לדלג לתוכן

שמות רבה כד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


א.    [ עריכה ]
"וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל" הדא הוא דכתיב (דברים לב ו) הלה' תגמלו זאת רבי ששא בנו של רבי אבא היה כותב ה"א למטן ולמ"ד למעלן כלומר הוי הלה' תגמלו זאת אחר כל הנסים שעשה לכם שקרע לכם את הים לשנים עשר קרעים ושקע את המצריים בים והיתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת אתכם שנאמר (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' וגו' העלה אתכם מן הים ונתן לכם כספם וזהבם וכל מה שהיה על סוסיהם שהיו מקושטים בכסף ובזהב וזן אתכם ארבעים שנה ולא הניח אתכם אפילו שעה אחת כמה שונאים באים עליכם ולא הניח אתכם לברוח אלא היה מפילן לפניכם ומשמרכם ולא משונאיכם בלבד אלא אף מן הנחשים ומן העקרבים והיה מאיר לפניכם שנאמר (שם יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם שכחתם כל הנסים האלו שעשה עמכם הקדוש ברוך הוא והיה צלמו של מיכה עובר עמכם בים והנחתם דברי תורה והתקעתם בדברים אחרים הלה' תגמלו זאת אמר רבי יהודה בר רבי אלעאי לא דיים שעבר עמהם צלמו של מיכה אלא שהיו מקישין כלפי מעלה דברים שנאמר (ש"ב ז, כג) אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו וכן הוא אומר (תהלים קו, ז) וימרו על ים בים סוף מהו שני פעמים אלא על הים המרו שלא היו רוצים לירד אלולי שבט יהודה שקפץ תחלה וקדש שמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (שם קיד, א-ב) בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו ובים סוף מנין שהמרו אלא כיון שירדו לתוך הים היה מלא טיט שהיה עד עכשיו לח מן המים והיה בו כמין טיט שנאמר (חבקוק ג, טו) דרכת בים סוסיך חומר מים רבים והיה אומר ראובן לשמעון במצרים בטיט ובים טיט במצרים בחמר ובלבנים ובים חמר מים רבים הוי וימרו על ים בים סוף ואחר כל הנסים האלו אתם גומלים לי בישא הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם על דורו של ירמיה אמר הפסוק הזה עם נבל שעשו נבלות שנאמר (תהלים עט, ב) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים למה שלא היו חכמים שנאמר (דברים לב, ו) עם נבל ולא חכם אמר רבי שמעון בן חלפתא אם יהיה הגבור שבגבורים למטה והחלש שבחלשין למעלה נוצח הוא וביותר אם יהיה הגבור למעלן והחלש למטה על אחת כמה וכמה הקדוש ברוך הוא גבור שבגבורים למעלה ואתה בשר ודם למטה אין אתה צריך להתבונן עם נבל ולא חכם (שם) הלא הוא אביך קנך אם זכית אביך כשם שבנו מתחטא עם אביו והוא עושה רצונו כן אתם מתחטאין לפניו והוא עושה רצונכם. דבר אחר אם אביך למה קנך אם קנך למה אביך אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הוא מרחם עליהם כאב על בנים ובזמן שאין עושין רצונו הוא רודה אותן כעבד מה העבד בטובתו ושלא בטובתו משמש לאדוניו בעל כרחו כך אתם תעשו רצונו של מקום בטובה ושלא בטובה על כרחכם רבי תחליפא דקיסרין בשם רבי פילא אומר בא וראה כמה נסים עושה הקדוש ברוך הוא עם האדם והוא אינו יודע שאלולי היה אוכל פת כשהיא חיה היתה יורדת בתוך מעיו ומשרטת אותו אלא ברא הקדוש ברוך הוא מעין בתוך גרגרתו שהוא מוריד את הפת בשלום (שם) הוא עשך ויכוננך עשאך מה שאתה צריך ואחר כל אלו הלה' תגמלו זאת הולך אתה ומדבר דברים יתירים. דבר אחר הלה' תגמלו זאת אמר להם אחר שעשה לכם כל הנסים אתם מסרבין בו דכתיב (תהלים קו, ז) וימרו על ים בים סוף על ים על שפת הים בים סוף כמשמעו באותה שעה נתמלא עליהם חימה שכר של ים ובקש לשוטפן עד שגער בו הקדוש ברוך הוא ויבשו שנאמר (נחום א, ד) גוער בים ויבשהו ואומר (תהלים קו, ט) ויגער בים סוף ויחרב כיון שראה משה כך הסיען מחטאו של ים לכך נאמר ויסע משה את ישראל: