יותיר: שחפניו של ראשון שוין לחפניו של שני

[32] חפינה שניה שבפנים מן הבזך לתוך חפניו

[33] את ראש הבזך

[34] לאחר שהניח את המחתה בארץ, וידה של בזך כלפי בין זרועותיו

[35] ומעלה בשני גודליו ומושך את ידה בגודליו לצד גופו מעט מעט

[36] עד שמגיע ראש ידה

[37] וראש הבזך מגיע לגובה פס ידו

[38] דרך צדה

[39] על הגחלים

[40] על הפסח מי שרוצה לימנות ומושך ידיו ממנו מי שרוצה לימשך עד שישחט

[41] דלאחר שחיטה נמי קרינן ביה 'על השה'

[42] וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת אם בעו מנויין להימעט ולמשוך את ידיהם - מִהְיֹת מִשֶּׂה: בעוד שהווייתו קיימת יתמעטו, ולא משישחט

[43] פטר חמור

[44] דשֶׂה כתיב

[45] בשה שחוטה

[46] דעז ורחל, ואף על גב דמשני צדדיו הוא שה

[47] דתיש וצבייה

[48] קתני מיהת ולא בשחוטה, אלמא שחוטה לאו שה הוא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]