ביאור:בבלי יומא דף כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לרבות את השחקים [1]; (ויקרא טז כג: וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ) וְהִנִּיחָם שָׁם - מלמד שטעונין גניזה;

רבי דוסא אומר: ראוין הן לכהן הדיוט, ומה תלמוד לומר וְהִנִּיחָם שָׁם? - שלא ישתמש בהן יום הכפורים אחר. [2]' [3]

מאי, לאו בהא קא מיפלגי [4]: דמר [5] סבר עבודה היא [6], ומר [7] סבר לאו עבודה היא [8]?

לא! דכולי עלמא עבודה היא, והכא - בהא קא מיפלגי: מר סבר צריכא קרא לרבויי [9], ומר סבר לא צריכא קרא לרבויי [10].

בעי רבי אבין: תרומת הדשן – בכמה?: מתרומת מעשר ילפינן לה [11]? או מתרומת מדין ילפינן לה [12]?

תא שמע [13] דתני רבי חייא: נאמר כאן (ויקרא ו ג) [וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ] וְהֵרִים [אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ] ונאמר להלן (ויקרא ו ח) וְהֵרִים [מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַה’]; מה להלן בקומצו - אף כאן בקומצו [14].

אמר רב: ארבע עבודות - זר חייב עליהן מיתה [15]: זריקה, והקטרה, וניסוך המים, וניסוך היין;

ולוי אמר: אף תרומת הדשן;

וכן תני לוי במתניתיה: אף תרומת הדשן.

מאי טעמא דרב?

דכתיב [16]: (במדבר יח ז) וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: עֲבֹדַת מַתָּנָה [17] - ולא עבודת סילוק [18]; ועבדתם - עבודה תמה [19], ולא עבודה שיש אחריה עבודה [20];

ולוי?

רבי רחמנא לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ [21]!

ורב?

ההוא לאתויי שבע הזאות שבפנים [22], ושבמצורע [23];

ולוי?

נפקא ליה [24] מ'דבר - לְכָל דְּבַר' [25]

ורב?

'דבר - לכל דבר' - לא דריש.

ואימא לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ – כלל, עֲבֹדַת מַתָּנָה – פרט; כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט: עבודת מתנה – אִין, עבודת סילוק – לא!?

אמר קרא:

עמוד ב

וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם: אל מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה [26] ולא עבודת סילוק [27], הא בחוץ אפילו עבודת סילוק!

אי הכי, וַעֲבַדְתֶּם נמי: אל מבית לפרוכת הוא דעבודה תמה [28] ולא עבודה שיש אחריה עבודה [29], הא בחוץ אפילו עבודה שיש אחריה עבודה?

וַעֲבַדְתֶּם - הדר ערביה קרא [30].

בעי רבא: עבודת סילוק בהיכל [31] - מהו [32]?: לפנים מדמינן ליה או לחוץ מדמינן ליה?

הדר פשטא: מבית וּלְמִבֵּית [33].

אלא מעתה [34], זר שסידר את השלחן [35] - ליחייב [36]!?

איכא סידור בזיכין [37];

סידר בזיכין ליחייב!?

איכא סילוק והקטרה [38];

זר שסידר את המנורה [39] – ליחייב!?

איכא נתינת פתילה;

נתן פתילה ליחייב!?

איכא נתינת שמן;

נתן שמן ליחייב!

איכא הדלקה;

הדליק ליחייב!?

הדלקה לאו עבודה היא.

ולא? והתניא '(ויקרא א ז) וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ - לימד על הצתת אליתא [40] שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת [41]'; הצתת אליתא עבודה היא, הדלקה לאו עבודה היא?

[ועוד שואלים:] אלא מעתה, זר שסידר את המערכה [42] – ליחייב!?

איכא [43] סידור שני גזירי עצים [44];

סידר שני גזירין ליחייב!?

איכא סידור אברים [45];

והא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים חייב!?

בהא פליגי [46]: מר [47] סבר [48] עבודה תמה היא [49], ומר [50] סבר לאו עבודה תמה היא [51].

תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דלוי:

תניא כוותיה דרב: 'עבודות שזר חייב עליהם מיתה: זריקת דם [52] - בין לפנים [53] בין לפני ולפנים [54], והמזה בחטאת העוף [55], והממצה והמקטיר בעולת העוף [56], והמנסך שלשה לוגין מים, ושלשה לוגין יין [57]' [58];

תניא כוותיה דלוי: 'עבודות שזר חייב עליהן מיתה: המרים את הדשן, ושבע הזאות שבפנים, ושבמצורע, והמעלה על גבי המזבח - בין דבר כשר בין דבר פסול [59]'.

למה מפיסין?

'למה מפיסין'? כדאמרן [60]!

אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין [61]?

אמר רבי יוחנן: כדי להרגיש כל העזרה [62], שנאמר (תהלים נה טו) אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ.

במה מפיסין [63]?

רב נחמן אמר בבגדי חול [64], ורב ששת אמר בבגדי קדש:

רב נחמן אמר בבגדי חול: דאי אמרת בבגדי קדש - איכא בעלי זרועות דחמסי ועבדי [65]!

רב ששת אמר בבגדי קדש: דאי אמרת בבגדי חול - אגב חביבותיה מיקרו ועבדי [66]!

אמר רב נחמן: מנא אמינא לה? – דתנן [תמיד פ"ה מ"ג]: מסרון לחזנין [67] והיו מפשיטין אותן את בגדיהן ולא היו מניחין עליהן אלא מכנסים בלבד

הערות[עריכה]

  1. ^ שכשירין לכל עבודה, ובלבד שלא יהו מקורעין; והכי קאמר בזבחים (דף יח,א)
  2. ^ דלא תימא וְהִנִּיחָם שָׁם כתיב בהו לומר שטעונין גניזה, דסבירא ליה לרבי דוסא וְהִנִּיחָם שָׁם - שלא ישתמש בהן ליום הכפורים אחר, כדאמרינן בפרק קמא (דף יב,ב)
  3. ^ 'ואזדא רבי דוסא לטעמיה' לא שייך הכא למימר, דהא כולה מלתא אגב גררא נסבה.
  4. ^ רבי יהודה ורבי דוסא
  5. ^ דרבי יהודה , דדריש ילבש להביא מצנפת ואבנט
  6. ^ ובעי מצנפת ואבנט
  7. ^ ורבי דוסא
  8. ^ ולא בעי מצנפת ואבנט
  9. ^ דלא תימא הני דווקא, ולמימרא דלאו עבודה
  10. ^ דכיון דגלי בה ויקרא טז,ד: כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד - אשמעינן דעבודה היא, ובעיא כולהו; וכי אתא קרא - לרבויי לבגדי יום הכיפורים אתא
  11. ^ דהא וְהֵרִים [אֶת הַדֶּשֶׁן] (ויקרא ו ג) כתיב, לשון וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר (במדבר יח כו), והויא באומד אחד מעשרה בדשן המערכה
  12. ^ דכתיב (במדבר לא כח) וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַה' ... אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת
  13. ^ דמהרמת קומץ ילפינן לה
  14. ^ לא יפחות מאומד מלא הקומץ, ואם רצה להוסיף – יוסיף, דהא ליכא למימר דווקא קאמר, דהא לא אפשר לפשוט ברמץ גחלים רותחות ידיו לקמוץ
  15. ^ אף על פי שכולן מוּזְהר עליהן זר, אין חיוב מיתה אלא בארבע האלו, כדמפרש ואזיל
  16. ^ סיפיה דקרא וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת
  17. ^ שאתה נותן על המזבח
  18. ^ שאתה מסלק וסר מעל המזבח כגון תרומת הדשן
  19. ^ עבודה שהיא גומרת ומתממת את הדבר
  20. ^ כגון שחיטה וקבלה והולכה, שיש אחריה זריקה; אבל זריקה - עבודה אחרונה שבדם, וכן הקטרה - בקומץ מנחה ובאברים ופדרים, וכן ניסוך היין בכל השנה, וכן המים בחג
  21. ^ לרבות עבודת סילוק - אם עבודה תמה היא, כגון תרומת הדשן
  22. ^ שמזה על הפרוכת מפר העלם דבר, ופר משיח, ושל יום הכפורים
  23. ^ שמזה מלוג שמן בהיכל, כדכתיב (ויקרא יד טז) וְהִזָּה מִן הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה'; דסלקא דעתך אמינא לאו 'דבר המזבח' הוא - להכי רבי לְכָל
  24. ^ כולהו מיניה
  25. ^ דהא דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ גופיה יתירה הוא, ונגמר מיניה תרומת הדשן, ומריבויא דלְכָל דריש ביה הזאה הפנימית
  26. ^ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת אפסיק בין כללא לפרטא: מבית לפרוכת - הוא דעבודת מתנה, כגון הזאות שבין הבדים דיום הכפורים, ונתינת קטורת על האש
  27. ^ כגון הוצאת כף ומחתה שהכהן גדול מכניס שם לקטורת יום הכפורים ומניח בין הבדים, ואחר כך חוֹזֵר ומוציאן
  28. ^ כגון נתינת קטורת על האש
  29. ^ הולכת כף ומחתה, שיש אחריה חפינה והקטרה
  30. ^ לענין עבודה תמה: שהוי"ו מוסיף לענין ראשון; אבל עבודת מתנה לא מיהדר אלא אמִבֵּית לַפָּרֹכֶת דלקמיה, דלא כתיב ביה וי"ו
  31. ^ והיא עבודה תמה כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה
  32. ^ ללוי
  33. ^ מבית לפרוכת הוה ליה למיכתב, וכתיב וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת: לעשות היכל כבית קדשי הקדשים, ופטור על עבודת סילוק
  34. ^ דעבודת מתנה מיחייב בהיכל זר דמרביה וּלְמִבֵּית
  35. ^ שסידר לחם
  36. ^ מיתה, ואמאי אמרינן לעיל ארבע עבודות ותו לא
  37. ^ בתריה כדכתיב (ויקרא כד ז) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, ולאו עבודה תמה היא
  38. ^ עדיין לא נגמרה עבודתה עד שבת הבאה, שיסלקנה ויקטיר הבזיכין
  39. ^ בבוקר היו מסלקין את הנרות של זהב מן המנורה לקנח אפרן יפה, וחוֹזְרין וקובעין אותם בה, והרי עבודה תמה
  40. ^ הצתת קיסמים דקים: אם הוצרך להצית על המזבח באחת מן המערכות, כגון שקרבה מערכה לכלות - שנשרפה כל המדורה;
  41. ^ שיהא לובש בגדי כהונה, ארבעה אם כהן הדיוט הוא, ואם כהן גדול הוא – שמונה, שהרי נאמר כאן הַכֹּהֵן וכל מקום שנאמר בני אהרן וכהונה - בכהונם משמע: בבגדי כהונתם
  42. ^ עצים
  43. ^ בתרה
  44. ^ דילפינן להו (לקמן דף כו,ב) מקראי
  45. ^ דתמיד בתריה, וכל זה מעבודת הסידור הוא
  46. ^ רב ורבי יוחנן
  47. ^ רבי יוחנן
  48. ^ סידור שני גזירין
  49. ^ שסידור מערכת עצים תמה וגומרת היא בה, וסידור האברים - תחילת סידור אחר הוא
  50. ^ ורב
  51. ^ דשם 'סידור' - אחד הוא
  52. ^ המזבח בחוץ
  53. ^ הזאה שעל הפרוכת
  54. ^ שעל בין הבדים דיום הכפורים
  55. ^ בחטאת העוף כתיב הזאה: וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ה ט)
  56. ^ בעולת העוף כתיב מיצוי: וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא א טו); והמקטיר - שהעולה כליל היא
  57. ^ שהיא פחות שבנסכים וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד (במדבר כח ז)
  58. ^ ואילו תרומת הדשן לא קתני, והיינו כרב
  59. ^ בהנך פסולין שפסולן בקודש, דאם עלו לא ירדו - משום הכי חשיבא הקטרה
  60. ^ שהיו באים לידי מחלוקת
  61. ^ למה נאספין לפייס ארבעה פעמים ביום, כדתנן במתניתין? יפיסו על כולן באסיפה ראשונה: מי יזכה לזה ומי לזו
  62. ^ להשמיע קול המון עַם רב כמה פעמים, שהוא כבוד למלך
  63. ^ מה היו לובשין אותם הנאספין לפייס: בגדי חול או בגדי קדש
  64. ^ והזוכה לעבודה פושט ולובש בגדי קדש
  65. ^ אף על פי שלא זכו בגורל
  66. ^ עבודה בבגדי חול אותן שזכו לפייס
  67. ^ שַׁמָּשִׁין