קטגוריה:ירמיהו ד כב

<< · מ"ג ירמיהו ד · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י ׀ אֱוִ֣יל עַמִּ֗י אוֹתִי֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בָּנִ֤ים סְכָלִים֙ הֵ֔מָּה וְלֹ֥א נְבוֹנִ֖ים הֵ֑מָּה חֲכָמִ֥ים הֵ֙מָּה֙ לְהָרַ֔ע וּלְהֵיטִ֖יב לֹ֥א יָדָֽעוּ׃

אֲרֵי אִטַפָּשׁוּ עַמִי מִידַע דְחַלְתִּי לָא אֲלִיפוּ בְּנִין טַפְשִׁין אִינוּן וְלָא סוּכְלְתָנִין אִינוּן חַכִּימִין אִינוּן לְאַבְאָשָׁא וּלְאוֹטָבָא לֵית אִינוּן יָדְעִין:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אויל עמי" כי חסר להם הדעת שהוא שישיגו את השם ומשפטיו בידיעה ברורה כי עמי אויל שהאויל הוא המסתפק על כל דבר שזה הפך הדעת, וע"כ "אותי לא ידעו", וכן חסר להם הבינה שהוא שישיגו את השם ע"י מופתי התבונה והחקירה, כי הם "בנים סכלים המה ולא נבונים", וכן חסר להם החכמה שידעו ע"י קבלה, ועקר דרכי החכמה הוא בהנהגת הנפש לדעת את הטוב ואת הרע והם "חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו":