שמות רבה כב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ג.    [ עריכה ]
"וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'" שנו רבותינו הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת ים סוף ומכת בכורים באמת ויציב ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו אבל אם לא הזכיר יציאת מצרים מחזירין אותו שנאמר (דברים טז, ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים ומה בין יציאת מצרים לקריעת ים סוף אלא שיציאת מצרים קשה שנאמר (שם ד, לד) או הנסה אלהים (שם, כ) ואתכם לקח ה' תדע לך שזו קשה מזו שביציאת מצרים כתיב (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך אבל בקריעת ים סוף אינו מזכיר את השם ולמה צריך להזכיר קריעת ים סוף באמת ויציב לפי שכיון שקרע להם את הים האמינו בו שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו ובזכות האמנה שהאמינו זכו לומר שירה ושרתה עליהם שכינה שכן כתיב אחריו (שם טו, א) אז ישיר משה לכך צריך אדם לסמוך גאולה לתפלה כשם שהם הסמיכו שירה אחר האמנה והקריעה וכשם שהן טהרו לבם ואמרו שירה שכן כתיב וייראו העם את ה' ויאמינו ואחר כך אז ישיר כך צריך אדם לטהר לבו קודם שיתפלל וכן איוב אמר (איוב טז, יז) על לא חמס בכפי ותפלתי זכה אמר רבי יהושע הכהן בר רבי נחמיה וכי יש תפלה עכורה אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל הוא קורא להקדוש ברוך הוא ואינו עונה אותו למה שתפלתו בעבירה שנאמר (בראשית ו, יג) ויאמר ה' לנח קץ כל בשר וגו' אבל איוב שלא היה בעמלו גזל היתה תפלתו זכה לכך אומר על לא חמס בכפי לפי שאין עול בכפי ובעמלי תפלתי זכה אמר רבי חמא בר רבי חנינא מנין שכל מי שהגזל בידו תפלתו עכורה שנאמר (ישעי' א, טו) ובפרשכם כפיכם וגו' אינני שומע מפני מה שידיכם דמים מלאו ומנין שכל מי שמרחיק עצמו מן הגזל תפלתו זכה שנאמר (תהלים כד, ד) נקי כפים ובר לבב מה כתיב אחריו (שם, ה-ו) ישא ברכה מאת ה' זה דור דורשיו: