מדרש רבה על בשלח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · מדרש רבה על · בשלח · >>


סדר בשלח

פרשיות: כ כא כב כג כד כה כו


<< · שמות רבה · כ · >>

פרשת בשלח

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כ

שמות רבה פרשה כ פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

שמות רבה · כ · א · >>


א.

"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" זה שאמר הכתוב (משלי כו, ג): "שוט לסוס ומתג לחמור".
"שוט לסוס" זה פרעה הראשון שנאמר (בראשית יב, יז): "וינגע ה' את פרעה על דבר שרי אשת אברם" מה תלמוד לומר אשת אברם (קהלת ד, ט): "טובים השנים מן האחד" ואומר (בראשית יב, טז): "ולאברם הטיב בעבורה".
"ומתג לחמור" זה היה אבימלך אימתי (שם כ, יח) "כי עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך" התחיל משבח עצמו ואומר (שם, ה) "בתם לבבי ובנקיון כפי" (שם, ו) "ואחשך גם אנכי אותך מחטוא לי" למה הדבר דומה לחמור שהיה אדם רוכב עליו ראה את התינוק בשוק קפץ עליו ולא הזיקו התחילו משבחין לחמור שדלג על התינוק ולא הזיקו אמרו להם בעליו חייכם אילולי אני שהמשכתיו ברסן של פיו היה מזיקו כך אמרו כשר היה אבימלך שלא קירב אצל שרה אמר להם הקדוש ברוך הוא הוא היה מבקש ואני לא הנחתיו ואני הוא שמשכתיו שנאמר (תהלים קמ, ט) אל תתן ה' מאויי רשע לכך נאמר "ומתג לחמור".

"ושבט לגו כסילים" זה פרעה והמצריים שכיון שנתכלו במכות שלא בטובתם שלחו את ישראל שנאמר "ויהי בשלח פרעה".

משל אבימלך למה הדבר דומה לאחד שנכנס בפלטין של מלך ונטל דיפלומטר שלו באפילה יצא ותפשו אמר לו המלך מה בידך והיה מירתת אמר לו למה אתה מירתת שמא נטלת כלום מן הפלטין אמר לו לאו ומה הדפילומטר הזה מי נתנו לך כך אמר אבימלך לפני האלהים (בראשית שם, ד) הגוי גם צדיק תהרוג אמר לו יודע אתה שלא נגעתי בה אמר לו ומה אשתו של איש עושה אצלך ועכשיו שלחה שהיא אשת איש (שם, ג; ז) "הנך מת על האשה אשר לקחת וגו' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך" מהו ויתפלל בעדך משל לראש המדינה ששלח את עבדו אצל הדיין להכותו והתחיל מבקש מן הדיין אמר לו הדיין לי לא עשית דבר יאמר אדוניך ואני מניחך כך אמר האלהים אברהם מסר לי דינו מאמש ואני הכתבתיו שאני (תהלים קמו, ז) עושה משפט לעשוקים ואתה עשקתו יתפלל עליך ואני עוזבך שנאמר ויתפלל בעדך וחיה.

"ומתג לחמור" משל פרעה למה הדבר דומה לרועה אחד שהיה רועה חזירים מצא רחל אחת משכה ביניהן שלח בעלה אצלו ואמר תן לי רחלי אמר לו אין לך אצלי רחל אמר הבעל הודיעו לי מהיכן הוא משקה בהמותיו הלכו והודיעוהו וסתם את המעיינות אמר לו שלח לי רחלי אמר לו אין לך בידי רחל אמר הבעל הודיעו לי מהיכן הוא מרביץ את בהמותיו הלכו והודיעוהו והרס את הצריפין אמר לו שלח לי רחלי אמר אין לך בידי רחל אמר הודיעו לי היכן הוא רועה הלכו ומודיעו לו ושרף את כל העשב שהיה לו אמר לו שלח לי רחלי אמר אין לך בידי רחל אמר הודיעו לי היכן בנו הולך ללמוד באסכולי והלך ולקח בנו תחת ידו אמר לו שלח לי רחלי אמר לו הרי רחלך היה מנהיג והולך ואחר כך חבשו אצל בנו אמר לו עכשיו אין רחלך בידי למה אתה חובשני מה יש לך בידי עוד אמר לו שאני מבקש ממך כל מה שילדה וגזותיה כל הימים שהיתה אצלך התחיל צווח ואומר ולואי לא נתתיה והיו בני אדם אומרים עמד בדבריו ולא שלחה לו והוא שבקש להרגו.
כך המלך זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא רחל אלו ישראל רועה חזירים זה פרעה ירדו ישראל למצרים ונתן עליהם מסים שנאמר (שמות א, יא): "וישימו עליו שרי מסים" ואומר (שם, כב) "כל הבן הילוד" התחיל הקדוש ברוך הוא אומר למשה אמור לפרעה (שם ז, טז) "שלח עמי ויעבדוני" הלך ואמר לו, התחיל אומר (שם ה, ב) "מי ה' אשר אשמע בקולו" התחיל משה ואמר להקדוש ברוך הוא הרי הוא אומר מי ה' ואינו רוצה לשלח אמר לו היכן מצרים שותים אמר לו מנילוס אמר לו הפוך אותו לדם אמר לו איני יכול להפכו יש אדם שותה מן הבאר משליך אבן לתוכה אמר לו ילך אהרן ויהפכנו הלך אהרן והכהו ונהפך לדם למה לא הכה אותו משה אמר נשלכתי לתוכו ולא הזיקני ובשביל כן הכהו אהרן התחילו המצרים מבקשים לשתות ולא היו מוצאין חזר ואמר "שלח עמי" ולא רצה אמר לו היכן בהמתו רועה במדבר שלח עליהן ברד ושיבר כל עץ שלהם ושרף את הכל שנאמר (שם ט, כד) "ויהי ברד ואש מתלקחת וגו'" ואחר כך שלח להם ארבה ואכל כל ירק העץ ונטל מקלו ושרף (וערף) כל בהמות שנאמר (שם, ג) "והנה יד ה' הויה" הביא עליו כל המכות ולא רצה לשלחם ואחר כך נטל בנו וחבשו שנאמר (שם יב, כט) "וה' הכה כל בכור" באותה שעה אמר (שם, לא) "קומו צאו" רדף אחריהם תפשו וחבשו בצד בנו שנאמר (תהלים קלו, טו): "ונער פרעה וחילו בים סוף". התחיל פרעה אומר ולואי לא שלחתים והם אומרין ראה איש שעמד בדבריו שמשלחן הרי הורגו הוי "ושבט לגו כסילים".
למה נאמר בהם שבט לפי שמכל מכות הראשונות לא הרגישו עד שהביא עליהן את השחין כיון שלקו אמרו אלו לאלו הרי מכה רעה ואין לשון שבט אלא שחין שכן איוב אומר ( איוב ט, לד): "יסר מעלי שבטו" לכך נאמר "ושבט לגו כסילים" אמר פרעה הרי לקה עמי והרג את בני והרי בניו יוצאין כיון ששלחם התחיל קורא ווי ווי הוי "ויהי בשלח פרעה":

<< · שמות רבה כ · ב · >>


ב.

דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" הדא הוא דכתיב (ירמיהו נ לג) "כה אמר ה' צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה (וגו') גואלם חזק ה' צבאות שמו" משל למה הדבר דומה לאדם שהיה לו פרדס אמר לו חברו מכור לי את הפרדס הזה מכר לו במנה ולא היה יודע בעל הפרדס מה בתוכו אמרו לו בכמה מכרת את הפרדס אמר להם במנה אמרו לו יש בו זיתים במאה מנה גפנים במאה מנה רמונים במאה מנה מיני בשמים במאה מנה וכן כל מין ומין במאה מנה אמרו לו ולא היית יודע מה אתה מוכר ומה יש בפרדס (שיר ד, יג-יד) "כפרים עם נרדים נרד וכרכם" ואילו לא היו של לוקח אלא מעיינות שבתוכו די שנאמר (שם, טו) "מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" התחיל המוכר תוהא כך היה פרעה כששלח את ישראל לא היו לפניו כלום אמרו לו גדולי מלכות מה עשית אילו לא היה בידם אלא הבזה לבדה דיים שנאמר (שמות יב, לח) "וגם ערב רב עלה אתם" ולא עוד אלא שכמה עשירים היו בהם כמה חכמים וכמה בעלי אומניות שנאמר "שלחיך פרדס רמונים" כמה אנשים ונשים וטף היו שנאמר "וכל שוביהם החזיקו בם" מה כתיב אחריו "גואלם חזק ה' צבאות שמו" באותה שעה התחיל קורא ווי ווי ויהי בשלח:

<< · שמות רבה כ · ג · >>


ג.

דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח" הדא הוא דכתיב (תהלים קמז, טו) השולח אמרתו ארץ אוי להם לרשעים שהם רמה ותולעה ובטלים מן העולם ומבקשים לבטל דברו של הקדוש ברוך הוא אמר להם אתם אמרתם (שמות ה, ב) וגם את ישראל לא אשלח ואני אמרתי (שם, א) שלח עמי נראה דברי מי עומדים דברי מי בטלים לסוף עמד פרעה מעצמו והלך ונפל על רגליו של משה ואמר להם לישראל (שם יב, לא) קומו צאו אמר לו הקדוש ברוך הוא מה פרעה דבריך עמדו או דברי לכך נאמר השולח אמרתו ארץ אימתי ויהי בשלח פרעה וכי פרעה שלחם בלעם אמר (במדבר כד, ח) אל מוציאם ממצרים וכאן כתיב ויהי בשלח פרעה אלא מלמד שהיה פרעה מלוה אותם ואומר להם התפללו ובקשו עלי רחמים שנאמר (שמות שם, לב) גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי ואין שלוח האמור כאן אלא לויה שנאמר (בראשית יח, טז) ואברהם הולך עמם לשלחם:

<< · שמות רבה כ · ד · >>


ד.

דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" אמר לו הקדוש ברוך הוא אני כתבתי בתורה (דברים כב, ז) שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך ואתה שלחת את האבות ובנים השלכת ליאור אף אני משלח אותך לים ומאבד אותך שנאמר (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו בים סוף ואקח את בתך ואוריש לה גן עדן:

<< · שמות רבה כ · ה · >>


ה.

דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" הדא הוא דכתיב (שיר ד, יג) שלחיך פרדס רמונים אמר רבי לוי משל לאחד שהיה לו שדה והיה בה גל של צרורות עמד ומכרה לאחר עמד אותו האיש שקנאה והעביר אותו הגל מתוכה ומצא תחתיו מים חיים נטעה גפנים עשאה שורות שורות נטע בה כל מיני בשמים נטע בה רמונים העמידה על קנים בנה מגדל בתוכה והושיב בתוכה שומר כל מי שהיה עובר עליה היה משבחה עבר עליה אותו האיש שמכרה ראה אותה מליאה כל טוב אמר אוי לי שכך מכרתי אוי לי שכך הוצאתי מידי כך היו ישראל במצרים גל של צרורות שנאמר (שם, יב) גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום כיון שיצאו נעשו פרדס רמונים שנאמר שלחיך פרדס רמונים וגו' נעשו כגפן היין שנאמר (תהלים פ, ט) גפן ממצרים תסיע נעשו שורות שורות ראובן שמעון לוי ויהודה וכן כולם נטע בה כל מיני בשמים שנאמר (שיר שם, יד) נרד וכרכום קנה וקנמון נטע בה תפוחים שנאמר (שם ח, ה) תחת התפוח עוררתיך סמכה על הקנים אלו קני המנורה מצא בה מים חיים שנאמר (שם ד, טו) מעין גנים באר מים חיים בנה בה מגדל שנאמר (ישעיה ה, ב) ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו הושיב בתוכה שומר שנאמר (תהלים קכא, ה) ה' שומרך ה' צלך על ידי ימינך כל הימים שהיו הבריות רואים את ישראל היו משבחין אותן ומי היה משבחן בלעם הרשע שנאמר (במדבר כד, ה-ו) מה טובו אהליך יעקב כנחלים נטיו בלעם ראה אותן ותמה פרעה ראה אותם שורות שורות כהנים לוים וישראלים דגלים דגלים התחיל צווח ואמר אוי לו לאותו האיש שכך הוציא מתחת ידו לכן נאמר ויהי בשלח פרעה:

<< · שמות רבה כ · ו · >>


ו.

דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" הדא הוא דכתיב (תהלים קכד, ז) נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים משל ליונה שהיתה יושבת בקנה ראה אותה נחש רע היה מבקש לעלות אליה ברחה הימנו למקום אחר עלה וישב לה בקנה נפלה האש בקנה ונשרף הנחש פרחה הצפור וישבה לה בגג כיון שנשרף הנחש והקן אמרו לצפור עד מתי את פורחת ממקום זה למקום זה הלכה ומצאה לה קן נאה ומשובח וישבה לה בתוכה כך היו ישראל במצרים והיה פרעה הנחש מתחכם עליהם שנאמר (שמות א, י) הבה נתחכמה לו והוא נמשל כנחש שנאמר (יחזקאל כט, ג עיי"ש) הנבא על פרעה התנים הגדול ברחו ישראל מפניו שנאמר (הושע יא, יא) יחרדו כצפור ממצרים וכיון שיצאו ישראל ממצרים נשרף פרעה באש שנאמר (שמות טו, ז) תשלח חרונך יאכלמו כקש ישבו להם ישראל במקום אחר שנאמר (תהלים קב, ח) ואהיה כצפור בודד על גג ואחר כך ברחו כצפור ממקום למקום שנאמר (משלי כז, ח) כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו וכשבאו לארץ ישראל מצאו להם קן שנאמר (תהלים פד, ד) גם צפור מצאה בית וכן דוד אמר (שם קלב, ה) עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב לכך נאמר נפשנו כצפור נמלטה:

<< · שמות רבה כ · ז · >>


ז.

דבר אחר: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" כששלח פרעה את העם מי צווח ווי פרעה, משל למלך שהיה בנו הולך למדינה אחת, הלך ושרה אצל עשיר אחד וקיבל העשיר בנו של מלך בעין טובה. כיון ששמע המלך מי קבל בנו ובאיזה מדינה הוא היה משלח אגרת אצל אותו האיש ואמר לו שלח את בני פעם אחת ושתיים ושלש היה משלח בכל זמן ובכל שעה ושעה עד שהלך והוציא לבנו בעצמו התחיל אותו האיש צועק על שיצא בנו של מלך מתוך ביתו אמרו לו שכניו למה אתה צועק אמר להם כבוד היה לי כשהיה בנו של מלך אצלי שהיה המלך כותב אגרת לי והיה זקוק לי והייתי ספון בפניו עכשיו שנמשך בנו של מלך מאצלי אינו נזקק לי בדבר לכך אני צועק כך אמר פרעה כשהיו ישראל אצלי היה הקדוש ברוך הוא זקוק לי והייתי ספון בפניו והיה משלח לי אגרת בכל שעה ואומר (שמות ט, א) כה אמר ה' אלהי העברים שלח עמי והיה פרעה שומע מפי משה שלח את בני ולא היה מבקש לשלחם כשירד הקדוש ברוך הוא למצרים והוציא את ישראל שנאמר (שם ג, ח) וארד להצילו מיד מצרים התחיל פרעה צועק ווי ששלחתי את ישראל לכך נאמר ויהי בשלח פרעה:

<< · שמות רבה כ · ח · >>


ח.

דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" מי אמר ווי משה אמר ווי משל לאחד שנעשה לבתו של מלך שושבין והיה רואה במזל שהוא מוציאה מבית אביה ואינו בא עמה לבית החתן לחופתה התחיל בוכה אמרו לו מפני מה אתה בוכה אמר להם בוכה אני שנתיגעתי להוציאה ואיני בא עמה לחופתה כך אמר משה צועק אני שנתיגעתי להוציא את ישראל ממצרים ואיני נכנס עמהן לארץ לכך ויהי בשלח:

<< · שמות רבה כ · ט · >>


ט.

דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" משל לאחד שמצא צרור של מרגליות ולא היה יודע מה בידו אמר לאחד בדרך רצונך ליטול הצרור הזה שבידי אמר לו למה לי צרור שלך אמר לו טול אותה ואיני עומד בפניך נטלה הימנו כיון שנכנס במדינה ישב וחרז הגדולות לעצמן והקטנות לעצמן והבינוניות לעצמן נכנס אותו שמסר לו את הצרור בעיר וראה את האיש שנטלו הימנו שפתחן בחוץ ואדם בא ליקח ממנו ואמר לו קטנה זו בכמה אמר לו בק' רבוא והגדולה בכמה אמר לו באלף רבוא והבינוניות בכמה אמר לו בח' מאות רבוא כיון שראה כך קרע בגדיו אמר כל העושר הזה בידי היה וחנם הוצאתי מידי אוי לו לאותו האיש שכך הוציא מידו כך היה פרעה הצרור של מרגליות אלו ישראל שהיו בידו שנאמר (שיר א, יג) צרור המור דודי לי התחיל צווח (שמות יב, לא) קומו צאו התחיל משה מונה אותן שש מאות אלף חוץ משבטו של לוי שלא מנה אותן כשראה פרעה כל האוכלסין התחיל צווח ווי הוי ויהי בשלח פרעה:

<< · שמות רבה · כ · י · >>


י.

דבר אחר: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" - הדא הוא דכתיב (תהלים סו, ג) "אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, ברוב עזך יכחשו לך אויביך".

רבי יוחנן בשם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: "אמרו לפעלא טבא יישר כחך". כיצד? הנצלבין צולבין את צולביהן, הנהרגין הורגין את הורגיהן:

  • המן חשב לתלות את מרדכי, ותלו אותו ואת בניו.
  • פרעה אמר (שמות א, כב) "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", והוא הושלך לים שנאמר (שמות טו, ד) "מרכבות פרעה וחילו ירה בים".

הוי "אמרו לאלהים מה נורא מעשיך".

מהו "ברוב עוזך יכחשו לך אויביך"? ישתברו. רבי ברכיה אמר: יעשו כזבים בדבריהם, כענין שנאמר (ויקרא ה, כא) "וכחש בעמיתו". אתה מוצא:

  • נבוכדנצר אמר (דניאל ג, כה) "ורוה די רביעאה דמי לבר אלהין". מה עשה לו הקדוש ברוך הוא? מסרו למלאך השטן, והתחיל מנגדו ואומר לו "אי, רשע, ליחה סרוחה, אמור מה ראית?" התחיל אומר (שם, כח) "בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכיה ושזיב לעבדוהי" לא כתיב אלא "מלאכה"; הוי "ברוב עוזך יכחשו לך אויביך", יעשו כזבים דבריהם.
  • ועוד אמר נבוכדנצר: (שם ד, לב) "ולא איתי די ימחא בידיה". אמר לו הקדוש ברוך הוא: "רשע, ליחה סרוחה, שמא אני מעביר בייא על בריה?" חזר ואמר (שם שם, לד) "די כל מעבדוהי קשוט וכל אורחתיה דין". הוי, "ברוב עוזך יכחשו לך אויביך".
  • פרעה, על ידי שאמר (שמות ה, ב) "מי ה'?" חזר ואמר (שם ט, כז) "ה' הצדיק";
  • ועל ידי שאמר (שם ה, שם) "וגם את ישראל לא אשלח", הוא היה מחזיר על פתחיהן של ישראל ואומר להם (ע"פ שמות יב, לא) "לכו לשלום, צאו לשלום". הוי "ברוב עוזך יכחשו לך אויביך".

<< · שמות רבה כ · יא · >>


יא.

"וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ" שלא נהג עמם כדרך כל הארץ היאך דרך כל הארץ מי שהוא קונה עבדים קונה אותם על מנת שיהיו מרחיצין אותו וסכין אותו ומלבישין אותו וטוענין אותו ומאירין לפניו אבל הקדוש ברוך הוא לא עשה כן לישראל אלא לא נחם אלהים כדרך כל הארץ אלא שהיה מרחיצן שנאמר (יחזקאל טז, ט) וארחצך במים וסך אותן שנאמר (שם) ואסוכך בשמן והלבישן שנאמר (שם שם, י) ואלבישך רקמה ונשאן שנאמר (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים ומאיר לפניהם שנאמר (שם יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם לכך נאמר ולא נחם אלהים דרך ארץ וגו'. ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים למה אלא שטעו שבטו של אפרים ויצאו ממצרים עד שלא שלם הקץ ונהרגו מהם ל' רבוא ולמה נהרגו שחשבו מיום שנדבר אברהם בין הבתרים וטעו ל' שנה שנאמר (תהלים עח, ט) בני אפרים נושקי רומי קשת לולי שטעו לא יצאו מי היה חפץ להוציא אל הרג בניו אפרים שנאמר (הושע ט, יג) ואפרים להוציא אל הורג בניו והרגום פלשתים שנאמר (דה"א ז, כ-כא) ובני אפרים שותלח והרגום אנשי גת והיו עצמותיהם שטוחין בדרך חמרים חמרים שכבר היה להם ל' שנה שיצאו עד שלא יצאו אחיהם ממצרים אמר הקדוש ברוך הוא אם יראו ישראל עצמות בני אפרים שטוחין בדרך יחזרו למצרים למה הדבר דומה למלך שנשא אשה וביקש לילך למדינתו הושיבה באפריון ולא הספיק ליכנס למדינה עד שמתה אשתו קברה על פתח המדינה ואחר כך נשא אחותה אמר המלך הריני מסבבה שלא תראה קברה של אחותה ותחזור לה מה עשה סיבבה מאחורי המדינה כך אמר הקדוש ברוך הוא יהיו מסבבים את הדרך כדי שלא יראו עצמות אחיהם מושלכין בדרך ויחזרו למצרים מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל דמם של בני אפרים וטבל בו כליו כביכול שנאמר (ישעיה סג, ב) מדוע אדום ללבושך אמר הקדוש ברוך הוא איני מתנחם עד שאנקום נקמתן של בני אפרים שנאמר ולא נחם אלהים:

<< · שמות רבה כ · יב · >>


יב.

דבר אחר "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים" אף על פי ששלחם פרעה לא נתנחם הקדוש ברוך הוא משל למה הדבר דומה למלך שנשבה בנו והלך אביו והצילו מן הלסטים והרגן והיה הבן אומר לאביו כך וכך עשו לי כך וכך הכו אותי ושעבדו אותי אף על פי שהרגן לא היה מתנחם אלא היה אומר כך וכך עשו לבני כך עשו המצריים שעבדו את ישראל שנאמר (שמות א, יד) וימררו את חייהם הביא עליהם הקדוש ברוך הוא עשר מכות וגאל את בניו אף על פי כן אומר איני מתנחם עד שאהרוג לכלן שנאמר (שם יד, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים וכתיב (שם טו, א) סוס ורוכבו רמה בים וכתיב (יואל ד, יט) מצרים לשממה תהיה לכך נאמר ולא נחם:

<< · שמות רבה כ · יג · >>


יג.

דבר אחר "וְלֹא נָחָם" ממצרים לארץ ישראל אחד עשר מסעות אלא נשאם הקדוש ברוך הוא דרך המדבר ארבעים שנה שנאמר (דברים א, ב) אחד עשר יום מחורב ואחר כך (שם, ג) ויהי בארבעים שנה לכך נאמר ולא נחם אלהים. דבר אחר ולא נחם אלהים משל למלך שהיו לו בנים ונשבו והיו בשעבוד ומתו מהן ירד המלך והציל מה שנשתייר מהם והיתה שמחה לפניו על שהציל את בניו אבל לא היה מתנחם על אותן שמתו:

<< · שמות רבה כ · יד · >>


יד.

דבר אחר "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים" אמר רבי שמעון בן לקיש משל לבן מלך שנשבה ביד הברברים והיו משעבדים בו יותר לימים הלך המלך והציל את בנו מידן אמר המלך לבנו בני אני שמח על שהצלתיך מידן אבל איני מתנחם עד שאני משתעבד בהם כשם ששיעבדו בך כך כשהיו ישראל במצרים היו משעבדים בהם בטיט ובלבנים ונגלה עליהן הקדוש ברוך הוא והצילן והיתה שמחה לפניו על שהצילן אמר איני מתנחם עד שארדה אותן לים שנאמר (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו בים סוף רבי יהושע בן לוי אמר משל למלך שהיה לו שנים עשר בנים והיה לו עשר אוסיות אמר המלך אם אתן אותם לבני נמצא אני עושה ביניהן מריבה אלא הריני ממתין עד שאקנה עוד שתים ואחר כך אחלקם ביניהם כך אמר הקדוש ברוךי הוא אם אני מכניסן עכשיו לארץ אין בה חלק לשנים עשר שבטים אלא הריני מעכבן במדבר עד שירשו את עבר הירדן ויטלוהו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה ואחר כך אני מכניסן לארץ לכך נאמר ולא נחם אלהים:

<< · שמות רבה כ · טו · >>


טו.

דבר אחר "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים" משל למלך שהיה לו בן והיה מבקש ליתן לו ירושה ואומר אם נותנה לו אני עכשיו עדיין קטן הוא ואינו יודע לשמרה אלא עד שילמד בני כתבין ויעמוד על עמקן ואחר כך אני נותנה לו כך אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מכניס עכשיו ישראל לארץ עדיין לא נתעסקו במצות ואינן יודעין עסקי תרומות ומעשרות אלא אתן להם את התורה ואחר כך אכניסם לארץ:

<< · שמות רבה כ · טז · >>


טז.

דבר אחר "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים" למה "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי יוחנן כיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ עמדו וקצצו הנטיעות שהיו להן כיון ששמעו שנתעכבו במדבר ארבעים שנה היו סבורים שבמדבר תהא דירתם עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותן ואחר כך הכניסן לארץ ורבינו הגדול אומר לפי שביקש הקדוש ברוך הוא ליתן אימתן של ישראל על עובדי כוכבים עכבן ארבעים שנה במדבר ומאיר להם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש לילה ושמעו כל העובדי כוכבים ונפלה עליהם רעדה שנאמר (שמות טו, טז) תפול עליהם אימתה ופחד ואחריו מה כתיב (שם, יז) תביאמו ותטעמו:

<< · שמות רבה כ · יז · >>


יז.

"וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם" כגון סוחר אחד שקנה פרה לקנין והיה ביתו אצל בית השחיטה אמר אם אני מוליך אותה אל דרך ביתי היא רואה את בית השחיטה ואת הדמים והיא בורחת אלא הריני מוליכה אל דרך אחרת כך היו בני עזה ואשקלון וכל ארץ פלשתים עתידין לעמוד כנגד ישראל בשעה שיצאו ממצרים אמר הקדוש ברוך הוא שלא יראו ישראל המלחמה ויחזרו להם למצרים שנאמר פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה מה עשה הקדוש ברוך הוא הוליכן דרך אחרת שנאמר ויסב אלהים את העם:

<< · שמות רבה כ · יח · >>


יח.

מהו "וַיַּסֵּב" שהקיפן הקדוש ברוך הוא כשם שהוא אומר (זכריה ב, ט) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב וכגון רועה שהיה רועה צאנו וראה זאבין באין על הצאן והיה סובב את הצאן שלא ינזקו כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים היו אלופי אדום ומואב וכנען ועמלק עומדין ונותנין את העצה היאך לבא על ישראל כשראה הקדוש ברוך הוא כך סבב אותן שלא יבואו עליהם שנאמר ויסב אלהים את העם ולא בעולם הזה בלבד אלא לעתיד לבוא כך מנין שכך דוד אומר (תהלים קכה, ב) ירושלים הרים סביב לה וה' סביב לעמו. דבר אחר ויסב אלהים את העם מכאן אמרו רבותינו (פסחים צט, ב) אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב שכך עשה להם הקדוש ברוך הוא שנאמר ויסב אלהים:

<< · שמות רבה · כ יט · >>


יט.

"וַחֲמוּשִׁים עָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שעלו מזוינין. "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף" עליו הכתוב אומר (משלי י, ח) חכם לבב יקח מצות שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב ומשה היה עסוק בעצמות יוסף שנאמר ויקח משה את עצמות וגו' אמר הקדוש ברוך הוא למשה עליך נתקיים חכם לב יקח מצות יוסף היה חייב לאביו לקברו מפני שהוא בנו ואתה לא בנו ולא בן בנו ולא היית חייב לעסוק בו וקברת אותו וכן אני שאיני חייב לבריה אני מטפל בך ואקברך שנאמר (דברים לד, ו) ויקבור אותו בגי ומנין היה משה ידע היכן היה יוסף קבור יש אומרים סרח בת אשר הראה אותו והיה קבור בנילוס מה עשה משה וכו' ויש אומרים בתוך הפלטרין היה קבור כדרך שהמלכים קבורים ועשו מצרים כלבים של זהב בכשפים שאם יבא אדם לשם יהיו נובחים וקולן הולך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום ושתקן משה שנאמר (שמות יא, ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו התחיל משה צווח יוסף יוסף הגיע השעה שאמרת (בראשית נ, כה) פקוד יפקוד אלהים אתכם מיד נתנדנד הארון ונטלו משה שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף והיו עצמותיו של יוסף מחזרין עמהם במדבר ארבעים שנה אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת לאחיך (שם, כא) אנכי אכלכל אתכם חייך אתה נפטר ויהיו עצמותיך מחזרין עמהם במדבר ארבעים שנה שנאמר (במדבר ט, ו) ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ואין אדם אלא יוסף שנאמר (תהלים עח, ס) אהל שכן באדם וכתיב (שם, סז) וימאס באהל יוסף בזכות עצמותיך הם עושים פסח קטן "כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" למה שני פעמים אלא הוא נשבע להם שאין בלבו עליהם והם נשבעים לו שאין בלבם עליו. למה "וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" אמר רבי לוי משל למה הדבר דומה לאדם שהכניס יינו במרתף נכנסו הגנבים ונטלו החביות והלכו להם ושתו אותו ובא בעל היין ומצא אותם שגנבו החבית אמר להם שתיתם היין החזירו החבית למקומו כך משכם גנבו אחיו של יוסף אותו ומכרו אותו וכשבא ליפטר מן העולם השביע אותם אמר להם בבקשה מכם אחי משכם גנבתם אותי חי החזירו את עצמותי לשכם לכך נאמר (יהושע כד, לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם:

<< · שמות רבה · כ · >>


<< · שמות רבה · כא · >>

פרשת בשלח

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כא

שמות רבה פרשה כא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

<< · שמות רבה · כא א · >>


א.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (תהלים לד, יח) צעקו וה' שמע מהו כן אלא שתי ירושות הנחיל יצחק לשני בניו הנחיל ליעקב הקול וכן הוא אומר (בראשית כז, כב) הקול קול יעקב והנחיל לעשו הידים שנאמר (שם שם, שם) והידים ידי עשו ועשו היה מתגאה בירושתו שנאמר (במדבר כ, יח) ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב וגו' ויעקב מתגאה בירושתו שנאמר (דברים כו, ז) ונצעק אל ה' אלהי אבותינו לעתיד לבוא שניהן נוטלין שכרן עשו נטל שכרו שנאמר (ישעיה לד, ה) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ויעקב נטל שכרו שנאמר (ירמיה לג, יא) קול ששון וקול שמחה לכך כתיב צעקו וה' שמע לפי שצעקו בני ישראל על הים שנאמר (שמות יד, י) ויצעקו בני ישראל אל ה' שמע הקדוש ברוך הוא תפלתם ואמר למשה מה תצעק אלי כבר שמעתי [צעקתם] (צעקתך) דבר אל בני ישראל ויסעו:

<< · שמות רבה כא · ב · >>


ב.

דבר אחר "מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך אמר רבי לוי כשם שהקדוש ברוך הוא מצוה למשה ומדבר עמו כך היה משה מצוה כביכול לפני הקדוש ברוך הוא שכן בני יוסף אומרים לו (במדבר לו, ב) את אדוני צוה ה' ואדוני צוה בה' וכשם שהקדוש ברוך הוא קורא למשה ומדבר עמו כך היה משה קורא להקדוש ברוך הוא ומדבר עמו שנאמר וידבר ה' אל משה וכתיב (שם כז, טו-טז) וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות ראה כמה היה שולט וכשראה את פרעה רודף אחרי בני ישראל בא לצעוק שנאמר ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי אמר לו למה אתה מצטער אמר רבי יהושע משל לאוהבו של מלך שהיה לו עסק הלך לצעוק לפני המלך אמר לו המלך מה אתה צועק גזור ואני אעשה כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה תצעק אלי דבר ואני עושה:

<< · שמות רבה כא · ג · >>


ג.

דבר אחר "מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (ישעיה סה, כד) והיה טרם יקראו ואני אענה שני פעמים הוא אומר בפסוק ואני ואני ומשה אומר (דברים לב, לט) ראו עתה כי אני אני הוא אלא כל מי שהוא עושה רצון המקום ומכוין את לבו בתפלה שומע לו בעולם הזה וכן לעתיד לבוא שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה בעולם הזה ולעתיד לבוא (ישעי' שם) הם מדברים ואני אשמע ומה הם מדברים אלא שכל אחד ואחד עומד ומשמיע תלמודו כביכול הוא יושב ומשמיע עמהם שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וכתיב (ישעי' ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך ואומר (שם נד, יג) וכל בניך למודי ה' כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אם כן מה תצעק אלי והיה טרם יקראו ואני אענה אמר רבי אלעזר בן פדת בשר ודם אם שומע דברי אדם עושה דינו אם לא שמע אינו יכול לכוין דינו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן עד שלא ידבר אדם הוא יודע מה בלבו וכן בשלמה אומר (דה"א כח, ט) דע את אלהי אביך ועבדהו וגו' וכל יצר מחשבות מבין עד שלא יצרה מחשבה שבלבו של אדם הוא מבין אתה מוצא לפני שבעה דורות עד שלא נולד נבוכדנצר נתנבא ישעיה ופירש מה עתיד לחשוב בלבו שנאמר (ישעי' יד, יג) ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ומה אם לפני שבעה דורות צפה הקדוש ברוך הוא וראה מה עתיד לחשוב הצדיק בן יומו אינו יודע מה עתיד לחשוב לכך כתיב והיה טרם יקראו ואני אענה לכך נאמר מה תצעק אלי:

<< · שמות רבה כא · ד · >>


ד.

דבר אחר "מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (תהלים סה, ג) שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו מהו שומע תפלה אמר רבי פנחס בשם רבי מאיר ורבי ירמיה בשם רבי חייא בר אבא בשעה שישראל מתפללין אין אתה מוצא שכולן מתפללין כאחד אלא כל כנסיה וכנסיה מתפללת בפני עצמה הכנסת הזו תחלה ואחר כך הכנסת האחרת ומאחר שכל הכנסיות גומרות כל התפלות המלאך הממונה על התפלות נוטל כל התפלות שהתפללו בכל הכנסיות כולן ועושה אותן עטרות ונותנן בראשו של הקדוש ברוך הוא שנאמר עדיך כל בשר יבאו ואין עדיך אלא עטרה שנאמר (ישעיה מט, יח) כי כלם כעדי תלבשי וכן הוא אומר (שם, ג) ישראל אשר בך אתפאר שהקדוש ברוך הוא מתעטר בתפלתן של ישראל שנאמר (יחזקאל טז, יב) ועטרת תפארת בראשך. דבר אחר שומע תפלה וגו' אתה מוצא בשר ודם אינו יכול לשמוע שיחת שנים כאחד אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הכל מתפללין לפניו והוא שומע ומקבל תפלתן. דבר אחר שומע תפלה אמר רבי יהודה בר שלום בשם רבי אלעזר בשר ודם אם בא עני לומר דבר לפניו אינו שומע הימנו אם בא עשיר לומר דבר מיד הוא שומע ומקבלו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הכל שוין לפניו הנשים והעבדים והעניים והעשירים תדע לך שהרי משה רבן של כל הנביאים כתוב בו מה שכתוב בעני במשה כתיב (תהלים צ, א) תפלה למשה איש האלהים ובעני כתיב (שם קב, א) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו זו תפלה וזו תפלה להודיעך שהכל שוין בתפלה לפני המקום תדע לך כשיצאו ישראל ממצרים רדף אחריהם פרעה שנאמר (שמות יד, י) ופרעה הקריב וכתיב (שם) ויצעקו אל ה' התחיל משה אף הוא מתפלל לפני המקום אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה עומד ומתפלל כבר התפללו בני ושמעתי תפלתן שנאמר מה תצעק אלי:

<< · שמות רבה כא · ה · >>


ה.

הדא הוא דכתיב (שיר ב, יד): "יונתי בחגוי הסלע" היה לומר יונה בחגוי הסלע ומהו שאמר יונתי אלא אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל יונתי ראה מה כתיב (הושע ז, יא): "ויהי אפרים כיונה פותה אין לב" אמר הקדוש ברוך הוא אצלי הם כיונה פותה כל מה שאני גוזר עליהם עושים ושומעים לי אבל אצל עובדי כוכבים קשים הם כחיות שנאמר (בראשית מט, ט) גור אריה יהודה (שם, כז) בנימין זאב יטרף (שם, יז) יהי דן נחש עלי דרך לפיכך הם קשים כנגד עובדי כוכבים למה שעובדי כוכבים אומרין להם מה אתם מבקשין מן השבת הזו שאתם שומרים מן המילה הזו שאתם מולים והם מבקשים לבטל להם את המצות והם נעשים כנגדם קשין כחיות אבל אצל הקדוש ברוך הוא כיונה תמה ושומעים לו כל מה שהוא גוזר עליהן שנאמר (שמות ד, לא) ויאמן העם וכן הוא אומר (שם כד, ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע לכך נאמר יונתי בחגוי הסלע אמר רבי אלעזר בן פדת כיון שיצאו ישראל ממצרים היו נושאין עיניהן והיו המצרים רודפים אחריהם שנאמר (שם יד, י) ופרעה הקריב (וגו') נוסעים אינו אומר אלא נוסע כיון שיצא פרעה והמצריים לרדוף אחריהם תלו עיניהם לשמים וראו שרן של מצרים פורח באויר כיון שראו אותו נתייראו הרבה שנאמר (שם) וייראו מאד ומהו והנה מצרים נוסע אחריהן שרן של מצרים היה שמו מצרים שאין הקדוש ברוך הוא מפיל אומה עד שהוא מפיל שרן תחלה וכן אתה מוצא בנבוכדנצר שהפיל הקדוש ברוך הוא לשרו תחלה שנאמר (דניאל ד, כח) עוד מלתא בפום מלכא קל מן שמיא נפל אמר רבי יהושע בן אבין שרו של נבוכדנצר קל שמו והפילו הקדוש ברוך הוא אף שרו של פרעה מצרים שמו והיה פורח לרדוף אחריהם כיון שהשקיע הקדוש ברוך הוא את המצרים בים לא שקע תחלה אלא שרן שנאמר (שמות שם, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים זה שרן של מצרים ואחר כך (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו וכן סוסיהם ורוכביהם רמה בים אינו אומר אלא (שמות טו, א) סוס ורוכבו זה השר שלהן הוי והנה מצרים נוסע אחריהם ומהו ופרעה הקריב אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו אמר רבי ברכיה יפה היתה הקרבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפלות למה שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו שנאמר (שמות יד, י) ויצעקו בני ישראל אל ה' אמרו ישראל למשה מה עשית לנו עכשיו הם באים ועושים לנו כל מה שעשינו עמהם שהרגנו בכוריהם ונטלנו ממונם וברחנו לא אתה אמרת לנו (שם ג, כב) ושאלה אשה משכנתה באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות והיה הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר שנאמר (שם יד, ג) סגר עליהם המדבר אמר רבי ירמיה בן אלעזר אין סגר אלא חיות שנאמר (דניאל ו, כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא כיון שראו ישראל שהיו מוקפין משלוש רוחות הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקדוש ברוך הוא שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' ולמה עשה הקדוש ברוך הוא להם כך אלא שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן אמר רבי יהושע בן לוי למה הדבר דומה למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים שמע המלך והצילה לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה מה עשה המלך גירה בה הלסטים כדי שתצעוק וישמע המלך כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך אמר לה המלך לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות ב, כג) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו מיד (שם, כה) וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין מה עשה גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר ופרעה הקריב מיד ויצעקו בני ישראל אל ה' באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם שנאמר יונתי בחגוי הסלע השמיעני קול אינו אומר אלא (שיר ב, יד) השמיעני את קולך אותו הקול שכבר שמעתי במצרים לכך כתיב השמיעני את קולך כיון שהתפללו אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה עומד ומתפלל כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך שנאמר מה תצעק אלי:

<< · שמות רבה כא · ו · >>


ו.

"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ" אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא אתה אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים יבשה והכתיב (ירמיה ה, כב) אשר שמתי חול גבול לים והרי נשבעת שאין אתה קורעו לעולם אמר רבי אלעזר הקפר אמר לו משה לא כך אמרת שאין הים נעשית יבשה שנאמר אשר שמתי חול גבול לים וכתיב (איוב לח, ח) ויסך בדלתים ים אמר לו הקדוש ברוך הוא לא קראת מתחלת התורה מה כתיב (בראשית א, ט) ויאמר אלהים יקוו המים אני הוא שהתניתי עמו כך התניתי מתחלה שאני קורעו שנאמר (שמות יד, כז) וישב הים לפנות בוקר לאיתנו לתנאו שהתניתי עמו מתחלה מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים וכיון שהלך לקרוע את הים לא קבל עליו להקרע אמר לו הים מפניך אני נקרע אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי ואת נבראת בששי כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקדוש ברוך הוא אין הים רוצה להקרע מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן ימינו על ימינו של משה שנאמר (ישעי' סג, יב) מוליך לימין משה וגו' מיד ראה להקדוש ברוך הוא וברח שנאמר (תהלים קיד, ג) הים ראה וינס מה ראה אלא שראה להקדוש ברוך הוא שנתן יד ימינו על משה ולא יכול לעכב אלא ברח מיד אמר לו משה מפני מה אתה בורח אמר לו הים מפני אלהי יעקב מפני יראתו של הקדוש ברוך הוא מיד כיון שהרים משה ידו על הים נבקע שנאמר (שמות שם, כא) ויבקעו המים אינו אומר ויבקע הים אלא ויבקעו המים מלמד שכל המים שהיו בכל המעיינות ובבורות ובכל מקום נבקעו שנאמר ויבקעו המים וכן בשעה שחזרו חזרו כל המים שכן הוא אומר (שם, כח) וישובו המים וכל הנסים הללו נעשו על ידי משה שנאמר (שם, כא) ויט משה את ידו על הים לפיכך הקדוש ברוך הוא משבחו שנאמר (ישעי' שם, יא) ויזכור ימי עולם משה עמו וכתיב מוליך לימין משה זרוע תפארתו:

<< · שמות רבה כא · ז · >>


ז.

דבר אחר "מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (איוב לו, יט) היערוך שועך לא בצר מהו כן אמר רבי אלעזר בן פדת המשל אומר כבד את רופאך עד שלא תצטרך לו ורבי שמעון בן לקיש אומר ערך שוע כלפי בוראך כדי שלא יהיו לך צרים מלמעלן אמר רבי חמא בר רבי חנינא בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן ורבי חמא בר רבי חנינא פירשה משום אביו משל לרועה שהיה מעביר צאנו בנהר בא זאב להתגרות בצאן רועה שהיה בקי מה עשה נטל תיש גדול ומסרו לו אמר יהא מתגשש בזה עד שנעבור את הנהר ואחר כך אני מביאו כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עד עכשיו היו אלו עובדים עבודת כוכבים ואתה קורע להם את הים מה עשה הקדוש ברוך הוא מסר לו איוב שהיה מיועצי פרעה דכתיב בו (איוב א, א) איש תם וישר אמר לו הנו בידך אמר הקדוש ברוך הוא עד שהוא מתעסק עם איוב ישראל עולים לים ויורדים ואחר כך אציל את איוב והוא שאמר איוב (שם טז, יב) שליו הייתי ויפרפרני אמר איוב שליו הייתי בעולם ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני כדי לעשות אותי לעמו למטרה שנאמר (שם) יקימני לו למטרה וכתיב (שם, יא) יסגירני אל אל עויל מסרני ביד השטן וכדי שלא יצאו ישראל רשעים בדין לכך הרטה אותי בידו הוי (שם) ועל ידי רשעים ירטני באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למשה משה הרי מסרתי איוב לשטן מה בידך לעשות דבר אל בני ישראל ויסעו:

<< · שמות רבה כא · ח · >>


ח.

רבי אבטוליס הזקן אמר משל למלך שהיה לו בן והכעיסו וגזר עליו גזירה קשה והיה הפדגוג מבקש על ידו אמר לו כלום אתה מבקש ממני אלא על בני כבר התרציתי לבני רבי אומר אמר לו אמש היית אומר (שמות ה, כג) ומאז באתי אל פרעה ועכשיו אתה עומד ומרבה בתפלה מה תצעק אלי אמש היו אומרים (שם יד, יא) המבלי אין קברים ועכשיו אתה מרבה בתפלה דבר אל בני ישראל ויסעו יסיעו דבר מלבן רבי אומר אמר הקדוש ברוך הוא כדי היא האמנה שהאמינו בי ישראל שאקרע להם הים שלא אמרו למשה היאך נחזור לאחורינו שלא לשבור לב טף ונשים שעמנו אלא האמינו בי והלכו אחר משה רבי אליעזר אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עת לקצר ועת להאריך בני שרוים בצער והים סוגר והאויב רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה דבר אל בני ישראל ויסעו רבי יהושע אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה אין להם לישראל אלא ליסע בלבד ויסעו יסיעו רגליהם מן היבשה לים ואתה רואה נסים שאעשה להם רבי מאיר אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה אין ישראל צריכין להתפלל לפני ומה אם אדם הראשון שהיה יחידי עשיתי יבשה בשבילו שנאמר (בראשית א, ט) יקוו המים מתחת השמים בשביל עדה קדושה שעתידה לומר לפני (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו על אחת כמה וכמה רבי בניא אומר בזכות אברהם אני בוקע להם את הים בעבור מה שעשה שנאמר (בראשית כב, ג) ויבקע עצי עלה ואומר (שמות יד, כא) ויבקעו המים רבי עקיבא אומר בזכות יעקב אני קורע להם את הים שנאמר (בראשית כח, יד) ופרצת ימה וקדמה רבי שמעון אומר כבר הכתבתי עליך (במדבר יב, ז) בכל ביתי נאמן הוא ואתה ברשותי והים ברשותי כבר עשיתיך גזבר עליו שנאמר ואתה הרם את מטך:

<< · שמות רבה כא · ט · >>


ט.

אמר רבי סימון משל לבעל הזמורה שהיה מהלך בחוץ והזמורה בידו אמרו אלולי שהזמורה בידו לא היה מתכבד שמע המלך ואמר לו העבר הזמורה ממך וצא לחוץ וכל מי שאינו שואל בשלומך אני נוטל את ראשו כך אמרו המצריים לא היה יכול משה לעשות כלום אלא במטה בו הכה היאור בו הביא כל המכות כיון שבאו ישראל לתוך הים והמצריים עומדים מאחריהם אמר הקדוש ברוך הוא למשה השלך את מטך שלא יאמרו אילולי המטה לא היה יכול לקרוע את הים שנאמר הרם את מטך:

<< · שמות רבה כא · י · >>


י.

"וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה":

אם בים - למה ביבשה? ואם ביבשה - למה בתוך הים? אלא, מכאן אתה למד, שלא נקרע להם הים עד שבאו לתוכו עד חוטמן, ואחר כך נעשה להם יבשה.

דרש רבי נהוראי: היתה בת ישראל עוברת בים, ובנה בידה, ובוכה, ופושטת ידה, ונוטלת תפוח או רמון מתוך הים, ונותנת לו, שנאמר (תהלים קו, ט) "ויוליכם בתהומות כמדבר", מה במדבר לא חסרו כלום אף בתהומות לא חסרו כלום.

הוא שמשה אמר להם (דברים ב, ז) "זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך, לא חסרת דבר":

  • שלא היו חסרים אלא להזכיר דבר והוא נברא לפניהם.
  • רבי שמעון אומר: אפילו דבור לא היו חסרין, אלא מי שהיה מהרהר בלבו דבר והוא נעשה, שנאמר (תהלים עח, יח) "וינסו אל בלבבם לשאל אוכל לנפשם".
  • דבר אחר: "לא חסרת דבר" - שלא היה חסר דבר בעולם, ומה היה חסר - תשובה, שנאמר (הושע יד, ג) "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'":

<< · שמות רבה · כא יא · >>


יא.

"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" אמר רבי שמעון בן לקיש משל לשני אתליטים אחד חלש ואחד גבור נצח הגבור לחלש ונטל עטרה בראשו מי גרם לגבור ליטול העטרה לא החלש כך מי גרם להקדוש ברוך הוא ליטול שבח וכבוד לא פרעה שניערו שנאמר (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו בים סוף לפיכך ואכבדה בפרעה. ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל מה עשה הקדוש ברוך רמז לארץ מצרים ועלתה והיו רואין מלחמה בים שנאמר ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל:

<< · שמות רבה · כא · >>


<< · שמות רבה · כב · >>

פרשת בשלח

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כב

שמות רבה פרשה כב פיסקא: א ב ג

<< · שמות רבה · כב א · >>


א.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם וְגוֹ'" הדא הוא דכתיב (שיר ב, טו) אחזו לנו שועלים שועלים קטנים כשהיה מושל המלכיות לא היה מושלן אלא בחיות שנאמר (דניאל ז, ג) וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא וכשהוא מושל את המצרים אינו מושלן אלא לשועלים מה שועל זה קטן מן ד' חיות כך מצרים קטנים מן המלכיות שנאמר (יחזקאל כט, טו) מן הממלכות תהיה שפלה אמר רבי אלעזר ברבי שמעון ערומים היו המצרים לפיכך הוא מושלן כשועלים מה שועל זה מהלך ומביט לאחוריו כך המצרים מהלכין ומביטין לאחוריהם ומה אמרו (שמות א, י) הבה נתחכמה לו אמרו באו ונבא עליהן בחכמה ונראה היאך אנחנו משעבדין על ישראל בדבר שלא יהא אלהיהן יכול להביא עלינו באותה מדה אם נדונם בחרב יכול הוא להביא עלינו חרב ואם באש יכול הוא להביא עלינו אש יודעין אנו שנשבע שאינו מביא מבול לעולם אלא בואו ונדונם במים שאינו יכול להביא אותם עלינו אמר להם הקדוש ברוך הוא רשעים כבר נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם אבל מה אעשה לכם אני מביא אתכם למבול וכל אחד ואחד אני גוררו למבולו והוא שדוד אומר (תהלים סג, יא) יגירוהו על ידי חרב מנת שועלים יהיו אלו המצריים הרשעים שגררן הקדוש ברוך הוא לחרבו של ים מהו מנת שועלים יהיו אמר הקדוש ברוך הוא המכה הזו תהא מתוקנת להם לשועלים ששמרן הקדוש ברוך הוא ולא הביא עליהן י' מכות ושם מתו אמר רבי ברכיה שועלים קדמאה מלא ותניינא חסר שעלים כתיב על שם שעלו של ים אמר רבי יוחנן דציפורי מה היו בנות ישראל הכשרות והצנועות עושות היו נוטלות את בניהן ומטמינות אותם במחילות והיו המצרים הרשעים מביאין קטנים ומכניסין אותם בבתיהם של ישראל ועוקצים אותם ובוכים והיה התינוק שומע קולו של חבירו שהיה בוכה והיה בוכה עמו והיו נוטלין אותו ומשליכין אותו ליאור לכך נאמר אחזו לנו שועלים שועלים קטנים וגו' עד שנעשה כרמינו סמדר לכך נאמר וישובו המים על מצרים שישוב הגלגל עליהם וכן יתרו אומר (שמות יח, יא) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר וגו' אמר מכירו הייתי לשעבר וביותר עתה שבמחשבה שחשבו לאבד את ישראל בה דנם הקדוש ברוך הוא שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם:

<< · שמות רבה כב · ב · >>


ב.

דבר אחר "וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם" אמר רבי יוחנן כיון שעלה אחרון שבישראל מן הים ירד לתוכו אחרון של מצרים ורבי שמעון בן לקיש אומר על אלו (ועל אלו) [ואלו] ננעל הים מד' רוחותיו אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא מה יעשו ישראל אמר לו אי אתה זקוק למה שאני עושה להם נס באותה שעה שלח הקדוש ברוך הוא את ידו והעלן מן הים שנאמר (תהלים יח, יז) ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים אמר רבי אבהו משל למי שראה הגייסות באות עליו והיה בנו עמו מה עשה נטל בנו בידו והיה נלחם עם הגייס בשניה ואמר לו בנו אבא לא אחסר אותן שתי ידים אחת שהיא מחזקת אותי ואחת שהורגת בגייס כך אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא יהי שלום על אותן שתי ידיך אחת שהיתה מצלת אותנו מן הים ואחת שהיתה מנערת המצרים שנאמר (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' וגו' וישב הים לא נאמר אלא וישובו המים מכאן שכל המימות חזרו על המצריים לא נאמר אלא על מצרים שנטל הקדוש ברוך הוא שר שלהם תחלה וטבעו בים ואחר כך ירדו כולם אחריו לכך נאמר וישובו המים על מצרים ואחר כך על רכבו ועל פרשיו:

<< · שמות רבה · כב ג · >>


ג.

"וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'" שנו רבותינו הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת ים סוף ומכת בכורים באמת ויציב ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו אבל אם לא הזכיר יציאת מצרים מחזירין אותו שנאמר (דברים טז, ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים ומה בין יציאת מצרים לקריעת ים סוף אלא שיציאת מצרים קשה שנאמר (שם ד, לד) או הנסה אלהים (שם, כ) ואתכם לקח ה' תדע לך שזו קשה מזו שביציאת מצרים כתיב (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך אבל בקריעת ים סוף אינו מזכיר את השם ולמה צריך להזכיר קריעת ים סוף באמת ויציב לפי שכיון שקרע להם את הים האמינו בו שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו ובזכות האמנה שהאמינו זכו לומר שירה ושרתה עליהם שכינה שכן כתיב אחריו (שם טו, א) אז ישיר משה לכך צריך אדם לסמוך גאולה לתפלה כשם שהם הסמיכו שירה אחר האמנה והקריעה וכשם שהן טהרו לבם ואמרו שירה שכן כתיב וייראו העם את ה' ויאמינו ואחר כך אז ישיר כך צריך אדם לטהר לבו קודם שיתפלל וכן איוב אמר (איוב טז, יז) על לא חמס בכפי ותפלתי זכה אמר רבי יהושע הכהן בר רבי נחמיה וכי יש תפלה עכורה אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל הוא קורא להקדוש ברוך הוא ואינו עונה אותו למה שתפלתו בעבירה שנאמר (בראשית ו, יג) ויאמר ה' לנח קץ כל בשר וגו' אבל איוב שלא היה בעמלו גזל היתה תפלתו זכה לכךל אומר על לא חמס בכפי לפי שאין עול בכפי ובעמלי תפלתי זכה אמר רבי חמא בר רבי חנינא מנין שכל מי שהגזל בידו תפלתו עכורה שנאמר (ישעי' א, טו) ובפרשכם כפיכם וגו' אינני שומע מפני מה שידיכם דמים מלאו ומנין שכל מי שמרחיק עצמו מן הגזל תפלתו זכה שנאמר (תהלים כד, ד) נקי כפים ובר לבב מה כתיב אחריו (שם, ה-ו) ישא ברכה מאת ה' זה דור דורשיו:

<< · שמות רבה · כב · >>


<< · שמות רבה · כג · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כג

שמות רבה פרשה כג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

על פסוק: (שמות טו א-ב)

<< · שמות רבה · כג א · >>


א.

"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (תהלים צג, ב) נכון כסאך מאז אמר רבי ברכיה בשם רבי אבהו אף על פי שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך מאז משל למלך שעשה מלחמה ונצח ועשו אותו אגוסטוס אמרו לו עד שלא עשית המלחמה היית מלך עכשיו עשינוך אגוסטוס מה יש כבוד בין המלך לאגוסטוס אלא המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב כך אמרו ישראל באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה משבראת אותו אתה הוא אלא כביכול עומד שנאמר (חבקוק ג, ו) עמד וימודד ארץ אבל משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכסאך נכון הוי נכון כסאך מאז באז ישיר:

<< · שמות רבה כג · ב · >>


ב.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (תהלים קו, יב) ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו אמר רבי אבהו אף על פי שכתוב כבר שהאמינו עד שהיו במצרים שנאמר (שמות ד, לא) ויאמן העם חזרו ולא האמינו שנאמר (תהלים שם, ז) אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך כיון שבאו על הים וראו גבורתו של הקדוש ברוך הוא היאך עושה משפט ברשעים כמה דתימא (דברים לב, מא) ותאחז במשפט ידי ושקע את מצרים בים מיד (שמות יד, לא) ויאמינו בה' ובזכות האמנה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה הדא הוא דכתיב אז ישיר משה ובני ישראל ואין אז אלא לשון אמנה שנאמר (בראשית לט, ה) ויהי מאז הפקיד אותו בביתו וכתיב (שם, ד) וכל יש לו נתן בידו הוי ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו:

<< · שמות רבה כג · ג · >>


ג.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (שיר ד, יא) נופת תטופנה שפתותיך אמר משה רבון העולמים במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך אמר רבי לוי בר חייא משל למדינה שמרדה על המלך ואמר המלך לדוכוס שלו נלך ונלחם בה אמר לו דוכוס אין אתה יכול החריש המלך והלך בלילה בעצמו וכבשה ידע דוכוס עשה עטרה והביא למלך אמר לו העטרה הזו למה אמר בשביל שחטאתי בדבר ואמרתי לך אין אתה יכול כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא יודע אני שחטאתי לפניך באז שנאמר (שמות ה, כג) ומאז באתי אל פרעה והרי טבעת אותו לים לכך אני משבחך באז הדא הוא דכתיב אז ישיר משה בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים הוי נופת תטופנה שפתותיך כלה ממי הם למדים מן הקדוש ברוך הוא שבדבר שהוא מכה הוא מרפא שנאמר (ירמי' ל, יז) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך ממכות שאני מכה אותך מהם אני מרפא אותך מנין תדע כי מן הקדוש ברוך הוא צא ולמד ממרה שהורה למשה דבר מר והשליך למים ונמתקו המים שנאמר (שמות טו, כה) ויורהו ה' עץ וישלך אל המים אי זה היה רבי נתן אומר ירדינון היה רבי יהושע אומר של ערבה היה רבי אליעזר המודעי אומר של זית היה מכל מקום עץ מר היה והמתיק המים המרים וכך משה לא קנטר אלא באז ובמה שסרח תיקן מעשיו ואמר אז ישיר משה:

<< · שמות רבה כג · ד · >>


ד.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (משלי לא, כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה לקדוש ברוך הוא אלא ישראל ברא אדם הראשון ולא אמר שירה הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל הוי פיה פתחה בחכמה אמר הקדוש ברוך הוא לאלו הייתי מצפה ואין אז אלא שמחה שנאמר (תהלים קכו, ב) אז ימלא שחוק פינו אמר רבי יהודה בן פזי מה ראו ישראל לומר שירה באז אלא אמרו מתחלה היה הים הזה יבשה ועמדו דורו של אנוש והכעיסו לפניו באז שנאמר (בראשית ד, כו) אז הוחל לקרא בשם ה' ועשאו הקדוש ברוךי הוא ים ופרע מהם שנאמר (עמוס ה, ח) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ועכשיו ים היה ונעשה לנו יבשה שנאמר (שמות יד, כט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים נקלסנו באז שהפך לנו ים ליבשה הוי אז ישיר משה ובני ישראל ואין אז אלא לשון בטחון שנאמר (משלי ג, כג) אז תלך לבטח דרכך:

<< · שמות רבה כג · ה · >>


ה.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (שיר ד, ח) אתי מלבנון כלה אמר רבי לוי בנוהג שבעולם כלה מקשטין ומבשמין אותה ואחר כך מכניסין אותה לחופה והקדוש ברוך הוא לא עשה כן אלא אמר לכנסת ישראל אתי מלבנון כלה מטיט ולבנים לקחתיך ועשיתיך כלה למה שני פעמים אתי מלבנון אלא אמר הקדוש ברוך הוא אתי גליתם מבית המקדש שנקרא לבנון שנאמר (ישעי' לז, כד) אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ומנין שהלכה שכינה עם ישראל בגולה שנאמר (שם מג, יד) למענכם שלחתי בבלה ואומר (יחזקאל א, ג) היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן וכן דניאל אומר (דניאל י, ד) ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל וכן משה אומר (ויקרא כו, מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' איני יכול להניחם כי אני ה' אלהיהם מפני קדושת שמי עשיתי ועמי אתם חוזרים הדא הוא דכתיב (שיר ד, ח) אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי מן המלכיות שנקראו לבנון שנאמר (יחזקאל לא, ג) הנה אשור ארז בלבנון וכן הוא אומר (מיכה ב, יג) עלה הפורץ לפניהם ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם (שיר שם) תשורי מראש אמנה אמר רבי יוסטא הר הוא ושמו אמנה עד אותו ההר ארץ ישראל ממנו ולהלן חוץ לארץ אמר רבי אלעזר ברבי יוסי כשיגיעו הגליות לשם יהיו אומרים שירה לכך נאמר תשורי מראש אמנה. דבר אחר תשורי מראש אמנה עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבוא שנאמר (תהלים צח, א) שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה ובאיזה זכות אומרים ישראל שירה בזכות אברהם שהאמין בהקדוש ברוך הוא שנאמר (בראשית טו, ו) והאמין בה' היא האמונה שישראל נוחלין בה ועליו הכתוב אומר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה הוי תשורי מראש אמנה (שיר שם) מראש שניר בזכות יצחק (שם) וחרמון בזכות יעקב (שם) ממעונות אריות גלות בבל ומדי (שם) מהררי נמרים זו אדום. דבר אחר תשורי מראש אמנה אמר רבי נחמיה לא זכו ישראל לומר שירה על הים אלא בזכות אמנה שנאמר (שמות ד, לא) ויאמן העם וכתיב (שם יד, לא) ויאמינו בה' אמר רבי יצחק היו רואין כל אותן נסים שנעשו להם ולא היה להם להאמין אלא אמר ר' שמעון בר אבא בשביל האמנה שהאמין אברהם להקדוש ברוך הוא שנאמר והאמין בה' ממנה זכו ישראל לומר שירה על הים שנאמר אז ישיר משה הוי תשורי מראש אמנה:

<< · שמות רבה כג · ו · >>


ו.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (תהלים נט, יז) ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך ואני אשיר עזך לעתיד לבוא שנאמר (ישעי' יב, ב) הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד וארנן לבקר חסדך אותו בקר של יום הדין שנאמר (שם כא, יב) אמר שומר אתא בקר וגם לילה (תהלים שם) כי היית משגב לי באדום (שם) ומנוס ביום צר לי בגוג ומגוג. דבר אחר ואני אשיר עזך אימתי בשעה שעמדו ישראל על הים ואומרים שירה שנאמר אז ישיר משה ומה אמרו עזי וזמרת יה וארנן לבקר חסדך אותו בקר שהשקפת על מחנה מצרים שנאמר (שמות יד, כד) ויהי באשמורת הבקר. דבר אחר אותו הבקר שהורדת לנו את המן שנאמר (שם טז, יג) ובבקר היתה שכבת הטל. דבר אחר אותו הבקר של מתן תורה שנאמר (שם יט, טז) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר כי היית משגב לי בפרעה ובמצרים ומנוס ביום צר לי בעמלק:

<< · שמות רבה כג · ז · >>


ז.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (תהלים סח, כו) קדמו שרים אחר נוגנים אמר רבי יוחנן בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקב"ה באותו הלילה שעברו ישראל את הים ולא הניחן הקב"ה אמר להם לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה הדא הוא דכתיב (שמות יד, כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה כמה דתימא (ישעי' ו, ג) וקרא זה אל זה ואמר וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר להם הקדוש ברוך הוא יקדמו בני תחלה הדא הוא דכתיב אז ישיר משה אז שר לא נאמר אלא אז ישיר שהקדוש ברוך הוא אמר ישיר משה ובני ישראל תחלה וכן דוד הוא אומר קדמו שרים אלו ישראל שעמדו על הים דכתיב אז ישיר משה אחר נוגנים אלו המלאכים ולמה כך אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים לא מפני שאני משפיל אתכם אני אומר שיקדמו תחלה אלא מפני שבשר ודם יאמרו תחלה עד שלא ימות אחד מהם אבל אתם כל זמן שאתם מבקשים אתם חיים וקיימים משל למלך שנשבה בנו והלך והצילו והלכו בני הפלטון מבקשין לקלס למלך ובנו מבקש לקלסו אמרו לו אדונינו מי יקלסך תחלה אמר להם בני מכאן ואילך מי שרוצה לקלסני יקלסני כך כשיצאו ישראל ממצרים וקרע להם הקדוש ברוך הוא את הים והיו המלאכים מבקשים לומר שירה אמר להם הקדוש ברוך הוא אז ישיר משה ובני ישראל תחלה ואחר כך אתם הוי קדמו שרים אלו ישראל אחר נוגנים אלו המלאכים (תהלים שם) בתוך עלמות תופפות אלו הנשים שהן קלסו באמצע כדכתיב ותקח מרים הנביאה:

<< · שמות רבה כג · ח · >>


ח.

רבי יהודה אומר מי אמר קילוס להקדוש ברוך הוא התינוקות אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא כיצד כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם וכיון שהיתה יולדת עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא ואומרת רבון העולם אני עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך אמר רבי יוחנן מיד היה יורד הקדוש ברוך הוא בכבודו כביכול וחותך טיבורן ומרחיצן וסכן וכן יחזקאל אמר (יחזקאל טז, ה) ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך וכתיב (שם, ד) ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך וכתיב (שם, י) ואלבישך רקמה וכתיב (שם, ט) וארחצך במים והיה נותן שני טנרין בידו אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש שנאמר (דברים לב, יג) ויניקהו דבש מסלע והיו גדלים בשדה שנאמר (יחזקאל שם, ז) רבבה כצמח השדה נתתיך וכיון שהיו גדלין היו נכנסין לבתיהן אצל אבותיהן והיו שואלין להם מי היה זקוק לכם והיו אומרים להם בחור אחד נאה ומשובח היה יורד ועושה לנו כל צרכינו שנאמר (שיר ה, י) דודי צח ואדום דגול מרבבה וכיון שבאו ישראל לים היו אותן התינוקות שם והם ראו להקדוש ברוך הוא בים התחילו אומרים לאבותיהם זהו אותו שהיה עושה לנו כל אותן הדברים כשהיינו במצרים שנאמר זה אלי ואנוהו:

<< · שמות רבה כג · ט · >>


ט.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (תהלים ט, יז) נודע ה' משפט עשה מדבר במצרים שעשה הקדוש ברוך הוא בהם משפטים במצרים ועל הים רבי יהושע אומר עשר מכות לקו המצרים באצבע אחד שנאמר (שמות ח, טו) ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא ועל הים לקו חמשים מכות שנאמר (שם יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה והיד חמש אצבעות וחמש פעמים עשר הרי חמישים וכן אתה מוצא באיוב שבאו עליו חמישים מכות שנאמר (איוב יט, כא) חנוני חנוני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי רבי אליעזר אומר ארבעים מכות לקו המצרים במצרים ומאתים על הים שכל מכה ומכה שהיתה באה עליהן היו באות ארבע כשם שנאמר (תהלים עח, מז) יהרוג בברד גפנם וכתיב (שם, מט) חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים עברה אחת זעם שתים צרה שלש משלחת מלאכי רעים ארבע הוי באצבע לקו ארבעים מכות וביד מאתים הוי משפט עשה ומהו נודע ה' כדכתיב (שמות שם, יח) וידעו מצרים כי אני ה' בשעה שאעשה הדין לפרעה שכן כתיב אחריו (שם) בהכבדי בפרעה וכתיב (תהלים ט, שם) בפועל כפיו נוקש רשע זה פרעה מה אמר (שמות א, כב) כל הבן הילוד וגו' ואף הקדוש ברוך הוא עשה לו כשם שעשה שנאמר (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו בים סוף מהו (שם ט, שם) הגיון סלה אמרו ישראל מה עלינו לעשות אלא לומר שירים וזמרים שנאמר אז ישיר משה אז ישירו משה ובני ישראל אינו אומר אלא אז ישיר משה אמר רבי יהושע בן לוי מכאן שנאמרה הפרשה על פי משה ואחר כך אמרוה אבותינו על הים:

<< · שמות רבה כג · י · >>


י.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (שיר א, ה) שחורה אני ונאוה כנסת ישראל אומרת שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי אמרו רבותינו אל תהי קורא (שם) בנות ירושלים אלא בונות ירושלים זו סנהדרי גדולה של ישראל שהן יושבין ומבנין אותה. דבר אחר בנות ירושלים אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל הארצות כדכתיב (יהושע טו, מז) אשדוד ובנותיה. מהו (שיר שם) כאהלי קדר מה אהלים של ישמעאלים כעורים מבחוץ ונאים מבפנים כך הם תלמידי חכמים אף על פי שהן נראים כעורים בעולם הזה הם מלאים מבפנים מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות אי מה אהליהם של ישמעאלים מטלטלין ממקום למקום יכול אף ישראל יטלטלו תלמוד לומר (שם) כיריעות שלמה כיריעה של מי שאמר והיה העולם שמשעה שמתחן כאהל לא זזו ממקומן אי מה אהליהם של ישמעאלים אין להם תכבוסת יכול אף ישראל כן תלמוד לומר כיריעות שלמה מה השלמה הזאת מתלכלכת וחוזרת ומתלבנת כך ישראל אף על פי שהן חוטאים הן שבים בתשובה לפני הקדוש ברוך הוא. דבר אחר שחורה אני ונאוה במה שאני שחורה בו אני נאוה חטאו בחורב שנאמר (דברים ט, ח) ובחורב הקצפתם את ה' ובחורב אמרו (שמות כד, ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע בים המרו שנאמר (תהלים קו, ז) וימרו על ים בים סוף ובים אמרו שירה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת:

<< · שמות רבה כג · יא · >>


יא.

כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות לומר מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת כך הן הצרות באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבות לכך עמדו בבל ומדי ויון ואדום ושיעבדו את ישראל אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו שנאמר (ישעי' סה, טז) כי נשכחו הצרות הראשונות וכתיב (שם לה, י) ששון ושמחה ישיגו וגו' באותה שעה אומרים שיר לשון זכר שנאמר (תהלים צח, א) שירו לה' שיר חדש:

<< · שמות רבה כג · יב · >>


יב.

דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (שם מ, ג-ד) "ויעלני מבור שאון" ממצרים "מטיט היון" מטיט ולבנים "ויקם על סלע רגלי" זה הים "כונן אשורי" שעברו ביבשה מיד "ויתן בפי שיר חדש" משל לאשה שהיתה נדה השלימה ימי נדתה וטהרה באתה אצל אישה אמר לה מי מעיד עליך שטהרת אמרה לו הרי שפחתי מעידה שטהרתי לפניה וטבלתי לכך נאמר את השירה הזאת נאים אנו לומר שירה לפניך שאין בנו טומאה והרי המילה מעידה עלינו שאנו טהורים לכך נאמר את השירה הזאת ואין זאת אלא מילה שנאמר (בראשית יז, י) זאת בריתי אשר תשמרו. ויאמרו לאמר נהיה אומרים לבנינו ובנינו לבניהן שיהיו אומרים לפניך כשירה הזאת בעת שתעשה להם נסים:

<< · שמות רבה כג · יג · >>


יג.

"אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה" הדא הוא דכתיב (איוב מ, י) עדה נא גאון וגבה הכל מתגאין זה על זה חשך מתגאה על התהום שהוא למעלה הימנו והרוח מתגאה על המים שהוא למעלה הימנו והאש מתגאה על הרוח שהוא למעלה הימנו והשמים מתגאים על האש שהם למעלה ממנו והקדוש ברוך הוא מתגאה על הכל הוי כי גאה גאה אמר רבי אבין ארבעה מיני גאים נבראו בעולם גאה שבבריות אדם גאה שבעופות נשר גאה שבבהמות שור גאה שבחיות ארי וכולן נטלו מלכות ונתנה להם גדולה והם קבועים תחת המרכבה של הקדוש ברוך הוא שנאמר (יחזקאל א, י) ודמות פניהם פני אדם ופני אריה ופני שור ופני נשר וכל כך למה כדי שלא יתגאו בעולם וידעו שיש מלכות שמים עליהם ועל זה נאמר (קהלת ה, ז) כי גבוה מעל גבהו שומר וגבוהים עליהם הוי כי גאה גאה:

<< · שמות רבה כג · יד · >>


יד.

דבר אחר "כִּי גָאֹה גָּאָה" הדא הוא דכתיב (שיר א, ט) לסוסתי ברכבי פרעה דרש רבי פפוס לססתי כתיב (כמו שכתוב בשיר השירים רבה (א, ט)) עד יש לך רוח יש לך כנפים מיד הסיטן הקדוש ברוך הוא והביאן מבין גלגלי המרכבה והסיטן על הים מהו (שם) דמיתיך רעיתי שנדמו גלי הים לסוסיות נקבות ומצרים הרשעים לסוסים זכרים מזוהמין והיו רצים אחריהם עד שנשתקעו בים שנאמר סוס ורוכבו רמה בים והיה המצרי אומר לסוסו אתמול הייתי מושכך להשקותך מים ולא היית בא אחרי עכשיו אתה בא לשקעני בים והיה הסוס אומר לו רמה בים ראה מה בים רומו של עולם אני רואה בים:

<< · שמות רבה · כג טו · >>


טו.

דבר אחר "סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" סוסיהם ורוכביהם לא נאמר אלא סוס ורוכבו מלמד שנטל הקדוש ברוך הוא שר שלהם תחלה והשליכו לתוך הים. עזי וזמרת יה עזי הוא ועטרה לראשי והוא כחי. "וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" יהי לי אין כתיב כאן אלא ויהי לי לישועה היה לי ויהיה לי. "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" אמר רבי ברכיה בא וראה כמה גדולים יורדי הים משה כמה נתחבט ונתחנן לפני המקום עד שראה את הדמות שנאמר (שמות לג, יח) הראני נא את כבודך אמר לו הקדוש ברוך הוא (שם, כ) לא תוכל לראות את פני ובסוף הראה לו בסימן שנאמר (שם, כב) והיה בעבור כבודי החיות הנושאות את הכסא אינן מכירות את הדמות ובשעה שמגיע זמנן לומר שירה הן אומרים באיזה מקום הוא אין אנו יודעות אם כאן הוא אם במקום אחר הוא אלא בכל מקום שהוא (יחזקאל ג, יב) ברוך כבוד ה' ממקומו ועולי הים כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה אלי ואנוהו אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה אמרתם לפני פעם אחת זה אלי אבל לעתיד לבא אתם אומרים אותו דבר שתי פעמים שנאמר (ישעי' כה, ט) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה וגו':

<< · שמות רבה · כג · >>

<< · שמות רבה · כד · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כד

שמות רבה פרשה כד פיסקא: א ב ג ד

על פסוק: (שמות טו כב

<< · שמות רבה · כד א · >>


א.

"וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל" הדא הוא דכתיב (דברים לב ו) הלה' תגמלו זאת רבי ששא בנו של רבי אבא היה כותב ה"א למטן ולמ"ד למעלן כלומר הוי הלה' תגמלו זאת אחר כל הנסים שעשה לכם שקרע לכם את הים לשנים עשר קרעים ושקע את המצריים בים והיתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת אתכם שנאמר (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' וגו' העלה אתכם מן הים ונתן לכם כספם וזהבם וכל מה שהיה על סוסיהם שהיו מקושטים בכסף ובזהב וזן אתכם ארבעים שנה ולא הניח אתכם אפילו שעה אחת כמה שונאים באים עליכם ולא הניח אתכם לברוח אלא היה מפילן לפניכם ומשמרכם ולא משונאיכם בלבד אלא אף מן הנחשים ומן העקרבים והיה מאיר לפניכם שנאמר (שם יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם שכחתם כל הנסים האלו שעשה עמכם הקדוש ברוך הוא והיה צלמו של מיכה עובר עמכם בים והנחתם דברי תורה והתקעתם בדברים אחרים הלה' תגמלו זאת אמר רבי יהודה בר רבי אלעאי לא דיים שעבר עמהם צלמו של מיכה אלא שהיו מקישין כלפי מעלה דברים שנאמר (ש"ב ז, כג) אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו וכן הוא אומר (תהלים קו, ז) וימרו על ים בים סוף מהו שני פעמים אלא על הים המרו שלא היו רוצים לירד אלולי שבט יהודה שקפץ תחלה וקדש שמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (שם קיד, א-ב) בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו ובים סוף מנין שהמרו אלא כיון שירדו לתוך הים היה מלא טיט שהיה עד עכשיו לח מן המים והיה בו כמין טיט שנאמר (חבקוק ג, טו) דרכת בים סוסיך חומר מים רבים והיה אומר ראובן לשמעון במצרים בטיט ובים טיט במצרים בחמר ובלבנים ובים חמר מים רבים הוי וימרו על ים בים סוף ואחר כל הנסים האלו אתם גומלים לי בישא הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם על דורו של ירמיה אמר הפסוק הזה עם נבל שעשו נבלות שנאמר (תהלים עט, ב) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים למה שלא היו חכמים שנאמר (דברים לב, ו) עם נבל ולא חכם אמר רבי שמעון בן חלפתא אם יהיה הגבור שבגבורים למטה והחלש שבחלשין למעלה נוצח הוא וביותר אם יהיה הגבור למעלן והחלש למטה על אחת כמה וכמה הקדוש ברוך הוא גבור שבגבורים למעלה ואתה בשר ודם למטה אין אתה צריך להתבונן עם נבל ולא חכם (שם) הלא הוא אביך קנך אם זכית אביך כשם שבנו מתחטא עם אביו והוא עושה רצונו כן אתם מתחטאין לפניו והוא עושה רצונכם. דבר אחר אם אביך למה קנך אם קנך למה אביך אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הוא מרחם עליהם כאב על בנים ובזמן שאין עושין רצונו הוא רודה אותן כעבד מה העבד בטובתו ושלא בטובתו משמש לאדוניו בעל כרחו כך אתם תעשו רצונו של מקום בטובה ושלא בטובה על כרחכם רבי תחליפא דקיסרין בשם רבי פילא אומר בא וראה כמה נסים עושה הקדוש ברוך הוא עם האדם והוא אינו יודע שאלולי היה אוכל פת כשהיא חיה היתה יורדת בתוך מעיו ומשרטת אותו אלא ברא הקדוש ברוך הוא מעין בתוך גרגרתו שהוא מוריד את הפת בשלום (שם) הוא עשך ויכוננך עשאך מה שאתה צריך ואחר כל אלו הלה' תגמלו זאת הולך אתה ומדבר דברים יתירים. דבר אחר הלה' תגמלו זאת אמר להם אחר שעשה לכם כל הנסים אתם מסרבין בו דכתיב (תהלים קו, ז) וימרו על ים בים סוף על ים על שפת הים בים סוף כמשמעו באותה שעה נתמלא עליהם חימה שכר של ים ובקש לשוטפן עד שגער בו הקדוש ברוך הוא ויבשו שנאמר (נחום א, ד) גוער בים ויבשהו ואומר (תהלים קו, ט) ויגער בים סוף ויחרב כיון שראה משה כך הסיען מחטאו של ים לכך נאמר ויסע משה את ישראל:

<< · שמות רבה כד · ב · >>


ב.

רבי יהודה אומר אמרו ישראל באותה שעה כלום הוציאנו הקדוש ברוך הוא ממצרים אלא בשביל חמישה דברים אחת לתת לנו ביזת מצרים שנית להרכיבנו על ענני כבוד שלישית לקרוע לנו את הים רביעית להפרע לנו מן המצריים חמישית לומר לפניו שירה עכשיו כבר נתן לנו ביזת מצרים והרכיבנו על ענני כבוד וקרע לנו את הים ופרע מן המצריים ואמרנו שירה לפניו נחזור למצרים אמר להם משה כך אמר לי המקום (שמות יד, יג) כי כאשר ראיתם את מצרים היום וגו' אמרו לו כבר מתו כלן נחזור למצרים אמר להם באו ופרעו את השטר שכך אמר לי הקדוש ברוך הוא (שם ג, יב) בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה רבי אלעזר אומר על פי הגבורה לא נסעו אלא שהסיען משה במקל לפי שראו פגרי מצרים שהיו מעבידים בהם בחומר ובלבנים מושטפים על פני המים אמרו לא נשתייר אדם במצרים (במדבר יד, ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה נעשה עבודת כוכבים ותלך בראשנו ונחזור למצרים יכול שאמרו ולא עשו תלמוד לומר (נחמיה ט, יז) וימאנו לשמוע ולא זכרו נפלאותיך רבי יהודה בר אלעאי אומר עבודת כוכבים היתה בידן של ישראל והסיעה משה מישראל לכך נאמר ויסע משה את ישראל:

<< · שמות רבה כד · ג · >>


ג.

דבר אחר "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל" הדא הוא דכתיב (תהלים עח, נב) ויסע כצאן עמו כאיזה צאן כצאנו של יתרו מה צאנו של יתרו יצא מן הישוב למדבר כך ישראל יצאו ממצרים למדבר שנאמר (שם) וינהגם כעדר במדבר. דבר אחר מה הצאן אין נכנסת לצל קורה כך הנהיג הקדוש ברוך הוא ארבעים שנה ישראל במדבר. דבר אחר מה הצאן אין מתקנין לה אפוטיקון אלא רועה בכל יום כך ישראל לא התקין להם אפוטיקון אלא במדבר שנאמר (שמות טז, ד) ויצא העם ולקטו. דבר אחר מה הצאן אפילו מחבלת את האילנות אין בעליה מעלין עליה כך ישראל אף על פי שהן חוטאין הקדוש ברוך הוא נוהג בהן כצאן אי מה הצאן אינה מקבלת מתן שכר יכול אף ישראל כן שקראם צאן אין להם מתן שכר תלמוד לומר (יחזקאל לד, לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם צאן לעונשין ואדם למתן שכר אי מה הצאן מתוקן לטביחה אף ישראל כך תלמוד לומר (שם לו, לח) כצאן קדשים מה קדשים כל מי שנוגע בהן מתחייב כך ישראל שנאמר (ירמי' ב, ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו מה הצאן כל מקום שהרועה מנהיגה שם נמשכת כך ישראל כל מקום שהיה משה מסיען הן נמשכין אחריו שנאמר (שיר א, ד) משכני אחריך נרוצה לכך נאמר ויסע משה את ישראל מים סוף אמר רבי אבא בר כהנא הסיען מחטאו של ים סוף שכיון שאמרו שירה מחלה להם השירה על שחטאו בים:

<< · שמות רבה · כד ד · >>


ד.

"אֶל מִדְבַּר שׁוּר" אין אנו מוצאין שיש מדבר ששמו שור ומהו מדבר שור אמר רבי יצחק בזכות אברהם שדברתי עמו ואמרתי לו (בראשית טו, יד) וגם את הגוי אשר יעבודו וגו' שכתוב בו (שם כ, א) וישב בין קדש ובין שור רבי אבין אומר מהו מדבר שור שנתאוו ישראל ליעשות בו שורות שורות דגלים דגלים. דבר אחר מדבר שור מדבר כוב אמרו עליו על מדבר כוב שהוא שמונה מאות פרסה ומלא נחשים שרפים ועקרבים רבי אבא הסיח לפני רבינו פעם אחת עבר אדם בתוך מדבר כוב זה וראה נחש אחד ישן והיה בו כקורת בית הבד וראה את הנחש והוא לא ראהו מרוב שנכנסה בו חרדה נתבהל ונשר שערו והיו קורין אותו מרוטה הוא שמשה אמר להם לישראל (דברים ח, טו) המוליכך במדבר הגדול והנורא אמר רבי יוסי בר חנינא אין אנו יודעין למי הוא אומר גדול אם להקדוש ברוך הוא או למדבר אלא אמר להם משה גדול ונורא הוא אלהים שהייתם מכעיסים אותו ומהלכין באותו מדבר שהוא מלא נחשים ועקרבים ושרפים ורעבון והוליך אתכם בתוכו בשלום ולא עוד אלא שהיו הנחשים והשרפים רובצים בפניהם כדי שלא יתבהלו ישראל מהן. דבר אחר מהו מדבר שור אלא עד שלא יצאו ישראל ממצרים היה העולם מדבר כיון שיצאו נעשה העולם שור. דבר אחר עד שלא קבלו ישראל את התורה היה העולם עשוי מדבר כיון שקבלו את התורה נעשה העולם שור אלו דברי רבי יהודה בר רבי סימון אמר הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא כן אני עושה לציון שהיא מדבר כדכתיב (ישעי' סד, ט) ציון מדבר היתה ולעתיד לבוא אני אהיה לה שור שנאמר (זכריה ב, ט) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה:

<< · שמות רבה · כד · >>

<< · שמות רבה · כה · >>

פרשת בשלח

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כה

שמות רבה פרשה כה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

שמות רבה · כה · א · >>


א.

" וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" הדא הוא דכתיב (תהלים קלה, ו): "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ" כל מה שהקדוש ברוך הוא חפץ לעשות עושה שהכל שלו בשמים ובארץ אמר ריש לקיש בשר ודם עושה לו טרקאירין ונותן כל מיני משקין כל אחד ואחד בפני עצמו שמא יכול להוציא את כלן ממקום אחד אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן כשהמטיר אש וגפרית על הסדומיים היה מן השמים שנאמר (בראשית יט, כד): "וה' המטיר על סדום מן השמים" והטל מן השמים שנאמר (מיכה ה, ו): "כטל מאת ה'" והמן מן השמים.
משל למולייר של זהב בקש צנים הוציא ממנו בקש גחלים הוציא ממנו כך כשהביא הקדוש ברוך הוא המכות על המצריים לא הביא אלא מן השמים וכשפרע מן האמוריים לא פרע מהן אלא מן השמים שנאמר (יהושע י, יא): "וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים" וכשפרע מסיסרא פרע ממנו מן השמים שנאמר (שופטים ה, כ): "מן השמים נלחמו" וכשמטיב לישראל אינו מטיב אלא מן השמים שנאמר (דברים כח, יב): "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים" הברכות מן השמים שנאמר (דברים כו, טו): "השקיפה ממעון קדשך מן השמים":

<< · שמות רבה כה · ב · >>


ב.

רבי סימון בשם רבי אליעזר פתח (הושע יב, ו) וה' אלהי הצבאות ה' זכרו שהוא עושה צביונו בבריותיו. דבר אחר אלהי הצבאות שהוא עושה צביונו במלאכיו כשהוא מבקש הוא עושה אותם יושבים שנאמר (שופטים ו, יא) ויבא מלאך ה' וישב תחת האלה ופעמים עושה אותן עומדים שנאמר (ישעי' ו, ב) שרפים עמדים וכתיב (זכריה ג, ז) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ופעמים עושה אותן בדמות נשים שנאמר (שם ה, ט) והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ופעמים בדמות אנשים שנאמר (בראשית יח, ב) והנה שלשה אנשים ופעמים עושה אותן רוחות שנאמר (תהלים קד, ד) עושה מלאכיו רוחות ופעמים אש שנאמר (שם) משרתיו אש לוהט. דבר אחר וה' אלהי הצבאות שהוא עושה צביונו בעולם כשבקש הוציא לחם מן הארץ שנאמר (שם, יד) להוציא לחם מן הארץ והוריד מים מן השמים שנאמר (דברים יא, יא) למטר השמים תשתה מים וכשבקש העלה מים מן הארץ שנאמר (במדבר כא, יז) עלי באר ענו לה והוריד מן לישראל מן השמים שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים:

<< · שמות רבה כה · ג · >>


ג.

דבר אחר "הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" הדא הוא דכתיב (תהלים קמה, טז): "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם כל זמן שהספוג בידו פותח ידו אין טיפה יורד קפץ ידו הוא מוריד מים אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן הספוג בידו שנאמר (שם סה, י) "פלג אלהים מלא מים" וכן (ישעיה מ, יב): "מי מדד בשעלו מים" אם עצר אין המים יורדין שנאמר (איוב יב, טו) הן יעצר במים ויבשו ואומר (דברים יא, יז) ועצר את השמים ולא יהיה מטר פותח ידו המטר יורד שנאמר (שם כח, יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב ואומר פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון לכל חי מזון אין כתיב כאן אלא לכל חי רצון שהוא נותן לכל אחד ואחד רצונו מה שהוא מבקש וכן לעתיד לבוא נותן הקדוש ברוך הוא לכל אחד ואחד כל מה שהוא מבקש ואם תמה אתה על הדבר ראה מה עשה לישראל בעולם הזה שהוריד להם המן שהיה בו מכל מיני מטעמים והיה כל אחד מישראל טועם כל מה שהיה רוצה שכן כתיב (שם ב, ז) זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר מהו דבר כשהיה מתאוה לאכול דבר והיה אומר בפיו אלולי היה לי פטמא אחת לאכול מיד היה נעשה לתוך פיו טעם פטמא דבר היו אומרים והקדוש ברוך הוא עושה רצונם אמר רבי אבא אף דבר לא היה אומר בפיו אלא חושב בלבו לומר מה שנפשו מתאוה היה הקדוש ברוך הוא עושה רצונו והיה טועם טעם מה שהיה מתאוה תדע לך שהוא כן שכן אמר יחזקאל (יחזקאל טז, יט) ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך כתוב אחד אומר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכתוב אחד אומר (שמות טז, לא) וטעמו כצפיחת בדבש ואומר (במדבר יא, ח) והיה טעמו כטעם לשד השמן כיצד מתקיימין שלשה כתובין הללו בחורים היו טועמין טעם לחם זקנים טעם דבש תינוקות טעם שמן:

<< · שמות רבה · כה · ד · >>


ד.

דבר אחר "הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" הדא הוא דכתיב (ישעיה סה, א): "נדרשתי ללא שאלו" מה כתיב למעלה מהענין (שמות טז, ב): "וילונו כל עדת בני ישראל" מה הלנה היה שם אלא הצידה שהוציאו בידם ממצרים עשה להם ששים ואחת סעודות ואכלו אותו שלושים ואחד יום ושלם אותו הבצק ובערב הלינו שנאמר "וילונו כל עדת בני ישראל" היה להם לבא ולומר למשה הוי יודע שנשלם אותו הבצק אלא באו עליו במריבה ואמרו (שם, ג) כי הוצאתם אותנו (ממצרים) אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב אמרו רעב של לחם ורעב של מים וכיון שהלינו היה צריך מיד שיצא הכעס עליהם ולא עשה להם כך אמר הקדוש ברוך הוא הן עשו כמות שהן ואני אעשה כמות שאני אמור להם בשחרית יהיה המן יורד לכם הוי נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני היה להם שכיון שכלתה העוגה יעמדו ויבקשו רחמים מלפני אלא עמדו ושפכו תרעומות כלפי מעלה לפיכך אמר הכתוב "הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי" מהו הנני שתי פעמים אלא הנני על הבאר שנאמר (שמות יז, ו): "הנני עומד לפניך שם על הצור" והנני על המן שנאמר "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים":

<< · שמות רבה כה · ה · >>


ה.

דבר אחר: "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם", הדא הוא דכתיב (קהלת יא, א): "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו".

רבי חנין אמר: בשעה שקרא הקדוש ברוך הוא לאברהם, ענה לו (בראשית כב, א): "ויאמר הנני". אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך (בו) [באותו] לשון אני משלם שכר לבניך, שנאמר "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים". ועליו הכתוב אומר (משלי כ, ז): "מתהלך בתומו צדיק" - זה אברהם דכתיב ביה ( בראשית יז, א): "התהלך לפני והיה תמים", "אשרי בניו אחריו".

אתה מוצא, כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכי השרת בעצמו, עשה הקדוש ברוך הוא לבניו במדבר:

  • הוא אמר (בראשית יח, ד): "יוקח נא מעט מים" על ידי שליח, והקדוש ברוך הוא נתן מים על ידי שליח, מנין? שנאמר (שמות יז, ו) הנני עומד לפניך שם על הצור.
  • הוא אמר (בראשית שם) ורחצו רגליכם, ופרע להם במדבר, שנאמר (יחזקאל טז, ט) וארחצך במים.
  • הוא אמר (בראשית שם) והשענו תחת העץ, והקדוש ברוך הוא (תהלים קה, לט) פרש ענן למסך.
  • הוא ליוה אותם, שנאמר (בראשית שם, טז) ואברהם הולך עמם לשלחם, ופרע הקדוש ברוך הוא לבניו, שנאמר (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם.
  • הוא אמר (בראשית שם, ה) ואקחה פת לחם, והקדוש ברוך הוא אמר: הנני ממטיר לכם לחם.

אמר רבי יהודה הלוי בר רבי שלום בשם רבי יונה, ואף רבי לוי בשם רבי חמא בר רבי חנינא אמר: לארבעים ושנים מסעות ירד להם המן. והיכן ירד? באלוש. ולמה באלוש? בזכות שאמר אברהם (שם, ו) לושי ועשי עוגות. כך הקדוש ברוך הוא פרע לבניו, שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.

<< · שמות רבה כה · ו · >>


ו.

דבר אחר "הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" הדא הוא דכתיב (תהלים פו, ח) אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך למה אין כמוך באלהים ה' שאין מי שיעשה כמעשיך כיצד בנוהג שבעולם בשר ודם עושה לו שביל בדרך שמא יכול הוא לעשות לו שביל בים והקדוש ברוך הוא אינו כן אלא עושה לו שביל בתוך הים שנאמר (שם עז, כ) בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו בשר ודם מפשפש שטרותיו אם מצא שמתחייבים לו בני אדם הוא מוציא שטרותיו וגובה מהם ואם מצא שהוא חייב לאדם כובשו ואינו מוציאו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן מצא שאנו חייבין לו הוא כובשו שנאמר (מיכה ז, יט) ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ואם מוצא לנו זכות הוא מוציא שנאמר (ירמי' נא, י) הוציא ה' את צדקתינו בשר ודם בשעה שמבקש לבנות פלטין משהוא בונה את התחתונים אחר כך הוא בונה את העליונים אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא משברא את העליונים ברא את התחתונים שנאמר (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים את השמים (ואחר כך) ואת הארץ בשר ודם בזמן שהוא מבקש ליקח לו עבד אם יש עליו עוררים אינו לוקחו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא אומר (דברים ד, לד) או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי בשר ודם תלמיד טוען פנס לפני רבו והקדוש ברוך הוא אינו כן (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם בשר ודם העבד מרחיץ רבו והקדוש ברוך הוא אינו כן אלא (יחזקאל טז, ט) וארחצך במים בשר ודם העבד מלביש רבו והקדוש ברוך הוא אינו כן אלא (שם, י) ואלבישך רקמה בשר ודם העבד מנעיל את רבו והקדוש ברוך הוא אינו כן (שם) ואנעלך תחש בשר ודם העבד טוען את רבו והקדוש ברוך הוא אינו כן אלא (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים בשר ודם הרב ישן והעבד עומד על גבו והקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הקדוש ברוך הוא שומר ישראל שנאמר (תהלים קכא, ד) לא ינום ולא יישן שומר ישראל בבשר ודם המים מלמעלן והלחם מלמטן והקדוש ברוך הוא אינו כן אלא המים מלמטן זו הבאר שנאמר (במדבר כא, יז) עלי באר וגו' והלחם מלמעלה הנני ממטיר לכם וגו' הוי אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך:

<< · שמות רבה כה · ז · >>


ז.

דבר אחר "הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם" [הדא הוא דכתיב] (דכתיב) (משלי ט, ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי אמר הקדוש ברוך הוא מי גרם לכם לאכול מן המן ולשתות מהבאר מפני שקבלתם את החוקים ואת המשפטים כמה שנאמר (שמות טו, כה) שם שם לו חק ומשפט וגו' הוי בזכות לחמי נטלתם לחמו של מן ובזכות יין שמסכתי שתיתם מי הבאר שנאמר ושתו ביין מסכתי ולמה לא אמרו שירה על המן כשם שאמרו על הבאר אלא על המן היו מוציאין דברי תפלות שנאמר (במדבר יא, ו) ועתה נפשנו יבשה אין כל אמר הקדוש ברוך הוא איני מבקש לא תרעומותיכם ולא קלוסיכם לפיכך לא נתן להם רשות לומר שירה אלא על הבאר מפני שהיו מחבבין אותה שנאמר (שם כא, יז) עלי באר ענו לה. דבר אחר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים הדא הוא דכתיב (תהלים כג, ה) תערוך לפני שלחן נגד צוררי אימתי אמרו ישראל דבר זה כשיצאו ממצרים והיו אומות אומרים עתידין אלו למות במדבר ואמרו (שם עח, יט) היוכל אל לערוך שלחן במדבר מה עשה הקדוש ברוך הוא הסיבן תחת ענני כבוד שנאמר (שמות יג, יח) ויסב אלהים את העם והאכילם מן שנאמר (דברים ח, טז) המאכילך מן במדבר והיה גבהו של מן יותר ממי המבול שנאמר (תהלים שם, כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח ובמבול כתיב (בראשית ז, יא) וארובות השמים נפתחו והיו אומות רואין את ישראל מסובין ואוכלין ומקלסין להקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים כג, ה) "תערוך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי" זה השליו "כוסי רויה" זה הבאר וכן לעתיד לבוא הוא עושה שלום להם והם מסובין ואוכלין בגן עדן ועובדי כוכבים רואין מנהגם ונימוסין (נוסחא אחרת: ונימסין) שנאמר (ישעי' סה, יג) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו':

<< · שמות רבה כה · ח · >>


ח.

דבר אחר "הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" הדא הוא דכתיב (שם לג, טז) הוא מרומים ישכון הדא הוא דכתיב (ש"א ב, ח) מקים מעפר דל אלו ישראל שהיו משוקעים בטיט ובלבנים במצרים והוציאן הקדוש ברוך הוא בקומה זקופה שנאמר (ויקרא כו, יג) ואולך אתכם קוממיות הוי מקים מעפר דל סיקוסים נתן הקדוש ברוך הוא ליעקב ואמר לו (בראשית כח, יד) "והיה זרעך כעפר הארץ" כשיגיעו בניך עד עפר הארץ אותה שעה "ופרצת ימה וקדמה" הוי מקים מעפר דל וריממן הקדוש ברוך הוא על הכל שנאמר (דברים כח, א) ונתנך ה' אלהיך וגו' ראה מה כתיב (שם א, לא) ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך אמר להם הרי רוממתי אתכם על כל העולם אם תהיו עושים רצוני אני משרה אתכם במה שבראתי עד שלא נברא העולם זה בית המקדש שנאמר (ירמי' יז, יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו שם אני מרומם אתכם שנאמר (ש"א שם) וכסא כבוד ינחילם אותה שעה אני מספיק לכם מעדני גן עדן שנאמר (תהלים לא, כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך לכך אמר הוא מרומים ישכון. דבר אחר הוא מרומים ישכון הדא הוא דכתיב (דברים ח, ז) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה לראות שלחן שהוא ערוך בגן עדן שנאמר (תהלים קטז, ט) אתהלך לפני ה' בארצות החיים כביכול מיסב למעלה מן האבות ואבות וכל הצדיקים בתוכו שנאמר (דברים לג, ג) והם תכו לרגליך והוא מחלק להם מנות ואם תמה אתה בדבר זה הלא בעולם הזה בשבילם היה מיסב בין שני הכרובים שנאמר (שיר א, יג) בין שדי ילין קל וחומר בגן עדן והוא מביא להם פירות מגן עדן ומאכילן מעץ חיים ומי מברך תחלה הכל חולקין כבוד להקדוש ברוך הוא שהוא יצוה לברך והקדוש ברוך הוא אומר למיכאל ברך והוא אומר לגבריאל וגבריאל לאבות העולם והן חולקין כבוד למשה ולאהרן והם לזקנים והם חולקין כבוד לדוד ואומרים המלך שבארץ יברך את המלך שבשמים ונותנין לדוד הכוס ואומר (תהלים שם, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא עליהם שבח דוד ואמר (שם לא, כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך הוי כי ה' אלהיך הוא מביאך על זה נאמר הוא מרומים ישכון. דבר אחר הוא מרומים ישכון הדא הוא דכתיב (איוב לט, יג-יח) כנף רננים נעלסה כי תעזוב לארץ ביציה הקשיח בניה ללא לה וגו' כעת במרום תמריא וגו' משל לחסידה שהיתה יולדת בעפר הארץ והיו העוברים והשבים דשין אותה ומאבדין אותה מי גרם לה על שהיתה יולדת בארץ אלא משעלתה למרום ותלד לשם אין בריה מזיקתה אבל היא משחקת מן הכל כך ישראל כנף רננים נעלסה כנף (יחזקאל טז, ח) ואפרוש כנפי עליך רננים (תהלים לג, א) רננו צדיקים בה' נעלסה (משלי ז, יח) נתעלסה באהבים אם אברה (תהלים נה, ז) ואומר מי יתן לי אבר כיונה חסידה (ירמי' ח, ז) גם חסידה בשמים ידעה מועדיה כי תעזוב לארץ ביציה (שם יב, ז) עזבתי את ביתי ועל עפר תחמם (תהלים מד, כו) כי שחה לעפר נפשנו ותשכח כי רגל תזוריה (ישעי' נא, יג) ותשכח ה' עושך וחית השדה תדושיה אלו עובדי כוכבים שנאמר (מ"ב יג, ז) וישימם כעפר לדוש הקשיח בניה ללא לה (ירמיה ד, כב) בנים סכלים המה לריק יגיעה (תהלים ו, ז) יגעתי באנחתי בלי פחד (ירמי' לו, כד) ולא פחדו כי השה אלוה חכמה (שם ד, כב) כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולא חלק לה בבינה לא נבונים המה כל אלו למה מפני שהניחו להקדוש ברוך הוא אבל כשיעשו תשובה ויתלו עיניהם למרום כמה דאת אמר (תהלים קכג, א) אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים כעת במרום תמריא (איוב ה, יא) לשום שפלים למרום אותה שעה תשחק לסוס ולרוכבו שנאמר (תהלים כ, ח) אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר הוי הוא מרומים ישכון. דבר אלר הוא מרומים ישכון זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (ישעי' נז, טו) מרום וקדוש אשכון מצדות סלעים משגבו זה דוד שנאמר (תהלים יח, ג) ה' סלעי ומצודתי לחמו נתן זה אברהם שנאמר (בראשית יח, ה) ואקחה פת לחם מימיו נאמנים זו התורה שנאמר (ישעיה נה, א) הוי כל צמא לכו למים. דבר אחר לחמו נתן זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים קלו, כה) נותן לחם לכל בשר מימיו נאמנים שנאמר (שם קד, ג) המקרה במים עליותיו. דבר אחר לחמו נתן זה המן שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים מימיו נאמנים זה הבאר שנאמר (במדבר כא, יז) עלי באר ענו לה. דבר אחר לחמו נתן מימיו זה הקדוש ברוך הוא שמפקד לבני תורה אל תהא אומר על מה שלא שמעתי שמעתי ולא תהא אוסר לאחרים ומתיר לעצמו אלא יהיו יוצאין מפיך נאמנין כשם שיצאו מפי משה ואני מראה לך יופי פנים אל פנים שנאמר (ישעי' לג, יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך אמרו ישראל היאך אנו רואין פניך והלא מסרתנו ביד אדום שנאמר (דניאל ז, ז) דחילא ואימתני אמר להם אל תיראו מהם שעתידים אתם שתאמרו לי היכן הם הדא הוא דכתיב (ישעי' שם, יט) את עם נועז לא תראה ואתם רואים שמחתה של ציון שנאמר (שם, כ) חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן:

<< · שמות רבה כה · ט · >>


ט.

"וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ". הדא הוא דכתיב (תהלים סח, כ) "ברוך ה' יום יום". אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: במדה שאדם מודד בה מודדין לו:

  • אני נתתי לכם את התורה, שתהיו עוסקים בה יום יום, שנאמר (משלי ח, לד) "אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום", וכן (ישעי' נח, ב) "אותי יום יום ידרושון";
  • חייכם שאשביע אתכם לחם מן השמים יום ביומו, שנאמר "ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי וגו'", ולא עוד אלא שאני מברך אתכם יום יום, שנאמר "ברוך ה' יום יום יעמס לנו".

וכשאתם עושים רצוני אני קורא אתכם (שם מו, ג) "העמוסים מני בטן", ומעמיס אני לכם כוס ישועות, בזכות בית המקדש שנקרא אבן מעמסה, שנאמר (זכריה יב, ג) "והיה ביום ההוא אשים את ירושלים וגו'":

<< · שמות רבה כה · י · >>


י.

"וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ" אלו מחוסרי אמנה שהיו בהם ומי הם אמר רבי שמעון בן לקיש אלו דתן ואבירם נאמר כאן אנשים ונאמר להלן אנשים שנאמר (במדבר טז, כו) סורו נא מעל אהלי האנשים מה אנשים שנאמרו להלן דתן ואבירם אף אנשים שנאמרו כאן דתן ואבירם. "וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ" וכי יש לך דבר שבתחלה עושה תולעים ואחר כך מבאיש אלא שהקדוש ברוך הוא בקש להראות מעשיהן לבריות שלא יריח את ריחו בערב ויעמדו וישליכו אותו אלא שהיה עושה לכל אותו הלילה שורות שורות של תולעים מיד וַיִּקְצֹף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה כיון שכעס שכח לומר להם שילקטו ביום הששי שני עומרים לאחד כיון שהלכו ולקטו ביום הששי ומצאו כפלים באו הנשיאים ואמרו למשה שנאמר וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה ומה אמר להם הוא אשר דבר ה' ואינו אומר הוא אשר דברתי אלא אשר דבר ששכח ועל זה נאמר עד אנה מאנתם שהוא מכניס משה בכללם:

<< · שמות רבה כה · יא · >>


יא.

"רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת" לא היה צריך לומר אלא דעו מה ראו אלא כך אמר להם הקדוש ברוך הוא אם יבואו עובדי כוכבים ויאמרו לכם למה אתם עושים את יום השבת ביום הזה אמרו להם ראו שאין המן יורד בשבת ומהו נתן לכם לכם נתנה ולא לעובדי כוכבים מכאן אמרו אם יבואו מעובדי כוכבים וישמרו את השבת לא דיים שאין מקבלים שכר אלא שחיבים מיתה שנאמר (בראשית ח, כב) ויום ולילה לא ישבותו וכן הוא אומר (שמות לא, יז) ביני ובין בני ישראל וגו' משל למלך יושב ומטרונא יושבת כנגדו העובר ביניהם חייב:

<< · שמות רבה · כה יב · >>


יב.

אמר רבי לוי אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפילו יום אחד בן דוד בא למה שהיא שקולה כנגד כל המצות וכן הוא אומר (תהלים צה, ז) כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקולו תשמעו אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אף על פי שנתתי קצבה לקץ שיבא בין עושין תשובה בין שאין עושין בעונתה היא באה אם עושין תשובה אפילו יום אחד אני מביא אותה שלא בעונתה הוי היום אם בקולו תשמעו וכשם שמצינו שעל כל המצות בן דוד בא על שמירת יום אחד של שבת בן דוד בא לפי שהשבת שקולה כנגד כל המצות אמר רבי אלעזר בר אבינא מצינו בתורה ובנביאים ובכתובים ששקולה שבת כנגד כל המצות בתורה מנין שבשעה ששכח משה לומר להם מצות שבת אמר לו הקדוש ברוך הוא (שמות טז, כח) עד אנה מאנתם לשמור מצותי וגו' ומה כתיב אחריו ראו כי ה' נתן לכם את השבת בנביאים מנין שנאמר (יחזקאל כ, כא) "וימרו בי בית ישראל במדבר בחוקותי לא הלכו" מה כתיב אחריו "ואת שבתותי חללו" בכתובים מנין שנאמר (נחמיה ט, יג) ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם מה כתיב אחריו (יד) ואת שבת קדשך הודעת להם אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אם תזכו לשמור שבת מעלה אני עליכם כאלו שמרתם כל המצות שבתורה ואם חללתם אותה מעלה אני עליכם כאלו חללתם כל המצות וכן הוא אומר (ישעי' נו, ב) שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע בעת שאדם שומר את השבת גוזר גזירה והקדוש ברוך הוא מקיימה שנאמר (שם נח, יג) "אם תשיב משבת רגלך" מה כתיב אחריו (יד) "אז תתענג על ה'" כמה דתימא (תהלים לז, ד) והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך ולא עוד אלא כל מה שאתה אוכל בעולם הזה אינו אלא מן הפירות אבל הקרן קיימת לך לעולם הבא שנאמר (ישעי' שם) והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:

<< · שמות רבה · כה · >>

<< · שמות רבה · כו · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כו

שמות רבה פרשה כו פיסקא: א ב ג

על פסוק: (שמות יז א-ט)

שמות רבה כו · א · >>


א.

"וַיָּבֹא עֲמָלֵק" הדא הוא דכתיב (איוב ג, כו) לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז לא שלותי מבבל ולא שקטתי ממדי ולא נחתי מיון ויבא רוגז באדום. דבר אחר "לא שלותי" מגזירה הראשונה שגזר פרעה עלי שנאמר (שמות א, יד) וימררו את חייהם והעמיד לו הקדוש ברוך הוא גואל זו מרים על שם המירור "ולא שקטתי" מגזירה שנייה (שם, טז) אם בן הוא והמתן אותו והעמיד הקדוש ברוך הוא גואל זה אהרן על שם ההריון ולא נחתי מגזירה שלישית שגזר ואמר (שם, כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והעמיד הקדוש ברוך הוא גואל על שם המים זה משה שנאמר (שם ב, י) כי מן המים משיתיהו ויבא רוגז זה עמלק:

<< · שמות רבה כו · ב · >>


ב.

"וַיָּבֹא עֲמָלֵק" מה כתיב למעלה מן הענין "וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת הָעָם" לעם לא היה לצאן ולבקר היה מיד באו לעשות מריבה עם משה ואמרו לו למה זה העליתנו ממצרים מיכן היה רבי יהושע אומר נפל ביתא חבל לכוותא. "אֲנִי וּמִקְנַי בַצָּמָא" יש אומרים בהמתו של אדם אינה אלא חייו יוצא אדם לדרך אם אין בהמתו עמו מסתגף הוא מיד עמד משה בתפלה שנאמר "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר" מהו לאמר אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני אם הורגים אותי אם לאו אמר לו מה איכפת לך. "עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם" מהו עבור אמר לו עבור על דבריהם רבי מאיר אומר מהו עבור אמר הוי דומה לי מה אני משלם טובה תחת רעה אף אתה הוי משלם טובה תחת רעה שנאמר (מיכה ז, יח) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע רבי יהודה אומר עבור על חטייא שלהם ורבי נחמיה אומר עבור לפני העם מי שיש בו גאוה יבא וידבר כנגדך. "וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" שיהיו עדים שלא יהו אומרים לך מעיינות היו שם. "וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר" אמר לפניו רבונו של עולם מטה זה של פורענות הוא הוא הבאיש המים במצרים והוא הביא עשר מכות על המצרים אמר לו הקדוש ברוך הוא אין מדתי כמדת בשר ודם שהוא מכה באיזמל ומרפא ברטיה אבל אני במה שאני מכה בו אני מרפא לכך נאמר ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך כדי שידעו הכל שהוא של ברכה. "וְהִכִּיתָ בַצּוּר" מהו והכית בצור אמר לו הקדוש ברוך הוא אם מבקשים הם מן האבן הזו הוציא להם אם מן האבן הזו תן להם כיון שיצאו המים השקו כל אהליהם של ישראל מה כתיב שם "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַסָּה וּמְרִיבָה" ומה מריבה היתה שם רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן ורבי יהודה אומר אמרו אם רבון הוא על כל המעשים כדרך שהוא רבון עלינו נעבדנו ואם לאו נמרוד בו ורבי נחמיה אומר אם מספיק לנו מזונותינו כמלך שהוא שרוי במדינה ואין בני המדינה צריכין לו כלום נעבדנו ואם לאו נמרוד בו ורבותינו אמרו אם מהרהרים אנו בלבבנו והוא יודע מה שאנו מהרהרים נעבדנו ואם לאו נמרוד בו אמר להם הקדוש ברוך הוא אם בקשתם לבדוק אותי יבא הרשע ויבדוק אתכם מיד ויבא עמלק מה כתיב שם היש ה' בקרבנו אם אין ויבא עמלק וכי מה ענין זה אצל זה משל לתינוק שהיה רוכב על כתיפו של אביו וראה חבירו של אביו אמר לו ראית את אבא אמר לו אביו אתה רוכב על כתפי ואתה שואל עלי הריני משליכך ויבא השונא וישלוט בך כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אני נשאתי אתכם על ענני כבוד ואתם אומרים היש ה' בקרבנו לפיכך יבא השונא וישלוט בכם הוי ויבא עמלק:

<< · שמות רבה כו · ג


ג.

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" למה ליהושע מתחלה אתה דורש שהיה מבקש להדריכו למלחמה לפי שהוא עתיד להכניס את ישראל לארץ. דבר אחר למה ליהושע אמר לו זקנך על ידו ירדו למצרים לך הזדווג עם מי שאירע אותם בעלותם ממצרים. דבר אחר למה ליהושע אמר לו זקנך אמר (בראשית מב, יח) את האלהים אני ירא ובזה כתיב (דברים כה, יח) ולא ירא אלהים יבא בן בנו שאמר את האלהים אני ירא ויפרע ממי שנאמר עליו ולא ירא אלהים בחר לנו אנשים מהו אנשים אנשים של חכמה וביראת חטא וצא הלחם בעמלק מיכן אתה למד שהיו תחת ענני הכבוד שאין אומרים צא אלא למי שהוא שרוי בפנים ומטה האלהים בידי אמר לו מטה זה בידי שאמר המקום יהי בידך לעולם. דבר אחר "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" כשעשה בו אהרן נסים נקרא על שמו שנאמר (שמות ז, יב) מטה אהרן ובזמן שעשיתי אני בו נסים נקרא על שמי ובזמן שהקדוש ברוך הוא עושה נסים נקרא על שמו שנאמר ומטה האלהים:

<< · שמות רבה · כו · >>