הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בתולים ומשמעותם

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: בתל

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: בתל

בתנ"ך ישנם כמה פסוקים המלמדים על חשיבות הבתולים אצל אשה.

בחוקים

(שמות כב טו): "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ - מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה. אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לּוֹ - כֶּסֶף יִשְׁקֹל כמָהֹר הַבְּתוּלֹת"- התורה קובעת עונש מיוחד למי שמפתה נערה בתולה ( פירוט ).
(ויקרא כא ג): "וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא... והוא אשה בבתוליה יקח. אלמנה וגרושה וחללָהּ זנה את אלָהּ לֹא יקח כי אם בתולָהּ מעמיו יקח אשה"- לכהן מותר להיטמא לאחותו רק אם היא בתולה; כהן גדול רשאי להתחתן רק עם אשה בתולה.
(יחזקאל מד כב): "וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקָּחוּ לָהֶם לְנָשִׁים כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקְחוּ"
(דברים כב יד): "וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים והוצא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאֶת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאֶתִי לָהּ בְּתוּלִים ... וענשו אֶתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שֵׁם רָע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו. ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בְּתוּלִים לנערה..."- התורה קובעת עונש מיוחד לאדם שטען שאשתו אינה בתולה והתברר ששיקר, וכן לאשה שטענה שהיא בתולה והתברר ששיקרה.
דברים כב כג: "כִּי יִהְיֶה נער[נַעֲרָה] בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ" - התורה קובעת עונש מיוחד למי ששוכב עם נערה בתולה מאורסת ( פירוט ).
דברים כב כח: " "כִּי יִמְצָא אִישׁ נער בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ" " - התורה קובעת עונש מיוחד למי שאונס נערה בתולה.
וגם בחוקי התלמוד - "בתולה - כתובתה מאתיים; אלמנה - כתובתה מנה": אדם שנושא אישה בתולה צריך להתחייב לה בכתובה 200 זוז לפחות, אך אדם הנושא אישה שאינה בתולה צריך להתחייב לה רק 100 זוז.

בסיפורים

(בראשית כד טז): "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ.."- רבקה
שופטים יא לז: "וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנֹכִי ורעיתי[וְרֵעוֹתָי]. ויאמר לכי וישלח אותה שני חֳדָשִׁים ותלך היא [וְרֵעוֹתָי]ה ותבך עַל בְּתוּלַיה עַל הֶהָרִים"
(שופטים יט כד): "הִנֵּה בִתִּי הַבְּתוּלָה וּפִילַגְשֵׁהוּ אוֹצִיאָה נָּא אוֹתָם וְעַנּוּ אוֹתָם וַעֲשׂוּ לָהֶם הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם וְלָאִישׁ הַזֶּה לֹא תַעֲשׂוּ דְּבַר הַנְּבָלָה הַזֹּאת"
(שופטים כא יב): "וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר וַיָּבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"
(שמואל ב יג ב): "וַיֵּצֶר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹתוֹ כִּי בְתוּלָה הִיא וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאוּמָה... ועליה כתנת פסים כִּי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה"
(מלכים א א ב): "וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ": כשדוד היה חולה, ועבדיו חיפשו עבורו נערה שתחמם אותו, הם חיפשו דווקא בתולה. מדוע? יש אומרים שגופה חם יותר, "בתוליה מחממין את בשרה" ( רש"י ) , וצ"ע.
(ישעיהו סב ה): "כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ"
(ירמיהו ב לב): "הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ, כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ? וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר"
(יחזקאל כג ג): "וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן וְשָׁם עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן ... ואת תזָנוּתיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עִשּׂוּ דַּדֵּי בתוליה וישפכו תזָנוּתם עליה"
(יואל א ח): "אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ"( פירוט )
(תהלים מה טו): "לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ"
(איוב לא א): "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה"
(אסתר ב ב): "וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה. ויפקד הַמֶּלֶךְ פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מַרְאֶה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס הַמֶּלֶךְ שמר הנשים ונתון תמרקיהן... ויאהב הַמֶּלֶךְ את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבְּתוּלוֹת וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי... ובהקבץ בְּתוּלוֹת שנית ומרדכי ישב בשער הַמֶּלֶךְ"

החשיבות

מה החשיבות של בתולים? מדוע גברים העדיפו לשאת דווקא נשים בתולות? ומדוע אין חשיבות לתכונה המקבילה אצל גברים?

1. ייחוס הילדים . לכל אדם חשוב לדעת מי הם ילדיו, כדי שיוכל להשקיע בהם ולגדל אותם. אם גבר מתחתן עם אשה שאינה בתולה, ייתכן שהיא בהריון ועדיין לא רואים את זה, וייתכן שהיא תלד לו בן שאינו באמת בנו. אבל כשהוא מתחתן עם אשה בתולה, הוא יכול להיות בטוח שאינה בהריון. לעומת זאת, אישה תמיד יודעת מי הם ילדיה, ולכן אין זה חשוב לה להתחתן דווקא עם "בתול". זה גם מסביר מדוע אישה הבוגדת בבעלה נענשת בחומרה רבה יותר מגבר הבוגד באשתו.

2. מחלות מין . אדם הנושא אישה בתולה יכול להיות בטוח שהיא אינה חולה במחלת מין מידבקת. זה גם מסביר מדוע התורה מחמירה בענשה של אישה שטענה שהיא בתולה והתברר שאינה בתולה, ומדוע התלמוד מקדיש דיונים רבים (בתחילת מסכת כתובות) ל"טענות בתולים": אישה שאינה בתולה עלולה לסכן את חייו של בעלה. לפי זה, גם נשים היו מעדיפות להתחתן עם גברים "בתולים", אבל אצל גברים אין דרך פיסיולוגית לבדוק אם הם "בתולים" ולכן התורה אינה מתייחסת לתכונה זו.

3. קשר נפשי . יש אומרים, ע"פ מאמר המופיע בתלמוד, שהאשה נקשרת מבחינה נפשית לאדם ששכב איתה פעם ראשונה. לכן, גבר שמתחתן עם בתולה יכול לצפות לנישואין יציבים יותר.

מאמרים ודיונים

בתולים ביהדות - מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ אברהם שטינברג
בתולה - ויקיפדיה
בתולים בהלכה - הגדרה מדוייקת למשמעות המושג / הרב דוד סתיו, ישיבת פתח תקוה .

דיונים מתוך "עצור כאן חושבים":

ערך ה'בתולתיות': החפצת האשה או אוביקטיבית? - על המשמעות, בעיקר הנפשית, של בתולים
בעולה ריחה נודף. מה הפשט? - על דרכים מדעיות לבדיקה אם האשה בתולה
נערה שאיבדה את בתוליה - פשוטו של מקרא - על פרשת "מוציא שם רע", ועל אשה שמסתירה את העובדה שזנתה

פסוקים נוספים

בתול

המילה "בתול", בלשון זכר, מופיעה בתנ"ך רק פעם אחת, ולא כתואר לגבר אלא כשם של עיר בארץ:

(יהושע יט ד): "וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל וְחָרְמָה".

כאמור, אצל גבר אין דרך פיסיולוגית לבדוק אם הוא כבר קיים יחסי-מין או לא, ולכן המושג "בתול" כתואר לגבר אינו נזכר בתנ"ך.

בתולות ובחורים

בחלק מהפסוקים, בעיקר בשירים, המילה "בתולה" מציינת בחורה צעירה כלשהי:

(דברים לב כה): "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה, גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה , יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה"
ישעיהו כג ד: ... "לא חלתי ולא ילדתי, ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות" "
(ירמיהו לא יב): "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו..."
(ירמיהו נא כב): "וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר, וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה"
(יחזקאל ט ו): "זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית..."
(עמוס ח יג): "בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפוֹת וְהַבַּחוּרִים בַּצָּמָא"
דברי הימים ב לו יז: "וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת מֶלֶךְ כשדיים[כַּשְׂדִּים] וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם וְלֹא חָמַל עַל בָּחוּר וּבְתוּלָה זָקֵן וְיָשֵׁשׁ הַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ"
(תהלים עח סג): "בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ"
(תהלים קמח יב): "בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם נְעָרִים"
(איכה א ד): "דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ... צדיק הוא ה' כי פיהו מַריתי שמעו נא כָּל עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי"
(איכה ב י): "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן הֶעֱלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם... שכבו לָאָרֶץ חוצות נער וזקן בְּתוּלֹתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת"

בתולה כמשל לאומה

(מלכים ב יט כא): "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם"
ישעיהו כג יב: "וַיֹּאמֶר לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן כתיים[כִּתִּים] קוּמִי עֲבֹרִי גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ"
(ישעיהו לז כב): "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ידוד עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם"
(ישעיהו מז א): "רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה"
(ירמיהו יד יז): "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם וְאַל תִּדְמֶינָה כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה בְּתוּלַת בַּת עַמִּי מַכָּה נַחְלָה מְאֹד"
(ירמיהו יח יג): "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' שַׁאֲלוּ נָא בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל"
(ירמיהו לא ג): "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים"
ירמיהו לא כ: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ [הָלָכְתְּ]י שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה"
ירמיהו מו יא: "עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם לַשָּׁוְא [הִרְבֵּית]י רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ"
(עמוס ה ב): "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, נִטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ"
(איכה א טו): "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה"
(איכה ב יג): "מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בתולים ומשמעותם

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/btl

ביאור:בתל

מצב גרסת הדף