קטגוריה:דברים כו ז

ז.

ונצעק אל ה' . אחרי שהעבידו מצרים את ב"י בעבודות הקשות באמת, אז צעקו אל ה'. כמו שמביא בספרי, ויאנחו ב"י מן העבודה ויזעקו - שההתעוררות לזעוק, היה מהעבודה.

וישמע ה' את קולנו . שנתקבלה תפלתם. כמו שמביא בספרי וישמע א-להים את נאקתם , שאינו אלא לשון קבלה. כמ"ש שם ויזכור א-להים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב . ובכ"מ שנאמר זכירת ברית האבות, הוא לחסד ולרחמים, ואז גזר ה' שתתבטל מהם העבודה. וכן היה, ששעבוד העבודה נפסק מהם ששה חדשים קודם שיצאו ממצרים, כמ"ש "בתשרי בטלה עבודה מאבותינו". אף שפרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו , אבל ראה וחקר שנתישבו ב"י בארץ גשן, ע"פ פרעה שהיה בימי יוסף, ואין נכון לכבשם לעבדים. אבל גזר שמאחר שאין עושים עוד עבודת פרעה והמצרים, אין להם לשבת, רק בארץ גשן שניתן להם מאז.

וירא את ענינו . אף שלא יעבדו עוד, אבל היו מעונים. כמו שמביא בספרי וירא א-להים את ב"י וידע א-להים , שראה דבר שאין לדעת, רק ה' לבדו, וזה פרישות ד"א. שעדין לא נתבטלה גזרת כל הבן הילוד וגו' , ועל-ידי-זה פירשו מד"א (=מדרך ארץ) . וזה נקרא "ענוי" כידוע, שזה העדר דבר ממה שהוא בטבע אדם.

ואת עמלנו . כמ"ש בספרי "אלו הבנים". שכל עמל האדם בעבורם. או שלא נתבטלה גזרת כל הבן וגו' ; או שהי"ת ראה שאין תקוה טובה, להבנים שיתגדלו בא"מ (=בארץ מצרים) .

ואת לחצנו . כמ"ש ספרי, "זו הדחק, כמ"ש וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם . שראה שיגזור פרעה, שלא יגורו רק בארץ גשן וילחצו כלם למקום א', ולא יהיה להם במה להתפרנס. וע"י הענוי והעמל והלחץ, ראה ה' שאין די במה שיפסק מהם השעבוד אלא.