מ"ג שמות טו ז
<< · מ"ג שמות טו · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃
תרגום
| אונקלוס: | וּבִסְגֵּי תוּקְפָךְ תַּבַּרְתָּנוּן לִדְקָמוּ עַל עַמָּךְ שַׁלַּחְתְּ רוּגְזָךְ שֵׁיצֵינוּן כְּנוּרָא לְקַשָּׁא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְסוּגֵי גֵּיפְתָנוּתָךְ תְּפַכֵר שׁוּרֵי בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן דְּעַמָּךְ תְּגָרֵי בְהוֹן תְּקוֹף רוּגְזָךְ תְּגַמֵּר יַתְהוֹן הֵי כְנוּרָא בָּעֲרָא שַׁלְטָא בְּקַשָׁא: |
רש"י (כל הפרק)
"וברוב גאונך" - אם היד בלבד רועצת האויב כשהוא מרומם ברוב גאונו אז יהרוס קמיו ואם ברוב גאונו לבד אויביו נהרסים ק"ו כששלח בם חרון אף יאכלמו
"תהרס" - תמיד אתה הורס קמיך הקמים נגדך ומי הם הקמים כנגדו אלו הקמים על ישראל וכן הוא אומר (תהלים פג) כי הנה אויביך יהמיון ומה היא ההמיה על עמך יערימו סוד ועל זה קורא אותם אויביו של מקוםרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
תַּהֲרֹס – תָּמִיד אַתָּה הוֹרֵס קָמֶיךָ הַקָּמִים נֶגְדְּךָ. וּמִי הֵם הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ? אֵלּוּ הַקָּמִים עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן" (תהלים פג,ג), וּמָה הִיא הַהֶמְיָה? "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד" (שם,ד), וְעַל זֶה קוֹרֵא אוֹתָם אוֹיְבָיו שֶׁל מָקוֹם.
רשב"ם (כל הפרק)
תהרס קמיך: לשון הסרה משפיל ומנענע הדבר מקומתו, וכן פן יהרסו אל ה' ממקומם להתקרב ולראות, וכן יחתך מאהל ויהרסך ממצבך:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"וברוב גאונך תהרוס קמיך". הקמים הם הקמים למלחמה, ומחנה הערוכה בקשר אמיץ למלחמה תצויר כבנין שהאבנים מתלכדים ומחוברים, ואם תתפרד המחנה בשיגפו ויתחילו לנוס, יומלץ שנהרס הבנין, וז"ש תהרוס קמיך, וזה היה בעת שאמר מצרים אנוסה מפני ישראל אז נהרס בנין החיל וקשורם, ובזה הלא כבר נפלו ולא קמו להלחם עם ב"י, אבל באשר אז נתעורר עליהם חרון אף ה' על כל הרעות אשר עשו לישראל שהשליכו את בניהם ליאור וכדומה, שעז"א תשלח חרונך, וע"כ לא היה די בהיחוס הזה לבד רק תאכלמו
כקש, היה החרון כאש ומצרים לקש, ודלקה בם אש חרון ה' ואכלום:אור החיים (כל הפרק)
בעל הטורים (כל הפרק)
קמיך. ב'. תהרוס קמיך. שאון קמיך עולה תמיד. ע"כ תהרוס קמיך:
תשלח. ה' תשלח חרונך. מבצריהם תשלח. מלמד כמו שלקו הם על הים כך לקו במצרים והרם מבצריהם ואידך שלח תשלח את האם. תשלח רוחך יבראון. אבל ישראל עברו ביבשה בים כדכתיב תשלח קציריה עד ים מ"מ לא נכנסו לארץ כדכתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך ששלח האבות מעל פניו והמיתם במדבר ולקח את הבנים והכניסם לארץ מ"מ יש להם חלק לעוה"ם כדכתיב תשלח רוחך יבראון: