ביאור:בבלי יומא דף נב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יומא:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח |
הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
למיעל להדיא [1];
ורבי יוסי אמר לך: חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח [2];
ורבי יהודה, נמי ניעול בין מנורה לכותל?
משחרי מאניה [3].
אמר רבי נתן: אמה טרקסין - לא הכריעו בו חכמים אי כלפנים אי כלחוץ. [4]
מתקיף לה רבינא: מאי טעמא?: אילימא משום דכתיב (מלכים א ו ב) וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ, וכתיב (מלכים א ו יז) וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי, וכתיב (מלכים א ו כ) וְלִפְנֵי הַדְּבִיר [5] עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ [וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז], ולא ידעינן אמה טרקסין אי מהני עשרים ואי מהני ארבעים? ודילמא לא מהני עשרין ולא מהני ארבעין, וחללא קא חשיב, כותלים לא קא חשיב?
תדע, דכל היכא דקא חשיב - כותלים חשיב ליה לדידיה [6], דתנן [מדות פ"ד מ"ו]: ההיכל מאה על מאה ברום מאה; כותל אולם חמש, והאולם אחת עשרה [7], כותל ההיכל שש, וארכו ארבעים אמה, ואמה טרקסין, ועשרים אמה בית קדשי הקדשים; כותל ההיכל שש, והתא [8] שש, וכותל התא חמש!
אלא קדושתיה, אי כלפנים אי כלחוץ, והיינו דאמר רבי יוחנן: בעי יוסף איש הוצל: (מלכים א ו יט) וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה'; איבעיא להו: היכי קאמר קרא?: [9] וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת [10] מִפְּנִימָה הֵכִין [11] לְתִתֵּן שָׁם [12]? או דילמא הכי קאמר: וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה [13]?
ומי מספקא ליה? והתניא: 'איסי בן יהודה אומר: חמש מקראות בתורה אין להן הכרע [14]:
שאת (בראשית ד ז: הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ) [15]
משוקדים (שמות כה לד: וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ) [16]
מחר (שמות יז יט: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי) [17]
ארור (בראשית מט ו-ז: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר; אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל) [18]
וקם (דברים לא טז: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ) [19]'
והתניא: הוא יוסף איש הוצל, הוא יוסף הבבלי, הוא איסי בן יהודה, הוא איסי בן גור אריה, הוא איסי בן גמליאל, הוא איסי בן מהללאל; ומה שמו? – 'איסי בן עקיבא' שמו [ולכן איסי בן יהודה אומר שיש רק חמשה פסוקים שאין פירושם ברור, והפסוק (מלכים א ו יט) וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת איננו אחד מהם]!
בדאורייתא ליכא, בדנביאי איכא.
ובדאורייתא ליכא? והא איכא: דבעי רב חסדא: (שמות כד ה וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת = כבשים [20], וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים = פָּרִים? או דילמא אידי ואידי פרים [21]?
לרב חסדא מספקא ליה, לאיסי בן יהודה פשיטא ליה.
משנה:
החיצונה היתה פרופה [22] מן הדרום, ופנימית מן הצפון [23], [24]מהלך ביניהן עד שמגיע לצפון;
הגיע לצפון [25] הופך פניו לדרום, מהלך לשמאלו עם הפרוכת [26] עד שהוא מגיע לארון [27]; הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים [28];
צבר את הקטרת על גבי גחלים - ונתמלא כל הבית כולו עשן!
יצא ובא לו בדרך בית כניסתו [29],
ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון [30];
ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל.
גמרא:
במאי עסקינן?: אילימא במקדש ראשון - מי הוו פרוכת [31]? אלא במקדש שני - מי הוה ארון, והתניא: 'משנגנז ארון - נגנזה עמו צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל, שנאמר (שמואל א ו ח) [וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה] וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ [32] וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ;
ומי גנזו? - יאשיהו גנזו;
מה ראה שגנזו?
ראה שכתוב (דברים כח לו) יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ [אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן] [33] - עמד וגנזו, שנאמר (דברי הימים ב לה ג) וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל [34] אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל', ואמר רבי אלעזר: אתיא שמה שמה [35] ואתיא דורות דורות [36] ואתיא [37]משמרת משמרת [38]!?
לעולם במקדש שני, ומאי הגיע לארון? - מקום ארון.
והא קתני נתן את המחתה לבין שני הבדים?
אימא 'כבין שני הבדים' [39].
צבר את הקטרת על גבי גחלים:
תנן [40] - כמאן דאמר [41] 'צוברה [42]'.
תני חדא: צוברה פנימה, שהיא חוצה לו [43], ותניא אידך: צוברה חוצה, שהיא פנימה לו [44]!
אמר אביי: תנאי היא! ואמר אביי: מסתברא כמאן דאמר פנימה שהיא חוצה לו, דתנן [תמיד פ"ו מ"ג]: 'מלמדין אותו: "הזהר
הערות
[עריכה]- ^ לילך אצל הכותל הצפוני כל אורך ההיכל, וכל שעה עיניו נזונות מבית קדשי הקדשים דרך הפריפה שכנגדו
- ^ אלא כל אחד ואחד מתפלל על עצמו, שנאמר אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה (מלכים א ח לח) - הלכך חביב הוא שלוחן ליכנס לפומבי
- ^ בגדיו משחירין מעשן המנורה שהשחיר את הכותל
- ^ 'טרקסין' - לשון פנים וחוץ הוא; כך ראיתי בתלמוד ירושלמי, וראיה לדבר: חסידים הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבם במעשר (ברכות דף לה,ב); למדנו שה'טרק' - לשון כניסת פנים הוא.
- ^ היא המחיצה לפני הדביר; הדביר=חלל בית קדשי הקדשים, שהוא לפנים מן המחיצה
- ^ למקום המחיצה לבד מן הששים
- ^ כותל אולם =כותל החיצון למטה, רוחב היסוד והאסקופה, ולמעלה מגובה כיפת הפתח עובי החומה שעולה עד מאה אמה לבד רוחב כיפת החלל שהיא י"א אמה לבד רוחב כיפת עובי החומה
- ^ יציע שאחורי בית הכפרת
- ^ מי אמרינן הכי קאמר:
- ^ מחיצה עשה שמפסקת בתוך הבית
- ^ ולפנים מאותה מחיצה הכין מקום חללה והזמינו
- ^ את הארון, אלמא דביר גופיה לאו מקדושת פנים הוא
- ^ דמקום הדביר גופיה משל פנים הוה, ואותו הכין לתתו שם באותה כניסה את הארון
- ^ לדעת היכן הן נוטין
- ^ הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת - ולשון סליחה הוא? או שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב - ולשון נשיאות עון הוא?
- ^ אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים? או מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ?
- ^ וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר? או צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מיד, ו-מָחָר אָנֹכִי נִצָּב, והיום אי אתה צריך לתפלתי?
- ^ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר - שור של שכם, שהוא מארור כנען? או אָרוּר אַפָּם כִּי עָז?
- ^ הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם, וכאן רמז לו תחיית המתים? או וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה?
- ^ ונפקא מינה לפסוק כאן את הטעם באתנחתא
- ^ ואין אתנחתא בטעם עולות, אלא טעם גרש ויעלו עולות - כדי שיתחבר לשל אחריו
- ^ ראשה כפולה לצד החוץ ונאחזת בקרס של זהב להיות פתוחה ועומדת
- ^ רבנן קאמרי לה
- ^ נכנס בפריפת הדרום ו
- ^ ומשנכנס לתוך החלל
- ^ שהמהלך מצפון לדרום, שמאלו למזרח, והפרוכת היתה לו למזרח החלל
- ^ לילך עד בין הבדים שהם באמצע החלל, כדאמר מר (בבא בתרא דף צט,א) ארון שעשה משה היה לו אויר עשרה אמות בבית קדשי הקדשים לכל רוח ורוח
- ^ והבדים היו ארוכים עד הפרוכת, ראשן אחד למערב והשני למזרח, אחד בראש הארון לצפון ואחד בראשו לדרום, ואורך אמתים וחצי של ארון ביניהן
- ^ כשם שנכנס כשהולך לדרום עד שהגיע לארון פניו כלפי דרום - כך כשיצא לא היסב את פניו לצאת אלא יוצא דרך אחוריו ופניו לארון
- ^ בהיכל
- ^ אמה טרקסין הוה!
- ^ אלמא גבי ארון הוה קאי, וממילא שמעינן דעמו נגנז
- ^ ודאג שמא יגלה לבבל
- ^ והא התם קאי? אלא גניזה היא
- ^ כתיב בארון: [וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת] אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה (שמות ל ו) וכתיב בצנצנת המן: [וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת] וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה' לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם (שמות טז לג) ואתיא צלוחית מצנצנת המן
- ^ כתיב בצנצנת לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם (שמות טז לג) וכתיב בצלוחית [וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר] שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם (שם ל,לא)
- ^ מקלו של אהרן מצנצנת ב
- ^ דכתיב ביה למשמרת לאות לבני מרי [וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת] לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי [וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ] (במדבר יז כה)
- ^ כאילו היו שם ונותנה ביניהם
- ^ מתניתין
- ^ בברייתא דלעיל [דף מט,ב]
- ^ כדי שיהא עשנה שוהה לבא
- ^ מתחיל לצוברה בראש המחתה של צד פנים: שאותו ראש המחתה אינו לצד ידו, והולך ומושך ידו אליו, וצובר תמיד במשיכה עד ראש המחתה השני אשר אצל בית ידה
- ^ מתחיל לצוברה בראש הפונה חוצה לצד ההיכל, שהיא פנימה לו = בצד גופו, והולך וצובר תמיד הלאה עד ראש המחתה השני