שמות רבה כא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


א.    [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי" הדא הוא דכתיב (תהלים לד, יח) צעקו וה' שמע מהו כן אלא שתי ירושות הנחיל יצחק לשני בניו הנחיל ליעקב הקול וכן הוא אומר (בראשית כז, כב) הקול קול יעקב והנחיל לעשו הידים שנאמר (שם שם, שם) והידים ידי עשו ועשו היה מתגאה בירושתו שנאמר (במדבר כ, יח) ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב וגו' ויעקב מתגאה בירושתו שנאמר (דברים כו, ז) ונצעק אל ה' אלהי אבותינו לעתיד לבוא שניהן נוטלין שכרן עשו נטל שכרו שנאמר (ישעיה לד, ה) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ויעקב נטל שכרו שנאמר (ירמיה לג, יא) קול ששון וקול שמחה לכך כתיב צעקו וה' שמע לפי שצעקו בני ישראל על הים שנאמר (שמות יד, י) ויצעקו בני ישראל אל ה' שמע הקדוש ברוך הוא תפלתם ואמר למשה מה תצעק אלי כבר שמעתי [צעקתם] (צעקתך) דבר אל בני ישראל ויסעו: