מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר במדבר • פרק כ"ח • פסוק ה'>> נוסח המקרא מהדורת הכתיב :
ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין
המהדורה המנוקדת :
וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין.
המהדורה המוטעמת :
וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃
המהדורה הדקדוקית :
וַ/עֲשִׂירִ֧ית הָ/אֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְ/מִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּ/שֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַ/הִֽין׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר ), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא .
פרשנות
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃
תרגום
אונקלוס (תאג') :וְחַד מִן עֶשְׂרָא בִּתְלָת סְאִין סוּלְתָּא לְמִנְחָתָא דְּפִילָא בִּמְשַׁח כָּתִישָׁא רַבְעוּת הִינָא׃
ירושלמי (יונתן) :וְחַד מִן עַשְרָא בִּתְלַת סָוִוין סְמִידָא דְחִינְטַיָא לְמִנְחָתָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא כְּתִישָׁא רַבְעוּת הִינָא:
רש"י • לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
סלת למנחה " - מנחת נסכים
[ה] מנחת נסכים. כלומר, אף על גב דלא כתיב 'ומנחתו', דהוי משמע דקאי על התמיד, ומשמע שצריך מנחה בפני עצמה כל יום, וזה אי אפשר, שהרי כתיב אחריו (פסוק ו) "עולת תמיד העשויה וגו'", ואכל האמור לפניו קאי, אם כן מנחת נסכים הוא. ועוד, דאם כן יקשה, למה אינו מזכיר מנחת נסכים כמו שמזכיר היין (פסוק ז), אלא מנחת נסכים הוא:
רש"י מנוקד ומעוצב • לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
סֹלֶת לְמִנְחָה – מִנְחַת נְסָכִים.
מלבי"ם • לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ל ""
עשירית האיפה ", הוא א' מעשירי לשלשה סאים ספרא ויקרא (סי' של"ט) ושם התבאר, וסלת הוא מן החטין כמ"ש בספרא (ויקרא סי' צ"ו וסי' קט"ו וסי' של"ט וצו סי' מ"ב)
וספרי (נשא) וכמ"ש במלואים סלת חטים תעשה אותם, והדבר מבואר בקבלה (מ"ב ז א טז יח) סאה סלת וסאה שעורים:
"לא "בלולה בשמן כתית, פי' שכתית היינו שיצא השמן ע"י כתיתה [או טחינה] "לא "ע"י שליקה או בשול וכבוש, כמ"ש במנחות (דף פה ע"ב), ובמנורה ממעט זה מן זית מזיתו, ובארתי
זה היטב בפי' בספרא אמור (סי' ר"י) עיי"ש:
מדרש ספרי • לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ועשירית האיפה - אחד מעשרה באיפה: סולת - מן החטים. אתה אומר סולת מן החטים, או אינו אלא מן השעורים וכוסמים ושבולת שועל ושיפון? ת"ל
שמות כט סולת חטים תעשה אותו. הואיל ונאמרו סלתות בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחד מהם שאינה אלא מן החטים - אף פורטני כל סלתות שבתורה, שלא יהו אלא מן החטים:
בלולה בשמן - להוציא את השלוק. אין לי אלא למנחות, למנורה מנין? ת"ל ויקרא כד צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך - להוציא את השלוק:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים:
אתנ"כתא
•
סנונית
•
הכתר
•
על התורה
•
Sefaria
•
שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ )
דפים בקטגוריה "במדבר כח ה"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.
