ביאור:בבלי יומא דף מח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

רב פפא: ^[1] דבקיה לקומץ בדופניה דמנא ^[2] מאי? תוך כלי בעינן, והא איכא? או דילמא הנחה בתוכו כתקנו בעינן, והא ליכא?

תיקו.

בעי מר בר רב אשי: אפכיה למנא ודבקיה לקומץ בארעיתיה דמנא - מהו? הנחה בתוכו בעינן, והא איכא או דילמא הנחה כתקנו בעינן וליכא?

תיקו.

בעי רב פפא: מלא חפניו שאמרו, מחוקות או גדושות?

אמר ליה רבי אבא לרב אשי: תא שמע: 'מלא חפניו שאמרו - לא מחוקות ולא גדושות, אלא טפופות ^[3]'.

תנן התם [זבחים פ"ב מ"א]: נשפך הדם על הרצפה ^[4] ואספו – פסול [זבחים פ"ב מ"א]’; מן הכלי על הרצפה ואספו – כשר' ^[5]

מנא הני מילי ^[6]?

דתנו רבנן: '(ויקרא ד ה) וְלָקַח [הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ] מִדַּם הַפָּר [וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד]: מדם הנפש ^[7] ולא מדם העור, ולא מדם התמצית; מדם הפר: דם מהפר יקבלנו'; דאי סלקא דעתך מִדַּם הַפָּר = מדם ואפילו מקצת דם, והאמר רב יהודה: 'המקבל צריך שיקבל את כל דמו של פר, שנאמר (ויקרא ד ז) [וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד] וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח [הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד]’! אלא שמע מינה: מאי מדם הפר? - דם מהפר יקבלנו, וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין ^[8].

בעי רב פפא: נתפזר הקטורת ממלוא חפניו מהו? ידו כצואר בהמה דמי, ופסולה? או דילמא ככלי שרת דמי, ולא פסולה?

תיקו.

בעי רב פפא: חישב בחפינת קטורת ^[9] מהו? מי אמרינן יליף מלא מלא ממנחה: מה התם מהניא בה מחשבה ^[10] - הכא נמי ^[11] מהניא בה מחשבה? או לא? ^[12]

אמר ליה רב שימי בר אשי לרב פפא: תא שמע: 'הוסיף רבי עקיבא: הסולת והקטורת והלבונה והגחלים שאם נגע טבול יום במקצתן פסל את כולן ^[13]'; קא סלקא דעתך מדפסל טבול יום ^[14] - פסלה נמי לינה, ומדלינה פסלה - פסלה נמי מחשבה ^[15]! ^[16]

בעי רב פפא:

עמוד ב

חישב בחתיית גחלים מהו ^[17]? מכשירי מצוה כמצוה דמו ^[18]? או לא?

^[19]

תיקו.

בעי מיניה מרב ששת: הולכה בשמאל מהו ^[20]?

אמר להו רב ששת: תניתוה: 'נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו ^[21]'!

ונפשוט להו מהא ^[22], דתנן [תמיד פ"ד מ"ג]: 'הרגל של ימין בשמאל ^[23], ובית עורה לחוץ ^[24]'?

אי מהתם, הוה אמינא 'הני מילי הולכה ^[25] דלא מעכבא כפרה ^[26], אבל הולכה דמעכבא כפרה - לא ^[27]' - קמשמע לן.

הערות

^ קיימא לן במסכת מנחות (דף כו,א) שהקומץ טעון מתן כלי, וקומץ מתוך כלי זה ומקדשו לתוך כלי אחר;
^ ואם לא נתנו בשוליו ונתנו בדופניו ודבקו
^ לשון דבר צף בגובה מעט, כמו על דאטפת אטפוך (אבות פ"ב מ"ו)
^ ולא נתקבל בכלי
^ משנה היא לעצמה, בפרק אחר [זבחים פ"ג מ"ב] (דף לב,א) ואינן זו בצד זו, ושתיהן במסכת זבחים.
^ דבעינן שירד מצואר בהמה לכלי
^ דם קילוח שהנפש יוצאה בו
^ גורעין אות מתיבה זו ומוסיפין על תיבה זו ודורשין
^ על מנת להקטירה למחר
^ בקמיצתה, דנפקא לן במנחות (דף פג,א) מ-זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים (ויקרא ז לז) - הוקשו לשלמים: מה שלמים מפגלין ומתפגלין, אף מנחה וכו'
^ בחפינתה
^ והכא ליכא לאקשויי 'היינו הך' כדאקשי לעיל: דהנהו תרוייהו בעיי - הוו להו בחד טעמא: לאיתויי הבא בחפניו, כדהתם בְּקֻמְצוֹ; אבל הך - מילתא אחריתי היא, ואי נמי לא דרשי גזירה שוה לענין בְּקֻמְצוֹ - דילמא דרשי לה לענין מחשבה;
^ שזו היא מאחת עשרה מעלות שנאמרו ב'חומר בקדש' (חגיגה דף כ,ב): שהכלי מצרף כל מה שבתוכו להיות כאלו נגע בכולו
^ אלמא קידשה הכלי קדושת הגוף
^ פסלה נמי מחשבת לינה כשחישב להקטירה למחר
^ וקשיא לי דשבקיה למתניתין דמעילה (פ"ב מ"ט; דף י,א) דתנן בה בהדיא הקומץ והקטורת ומנחת כהנים מועלין בהן משהוקדשו; קדשו בכלי - הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה והכא דחיק לאיתויי בקא סלקא דעתא מטבול יום?
^ להפסיל הקטורת
^ והוי ליה כמחשב בעבודה, וכי היכי דמחשבת חפינה פסלה בקטורת - מחשבת חתייה נמי פסלה בגחלים
^ לשון אחר: חישב בחתיית גחלים מהו שיפסלו גחלים במחשבה זו מלהקטיר עליהן? לינה שמעינן דפסלה בהו מדפסיל טבול יום, כדתנן לעיל, מיהו הא מיבעיא לן: אי הוי חתייתן עבודה למיפסל בה מחשבה?
'^ הולכת הדם מיבעי ליה: קבלה וזריקה, דכתיב בהו כהונה - פשיטא לן דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין; אבל הולכה לא כתיב בהדיא, ומדאפקה רחמנא לקבלה בלשון הולכה, דתניא [ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשתא ד הלכה ד]: ’[ויקרא א,ה] [וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה’] וְהִקְרִיבוּ [בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם] זו קבלת הדם נפקא לן במסכת חגיגה (דף יא,א) שהיא עבודה; ומיהו שמאל איכא למימר דלא פסיל, דהא לא כתב בה כהונה בהדיא
^ אלמא כשירה בשמאל
^ דבגופו של מזבח קמיירי
^ מי שזכה להעלות לכבש הראש והרגל - מקבל מיד המנתח את הראש בימינו ואת רגל הימנית של תמיד מקבל בשמאלו
^ ומקום חתך לפנים כלפי כהן, וכן נאה
^ הולכת אברים
^ שאין כפרה אלא בדם והוא עצמו שלא הוקטרו אבריו כשר
^ אימא לא נתכשר בשמאל

[1] קיימא לן במסכת מנחות (דף כו,א) שהקומץ טעון מתן כלי, וקומץ מתוך כלי זה ומקדשו לתוך כלי אחר;

[2] ואם לא נתנו בשוליו ונתנו בדופניו ודבקו

[3] לשון דבר צף בגובה מעט, כמו על דאטפת אטפוך (אבות פ"ב מ"ו)

[4] ולא נתקבל בכלי

[5] משנה היא לעצמה, בפרק אחר [זבחים פ"ג מ"ב] (דף לב,א) ואינן זו בצד זו, ושתיהן במסכת זבחים.

[6] דבעינן שירד מצואר בהמה לכלי

[7] דם קילוח שהנפש יוצאה בו

[8] גורעין אות מתיבה זו ומוסיפין על תיבה זו ודורשין

[9] על מנת להקטירה למחר

[10] בקמיצתה, דנפקא לן במנחות (דף פג,א) מ-זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים (ויקרא ז לז) - הוקשו לשלמים: מה שלמים מפגלין ומתפגלין, אף מנחה וכו'

[11] בחפינתה

[12] והכא ליכא לאקשויי 'היינו הך' כדאקשי לעיל: דהנהו תרוייהו בעיי - הוו להו בחד טעמא: לאיתויי הבא בחפניו, כדהתם בְּקֻמְצוֹ; אבל הך - מילתא אחריתי היא, ואי נמי לא דרשי גזירה שוה לענין בְּקֻמְצוֹ - דילמא דרשי לה לענין מחשבה;

[13] שזו היא מאחת עשרה מעלות שנאמרו ב'חומר בקדש' (חגיגה דף כ,ב): שהכלי מצרף כל מה שבתוכו להיות כאלו נגע בכולו

[14] אלמא קידשה הכלי קדושת הגוף

[15] פסלה נמי מחשבת לינה כשחישב להקטירה למחר

[16] וקשיא לי דשבקיה למתניתין דמעילה (פ"ב מ"ט; דף י,א) דתנן בה בהדיא הקומץ והקטורת ומנחת כהנים מועלין בהן משהוקדשו; קדשו בכלי - הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה והכא דחיק לאיתויי בקא סלקא דעתא מטבול יום?

[17] להפסיל הקטורת

[18] והוי ליה כמחשב בעבודה, וכי היכי דמחשבת חפינה פסלה בקטורת - מחשבת חתייה נמי פסלה בגחלים

[19] לשון אחר: חישב בחתיית גחלים מהו שיפסלו גחלים במחשבה זו מלהקטיר עליהן? לינה שמעינן דפסלה בהו מדפסיל טבול יום, כדתנן לעיל, מיהו הא מיבעיא לן: אי הוי חתייתן עבודה למיפסל בה מחשבה?

[20] '^ הולכת הדם מיבעי ליה: קבלה וזריקה, דכתיב בהו כהונה - פשיטא לן דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין; אבל הולכה לא כתיב בהדיא, ומדאפקה רחמנא לקבלה בלשון הולכה, דתניא [ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשתא ד הלכה ד]: ’[ויקרא א,ה] [וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה’] וְהִקְרִיבוּ [בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם] זו קבלת הדם נפקא לן במסכת חגיגה (דף יא,א) שהיא עבודה; ומיהו שמאל איכא למימר דלא פסיל, דהא לא כתב בה כהונה בהדיא

[21] אלמא כשירה בשמאל

[22] דבגופו של מזבח קמיירי

[23] מי שזכה להעלות לכבש הראש והרגל - מקבל מיד המנתח את הראש בימינו ואת רגל הימנית של תמיד מקבל בשמאלו

[24] ומקום חתך לפנים כלפי כהן, וכן נאה

[25] הולכת אברים

[26] שאין כפרה אלא בדם והוא עצמו שלא הוקטרו אבריו כשר

[27] אימא לא נתכשר בשמאל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]