ביאור:בבלי כתובות דף כו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

במסיח לפי תומו.

כי הא: דאמר רב יהודה אמר שמואל: 'מעשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר "זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והוציאוני מבית הספר והפשיטוני את כותנתי והטבילוני ^[1] לאכול בתרומה לערב ^[2]"

ורבי חייא מסיים בה: "וחבירי בדילין ממני, והיו קורין אותי "יוחנן אוכל חלות"' והעלהו רבי לכהונה על פיו.

תניא: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: כשם שתרומה חזקה לכהונה - כך מעשר ראשון חזקה לכהונה; והחולק בבית דין אינה חזקה ^[3]'.^[4].

'מעשר ראשון'? דלוי הוא [ולא לכהן, וכיצד קבלת מעשר ראשון יהיה ראיה לכהונה]!?

כרבי אלעזר בן עזריה, דתניא: תרומה לכהן, מעשר ראשון ללוי - דברי רבי עקיבא; רבי אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון אף לכהן.

אימור דאמר רבי אלעזר בן עזריה 'אף לכהן', 'לכהן ולא ללוי' מי אמר?

אין! בתר דקנסינהו עזרא ^[5].

ודלמא איקרו ויהבו ליה [ללוי, למרות קנס עזרא, שהרי לא כולם סוברים כרבי אלעזר בן עזריה]?

אמר רב חסדא: הכא במאי עסקינן? - כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא דבן גרושה ובן חלוצה הוא, וחלקו ליה לדידיה מעשר בבית הגרנות [וזוֹ ראיה שהוא כהן ולא בן גרושה וחלוצה].

[כיצד עובדה זו משמשת ראיה שהוא כהן?] 'לוי' ^[6] - דלאו לוי הוא [אם הוא בן חלוצה – וכי אינו משבט לוי, ומגיע לו חלוקת מעשר]?

מאי איכא למימר [מה היינו סוברים]? 'בן גרושה או בן חלוצה הוא' [ואינו כהן, אלא חלל]? [העובדה שחילקו לו מעשר היא משמעותית לפי שתי הדיעות להלן:]

לא מיבעיא למאן דאמר ^[7] 'מעשר ראשון אסור לזרים [זר שאינו לוי או כהן, שגם הוא משבט לוי]’ דלא הוו יהבי ליה, אלא אפילו למאן דאמר 'מעשר ראשון מותר לזרים' - הני מילי למיספק להו [לתת להם לאכול אם הם זקוקים לאוכל], אבל בתורת חלוקה לא יהבי ליה.

[ולא היו חולקים לחלל אם יש כהנים או לויים כשרים; ואם חלקו לו - סימן שהוא כשר.]

[אולם אפשר לפרש אחרת: שחלל אין לו דין לוי, והכל פשוט, שאם חלקו לבן של כהן – הוא ודאי כהן כי אינו לוי; אך מלשון רש"י: 'כלומר בלוי ליכא לספוקי דהא אביו כהן' לא משתמע שאינו לוי.]

והחולק בבית דין אינה חזקה - אי בבית דין לא הויא חזקה, היכא הויא חזקה?

אמר רב ששת: הכי קאמר: החולק תרומה בנכסי אביו עם אחיו בבית דין - אינה חזקה ^[8].

פשיטא ^[9]!?

מהו דתימא מדהנך לאכילה - האי נמי לאכילה? קא משמע לן הנך לאכילה, האי לזבוני.

רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד [רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן: מעלין לכהונה על פי עד אחד]:

רבן שמעון בן גמליאל היינו רבי אליעזר ^[10]? וכי תימא 'ערער חד' איכא בינייהו: דרבי אליעזר סבר 'ערער חד ^[11]', ורבן שמעון בן גמליאל סבר 'ערער תרי' - האמר רבי יוחנן: דברי הכל אין ערער פחות משנים!?

אלא הכא במאי עסקינן? דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא ^[12] דבן גרושה או בן חלוצה הוא, ואחתיניה ^[13], ואתא עד אחד ואמר "ידענא ביה דכהן הוא"

עמוד ב

ואסקיניה ^[14], ואתו בי תרי ואמרי: "בן גרושה ובן חלוצה הוא", ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר "ידענא ביה דכהן הוא"; ודכולי עלמא ^[15] מצטרפין ^[16] לעדות, והכא במיחש לזילותא דבי דינא ^[17] קמיפלגי: תנא קמא סבר: כיון דאחתיניה לא מסקינן ליה ^[18] חיישינן לזילותא דבי דינא; ורבן שמעון בן גמליאל סבר: אנן אחתינן ליה ואנן מסקינן ליה, ולזילותא דבי דינא לא חיישינן ^[19].

מתקיף לה רב אשי: אי הכי - אפילו תרי ותרי ^[20] נמי ^[21]!?

אלא אמר רב אשי: במצטרפין לעדות קמיפלגי, ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: 'אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד ^[22]; רבי יהושע בן קרחה אמר: אפילו בזה אחר זה;

^[23] ואין עדותן מתקיימת ^[24] בבית דין ^[25] עד שיעידו שניהם כאחד; רבי נתן אומר: שומעין דבריו של זה היום וכשיבא חבירו למחר שומעין דבריו' ^[26].

משנה:

האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים:

על ידי ממון - מותרת לבעלה ^[27];

על ידי נפשות ^[28] - אסורה לבעלה ^[29].

גמרא:

אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: לא שנו ^[30] אלא שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים ^[31], אבל יד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן - אפילו על ידי ממון אסורה לבעלה.

מתיב רבא: העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על בת ישראל שהורהנה ^[32] באשקלון וריחקוה בני משפחתה, ועדיה ^[33] מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו להם [לבני משפחתה] חכמים: אם אתם מאמינים שהורהנה - האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה; ואם אי אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה - אל תאמינו שהורהנה! והא אשקלון ^[34] דיד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן, וקתני

הערות

^ מפני שסתם תינוק מטפח באשפות ושרצים מצויין שם
^ דצריך הערב שמש
^ קא סלקא דעתא שעל פי בית דין הקבוע בעיר היו חולקין לו תרומה בבית הגרנות
^ ולקמיה פריך: אי בבית דין לא הוי חזקה - היכא הויא חזקה?
^ ללוים דלא ליתבו להו, כדאמרינן ביבמות בפרק 'יש מותרות' (יבמות פו ב)
^ כלומר: בלוי ליכא לספוקי, דהא אביו כהן
^ פלוגתא היא ביבמות (שם)
^ להשבית מעליו קול היוצא על אמו שהיא גרושה והוא חלל
^ דהא אפילו הוא חלל יורש את אביו
^ דהא ודאי במקום שיש עוררין לא אמר רבן שמעון דליהוי חד נאמן, וכי אמר 'מעלין' - במקום שאין עוררין קאמר
^ הוי ערער ואין אחד נאמן עליו להכשירו
^ קול בעלמא ולא עדות
^ מן הכהונה עד שיבדקו את הדבר שמעלה הוא לכהונה
^ דבמקום קול הוי חד מהימן
^ בין לרבי אלעזר בין לרבי שמעון
^ שני עדים המעידים זה שלא בפני זה בשאר עדיות
^ שהורידוהו שני פעמים, ועכשיו יעלוהו ויבטלו דבריהם
^ והיינו דקאמר רבי אלעזר: דמאחר שהורדנוהו על פי העוררין - אין מעלין על פי עד זה השני, אף על פי שיש לצרפו עם האחר
^ ואי קשיא תרי ותרי נינהו אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמינן אחזקיה קמייתא דאסקיניה על פי עד הראשון שהוא נאמן, דהא אכתי אין עוררין, דקול - לאו עוררין הוא
^ אתו בהדי הדדי
^ בפעם שניה לרבי אלעזר לא מסקינן ליה
^ את העדות, לאפוקי אחד אומר "בפני הלווהו" ואחד אומר "בפני הודה לו עליו"
^ ופלוגתא אחריתי היא, ולאו רבי יהושע בן קרחה קאמר לה:
^ להתקבל
^ ואפילו ראו שניהן כאחד
^ ורבי אלעזר ורבן שמעון בפלוגתא דרבי נתן ורבנן פליגי
^ דמרתתי להפסיד ממונן ואינן מפקירין אותה
^ שהיתה נידונת למות
^ דהואיל ונוהגין בה הפקר - חוששין שמא נתרצתה באחד מהן
^ דעל ידי ממון מותרת לבעלה
^ ויראים לעשות שלא כדין שמא יפסידו ממונם
^ נתמשכנה
^ אותן שהעידו שהורהנה
^ דארץ פלשתים היא, ועוד כבר גלו ישראל

[1] מפני שסתם תינוק מטפח באשפות ושרצים מצויין שם

[2] דצריך הערב שמש

[3] קא סלקא דעתא שעל פי בית דין הקבוע בעיר היו חולקין לו תרומה בבית הגרנות

[4] ולקמיה פריך: אי בבית דין לא הוי חזקה - היכא הויא חזקה?

[5] ללוים דלא ליתבו להו, כדאמרינן ביבמות בפרק 'יש מותרות' (יבמות פו ב)

[6] כלומר: בלוי ליכא לספוקי, דהא אביו כהן

[7] פלוגתא היא ביבמות (שם)

[8] להשבית מעליו קול היוצא על אמו שהיא גרושה והוא חלל

[9] דהא אפילו הוא חלל יורש את אביו

[10] דהא ודאי במקום שיש עוררין לא אמר רבן שמעון דליהוי חד נאמן, וכי אמר 'מעלין' - במקום שאין עוררין קאמר

[11] הוי ערער ואין אחד נאמן עליו להכשירו

[12] קול בעלמא ולא עדות

[13] מן הכהונה עד שיבדקו את הדבר שמעלה הוא לכהונה

[14] דבמקום קול הוי חד מהימן

[15] בין לרבי אלעזר בין לרבי שמעון

[16] שני עדים המעידים זה שלא בפני זה בשאר עדיות

[17] שהורידוהו שני פעמים, ועכשיו יעלוהו ויבטלו דבריהם

[18] והיינו דקאמר רבי אלעזר: דמאחר שהורדנוהו על פי העוררין - אין מעלין על פי עד זה השני, אף על פי שיש לצרפו עם האחר

[19] ואי קשיא תרי ותרי נינהו אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמינן אחזקיה קמייתא דאסקיניה על פי עד הראשון שהוא נאמן, דהא אכתי אין עוררין, דקול - לאו עוררין הוא

[20] אתו בהדי הדדי

[21] בפעם שניה לרבי אלעזר לא מסקינן ליה

[22] את העדות, לאפוקי אחד אומר "בפני הלווהו" ואחד אומר "בפני הודה לו עליו"

[23] ופלוגתא אחריתי היא, ולאו רבי יהושע בן קרחה קאמר לה:

[24] להתקבל

[25] ואפילו ראו שניהן כאחד

[26] ורבי אלעזר ורבן שמעון בפלוגתא דרבי נתן ורבנן פליגי

[27] דמרתתי להפסיד ממונן ואינן מפקירין אותה

[28] שהיתה נידונת למות

[29] דהואיל ונוהגין בה הפקר - חוששין שמא נתרצתה באחד מהן

[30] דעל ידי ממון מותרת לבעלה

[31] ויראים לעשות שלא כדין שמא יפסידו ממונם

[32] נתמשכנה

[33] אותן שהעידו שהורהנה

[34] דארץ פלשתים היא, ועוד כבר גלו ישראל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]