ביאור:בבלי בבא מציעא דף סח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא מציעא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף במהדורה הרגילה

סיכום הדף בעשר דקות, קובץ לשמיעה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

קא פריק לה בארבעה זוזי ^[1]? הכא נמי לא שנא ^[2]. ומאן דאסר אמר לך: שדה אחוזה - הקדש היא ^[3], ורחמנא אוקמיה אפדיון ^[4]; הכא - הלואה היא ומיחזי כרבית.

אמר רב אשי: אמרו לי סבי דמתא מחסיא: סתם משכנתא – שתא.

למאי נפקא מינה?

דאי אכיל לה שתא - מצי מסלק ליה, ואי לא - לא מצי מסלק ליה ^[5].

ואמר רב אשי: אמרו לי סבי דמתא מחסיא: מאי 'משכנתא'? - דשכונה גביה ^[6].

למאי נפקא מינה?

לדינא דבר מצרא ^[7].

אמר רבא: לית הלכתא לא כטרשי פפונאי, ולא כשטרי מחוזנאי ^[8], ולא כחכירי נרשאי.

'כטרשי פפונאי': כטרשי דרב פפא ^[9].

'שטרי מחוזנאי': דזקפי ליה לרווחא אקרנא ^[10], וכתבי ליה בשטרא ^[11] - מי יימר דהוה רווחא [מיחזי כרבית: מה יקרה אם אין רווח]?

אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא עביד הכי וכי אתו לקמיה ^[12] מהימן להו.

אמר ליה: תינח היכא דאיתיה לדידיה ^[13]; אי שכיב ונפל שטרא קמי יתמי - מאי הוי ^[14]!?

[שדיבר על אפשרות מותו של אמימר הרי זה] (קהלת י ה) [יש רעה ראיתי תחת השמש] כשגגה שיוצא מלפני השליט - ונח נפשיה דאמימר.

'חכירי ^[15] נרשאי' ^[16]: דכתבי הכי: 'משכן ליה פלניא ארעיה לפלניא, והדר חכרה מיניה'; - אימת קנאה ^[17] דאקנייה נהליה ^[18]?

והאידנא דקא כתבי הכי 'קנינא מיניה, ושהינא כמה עידני ^[19] והדר חכרה ^[20] כדי שלא תנעול דלת בפני לווין - שפיר דמי ^[21]. [חוזה זה עדיף על חכירי נרשאה, משום שכתוב בו 'קניניא מיניה', ומשום שאם נהגו שהיה ביד המַלוה שלש שני חזקה אינו מיחזי כרבית אלא כמקח!]

ולאו מלתא היא ^[22].

משנה:

אין מושיבין חנוני למחצית שכר ^[23], ולא יתן מעות ליקח בהן פירות למחצית שכר אלא אם כן נותן לו שכרו ^[24] כפועל.

אין מושיבין תרנגולין למחצה ^[25], ואין שמין עגלין וסייחין למחצה ^[26], אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו ^[27]; אבל מקבלין עגלין וסייחין ^[28] למחצה ^[29] ומגדלין אותן עד שיהו משולשין ^[30]; וחמור - ^[31] עד שתהא טוענת ^[32].

גמרא:

תנא: כפועל בטל ^[33].

מאי 'כפועל בטל' ^[34]?

עמוד ב

אמר אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה ^[35].

וצריכא: דאי תנא 'חנוני' – [הוה אמינא] חנוני הוא דסגי ליה כפועל בטל, משום דלא נפיש טרחיה, אבל מעות ליקח בהן פירות - דנפיש טרחיה - אימא לא סגי ליה כפועל בטל! ואי תנא 'מעות ליקח בהן פירות' הוה אמינא: התם הוא דבעי כפועל בטל, משום דנפיש טרחיה, אבל חנוני - דלא נפיש טרחיה - אימא סגי ליה במשהו בעלמא, דאפילו לא טבל עמו אלא בציר ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת - זהו שכרו!? - צריכא.

<כמה עיזי ותרנגולין מעלין סימן>

תנו רבנן: כמה הוא שכרו? בין מרובה ובין מועט - דברי רבי מאיר;

רבי יהודה אומר: אפילו לא טבל עמו אלא בציר, ולא אכל עמו אלא גרוגרת ^[36] אחת - זהו שכרו ^[37];

רבי שמעון בן יוחאי אומר: נותן לו שכרו מֻשלם ^[38].

תנו רבנן: אין שמין לא את העזים, ולא את הרחלים - ולא כל דבר שאינו עושה ואוכל - למחצה ^[39].

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שמין את העזים מפני שחולבות, ואת הרחלים מפני שגוזזות ושוטפות ^[40] ומורטות ^[41], ואת התרנגולת מפני שהיא עושה ואוכלת.

ותנא קמא - ^[42] ^[43] גיזה ^[44] וחלב ^[45] לא ספק לשכר עמלו ומזונו ^[46]?

בגיזה וחלב - כולי עלמא לא פליגי ^[47]; כי פליגי בנסיובי ^[48] ותותרי ^[49]: תנא קמא סבר לה כרבי שמעון בן יוחי, דאמר: 'נותן לו שכרו משלם'; רבי יוסי ברבי יהודה סבר לה כאבוה, דאמר: 'אפילו לא טבל עמו אלא בציר ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת זהו שכרו'.

תנו רבנן: משכרת אשה לחברתה תרנגולת בשני אפרוחין ^[50];

^[51] אשה שאמרה לחברתה "תרנגולת שלי וביצים שליכי, ואני ואת נחלוק באפרוחין": רבי יהודה מתיר, רבי שמעון אוסר ^[52].

ורבי יהודה לא בעי שכר עמלו ומזונו?

איכא ביצים מוזרות ^[53].

תנו רבנן: מקום שנהגו ^[54] להעלות שכר כַּתָּף למעות לבהמה ^[55] - מעלין; ואין משנין ממנהג המדינה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו ^[56], ואפילו במקום שנהגו להעלות ^[57] שכר כתף למעות.

ורבן שמעון בן גמליאל לא בעי שכר עמלו ומזונו?

איכא גללים.

ואידך?

גללים אפקורי מפקיר להו.

אמר רב נחמן: הלכה כרבי יהודה ^[58], והלכה כרבי יוסי ברבי יהודה ^[59], והלכה כרבן שמעון בן גמליאל.

בני רב עיליש - נפק עלייהו ההוא שטרא ^[60] דהוה כתיב ביה 'פלגא באגר פלגא בהפסד'.

אמר רבא: רב עיליש - גברא רבה הוא, ואיסורא לאינשי לא הוי ספי ^[61] מה נפשך ^[62]: אי פלגא [עיין תוספות] ^[63] באגר ^[64] תרי תילתי בהפסד ^[65];

הערות

^ דהיינו סלע
^ דהא חזינן דהיכא דיורד לספק ונותן מעות סלע לשנה: ספק יהיו בה פירות ספק לא יהיו בה פירות - הוו זביני מעיקרא, ומיפרק בהכי
^ לאו הלואה
^ בפדיון תליא מילתא ורחמנא אוקמיה אהאי פדיון, ואמר בהכי נפרוק
^ דלא מצי מסלק ליה כל שנתו ואפילו באתרא דמסלקי
^ אין שכן קרוב ממנו
^ אם בא הלוה למוכרה - אין בבעל מצריה שכן טוב לקנותה כזה
^ בני מחוזא
^ דאמר (לעיל דף סה.) שכראי לא פסיד וכו' - לית הלכתא כוותיה, כדאמרן: מאי חזית דאזלת בתר דידך? זיל בתר דידהו!
^ שקונים פרגמטיא בעלי בתים, ונותנין לתגרים למחצית שכר, ושמין 'כך וכך שכר יהיה בהן', וזוקפין מחצית השכר עם הקרן
^ וכותבין בשטר 'פלוני חייב לפלוני כך וכך לזמן פלוני'
^ ואמרי ליה "לא הוה רווחא"
^ אם יהא אביך קיים לזמן הפרעון, שהוא חסיד ומאמינם
^ ומה אם ימות - היורשין יגבו הכל
^ 'חכירי': המקבל שדה מחבירו בעשרה כורין לשנה בין תעשה הרבה בין תעשה מעט
^ שהיו בעלי בתים מלוים מעות לעניים על שדותיהן, וחוזרים וחוכרים אותם להם בכך וכך כורין לשנה
^ מַלוה להך שדה
^ לבעלים בתורת חכירות? נמצא נוטל רבית קצוצה, שהרי אין טורח בה; ואף אם תִלקֶה - לא יפסיד מחכירותו כלום
^ ביד המלוה, ועשה הוא, ואכל בנכייתא
^ מיניה
^ דכיון דשהייה גביה ואכל תלת שנין - מה לי עבד בה איהו ומה לי חכריה?
^ דאפילו שהייה נמי אסור, דרבית גמורה היא: שאין כאן ספק כעושה ואוכל, שפעמים שמוציא ואינו נוטל
^ לא יאמר בעל הבית לחנוני "הרי פירות נמכרים בשוק ארבע סאים בסלע, ואתה מוכרן בחנות פרוטה פרוטה, ומשתכר סאה; הילך פירות, ושב ומכור תמיד, והריוח נחלוק"; וטעמא דמילתא משום דאמרינן (לקמן דף קד:)" הך עיסקא - פלגא מלוה ופלגא פקדון: סתם המקבל פרגמטיא למחצית שכר - מקבל עליו אחריות חצי הקרן באונסין וזולא; הלכך ההיא פלגא - כיון דמיחייב באונסין - מלוה הוא אצלו, שהרי שומא היא אצלו במעות כשער השוק, ודינו ליטול חצי שכר; נמצא מתעסק בחציו של בעל הבית שהוא פקדון אצלו בשכר המתנת מעות המלוה; לפיכך אסור
^ שכר עמלו בחצי
^ לשום ביצים בדמים לבעל התרנגולת, להושיבה עליהם לגדל אפרוחים למחצית שכר: מה שיהיו האפרוחים שוין יותר על דמי הביצים, דהואיל וזה מקבל עליו אחריות חצי דמי הביצים אם יתקלקלו או אם ימותו - הוה ליה פלגא מלוה, שהרי נישומין עליו בדמים: מעכשיו דמיהן עליו במלוה, ונמצא זה מגדל את חציו השני בשכר המתנת מעותיו
^ "עכשיו הן שוין כך וכך; קבלם עליך לגדלם שנתיים למחצית שכר ולמחצית הפסד אם ימותו
^ מזון שהוא מוציא באפרוחים
^ קטנים
^ בלא שומא: שאם ימותו - לא ישלם כלום, ואם יחיו יחלקו ביניהם
^ לכשיעמדו על שליש גדילתן: שליש שור ושליש סוס - אז יחלקו
^ מגדלה
^ עד שתהא טוענת משאוי; כך היה מנהגם: לגדלם קודם חלוקה
^ ובמתניתין לא גרסינן 'בטל'; משמע כמה אדם רוצה ליטול ולישב בטל
^ הלא אין יושב ובטל, שהרי טורח להוליך ולהביא פירות לחנות ולמכור ולקבל מעות ולמדוד הפירות
^ אם היה נגר או נפח: כמה אדם רוצה ליטול ליבטל ממלאכה כבידה כזו, ולעשות מלאכה קלה
^ תאנה יבשה
^ רבי יהודה מיקל טפי מדרבי מאיר: דרבי מאיר בעי שיפסוק לשום שכר, ומיהו בכל מה שיאות לקבל עליו בשכרו - בין רב בין מעט - הא קביל עליה; ורבי יהודה לא בעי שיפסוק לשום שכר, אלא יטבול עמו בציר כאחד מן השוק
^ כפועל בטל
^ אבל עושה ואוכל, כגון פרה החורשת, וחמור הטוענת משאוי - פעולתן הוא שכר עמל ומזון
^ כשעוברין בנהר המים שוטפין מן הגיזה, והוא נוטלה
^ כשעוברות בין הקוצים
^ בתמיה:
^ וכי
^ של רחלים
^ העיזים
^ אינו מספיק לשכר עמל ומזון
^ אם נאות בעל הבהמה שלא לחלוק בהן
^ מי פסולת החלב שקורין משג"א
^ שטיפת ומריטת הרחלים; 'תותרי' תרגום של נושרין, דנתרי על ידי שטיפה ומריטה
^ לשנה; אשה שיש לה תרנגולת מותרת לומר לבעלת הביצים בלשון שכירות: "תני לי ביצים ואושיב תרנגולת עליהם ואטרח באפרוחים ואטול שני אפרוחים בשכרי"
^ אבל בלשון חלוקה:
^ פליגי בה, וקאסר רבי שמעון: דכל לשון 'חלוקה' - עסקא היא, וקרובה להפסד כשכר; וכיון דאחריות חצי ביצים עליה - אשתכח פלגא מלוה; אבל בלשון שכירות - אין אחריות הביצים על בעלת התרנגולת
^ שאינן קולטות אפרוח, ונוטלתן בשכרה, והן מותרות באכילה, דאמרינן ב'שחיטת חולין' (חולין דף סד:): 'ביצים מוזרות - נפש היפה תאכלם'; ורבי יהודה לטעמיה, דאמר: אפילו טבל עמו בציר - זהו שכרו; ורבי שמעון לטעמיה, דאמר 'נוטל שכרו משלם'
^ ש השׂם עגלים וסייחים קטנים למחצה לחבירו
^ נותן לו מעות בשכר שמוציאן ומכניסן על כתיפו
^ דליכא טרחא לאפוקי ולעיולי, לפי שנמשך אחר אמו, ובלא עמל ומזון, כי אמו עושה ואוכלת, ואין צריך להעלות לו שכר כתף
^ לעגלים וסייחים הנישומין לבדם
^ בטבל עמו בציר
^ בנסיובי ותותרי
^ שקיבל אביהם עסקא
^ לא היה מאכיל רבית לבעל הבית; דאי קביל עליה הכי - ריביתא הוא: דקטרח בפלגא דפקדון משום פלגא דמלוה, אלא ודאי שטרא הכי מפרשיה ללישניה:
^ שקיבל עליו איזו מהם שירצה
^ יקבל הנותן
^ באגרא - יקבל עליו אחריות ההפסד יותר ממחצית, כגון
^ תרי תילתי דהשתא - ליכא רבית, דהשתא ליכא אלא תילתא מלוה, דלא קיבל עליה רב עיליש אלא תילתא באחריותו, וקשקיל פלגא באגרא, והוה מאי דשקיל באגרא טפי מתילתא, שכר עמלו לטרוח [אולי צ"ל 'לטורח’] שהוא עוסק בשני שלישי פקדון

[1] דהיינו סלע

[2] דהא חזינן דהיכא דיורד לספק ונותן מעות סלע לשנה: ספק יהיו בה פירות ספק לא יהיו בה פירות - הוו זביני מעיקרא, ומיפרק בהכי

[3] לאו הלואה

[4] בפדיון תליא מילתא ורחמנא אוקמיה אהאי פדיון, ואמר בהכי נפרוק

[5] דלא מצי מסלק ליה כל שנתו ואפילו באתרא דמסלקי

[6] אין שכן קרוב ממנו

[7] אם בא הלוה למוכרה - אין בבעל מצריה שכן טוב לקנותה כזה

[8] בני מחוזא

[9] דאמר (לעיל דף סה.) שכראי לא פסיד וכו' - לית הלכתא כוותיה, כדאמרן: מאי חזית דאזלת בתר דידך? זיל בתר דידהו!

[10] שקונים פרגמטיא בעלי בתים, ונותנין לתגרים למחצית שכר, ושמין 'כך וכך שכר יהיה בהן', וזוקפין מחצית השכר עם הקרן

[11] וכותבין בשטר 'פלוני חייב לפלוני כך וכך לזמן פלוני'

[12] ואמרי ליה "לא הוה רווחא"

[13] אם יהא אביך קיים לזמן הפרעון, שהוא חסיד ומאמינם

[14] ומה אם ימות - היורשין יגבו הכל

[15] 'חכירי': המקבל שדה מחבירו בעשרה כורין לשנה בין תעשה הרבה בין תעשה מעט

[16] שהיו בעלי בתים מלוים מעות לעניים על שדותיהן, וחוזרים וחוכרים אותם להם בכך וכך כורין לשנה

[17] מַלוה להך שדה

[18] לבעלים בתורת חכירות? נמצא נוטל רבית קצוצה, שהרי אין טורח בה; ואף אם תִלקֶה - לא יפסיד מחכירותו כלום

[19] ביד המלוה, ועשה הוא, ואכל בנכייתא

[20] מיניה

[21] דכיון דשהייה גביה ואכל תלת שנין - מה לי עבד בה איהו ומה לי חכריה?

[22] דאפילו שהייה נמי אסור, דרבית גמורה היא: שאין כאן ספק כעושה ואוכל, שפעמים שמוציא ואינו נוטל

[23] לא יאמר בעל הבית לחנוני "הרי פירות נמכרים בשוק ארבע סאים בסלע, ואתה מוכרן בחנות פרוטה פרוטה, ומשתכר סאה; הילך פירות, ושב ומכור תמיד, והריוח נחלוק"; וטעמא דמילתא משום דאמרינן (לקמן דף קד:)" הך עיסקא - פלגא מלוה ופלגא פקדון: סתם המקבל פרגמטיא למחצית שכר - מקבל עליו אחריות חצי הקרן באונסין וזולא; הלכך ההיא פלגא - כיון דמיחייב באונסין - מלוה הוא אצלו, שהרי שומא היא אצלו במעות כשער השוק, ודינו ליטול חצי שכר; נמצא מתעסק בחציו של בעל הבית שהוא פקדון אצלו בשכר המתנת מעות המלוה; לפיכך אסור

[24] שכר עמלו בחצי

[25] לשום ביצים בדמים לבעל התרנגולת, להושיבה עליהם לגדל אפרוחים למחצית שכר: מה שיהיו האפרוחים שוין יותר על דמי הביצים, דהואיל וזה מקבל עליו אחריות חצי דמי הביצים אם יתקלקלו או אם ימותו - הוה ליה פלגא מלוה, שהרי נישומין עליו בדמים: מעכשיו דמיהן עליו במלוה, ונמצא זה מגדל את חציו השני בשכר המתנת מעותיו

[26] "עכשיו הן שוין כך וכך; קבלם עליך לגדלם שנתיים למחצית שכר ולמחצית הפסד אם ימותו

[27] מזון שהוא מוציא באפרוחים

[28] קטנים

[29] בלא שומא: שאם ימותו - לא ישלם כלום, ואם יחיו יחלקו ביניהם

[30] לכשיעמדו על שליש גדילתן: שליש שור ושליש סוס - אז יחלקו

[31] מגדלה

[32] עד שתהא טוענת משאוי; כך היה מנהגם: לגדלם קודם חלוקה

[33] ובמתניתין לא גרסינן 'בטל'; משמע כמה אדם רוצה ליטול ולישב בטל

[34] הלא אין יושב ובטל, שהרי טורח להוליך ולהביא פירות לחנות ולמכור ולקבל מעות ולמדוד הפירות

[35] אם היה נגר או נפח: כמה אדם רוצה ליטול ליבטל ממלאכה כבידה כזו, ולעשות מלאכה קלה

[36] תאנה יבשה

[37] רבי יהודה מיקל טפי מדרבי מאיר: דרבי מאיר בעי שיפסוק לשום שכר, ומיהו בכל מה שיאות לקבל עליו בשכרו - בין רב בין מעט - הא קביל עליה; ורבי יהודה לא בעי שיפסוק לשום שכר, אלא יטבול עמו בציר כאחד מן השוק

[38] כפועל בטל

[39] אבל עושה ואוכל, כגון פרה החורשת, וחמור הטוענת משאוי - פעולתן הוא שכר עמל ומזון

[40] כשעוברין בנהר המים שוטפין מן הגיזה, והוא נוטלה

[41] כשעוברות בין הקוצים

[42] בתמיה:

[43] וכי

[44] של רחלים

[45] העיזים

[46] אינו מספיק לשכר עמל ומזון

[47] אם נאות בעל הבהמה שלא לחלוק בהן

[48] מי פסולת החלב שקורין משג"א

[49] שטיפת ומריטת הרחלים; 'תותרי' תרגום של נושרין, דנתרי על ידי שטיפה ומריטה

[50] לשנה; אשה שיש לה תרנגולת מותרת לומר לבעלת הביצים בלשון שכירות: "תני לי ביצים ואושיב תרנגולת עליהם ואטרח באפרוחים ואטול שני אפרוחים בשכרי"

[51] אבל בלשון חלוקה:

[52] פליגי בה, וקאסר רבי שמעון: דכל לשון 'חלוקה' - עסקא היא, וקרובה להפסד כשכר; וכיון דאחריות חצי ביצים עליה - אשתכח פלגא מלוה; אבל בלשון שכירות - אין אחריות הביצים על בעלת התרנגולת

[53] שאינן קולטות אפרוח, ונוטלתן בשכרה, והן מותרות באכילה, דאמרינן ב'שחיטת חולין' (חולין דף סד:): 'ביצים מוזרות - נפש היפה תאכלם'; ורבי יהודה לטעמיה, דאמר: אפילו טבל עמו בציר - זהו שכרו; ורבי שמעון לטעמיה, דאמר 'נוטל שכרו משלם'

[54] ש השׂם עגלים וסייחים קטנים למחצה לחבירו

[55] נותן לו מעות בשכר שמוציאן ומכניסן על כתיפו

[56] דליכא טרחא לאפוקי ולעיולי, לפי שנמשך אחר אמו, ובלא עמל ומזון, כי אמו עושה ואוכלת, ואין צריך להעלות לו שכר כתף

[57] לעגלים וסייחים הנישומין לבדם

[58] בטבל עמו בציר

[59] בנסיובי ותותרי

[60] שקיבל אביהם עסקא

[61] לא היה מאכיל רבית לבעל הבית; דאי קביל עליה הכי - ריביתא הוא: דקטרח בפלגא דפקדון משום פלגא דמלוה, אלא ודאי שטרא הכי מפרשיה ללישניה:

[62] שקיבל עליו איזו מהם שירצה

[63] יקבל הנותן

[64] באגרא - יקבל עליו אחריות ההפסד יותר ממחצית, כגון

[65] תרי תילתי דהשתא - ליכא רבית, דהשתא ליכא אלא תילתא מלוה, דלא קיבל עליה רב עיליש אלא תילתא באחריותו, וקשקיל פלגא באגרא, והוה מאי דשקיל באגרא טפי מתילתא, שכר עמלו לטרוח [אולי צ"ל 'לטורח’] שהוא עוסק בשני שלישי פקדון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]