שמות רבה כ טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


טז.    [ עריכה ]
דבר אחר "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים" למה "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי יוחנן כיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ עמדו וקצצו הנטיעות שהיו להן כיון ששמעו שנתעכבו במדבר ארבעים שנה היו סבורים שבמדבר תהא דירתם עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותן ואחר כך הכניסן לארץ ורבינו הגדול אומר לפי שביקש הקדוש ברוך הוא ליתן אימתן של ישראל על עובדי כוכבים עכבן ארבעים שנה במדבר ומאיר להם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש לילה ושמעו כל העובדי כוכבים ונפלה עליהם רעדה שנאמר (שמות טו, טז) תפול עליהם אימתה ופחד ואחריו מה כתיב (שם, יז) תביאמו ותטעמו: