ביאור:בבלי יומא דף כד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יומא:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח |
הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
לרבות את השחקים [1]; (ויקרא טז כג: וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ) וְהִנִּיחָם שָׁם - מלמד שטעונין גניזה;
רבי דוסא אומר: ראוין הן לכהן הדיוט, ומה תלמוד לומר וְהִנִּיחָם שָׁם? - שלא ישתמש בהן יום הכפורים אחר. [2]' [3]
מאי, לאו בהא קא מיפלגי [4]: דמר [5] סבר עבודה היא [6], ומר [7] סבר לאו עבודה היא [8]?
לא! דכולי עלמא עבודה היא, והכא - בהא קא מיפלגי: מר סבר צריכא קרא לרבויי [9], ומר סבר לא צריכא קרא לרבויי [10].
בעי רבי אבין: תרומת הדשן – בכמה?: מתרומת מעשר ילפינן לה [11]? או מתרומת מדין ילפינן לה [12]?
תא שמע [13] דתני רבי חייא: נאמר כאן (ויקרא ו ג) [וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ] וְהֵרִים [אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ] ונאמר להלן (ויקרא ו ח) וְהֵרִים [מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַה’]; מה להלן בקומצו - אף כאן בקומצו [14].
אמר רב: ארבע עבודות - זר חייב עליהן מיתה [15]: זריקה, והקטרה, וניסוך המים, וניסוך היין;
ולוי אמר: אף תרומת הדשן;
וכן תני לוי במתניתיה: אף תרומת הדשן.
מאי טעמא דרב?
דכתיב [16]: (במדבר יח ז) וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: עֲבֹדַת מַתָּנָה [17] - ולא עבודת סילוק [18]; ועבדתם - עבודה תמה [19], ולא עבודה שיש אחריה עבודה [20];
ולוי?
רבי רחמנא לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ [21]!
ורב?
ההוא לאתויי שבע הזאות שבפנים [22], ושבמצורע [23];
ולוי?
נפקא ליה [24] מ'דבר - לְכָל דְּבַר' [25]
ורב?
'דבר - לכל דבר' - לא דריש.
ואימא לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ – כלל, עֲבֹדַת מַתָּנָה – פרט; כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט: עבודת מתנה – אִין, עבודת סילוק – לא!?
אמר קרא:
וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם: אל מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה [26] ולא עבודת סילוק [27], הא בחוץ אפילו עבודת סילוק!
אי הכי, וַעֲבַדְתֶּם נמי: אל מבית לפרוכת הוא דעבודה תמה [28] ולא עבודה שיש אחריה עבודה [29], הא בחוץ אפילו עבודה שיש אחריה עבודה?
וַעֲבַדְתֶּם - הדר ערביה קרא [30].
בעי רבא: עבודת סילוק בהיכל [31] - מהו [32]?: לפנים מדמינן ליה או לחוץ מדמינן ליה?
הדר פשטא: מבית וּלְמִבֵּית [33].
אלא מעתה [34], זר שסידר את השלחן [35] - ליחייב [36]!?
איכא סידור בזיכין [37];
סידר בזיכין ליחייב!?
איכא סילוק והקטרה [38];
זר שסידר את המנורה [39] – ליחייב!?
איכא נתינת פתילה;
נתן פתילה ליחייב!?
איכא נתינת שמן;
נתן שמן ליחייב!
איכא הדלקה;
הדליק ליחייב!?
הדלקה לאו עבודה היא.
ולא? והתניא '(ויקרא א ז) וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ - לימד על הצתת אליתא [40] שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת [41]'; הצתת אליתא עבודה היא, הדלקה לאו עבודה היא?
[ועוד שואלים:] אלא מעתה, זר שסידר את המערכה [42] – ליחייב!?
איכא [43] סידור שני גזירי עצים [44];
סידר שני גזירין ליחייב!?
איכא סידור אברים [45];
והא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים חייב!?
בהא פליגי [46]: מר [47] סבר [48] עבודה תמה היא [49], ומר [50] סבר לאו עבודה תמה היא [51].
תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דלוי:
תניא כוותיה דרב: 'עבודות שזר חייב עליהם מיתה: זריקת דם [52] - בין לפנים [53] בין לפני ולפנים [54], והמזה בחטאת העוף [55], והממצה והמקטיר בעולת העוף [56], והמנסך שלשה לוגין מים, ושלשה לוגין יין [57]' [58];
תניא כוותיה דלוי: 'עבודות שזר חייב עליהן מיתה: המרים את הדשן, ושבע הזאות שבפנים, ושבמצורע, והמעלה על גבי המזבח - בין דבר כשר בין דבר פסול [59]'.
למה מפיסין?
'למה מפיסין'? כדאמרן [60]!
אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין [61]?
אמר רבי יוחנן: כדי להרגיש כל העזרה [62], שנאמר (תהלים נה טו) אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ.
במה מפיסין [63]?
רב נחמן אמר בבגדי חול [64], ורב ששת אמר בבגדי קדש:
רב נחמן אמר בבגדי חול: דאי אמרת בבגדי קדש - איכא בעלי זרועות דחמסי ועבדי [65]!
רב ששת אמר בבגדי קדש: דאי אמרת בבגדי חול - אגב חביבותיה מיקרו ועבדי [66]!
אמר רב נחמן: מנא אמינא לה? – דתנן [תמיד פ"ה מ"ג]: מסרון לחזנין [67] והיו מפשיטין אותן את בגדיהן ולא היו מניחין עליהן אלא מכנסים בלבד
הערות
[עריכה]- ^ שכשירין לכל עבודה, ובלבד שלא יהו מקורעין; והכי קאמר בזבחים (דף יח,א)
- ^ דלא תימא וְהִנִּיחָם שָׁם כתיב בהו לומר שטעונין גניזה, דסבירא ליה לרבי דוסא וְהִנִּיחָם שָׁם - שלא ישתמש בהן ליום הכפורים אחר, כדאמרינן בפרק קמא (דף יב,ב)
- ^ 'ואזדא רבי דוסא לטעמיה' לא שייך הכא למימר, דהא כולה מלתא אגב גררא נסבה.
- ^ רבי יהודה ורבי דוסא
- ^ דרבי יהודה , דדריש ילבש להביא מצנפת ואבנט
- ^ ובעי מצנפת ואבנט
- ^ ורבי דוסא
- ^ ולא בעי מצנפת ואבנט
- ^ דלא תימא הני דווקא, ולמימרא דלאו עבודה
- ^ דכיון דגלי בה ויקרא טז,ד: כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד - אשמעינן דעבודה היא, ובעיא כולהו; וכי אתא קרא - לרבויי לבגדי יום הכיפורים אתא
- ^ דהא וְהֵרִים [אֶת הַדֶּשֶׁן] (ויקרא ו ג) כתיב, לשון וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר (במדבר יח כו), והויא באומד אחד מעשרה בדשן המערכה
- ^ דכתיב (במדבר לא כח) וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַה' ... אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת
- ^ דמהרמת קומץ ילפינן לה
- ^ לא יפחות מאומד מלא הקומץ, ואם רצה להוסיף – יוסיף, דהא ליכא למימר דווקא קאמר, דהא לא אפשר לפשוט ברמץ גחלים רותחות ידיו לקמוץ
- ^ אף על פי שכולן מוּזְהר עליהן זר, אין חיוב מיתה אלא בארבע האלו, כדמפרש ואזיל
- ^ סיפיה דקרא וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת
- ^ שאתה נותן על המזבח
- ^ שאתה מסלק וסר מעל המזבח כגון תרומת הדשן
- ^ עבודה שהיא גומרת ומתממת את הדבר
- ^ כגון שחיטה וקבלה והולכה, שיש אחריה זריקה; אבל זריקה - עבודה אחרונה שבדם, וכן הקטרה - בקומץ מנחה ובאברים ופדרים, וכן ניסוך היין בכל השנה, וכן המים בחג
- ^ לרבות עבודת סילוק - אם עבודה תמה היא, כגון תרומת הדשן
- ^ שמזה על הפרוכת מפר העלם דבר, ופר משיח, ושל יום הכפורים
- ^ שמזה מלוג שמן בהיכל, כדכתיב (ויקרא יד טז) וְהִזָּה מִן הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה'; דסלקא דעתך אמינא לאו 'דבר המזבח' הוא - להכי רבי לְכָל
- ^ כולהו מיניה
- ^ דהא דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ גופיה יתירה הוא, ונגמר מיניה תרומת הדשן, ומריבויא דלְכָל דריש ביה הזאה הפנימית
- ^ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת אפסיק בין כללא לפרטא: מבית לפרוכת - הוא דעבודת מתנה, כגון הזאות שבין הבדים דיום הכפורים, ונתינת קטורת על האש
- ^ כגון הוצאת כף ומחתה שהכהן גדול מכניס שם לקטורת יום הכפורים ומניח בין הבדים, ואחר כך חוֹזֵר ומוציאן
- ^ כגון נתינת קטורת על האש
- ^ הולכת כף ומחתה, שיש אחריה חפינה והקטרה
- ^ לענין עבודה תמה: שהוי"ו מוסיף לענין ראשון; אבל עבודת מתנה לא מיהדר אלא אמִבֵּית לַפָּרֹכֶת דלקמיה, דלא כתיב ביה וי"ו
- ^ והיא עבודה תמה כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה
- ^ ללוי
- ^ מבית לפרוכת הוה ליה למיכתב, וכתיב וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת: לעשות היכל כבית קדשי הקדשים, ופטור על עבודת סילוק
- ^ דעבודת מתנה מיחייב בהיכל זר דמרביה וּלְמִבֵּית
- ^ שסידר לחם
- ^ מיתה, ואמאי אמרינן לעיל ארבע עבודות ותו לא
- ^ בתריה כדכתיב (ויקרא כד ז) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, ולאו עבודה תמה היא
- ^ עדיין לא נגמרה עבודתה עד שבת הבאה, שיסלקנה ויקטיר הבזיכין
- ^ בבוקר היו מסלקין את הנרות של זהב מן המנורה לקנח אפרן יפה, וחוֹזְרין וקובעין אותם בה, והרי עבודה תמה
- ^ הצתת קיסמים דקים: אם הוצרך להצית על המזבח באחת מן המערכות, כגון שקרבה מערכה לכלות - שנשרפה כל המדורה;
- ^ שיהא לובש בגדי כהונה, ארבעה אם כהן הדיוט הוא, ואם כהן גדול הוא – שמונה, שהרי נאמר כאן הַכֹּהֵן וכל מקום שנאמר בני אהרן וכהונה - בכהונם משמע: בבגדי כהונתם
- ^ עצים
- ^ בתרה
- ^ דילפינן להו (לקמן דף כו,ב) מקראי
- ^ דתמיד בתריה, וכל זה מעבודת הסידור הוא
- ^ רב ורבי יוחנן
- ^ רבי יוחנן
- ^ סידור שני גזירין
- ^ שסידור מערכת עצים תמה וגומרת היא בה, וסידור האברים - תחילת סידור אחר הוא
- ^ ורב
- ^ דשם 'סידור' - אחד הוא
- ^ המזבח בחוץ
- ^ הזאה שעל הפרוכת
- ^ שעל בין הבדים דיום הכפורים
- ^ בחטאת העוף כתיב הזאה: וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ה ט)
- ^ בעולת העוף כתיב מיצוי: וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא א טו); והמקטיר - שהעולה כליל היא
- ^ שהיא פחות שבנסכים וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד (במדבר כח ז)
- ^ ואילו תרומת הדשן לא קתני, והיינו כרב
- ^ בהנך פסולין שפסולן בקודש, דאם עלו לא ירדו - משום הכי חשיבא הקטרה
- ^ שהיו באים לידי מחלוקת
- ^ למה נאספין לפייס ארבעה פעמים ביום, כדתנן במתניתין? יפיסו על כולן באסיפה ראשונה: מי יזכה לזה ומי לזו
- ^ להשמיע קול המון עַם רב כמה פעמים, שהוא כבוד למלך
- ^ מה היו לובשין אותם הנאספין לפייס: בגדי חול או בגדי קדש
- ^ והזוכה לעבודה פושט ולובש בגדי קדש
- ^ אף על פי שלא זכו בגורל
- ^ עבודה בבגדי חול אותן שזכו לפייס
- ^ שַׁמָּשִׁין