שמות רבה כא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ט.    [ עריכה ]
אמר רבי סימון משל לבעל הזמורה שהיה מהלך בחוץ והזמורה בידו אמרו אלולי שהזמורה בידו לא היה מתכבד שמע המלך ואמר לו העבר הזמורה ממך וצא לחוץ וכל מי שאינו שואל בשלומך אני נוטל את ראשו כך אמרו המצריים לא היה יכול משה לעשות כלום אלא במטה בו הכה היאור בו הביא כל המכות כיון שבאו ישראל לתוך הים והמצריים עומדים מאחריהם אמר הקדוש ברוך הוא למשה השלך את מטך שלא יאמרו אילולי המטה לא היה יכול לקרוע את הים שנאמר הרם את מטך: