משנה כתובות ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ג · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נערה שנתארסה ונתגרשהיא, רבי יוסי הגלילי אומר, אין לה קנסיב.

רבי עקיבא אומר, יש לה קנס, וקנסה לעצמהיג.

נוסח הרמב"ם

נערה שנתארסה ונתגרשה רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס רבי עקיבה אומר יש לה קנס וקנסה של עצמה.


פירוש הרמב"ם

הרמב"ם פסק הלכה כרבי עקיבא בסוף פירושו למשנה הקודמת.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס - דאמר קרא (דברים כב) אשר לא אורשה, הא אורשה פעם אחת שוב אין לה קנס:

רבי עקיבא אומר יש לה קנס וקנסה לעצמה - דדרשינן אשר לא אורשה לאביה. הא אורשה לעצמה. והלכה כר' עקיבא:

פירוש תוספות יום טוב

נערה שנתארסה ונתגרשה. דאילו ארוסה שלא נתגרשה חייב מיתה ואין שם קנס. רש"י. ודוקא נתארסה אבל נשאת שנכנסה לחופה אע"פ שלא נבעלה. אין לה קנס. טור סי' קע"ז וראיה גמורה ממשנה ד' דפרק קמא:

ונתגרשה. ל"ד וה"ה נתאלמנה וכמו שכתבתי ר"פ בשם ירושלמי:

אין לה קנס. [*ובר"פ] דקתני אשת אחיו ואשת אחי אביו דבנתארסה ונתגרשה עסקינן וקתני יש לה קנס. ר' עקיבא היא. רש"י:

יש לה קנס. עיין במשנה ו':

וקנסה לעצמה. כתב הר"ב דדרשינן אשר לא אורשה לאביה הא אורשה לעצמה ופריך בגמרא אלא מעתה נערה ולא בוגרת הכי נמי דלעצמה. בתולה ולא בעולה הכי נמי דלעצמה [הא לא אשכחן דמשתמיט תנא ומתני בוגרת יש לה קנס ונימא ר' עקיבא היא] אמר לך ר' עקיבא האי לא אורשה מיבעי ליה נמי לגז"ש. דנאמר כאן אשר לא אורשה. ונאמר במפותה אשר לא אורשה. מה כאן חמשים אף להלן חמשים. ומה להלן שקלים [כדכתיב ישקול] אף כאן שקלים. וכתב רש"י וחד מינייהו לאפנויי א"נ לא מופנה ליכא למפרך מידי ע"כ. ומאי חזית דאשר לא אורשה לגז"ש ובתולה למעוטי [בעולה] אימא איפכא מסתברא הא אשתני גופה הא לא אשתני גופה. וריה"ג הא סברא [דחמשים שקלים] מנליה. מדתניא כסף ישקול כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה. ונמצינו למדין שהסוגיא שכתבתי בריש פירקין דגז"ש מבתולה יליף אתיא כריה"ג. והכי נסיב לה לעיל בגמרא הך ברייתא דכמוהר הבתולות ונ"ל דלרווחא דמלתא נסיב אליביה דר' יוסי הגלילי אע"ג דלית הלכתא כוותיה. דאפ"ה אייתרי תרי קראי חד ללאוין וחד לכריתות. ועוד ניחא לסוגיא דהכא דאייתר להו תלתא קראי חד לעשה וחד ללאוין וחד לכריתות. וכ"ש לר"ע דס"ל דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין ונמצא דחמירו מחייבי עשה ואל חייבי כריתות לא באו. ומיהו אנן אע"ג דבהא דהכא דקנסה לעצמה קי"ל כוותיה מיהו באין קידושין תופסין לא קי"ל כוותיה:

וקנסה לעצמה. משמע אבל צער ובושת ופגם לאביה. וכן כתב הרמב"ם וטעמא דס"ל דקרא דלא אורשה לא כתיב ביה בהדיא אלא קנס ועוד דלאחר אירוסין ונתגרשה שייך נמי טעמא דמסר לה למנוול וכו' דבריש פרק דלקמן. כך כתב הרא"ש אבל הקשה ממתניתין ו' דלקמן ושם ראיתי להאריך בס"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) ונתגרשה. דאילו שלא נתגרשה חייב מיתה ואין שם קנס. רש"י ודוקא נתארסה אבל נישאת שנכנסה לדזופה אע"פ שלא נבעלה אין לה קנס. [טור]. ונתגרשה לאו דוקא, והוא הדין נתאלמנה:

(יב) (על המשנה) אין כו'. ובריש פרקין דקתני אשת אחיו כו' יש לה קנס, ר' עקיבא היא. רש"י:

(יג) (על המשנה) לעצמה. משמע אבל צער ובושת ופגם לאביה. הר"מ. וטעמא, דבקרא [דלא אורשה] לא כתיב בהדיא אלא קנס. ועיין תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

נערה שנתארסה ונתגרשה:    עיין בתי"ט מה שהביא רש"י ז"ל על זה. עוד פי' רש"י ז"ל ורישא דקתני אשת אחיו ואשת אחי אביו דנתארסה ונתגרשה עסיקי' דאי בעודה תחתיו חייבי מיתות פטורין וקתני יש להן קנס ר' עקי' היא ע"כ:

ר' עקיבא אומר יש לה קנס:    תוס' פ' בן סורר (סנהדרין דף ע"ג.) ודוקא באנוסה הוא דקאמר דיש לה קנס אבל במפותה כגון זו אפי' ר"ע מודה דפטור. ובברייתא בגמ' קתני ר' עקיבא אומר וקנסה לאביה ותרי תנאי אליבא דר"ע ובגמי מפ' טעמייהו. וביד פ"א דהלכות נערה בתולה סי' ט' ובפ' שני סי' י"ו. וכתב הרא"ש ז"ל והרמב"ם ז"ל כתב דקנס לבד לעצמה אבל בושתה ופגמה לאביה ואפשר דטעמיה מהא דאמרי' לקמן על בושת ופגם ואימא לדידה ומסיק דבושת ופגם לאביה משום דאי בעי מסר לה למנוול ולמוכה שחין והאי טעמא כשנתארסה ונתגרשה וקרא דלא אורסה לא קאי אלא אקנסה דכתי' בקרא אבל בושת ופגם יליף מדכתי' ונתן האיש השוכב עמה הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא בושת ופגם כמו בשאר חבלות אבל בהאי קרא לא כתיבי ומיהו נראה דגם בושתה ופגמה לעצמה מדקאמר ר אלעז' ביתומה שנתארסה ונתגרשה המפתה פטור ואם איתא דבושתה ופגמה לאביה לא ה"ל למיתני דמפתה פטור בסתם כיון דחייב בבושת ופגם והיינו טעמ' וכו' ע"ש:


פירושים נוספים