המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ימינך ימינך" - שני פעמים כשישראל עושין את רצונו של מקום השמאל נעשית ימין
"ימינך ה' נאדרי בכח" - להציל את ישראל וימינך השנית תרעץ אויב ול"נ אותה ימין עצמה תרעץ אויב מה שאי אפשר לאדם לעשות שתי מלאכות ביד אחת ופשוטו של מקרא ימינך הנאדרת בכח מה מלאכתה ימינך היא תרעץ אויב וכמה מקראות דוגמתו (תהלים צב) כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צד) עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם לא לנו ה' לא לנו (הושע ב) אענה נאום ה' אענה את השמים (שופטים ה) אנכי לה' אנכי אשירה (תהלים קכד) לולי ה' וכו' לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (שופטים ה) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (ישעיהו כו) תרמסנה רגל רגלי עני (תהלים קלו) ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל עבדו
"נאדרי" - היו"ד יתירה כמו רבתי עם שרתי במדינות גנובתי יום
"תרעץ אויב" - תמיד היא רועצת ומשברת האויב ודומה לו וירעצו וירוצצו את בנ"י (בשופטים סי' י) (ד"א ימינך הנאדרת בכח היא משברת ומלקה אויב)
[יג] תמיד היא רועצת. דאם לא כן הוי ליה לומר לשון עבר, ולפיכך פירשו שהוא תמיד כדלעיל (רש"י פסוק א), שכל דבר תמיד יכתוב העבר בלשון עתיד (כ"ה ברא"ם). אבל במכילתא (כאן) פירשו "תרעץ אויב" לעתיד לבא:
ימינך ה': שאתה נאדרי בכח היא תרעץ אויב, ימין היא לשון נקבה כדכתיב ימין ה' רוממה, ומקרא זה כעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם, עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו, כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו, חציו הראשון אינו מסיים דברו עד שיבא חציו האחרון וכופלו ומשלים דברו, אך בחציו הראשון מזכיר במי הוא מדבר:
"ימינך ה' תרעץ אויב" - לשון רש"י פשטו של דבר ימינך הנאדר בכח מה מלאכתה ימינך ה' תרעץ אויב וכמה מקראות דוגמתו כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צב י) עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו (שם צד ג) נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם (שם צג ג) ורבים ככה ואינו נכון לדעתי כי הפסוקים יכפלו מלות לומר כי תמיד יהיה ככה מבלי שיבארו ענין רק בפעם השנית ואלו אמר ימינך ה' ימינך ה' תרעץ אויב היה כמות אלו הנזכרים ור"א אמר כי פירושו ימינך ה' שאתה נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב שהוא כמו אלה הנזכר ויותר נכון לומר ימינך ה' הוא נאדר בכח להשפיל לכל גאה ורם ימינך ה' תרעץ אויב בכח גדול והזכיר ימין בלשון זכר ונקבה כמו והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר (יחזקאל ב ט) והוא כפול כדרך הנבואות ודרך האמת ידענה המשכיל מן הפסוקים הראשונים שפירשתי וכך אמרו (שמו"ר כד א) היתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת אותם כי הכח מציל כענין שנאמר ועתה יגדל נא כח אדני (במדבר יד יז)
ימינך ה'. ידוע כי כל מדה כלולה מחברתה וקרא למדת הדין ימין לפי שהיא כלולה ומעוטפת בכח הרחמים, זהו לשון נאדרי בכח מלשון אדרת וכח הרחמים שבה היה מציל לישראל והיא עצמה שהיא מדת הדין היתה משקעת את המצריים בים, וזהו ימינך ה' תרעץ אויב, וזהו באור מה שדרשו רז"ל היתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצילתן.
"ימינך ה' נאדרי בכח" לא ימין חיל פרעה ומבחר שלישיו הבוטחים בזרוע בשר. וזאת היא הודאה שנתנו לאל יתברך על מלחמתו זאת השנית:
" ימינך ה' תרעץ אויב" יהי רצון שיהיה כן לעתיד שתרעץ כל אויב לישראל, כענין כן יאבדו כל אויביך ה':
ימינך ה' וגו'. פירוש כשתהיה מדת הרחמים מתחזקת לעשות דבר משפט והוא אומרו נאדרי בכח אז ימינך ה' שהיא מדת הרחמים עצמה תרעץ אויב. או ידרוש מסופו לראשו אימתי ימינך ה' נאדרי בכח כשימינך ה' תרעץ אויב אז תפול אימתה ופחד על כל הנבראים מפני שמך האדיר:
