מפרשי רש"י על שמות טו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק ט"ו • פסוק ו' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ט"ו, ו':

יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ  יְמִֽינְךָ֥ יְהֹוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃


רש"י

"ימינך ימינך" - שני פעמים כשישראל עושין את רצונו של מקום השמאל נעשית ימין

"ימינך ה' נאדרי בכח" - להציל את ישראל וימינך השנית תרעץ אויב ול"נ אותה ימין עצמה תרעץ אויב מה שאי אפשר לאדם לעשות שתי מלאכות ביד אחת ופשוטו של מקרא ימינך הנאדרת בכח מה מלאכתה ימינך היא תרעץ אויב וכמה מקראות דוגמתו (תהלים צב) כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צד) עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם לא לנו ה' לא לנו (הושע ב) אענה נאום ה' אענה את השמים (שופטים ה) אנכי לה' אנכי אשירה (תהלים קכד) לולי ה' וכו' לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (שופטים ה) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (ישעיהו כו) תרמסנה רגל רגלי עני (תהלים קלו) ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל עבדו

"נאדרי" - היו"ד יתירה כמו רבתי עם שרתי במדינות גנובתי יום

"תרעץ אויב" - תמיד היא רועצת ומשברת האויב ודומה לו וירעצו וירוצצו את בנ"י (בשופטים סי' י) (ד"א ימינך הנאדרת בכח היא משברת ומלקה אויב)


רש"י מנוקד ומעוצב

יְמִינְךָ... יְמִינְךָ – שְׁתֵּי פְּעָמִים; כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשְּׂמֹאל נַעֲשֵׂית יָמִין.
יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ – לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל, וִימִינְךָ הַשֵּׁנִית תִּרְעַץ אוֹיֵב. [וְלִי נִרְאֶה, אוֹתָהּ יָמִין עַצְמָהּ תִּרְעַץ אוֹיֵב, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי מְלָאכוֹת בְּיָד אַחַת. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: יְמִינְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּכֹּחַ, מַה מְּלַאכְתָּהּ? יְמִינְךָ הִיא תִּרְעַץ אוֹיֵב. וְכַמָּה מִקְרָאוֹת דֻּגְמָתוֹ: "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ" (תהלים צב,י), וְדוֹמֵיהֶם[1].]
נֶאְדָּרִי – הַיּוֹ"ד יְתֵרָה, כְּמוֹ "רַבָּתִי עָם" (איכה א,א), "שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת" (שם), "גְּנֻבְתִי יוֹם" (בראשית לא,לט).
תִּרְעַץ אוֹיֵב – תָּמִיד הִיא רוֹעֶצֶת וּמְשַׁבֶּרֶת הָאוֹיֵב; וְדוֹמֶה לוֹ, "וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", בְּשׁוֹפְטִים (י,ח). (דָּבָר אַחֵר: יְמִינְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּכֹּחַ, הִיא מְשַׁבֶּרֶת וּמַלְקָה אוֹיֵב):

מפרשי רש"י

[יג] תמיד היא רועצת. דאם לא כן הוי ליה לומר לשון עבר, ולפיכך פירשו שהוא תמיד כדלעיל (רש"י פסוק א), שכל דבר תמיד יכתוב העבר בלשון עתיד (כ"ה ברא"ם). אבל במכילתא (כאן) פירשו "תרעץ אויב" לעתיד לבא:

  1. ^ עַיְּנוּ גַּם בְּרַשְׁבָּ"ם.