מ"ג שמות טו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות טו · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ  יְמִֽינְךָ֥ יְהֹוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
יַמִּינָךְ יְיָ אַדִּירָא בְּחֵילָא יַמִּינָךְ יְיָ תְּבַרַת סָנְאָה׃
ירושלמי (יונתן):
יְמִינָךְ יְיָ מַה מְּשַׁבְּחָא הִיא בְּחֵילָא יְמִינָךְ יְיָ תַּבְרִית בַּעַל דְּבָבֵיהוֹן דְּעַמָּךְ דְּקַיְימִין לְקוּבְלֵיהוֹן מִן בִּגְלַל לְאַבְאָשָׁא לְהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
מַה מְּשַׁבְּחָא הִיא בְּחֵילָא יְמִינָךְ יְיָ דְרָעָא וּמְרַצְצָא שׁוּרֵי בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן דְּעַמָּךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ימינך ימינך" - שני פעמים כשישראל עושין את רצונו של מקום השמאל נעשית ימין

"ימינך ה' נאדרי בכח" - להציל את ישראל וימינך השנית תרעץ אויב ול"נ אותה ימין עצמה תרעץ אויב מה שאי אפשר לאדם לעשות שתי מלאכות ביד אחת ופשוטו של מקרא ימינך הנאדרת בכח מה מלאכתה ימינך היא תרעץ אויב וכמה מקראות דוגמתו (תהלים צב) כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צד) עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם לא לנו ה' לא לנו (הושע ב) אענה נאום ה' אענה את השמים (שופטים ה) אנכי לה' אנכי אשירה (תהלים קכד) לולי ה' וכו' לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (שופטים ה) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (ישעיהו כו) תרמסנה רגל רגלי עני (תהלים קלו) ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל עבדו

"נאדרי" - היו"ד יתירה כמו רבתי עם שרתי במדינות גנובתי יום

"תרעץ אויב" - תמיד היא רועצת ומשברת האויב ודומה לו וירעצו וירוצצו את בנ"י (בשופטים סי' י) (ד"א ימינך הנאדרת בכח היא משברת ומלקה אויב) 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יְמִינְךָ... יְמִינְךָ – שְׁתֵּי פְּעָמִים; כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשְּׂמֹאל נַעֲשֵׂית יָמִין.
יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ – לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל, וִימִינְךָ הַשֵּׁנִית תִּרְעַץ אוֹיֵב. [וְלִי נִרְאֶה, אוֹתָהּ יָמִין עַצְמָהּ תִּרְעַץ אוֹיֵב, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי מְלָאכוֹת בְּיָד אַחַת. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: יְמִינְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּכֹּחַ, מַה מְּלַאכְתָּהּ? יְמִינְךָ הִיא תִּרְעַץ אוֹיֵב. וְכַמָּה מִקְרָאוֹת דֻּגְמָתוֹ: "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ" (תהלים צב,י), וְדוֹמֵיהֶם‏[2].]
נֶאְדָּרִי – הַיּוֹ"ד יְתֵרָה, כְּמוֹ "רַבָּתִי עָם" (איכה א,א), "שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת" (שם), "גְּנֻבְתִי יוֹם" (בראשית לא,לט).
תִּרְעַץ אוֹיֵב – תָּמִיד הִיא רוֹעֶצֶת וּמְשַׁבֶּרֶת הָאוֹיֵב; וְדוֹמֶה לוֹ, "וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", בְּשׁוֹפְטִים (י,ח). (דָּבָר אַחֵר: יְמִינְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּכֹּחַ, הִיא מְשַׁבֶּרֶת וּמַלְקָה אוֹיֵב):

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ימינך ה': שאתה נאדרי בכח היא תרעץ אויב, ימין היא לשון נקבה כדכתיב ימין ה' רוממה, ומקרא זה כעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם, עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו, כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו, חציו הראשון אינו מסיים דברו עד שיבא חציו האחרון וכופלו ומשלים דברו, אך בחציו הראשון מזכיר במי הוא מדבר:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ימינך ה' תרעץ אויב" - לשון רש"י פשטו של דבר ימינך הנאדר בכח מה מלאכתה ימינך ה' תרעץ אויב וכמה מקראות דוגמתו כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צב י) עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו (שם צד ג) נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם (שם צג ג) ורבים ככה ואינו נכון לדעתי כי הפסוקים יכפלו מלות לומר כי תמיד יהיה ככה מבלי שיבארו ענין רק בפעם השנית ואלו אמר ימינך ה' ימינך ה' תרעץ אויב היה כמות אלו הנזכרים ור"א אמר כי פירושו ימינך ה' שאתה נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב שהוא כמו אלה הנזכר ויותר נכון לומר ימינך ה' הוא נאדר בכח להשפיל לכל גאה ורם ימינך ה' תרעץ אויב בכח גדול והזכיר ימין בלשון זכר ונקבה כמו והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר (יחזקאל ב ט) והוא כפול כדרך הנבואות ודרך האמת ידענה המשכיל מן הפסוקים הראשונים שפירשתי וכך אמרו (שמו"ר כד א) היתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת אותם כי הכח מציל כענין שנאמר ועתה יגדל נא כח אדני (במדבר יד יז)

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ימינך ה'. ידוע כי כל מדה כלולה מחברתה וקרא למדת הדין ימין לפי שהיא כלולה ומעוטפת בכח הרחמים, זהו לשון נאדרי בכח מלשון אדרת וכח הרחמים שבה היה מציל לישראל והיא עצמה שהיא מדת הדין היתה משקעת את המצריים בים, וזהו ימינך ה' תרעץ אויב, וזהו באור מה שדרשו רז"ל היתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצילתן.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ימינך ה' נאדרי בכח" לא ימין חיל פרעה ומבחר שלישיו הבוטחים בזרוע בשר. וזאת היא הודאה שנתנו לאל יתברך על מלחמתו זאת השנית:

" ימינך ה' תרעץ אויב" יהי רצון שיהיה כן לעתיד שתרעץ כל אויב לישראל, כענין כן יאבדו כל אויביך ה':

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ימינך". סיים החלק הזה כמ"ש כי ימין ה' הרוממה לפעמים היא נאדרי בכח, הכח מציין הכח הפנימי טרם יתגלה לעשות פעולה, ואצל ה' יצייר בעת שהוא ארך אפים וכובש

כעסו שהוא הגבורה הפנימית כמ"ש טוב ארך אפים מגבור, שזה מראה כחו לכבוש מדותיו כמ"ש ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים, וימינך הזאת עצמה תרעץ

אויב שאחר שממתין לו עד שנתמלא סאתו ישבר ואין מרפא:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ימינך ה' וגו'. פירוש כשתהיה מדת הרחמים מתחזקת לעשות דבר משפט והוא אומרו נאדרי בכח אז ימינך ה' שהיא מדת הרחמים עצמה תרעץ אויב. או ידרוש מסופו לראשו אימתי ימינך ה' נאדרי בכח כשימינך ה' תרעץ אויב אז תפול אימתה ופחד על כל הנבראים מפני שמך האדיר:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בכח. ד' במסורה הכא ואידך הרימי בכח קולך דאיתקש גאולה אחרונה לראשונה. ואידך איש חיל בכח. קול ה' בכח. זהו שאמרו שמדמין אותו לבריותיו:

<< · מ"ג שמות · טו · ו · >>


  1. ^ עַיְּנוּ גַּם בְּרַשְׁבָּ"ם.
  2. ^ עַיְּנוּ גַּם בְּרַשְׁבָּ"ם.