שמות רבה כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שמות רבה · כא · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כא[עריכה]

שמות רבה פרשה כא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

<< · שמות רבה · כא א · >>


א. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (תהלים לד, יח) צעקו וה' שמע מהו כן אלא שתי ירושות הנחיל יצחק לשני בניו הנחיל ליעקב הקול וכן הוא אומר (בראשית כז, כב) הקול קול יעקב והנחיל לעשו הידים שנאמר (שם שם, שם) והידים ידי עשו ועשו היה מתגאה בירושתו שנאמר (במדבר כ, יח) ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב וגו' ויעקב מתגאה בירושתו שנאמר (דברים כו, ז) ונצעק אל ה' אלהי אבותינו לעתיד לבוא שניהן נוטלין שכרן עשו נטל שכרו שנאמר (ישעיה לד, ה) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ויעקב נטל שכרו שנאמר (ירמיה לג, יא) קול ששון וקול שמחה לכך כתיב צעקו וה' שמע לפי שצעקו בני ישראל על הים שנאמר (שמות יד, י) ויצעקו בני ישראל אל ה' שמע הקדוש ברוך הוא תפלתם ואמר למשה מה תצעק אלי כבר שמעתי [צעקתם] (צעקתך) דבר אל בני ישראל ויסעו:

<< · שמות רבה כא · ב · >>


ב. [עריכה]

דבר אחר "מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך אמר רבי לוי כשם שהקדוש ברוך הוא מצוה למשה ומדבר עמו כך היה משה מצוה כביכול לפני הקדוש ברוך הוא שכן בני יוסף אומרים לו (במדבר לו, ב) את אדוני צוה ה' ואדוני צוה בה' וכשם שהקדוש ברוך הוא קורא למשה ומדבר עמו כך היה משה קורא להקדוש ברוך הוא ומדבר עמו שנאמר וידבר ה' אל משה וכתיב (שם כז, טו-טז) וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות ראה כמה היה שולט וכשראה את פרעה רודף אחרי בני ישראל בא לצעוק שנאמר ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי אמר לו למה אתה מצטער אמר רבי יהושע משל לאוהבו של מלך שהיה לו עסק הלך לצעוק לפני המלך אמר לו המלך מה אתה צועק גזור ואני אעשה כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה תצעק אלי דבר ואני עושה:

<< · שמות רבה כא · ג · >>


ג. [עריכה]

דבר אחר "מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (ישעיה סה, כד) והיה טרם יקראו ואני אענה שני פעמים הוא אומר בפסוק ואני ואני ומשה אומר (דברים לב, לט) ראו עתה כי אני אני הוא אלא כל מי שהוא עושה רצון המקום ומכוין את לבו בתפלה שומע לו בעולם הזה וכן לעתיד לבוא שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה בעולם הזה ולעתיד לבוא (ישעי' שם) הם מדברים ואני אשמע ומה הם מדברים אלא שכל אחד ואחד עומד ומשמיע תלמודו כביכול הוא יושב ומשמיע עמהם שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וכתיב (ישעי' ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך ואומר (שם נד, יג) וכל בניך למודי ה' כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אם כן מה תצעק אלי והיה טרם יקראו ואני אענה אמר רבי אלעזר בן פדת בשר ודם אם שומע דברי אדם עושה דינו אם לא שמע אינו יכול לכוין דינו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן עד שלא ידבר אדם הוא יודע מה בלבו וכן בשלמה אומר (דה"א כח, ט) דע את אלהי אביך ועבדהו וגו' וכל יצר מחשבות מבין עד שלא יצרה מחשבה שבלבו של אדם הוא מבין אתה מוצא לפני שבעה דורות עד שלא נולד נבוכדנצר נתנבא ישעיה ופירש מה עתיד לחשוב בלבו שנאמר (ישעי' יד, יג) ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ומה אם לפני שבעה דורות צפה הקדוש ברוך הוא וראה מה עתיד לחשוב הצדיק בן יומו אינו יודע מה עתיד לחשוב לכך כתיב והיה טרם יקראו ואני אענה לכך נאמר מה תצעק אלי:

<< · שמות רבה כא · ד · >>


ד. [עריכה]

דבר אחר "מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (תהלים סה, ג) שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו מהו שומע תפלה אמר רבי פנחס בשם רבי מאיר ורבי ירמיה בשם רבי חייא בר אבא בשעה שישראל מתפללין אין אתה מוצא שכולן מתפללין כאחד אלא כל כנסיה וכנסיה מתפללת בפני עצמה הכנסת הזו תחלה ואחר כך הכנסת האחרת ומאחר שכל הכנסיות גומרות כל התפלות המלאך הממונה על התפלות נוטל כל התפלות שהתפללו בכל הכנסיות כולן ועושה אותן עטרות ונותנן בראשו של הקדוש ברוך הוא שנאמר עדיך כל בשר יבאו ואין עדיך אלא עטרה שנאמר (ישעיה מט, יח) כי כלם כעדי תלבשי וכן הוא אומר (שם, ג) ישראל אשר בך אתפאר שהקדוש ברוך הוא מתעטר בתפלתן של ישראל שנאמר (יחזקאל טז, יב) ועטרת תפארת בראשך. דבר אחר שומע תפלה וגו' אתה מוצא בשר ודם אינו יכול לשמוע שיחת שנים כאחד אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הכל מתפללין לפניו והוא שומע ומקבל תפלתן. דבר אחר שומע תפלה אמר רבי יהודה בר שלום בשם רבי אלעזר בשר ודם אם בא עני לומר דבר לפניו אינו שומע הימנו אם בא עשיר לומר דבר מיד הוא שומע ומקבלו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הכל שוין לפניו הנשים והעבדים והעניים והעשירים תדע לך שהרי משה רבן של כל הנביאים כתוב בו מה שכתוב בעני במשה כתיב (תהלים צ, א) תפלה למשה איש האלהים ובעני כתיב (שם קב, א) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו זו תפלה וזו תפלה להודיעך שהכל שוין בתפלה לפני המקום תדע לך כשיצאו ישראל ממצרים רדף אחריהם פרעה שנאמר (שמות יד, י) ופרעה הקריב וכתיב (שם) ויצעקו אל ה' התחיל משה אף הוא מתפלל לפני המקום אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה עומד ומתפלל כבר התפללו בני ושמעתי תפלתן שנאמר מה תצעק אלי:

<< · שמות רבה כא · ה · >>


ה. [עריכה]

הדא הוא דכתיב (שיר ב, יד): "יונתי בחגוי הסלע" היה לומר יונה בחגוי הסלע ומהו שאמר יונתי אלא אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל יונתי ראה מה כתיב (הושע ז, יא): "ויהי אפרים כיונה פותה אין לב" אמר הקדוש ברוך הוא אצלי הם כיונה פותה כל מה שאני גוזר עליהם עושים ושומעים לי אבל אצל עובדי כוכבים קשים הם כחיות שנאמר (בראשית מט, ט) גור אריה יהודה (שם, כז) בנימין זאב יטרף (שם, יז) יהי דן נחש עלי דרך לפיכך הם קשים כנגד עובדי כוכבים למה שעובדי כוכבים אומרין להם מה אתם מבקשין מן השבת הזו שאתם שומרים מן המילה הזו שאתם מולים והם מבקשים לבטל להם את המצות והם נעשים כנגדם קשין כחיות אבל אצל הקדוש ברוך הוא כיונה תמה ושומעים לו כל מה שהוא גוזר עליהן שנאמר (שמות ד, לא) ויאמן העם וכן הוא אומר (שם כד, ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע לכך נאמר יונתי בחגוי הסלע אמר רבי אלעזר בן פדת כיון שיצאו ישראל ממצרים היו נושאין עיניהן והיו המצרים רודפים אחריהם שנאמר (שם יד, י) ופרעה הקריב (וגו') נוסעים אינו אומר אלא נוסע כיון שיצא פרעה והמצריים לרדוף אחריהם תלו עיניהם לשמים וראו שרן של מצרים פורח באויר כיון שראו אותו נתייראו הרבה שנאמר (שם) וייראו מאד ומהו והנה מצרים נוסע אחריהן שרן של מצרים היה שמו מצרים שאין הקדוש ברוך הוא מפיל אומה עד שהוא מפיל שרן תחלה וכן אתה מוצא בנבוכדנצר שהפיל הקדוש ברוך הוא לשרו תחלה שנאמר (דניאל ד, כח) עוד מלתא בפום מלכא קל מן שמיא נפל אמר רבי יהושע בן אבין שרו של נבוכדנצר קל שמו והפילו הקדוש ברוך הוא אף שרו של פרעה מצרים שמו והיה פורח לרדוף אחריהם כיון שהשקיע הקדוש ברוך הוא את המצרים בים לא שקע תחלה אלא שרן שנאמר (שמות שם, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים זה שרן של מצרים ואחר כך (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו וכן סוסיהם ורוכביהם רמה בים אינו אומר אלא (שמות טו, א) סוס ורוכבו זה השר שלהן הוי והנה מצרים נוסע אחריהם ומהו ופרעה הקריב אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו אמר רבי ברכיה יפה היתה הקרבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפלות למה שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו שנאמר (שמות יד, י) ויצעקו בני ישראל אל ה' אמרו ישראל למשה מה עשית לנו עכשיו הם באים ועושים לנו כל מה שעשינו עמהם שהרגנו בכוריהם ונטלנו ממונם וברחנו לא אתה אמרת לנו (שם ג, כב) ושאלה אשה משכנתה באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות והיה הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר שנאמר (שם יד, ג) סגר עליהם המדבר אמר רבי ירמיה בן אלעזר אין סגר אלא חיות שנאמר (דניאל ו, כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא כיון שראו ישראל שהיו מוקפין משלוש רוחות הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקדוש ברוך הוא שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' ולמה עשה הקדוש ברוך הוא להם כך אלא שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן אמר רבי יהושע בן לוי למה הדבר דומה למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים שמע המלך והצילה לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה מה עשה המלך גירה בה הלסטים כדי שתצעוק וישמע המלך כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך אמר לה המלך לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות ב, כג) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו מיד (שם, כה) וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין מה עשה גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר ופרעה הקריב מיד ויצעקו בני ישראל אל ה' באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם שנאמר יונתי בחגוי הסלע השמיעני קול אינו אומר אלא (שיר ב, יד) השמיעני את קולך אותו הקול שכבר שמעתי במצרים לכך כתיב השמיעני את קולך כיון שהתפללו אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה עומד ומתפלל כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך שנאמר מה תצעק אלי:

<< · שמות רבה כא · ו · >>


ו. [עריכה]

"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ" אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא אתה אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים יבשה והכתיב (ירמיה ה, כב) אשר שמתי חול גבול לים והרי נשבעת שאין אתה קורעו לעולם אמר רבי אלעזר הקפר אמר לו משה לא כך אמרת שאין הים נעשית יבשה שנאמר אשר שמתי חול גבול לים וכתיב (איוב לח, ח) ויסך בדלתים ים אמר לו הקדוש ברוך הוא לא קראת מתחלת התורה מה כתיב (בראשית א, ט) ויאמר אלהים יקוו המים אני הוא שהתניתי עמו כך התניתי מתחלה שאני קורעו שנאמר (שמות יד, כז) וישב הים לפנות בוקר לאיתנו לתנאו שהתניתי עמו מתחלה מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים וכיון שהלך לקרוע את הים לא קבל עליו להקרע אמר לו הים מפניך אני נקרע אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי ואת נבראת בששי כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקדוש ברוך הוא אין הים רוצה להקרע מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן ימינו על ימינו של משה שנאמר (ישעי' סג, יב) מוליך לימין משה וגו' מיד ראה להקדוש ברוך הוא וברח שנאמר (תהלים קיד, ג) הים ראה וינס מה ראה אלא שראה להקדוש ברוך הוא שנתן יד ימינו על משה ולא יכול לעכב אלא ברח מיד אמר לו משה מפני מה אתה בורח אמר לו הים מפני אלהי יעקב מפני יראתו של הקדוש ברוך הוא מיד כיון שהרים משה ידו על הים נבקע שנאמר (שמות שם, כא) ויבקעו המים אינו אומר ויבקע הים אלא ויבקעו המים מלמד שכל המים שהיו בכל המעיינות ובבורות ובכל מקום נבקעו שנאמר ויבקעו המים וכן בשעה שחזרו חזרו כל המים שכן הוא אומר (שם, כח) וישובו המים וכל הנסים הללו נעשו על ידי משה שנאמר (שם, כא) ויט משה את ידו על הים לפיכך הקדוש ברוך הוא משבחו שנאמר (ישעי' שם, יא) ויזכור ימי עולם משה עמו וכתיב מוליך לימין משה זרוע תפארתו:

<< · שמות רבה כא · ז · >>


ז. [עריכה]

דבר אחר "מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (איוב לו, יט) היערוך שועך לא בצר מהו כן אמר רבי אלעזר בן פדת המשל אומר כבד את רופאך עד שלא תצטרך לו ורבי שמעון בן לקיש אומר ערך שוע כלפי בוראך כדי שלא יהיו לך צרים מלמעלן אמר רבי חמא בר רבי חנינא בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן ורבי חמא בר רבי חנינא פירשה משום אביו משל לרועה שהיה מעביר צאנו בנהר בא זאב להתגרות בצאן רועה שהיה בקי מה עשה נטל תיש גדול ומסרו לו אמר יהא מתגשש בזה עד שנעבור את הנהר ואחר כך אני מביאו כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עד עכשיו היו אלו עובדים עבודת כוכבים ואתה קורע להם את הים מה עשה הקדוש ברוך הוא מסר לו איוב שהיה מיועצי פרעה דכתיב בו (איוב א, א) איש תם וישר אמר לו הנו בידך אמר הקדוש ברוך הוא עד שהוא מתעסק עם איוב ישראל עולים לים ויורדים ואחר כך אציל את איוב והוא שאמר איוב (שם טז, יב) שליו הייתי ויפרפרני אמר איוב שליו הייתי בעולם ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני כדי לעשות אותי לעמו למטרה שנאמר (שם) יקימני לו למטרה וכתיב (שם, יא) יסגירני אל אל עויל מסרני ביד השטן וכדי שלא יצאו ישראל רשעים בדין לכך הרטה אותי בידו הוי (שם) ועל ידי רשעים ירטני באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למשה משה הרי מסרתי איוב לשטן מה בידך לעשות דבר אל בני ישראל ויסעו:

<< · שמות רבה כא · ח · >>


ח. [עריכה]

רבי אבטוליס הזקן אמר משל למלך שהיה לו בן והכעיסו וגזר עליו גזירה קשה והיה הפדגוג מבקש על ידו אמר לו כלום אתה מבקש ממני אלא על בני כבר התרציתי לבני רבי אומר אמר לו אמש היית אומר (שמות ה, כג) ומאז באתי אל פרעה ועכשיו אתה עומד ומרבה בתפלה מה תצעק אלי אמש היו אומרים (שם יד, יא) המבלי אין קברים ועכשיו אתה מרבה בתפלה דבר אל בני ישראל ויסעו יסיעו דבר מלבן רבי אומר אמר הקדוש ברוך הוא כדי היא האמנה שהאמינו בי ישראל שאקרע להם הים שלא אמרו למשה היאך נחזור לאחורינו שלא לשבור לב טף ונשים שעמנו אלא האמינו בי והלכו אחר משה רבי אליעזר אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עת לקצר ועת להאריך בני שרוים בצער והים סוגר והאויב רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה דבר אל בני ישראל ויסעו רבי יהושע אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה אין להם לישראל אלא ליסע בלבד ויסעו יסיעו רגליהם מן היבשה לים ואתה רואה נסים שאעשה להם רבי מאיר אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה אין ישראל צריכין להתפלל לפני ומה אם אדם הראשון שהיה יחידי עשיתי יבשה בשבילו שנאמר (בראשית א, ט) יקוו המים מתחת השמים בשביל עדה קדושה שעתידה לומר לפני (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו על אחת כמה וכמה רבי בניא אומר בזכות אברהם אני בוקע להם את הים בעבור מה שעשה שנאמר (בראשית כב, ג) ויבקע עצי עלה ואומר (שמות יד, כא) ויבקעו המים רבי עקיבא אומר בזכות יעקב אני קורע להם את הים שנאמר (בראשית כח, יד) ופרצת ימה וקדמה רבי שמעון אומר כבר הכתבתי עליך (במדבר יב, ז) בכל ביתי נאמן הוא ואתה ברשותי והים ברשותי כבר עשיתיך גזבר עליו שנאמר ואתה הרם את מטך:

<< · שמות רבה כא · ט · >>


ט. [עריכה]

אמר רבי סימון משל לבעל הזמורה שהיה מהלך בחוץ והזמורה בידו אמרו אלולי שהזמורה בידו לא היה מתכבד שמע המלך ואמר לו העבר הזמורה ממך וצא לחוץ וכל מי שאינו שואל בשלומך אני נוטל את ראשו כך אמרו המצריים לא היה יכול משה לעשות כלום אלא במטה בו הכה היאור בו הביא כל המכות כיון שבאו ישראל לתוך הים והמצריים עומדים מאחריהם אמר הקדוש ברוך הוא למשה השלך את מטך שלא יאמרו אילולי המטה לא היה יכול לקרוע את הים שנאמר הרם את מטך:

<< · שמות רבה כא · י · >>


י. [עריכה]

"וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה":

אם בים - למה ביבשה? ואם ביבשה - למה בתוך הים? אלא, מכאן אתה למד, שלא נקרע להם הים עד שבאו לתוכו עד חוטמן, ואחר כך נעשה להם יבשה.

דרש רבי נהוראי: היתה בת ישראל עוברת בים, ובנה בידה, ובוכה, ופושטת ידה, ונוטלת תפוח או רמון מתוך הים, ונותנת לו, שנאמר (תהלים קו, ט) "ויוליכם בתהומות כמדבר", מה במדבר לא חסרו כלום אף בתהומות לא חסרו כלום.

הוא שמשה אמר להם (דברים ב, ז) "זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך, לא חסרת דבר":

  • שלא היו חסרים אלא להזכיר דבר והוא נברא לפניהם.
  • רבי שמעון אומר: אפילו דבור לא היו חסרין, אלא מי שהיה מהרהר בלבו דבר והוא נעשה, שנאמר (תהלים עח, יח) "וינסו אל בלבבם לשאל אוכל לנפשם".
  • דבר אחר: "לא חסרת דבר" - שלא היה חסר דבר בעולם, ומה היה חסר - תשובה, שנאמר (הושע יד, ג) "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'":

<< · שמות רבה · כא יא · >>


יא. [עריכה]

"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" אמר רבי שמעון בן לקיש משל לשני אתליטים אחד חלש ואחד גבור נצח הגבור לחלש ונטל עטרה בראשו מי גרם לגבור ליטול העטרה לא החלש כך מי גרם להקדוש ברוך הוא ליטול שבח וכבוד לא פרעה שניערו שנאמר (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו בים סוף לפיכך ואכבדה בפרעה. ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל מה עשה הקדוש ברוך רמז לארץ מצרים ועלתה והיו רואין מלחמה בים שנאמר ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל:

<< · שמות רבה · כא · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.