מדרש רבה על יתרו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · מדרש רבה על · יתרו · >>


סדר יתרו

פרשיות: כז כח כט


<< · שמות רבה · כז · >>

פרשת יתרו

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כז

שמות רבה פרשה כז פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט

<< · שמות רבה · כז א · >>


א.

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" הדא היא דכתיב (משלי כז, י) רעך ורע אביך אל תעזוב רעך זה הקדוש ברוך הוא כמה דאת אמר (תהלים קכב, ח) למען אחי ורעי ורע אביך זה אברהם שנאמר (ישעי' מא, ח) זרע אברהם אוהבי אל תעזוב ואם עזבת תן דעתך שלא תכנס לבית אחיך ביום אידך זה ישמעאל ועשו אמר רבי יהושע בן לוי כשהגלה נבוכדנצר את ישראל לבבל היו כפותים מאחוריהם כמו שכתוב במדרש איכה (ב, ד) עד (שם כא טו) כי מפני חרבות נדדו אביכם שהיה מושלך במדבר פתחתי לו באר מים ואתם עשיתם כך הוי (משלי כז, י) טוב שכן קרוב מאח רחוק. דבר אחד טוב שכן קרוב הוא יתרו שהיה רחוק לישראל מן עשו אחיו של יעקב ביתרו מה כתיב (ש"א טו, ו) ויאמר שאול אל הקיני וגו' בעשו כתיב (דברים כה, יז) זכור את אשר עשה לך עמלק אתה מוצא דברים רבים כתובים בעשו לגנאי וכתובים ביתרו לשבח בעשו כתיב (איכה ה, יא) נשים בציון ענו וביתרו כתיב ויתן את צפורה בתו בעשו כתיב (תהלים יד, ד) אוכלי עמי אכלו לחם וביתרו כתיב קראן לו ויאכל לחם בעשו כתיב ולא ירא אלהים וביתרו כתיב וצוך אלהים עשו בטל את הקרבנות וביתרו כתיב (שמות יח, יב) ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים עשו שמע ביציאתן של ישראל ונלחם עמהם שנאמר (שם יז ח) ויבא עמלק יתרו שמע בשבחן של ישראל ובא ונדבק עמהם שנאמר וישמע יתרו:

<< · שמות רבה כז · ב · >>


ב.

דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" הה"ד (משלי ג, לה) כבוד חכמים ינחלו זה יתרו בשעה שבא אצל משה מה כבוד נחל ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך רבי יהושע אומר שלח לו ביד שליח רבי אליעזר אומר שלח לו אגרת ואמר עשה בגיני ואם אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך ואם אין אתה עושה בגינה עשה בגין בניך. דבר אחר אומר הקדוש ברוך הוא אמר לו צא ויאמר אל משה א"ל הקדוש ברוך הוא אני הוא שאמרתי והיה העולם שנאמר (תהלים נ, א) אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחק שנאמר (ירמי' כג, כג) האלהי מקרוב אני נאם ה' אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו אדם זה שבא אצלי לא בא אלא לשם שמים ולא בא אלא להתגייר אף אתה קרבהו אל תרחיקהו מיד ויצא משה לקראת חותנו. אמרו יצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ויש אומרים אף ארון יצא עמהם לכך נאמר כבוד חכמים ינחלו:

<< · שמות רבה כז · ג · >>


ג.

דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" ראה כמה טובות וברכות באו ליתרו משעה שנתחתן עם משה מה כתיב ויבא אהרן וכל זקני ישראל וכן אתה מוצא בשעה שבא בלעם לקלל את ישראל לא דיין שלא קללן אלא ברכן ולא עוד אלא כיון שראה עמלק התחיל לקללו שנאמר (במדבר כד, כ) "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד" אבל ליתרו מהו אומר (שם, כא) איתן מושבך ושים בסלע קנך אמר לו קיני עמנו היית בעצה מי הושיבך אצל איתני עולם משל לצפור שברח מן הצייד ונפלה לתוך ידו של אנדרואנטיא כיון שראה אותו הצייד התחיל מקלסה ואמר לו כמה נאה בריחה שברחת כך היה בלעם משבח את יתרו ואמר לו איתן מושבך:

<< · שמות רבה כז · ד · >>


ד.

דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" הדא היא דכתיב (ירמי' טז, יט) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו, ב) עזי וזמרת יה הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך שנאמר (יהושע ב, ט-י) ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף הוי ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר (ש"א ב, י) ויתן עוז למלכו לא באת מלכת שבא ושבחה אותך שנאמר (מ"א י, א) ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה ומה אמרה (שם, ט) יהי ה' אלהיך ברוך אשר חפץ בך כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך הוי (ירמי' טז, יט) אליך גוים יבואו מאפסי ארץ:

<< · שמות רבה כז · ה · >>


ה.

דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" הדא היא דכתיב (איוב לא, לב) בחוץ לא ילין גר כמו שכתוב לעיל בפרשה זאת חקת הפסח (יט, ד) עד גר שנשא בת ישראל והוליד בת והלכה הבת ונשאת לכהן כשר וילדה בן הרי זה ראוי להיות כהן גדול עומד ומקריב על גבי המזבח ונמצא הגר מבפנים ובן לוי מבחוץ הוי בחוץ לא ילין גר (שם) דלתי לאורח אפתח זה יתרו שהוריד לו הקדוש ברוך הוא את המן שנאמר (תהלים עח, כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח:

<< · שמות רבה כז · ו · >>


ו.

דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" הדא היא דכתיב (משלי יט, כה) לץ תכה ופתי יערים וכן הוא אומר (שם, כא) בענוש לץ יחכם פתי עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה כשראה יתרו שאבד הקדוש ברוך הוא את עמלק מן העולם הזה ומן העולם הבא תוהא ועשה תשובה שכן כתיב למעלה כי מחה אמחה את זכר עמלק ואח"כ וישמע יתרו. אמר אין לי לילך אלא אצל אלוה של ישראל ומנין אתה למד שעמלק והמדינים צריהם של ישראל שנאמר (במדבר כב, ז) וילכו זקני מואב וזקני מדין וכן (שופטים ו, ג) מדין ועמלק ובני קדם וכן בלעם הרשע אומר (במדבר כד, כ) וירא את עמלק שלא חזר בו וכשראה ליתרו שעשה תשובה מה אמר (שם, כא) וירא את הקיני משל לצייד שהיה צד צפרים צד את הראשונה בא לצוד את השניה הלכה וישבה לה על איקונין של מלך עמד לו הצייד תוהא בה אמר לה אם אזרק עליה אבן אני מתחייב בנפשי ואם אתן את הקנה מתיירא אני שלא יגע באיקונין של מלך איני יודע מה אומר לך אלא למקום יפה ברחת ונפלטת כך בלעם ראה ליתרו ועמלק בעצה עמד על עמלק ומחה שמו בא לראות יתרו מצאו שעשה תשובה אמר לו למקום יפה ברחת הוי איתן מושבך כאברהם הוי לץ תכה זה עמלק ופתי יערים זה יתרו והוכח לנבון זה משה שהוכיחו יתרו כשראהו יושב ודן את ישראל כל היום אמר לו מדוע אתה יושב לבדך נבול תבול אמר לו מדעתי לא תעשה כן אלא המלך בהקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות יח, יד) ועתה שמע בקולי איעצך מה כתיב אחריו וישמע משה לחותנו ויעש כל אשר אמר:

<< · שמות רבה כז · ז · >>


ז.

דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" הדא היא דכתיב (קהלת יא, א) שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו וכי בני אדם שוטים הם שנותנין לחמם על פני המים ועל מי אמר על יתרו שנתן לחמו למשה שנאמר (שמות ב, כ) קראן לו ויאכל לחם הוי שלח לחמך על פני המים זה משה שנאמר (שם, י) כי מן המים משיתיהו למה כי ברוב הימים תמצאנו ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם:

<< · שמות רבה כז · ח · >>


ח.

דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" שבעה שמות נקראו לו יתר כשהיה עובד כוכבים שנאמר (שם ד, יח) וישב אל יתר חותנו ומשנתגייר הוסיף לו אות אחת כשם שעשה לאברהם ונקרא יתרו. דבר אחר יתרו שיתר פרשה אחת בתורה שנאמר ואתה תחזה מכל העם. חובב שחיבב את התורה כמו שכתוב בפרשת (במדבר י, כט) ויאמר משה לחובב:

<< · שמות רבה · כז ט · >>


ט.

דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" - הדא היא דכתיב (ירמיה ב, ד) "שמעו דבר ה' בית יעקב":


זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי ו, א) "בני! אם ערבת לרעך". אמר רבי נחמיה: נאמרה על החברים, כל הימים שאדם חבר לא איכפת לו בצבור ואינו נענש עליו, נתמנה אדם בראש ונטל טלית לא יאמר 'לטובתי אני נזקק לא איכפת לי בצבור' אלא כל טורח הצבור עליו, אם ראה אדם מעביר בייא על חבירו או עובר עבירה ולא ממחה בידו הוא נענש עליו, ורוח הקדש צווחת "בני! אם ערבת לרעך" אתה ערב עליו;

"תקעת לזר כפיך" - אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה הכנסת עצמך לזירה, ומי שהוא מכניס עצמו לזירה - או ניצוח או נוצח. א"ל אמר ליה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני ואתה עומדים בזירה, או נצחת או נצחתי.

"נוקשת באמרי פיך" - אין אמרי אלא הוראת תורה, שנאמר (שם ז, א) בני שמור אמרי, וכן (שם ד, כ) לאמרי הט אזנך.

(שם ו, ג) "עשה זאת איפוא בני והנצל כי באת בכף רעך" - אלא תן רצונך לידע מה לעשות, והואיל והכנסת עצמך לערבות זה ליעשות ראש, לך התרפס באבק רגליהם של שרים וגדולים ממך, הדא היא דכתיב (שם) "ורהב רעך", ואין רהב אלא מלכות, שנאמר (תהלים פז, ד) אזכיר רהב.

ואם לאו - דמך בראשך כדם צבי ואיל, הדא היא דכתיב (משלי שם, ה) "הנצל כצבי מיד". (כמו שכתוב בפרשת ויגש בבראשית רבה (צג, א).

ורבנין אמרין: "בני, אם ערבת לרעך" - אלו ישראל, שהם ערבים בינן לבין הקדוש ברוך הוא. חביבים ישראל שנקראו רעים, שנאמר (תהלים קכב, ח) למען אחי ורעי. ומה היתה ערבותן? אלא בשעה שהקדוש ברוך הוא בא ליתן את התורה, לא קבלוה אחת מן האומות אלא ישראל.

משל למלך, שהיה לו שדה והיה מבקש למוסרה לאריסים. קרא לראשון ואמר לו 'תקבל אתה השדה הזו', א"ל אמר ליה, אמר לו אין בי כח, קשה הימני; וכן לשני ולשלישי ולרביעי ולא קבלוה ממנו; וקרא לחמישי ואמר לו 'תקבל אתה השדה הזו' א"ל אמר ליה, אמר לו 'הן'. 'על מנת לפולחה?' אמר לו 'הן'. משנכנס לתוכו הובירה. על מי המלך מקפיד - על אותם שאמרו 'אין אנו יכולין לקבלה', או על מי שקבלה עליו ומשקבלה עליו נכנס בה והובירה - לא על זה שקבלה? - כך, כשנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני, לא הניח אומה שלא הרתיק עליה ולא קבלו עליהם לשמרה, וכשבא אצל ישראל אמרו (שמות כד, ז) "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע", לכך בדין הוא שתשמעו, הוי "שמעו דבר ה' בית יעקב", ואם לאו - תענשו בערבות, הוי "בני, אם ערבת לרעך".


דבר אחר "שמעו דבר ה'" - משל למלך שאמר לעבדיו 'שמרו לי ב' כוסות הללו', והיה דיאטריטא א"ל אמר ליה, אמר לו הוי זהיר בהם. עד שהוא נכנס לפלטין, היה עגל אחד שרוי על פתח הפלטין, נגח העבד ונשבר אחד מהם. והיה העבד עומד ומרתית לפני המלך. אמר לו למה מרתית? אמר שנגחני עגל ושבר אחד משני הכוסות. א"ל אמר ליה, אמר לו המלך א"כ אם כן דע והזהר בשני. - כך, אמר הקדוש ברוך הוא: שני כוסות מזגתם בסיני: 'נעשה' ו'נשמע'. שברתם 'נעשה' - עשיתם לפני עגל; הזהרו ב'נשמע'; הוי "שמעו דבר ה' בית יעקב".


דבר אחר "שמעו דבר ה'" - הדא היא דכתיב (ישעיה נה, ג) "שמעו ותחי נפשכם". היאך חביבים ישראל שהוא מפתה אותם! אמר להם 'אם יפול אדם מראש הגג כל גופו לוקה והרופא נכנס אצלו ונותן לו רטייה בראשו וכן בידיו וכן ברגליו ובכל אבריו נמצא כולו רטיות, אני איני כך אלא רמ"ח אברים באדם הזה והאוזן אחד מהם וכל הגוף מלוכלך בעבירות והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים, שמעו ותחי נפשכם'. לכך אמר "שמעו דבר ה' בית יעקב".

וכן אתה מוצא ביתרו, שעל-ידי שמיעה זכה לחיים, ששמע ונתגייר שנאמר "וישמע יתרו את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו וגו'":

<< · שמות רבה · כז · >>


<< · שמות רבה · כח · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כח

שמות רבה פרשה כח פיסקא: א ב ג ד ה ו

על פסוק: (שמות יט ג-כ א)

שמות רבה · כח · א · >>


א.

"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" הדא היא דכתיב (תהלים סח, יט): "עלית למרום שבית שבי" מהו עלית נתעלית נתגששת עם המלאכים של מעלה.

דבר אחר "עלית למרום" שלא שלטה בריה מלמעלן כשם ששלט משה. א"ר ברכיה הלוחות היו ארכן ששה טפחים כביכול היו ביד מי שאמר והיה העולם שני טפחים ובידו של משה שני טפחים ושני טפחים היו מפרישין בין יד ליד.

דבר אחר עלית למרום שבית שבי בנוהג שבעולם הנכנס למדינה נוטל דבר שאין עין בני המדינה עליו ומשה עלה למרום ונטל את התורה שהיו הכל נושאין עיניהם עליה הוי "עלית למרום שבית שבי". יכול מפני ששבה אותה נטלה חנם ת"ל "לקחת מתנות באדם" בלקיחה נתנה לו. יכול יהא חייב ליתן לו דמים ת"ל "מתנות" במתנה נתנה לו.

באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם אמר להם הקדוש ברוך הוא אי אתם מתביישין הימנו לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם שנאמר לקחת מתנות באדם ואין אדם האמור כאן אלא אברהם שנאמר (יהושע יד, טו): "האדם הגדול בענקים" הוי "ומשה עלה אל האלהים":

<< · שמות רבה · כח · ב · >>


ב.

"וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר" בזכות ההר ואין ההר אלא אבות שנאמר (מיכה ו, ב): "שמעו הרים את ריב ה'" ומשה עלה אל האלהים עלה בענן וירד בענן וזכות אבות עולה ויורדת עמו.

"כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב" אלו הנשים א"ל אמור להם ראשי דברים שהם יכולות לשמוע

"וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" אלו האנשים א"ל אמור להם דקדוקי דברים שהם יכולין לשמוע.
דבר אחר למה לנשים תחלה שהן מזדרזות במצות.
דבר אחר כדי שיהו מנהיגות את בניהן לתורה.
א"ר תחליפא דקיסרין אמר הקדוש ברוך הוא כשבראתי את העולם לא צויתי אלא לאדם הראשון ואחר כך נצטוית חוה ועברה וקלקלה את העולם עכשיו אם איני קורא לנשים תחלה הן מבטלות את התורה לכך נאמר כה תאמר לבית יעקב ורבי יוחנן אמר כה תאמר לבית יעקב אלו סנהדרין שנאמר (ישעיה ב, ה): "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'"

"וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" בטכסיס של מלכים נהג הקדוש ברוך הוא עם ישראל שנאמר (שיר ד, ח): "אתי מלבנון כלה" למה כך בזכות שאמרו נעשה ונשמע:

<< · שמות רבה כח · ג · >>


ג.

"וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" אותה שעה בקש הקדוש ברוך הוא ליתן להם את התורה ולדבר עמהם והיה משה עומד אמר הקדוש ברוך הוא מה אעשה מפני משה אמר רבי לוי משל למלך שבקש לעשות אופימשטאטא חוק מלכות חוץ מדעתו של אפרכוס שר אמר לו עשה דבר פלוני אמר לו כבר נעשית שוב אמר לו לך קרא לפלוני סינקליטקוס ויבא עמך עד שהוא הולך עשה המלך מה שביקש כך ביקש הקדוש ברוך הוא ליתן עשר דברות היה משה עומד מצדו אמר הקדוש ברוך הוא אני גולה להם את הרקיע ואומר אנכי ה' אלהיך הם אומרים מי אמר הקדוש ברוך הוא או משה אלא ירד משה ואח"כ אני אומר אנכי ה' אלהיך כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם אמר לו כבר הקדשתים שנאמר כי אתה העדותה בנו לאמר וגו' אמר לו לך רד ועלית אתה ואהרן עמך עד שמשה יורד נגלה הקדוש ברוך הוא שנאמר וירד משה אל העם מיד וידבר אלהים:

<< · שמות רבה כח · ד · >>


ד.

"אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" שהוא עושה את הכל בבת אחת ממית ומחיה בבת אחת מכה ורופא בבת אחת אשה על המשבר יורדי הים והולכי מדברות וחבושי בבית האסורין אחד במזרח ואחד במערב ואחד בצפון ואחד בדרום שומע כולן בבת אחת וכה"א (ישעיה מה, ז) יוצר אור ובורא חשך עפר כמו כן נהפך לאדם חזר נהפך לעפר שנאמר (עמוס ה, ח) והופך לבקר צלמות מהו לבקר כתחלתו בתחלתו מהו אומר (שמות ז, כ) ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם חזר ונהפך הדם למים בשר חי נהפך למת חזר המת ונהפך לחי המטה נהפך לנחש חזר הנחש ונהפך למטה הים נהפך ליבשה חזרה היבשה ונהפכה לים וכה"א (עמוס ט, ו) הקורא למי הים וגו' וכן דבור זכור את יום השבת לקדשו ואומר (במדבר כח, ט) וביום השבת שני כבשים בני שנה דבור (ויקרא יח, טז) ערות אשת אחיך לא תגלה (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדו וכלן אמרו בבת אחת הוי וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר:

<< · שמות רבה כח · ה · >>


ה.

בא וראה שאין מדותיו של הקדוש ברוך הוא כמדת בשר ודם מלך בשר ודם אינו יכול להיות עושה מלחמה ולהיות סופר ומלמד תינוקות והקדוש ברוך הוא איננו כן אתמול בים כעושה מלחמה שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה ואומר (איוב כו, יב) בכחו רגע הים והיום במתן תורה ירד ללמד תורה לבניו. וכה"א (שם לו כב) הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה הוי וידבר אלהים את כל הדברים האלה:

<< · שמות רבה · כח ו · >>


ו.

דבר אחר "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" אמר רבי יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט, יד) כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום. עמנו עומד היום אין כתיב כאן אלא עמנו היום אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש שלא נאמרה בהם עמידה שאע"פ שלא היו באותה שעה כל אחד ואחד קבל את שלו וכה"א (מלאכי א, א) משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות וכן ישעיה אמר (ישעיה מח, טז) מעת היותה שם אני אמר ישעיה מיום שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת אלא ועתה אלהים שלחני ורוחו עד עכשיו לא ניתן לו רשות להתנבאות ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני. וכה"א (דברים ה, יט) את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף רבי יוחנן אמר קול אחד נחלק לשבעה קולות והם נחלקים לשבעים לשון. רבי שמעון בן לקיש אמר שממנו נתנבאו כל הנביאים שעמדו רבנן אמרי שלא היה לו בת קול אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מהו (תהלים כט, ד) קול ה' בכח אפשר לומר כן והלא מלאך אחד אין כל בריה יכולים לעמוד בקולו שנאמר (דניאל י, ו) וגויתו כתרשיש וקול דבריו כקול המון והקדוש ברוך הוא שכתוב בו (ירמיהו כג, כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא צריך לדבר בכח אלא קול ה' בכח בכח כל הקולות ועל דעתיה דרבי יוחנן הדא קרא מסייע ליה שנאמר (תהלים סח, יב) ה' יתן אומר המבשרות צבא רב:

<< · שמות רבה · כח · >>


<< · שמות רבה · כט · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כט

שמות רבה פרשה כט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט

על פסוק: (שמות כ א

<< · שמות רבה · כט א · >>


א.

"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" הדא היא דכתיב (דברים ד, לג) השמע עם קול אלהים המינין שאלו את רבי שמלאי א"ל אלוהות הרבה יש בעולם אמר להם למה אמרו לו שהרי כתיב השמע עם קול אלהים אמר להם שמא כתוב מדברים אלא מדבר אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה רצוץ לנו מה אתה משיב חזר רבי לוי ופירשה אמר להם השמע עם קול אלהים כיצד אילו היה כתוב קול ה' בכחו לא היה העולם יכול לעמוד אלא קול ה' בכח בכח של כל אחד ואחד הבחורים לפי כחן והזקנים לפי כחן והקטנים לפי כחן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל לא בשביל ששמעתם קולות הרבה תהיו סבורין שמא אלוהות הרבה יש בשמים אלא תהיו יודעים שאני הוא ה' אלהיך שנאמר אנכי ה' אלהיך:

<< · שמות רבה כט · ב · >>


ב.

דבר אחר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" הדא היא דכתיב (דברים ה, ד) פנים בפנים דבר ה' עמכם אמר רבי אבדימי דמן חיפה כ"ב אלף ירדו עם הקדוש ברוך הוא לסיני שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן הנאים והמשובחים יכול אע"פ שהיו רבים דחוקים היו ת"ל שנאן שאנן והשקט אדני בם אין כתיב ביו"ד אלא באל"ף דל"ת אדונו של כל העולם בהם. [דבר אחר ה' בם אמר רבי לוי שהיה טבלא של שם המפורש כתוב על לבם] דבר אחר ה' בם רבנן אמרין שמו של אלהים היה מעורב עם כל אחד ואחד מיכאל וגבריאל אמר הקדוש ברוך הוא לישראל לא בשביל שראיתם פנים הרבה תהיו סבורין שמא אלוהות הרבה בשמים דעו שאני הוא ה' אחד שנאמר אנכי ה' אלהיך:

<< · שמות רבה כט · ג · >>


ג.

אמר רבי טוביה ב"ר יצחק "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" שעל מנת כן הוצאתיך מארץ מצרים שתקבל אלהותי עליך. דבר אחר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" משל לבת מלכים שנשבית ביד הלסטים ובא המלך והצילה לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה אמרה לו מה אתה נותן לי אמר לה אם אין ליך עלי אלא שפדיתיך מיד הלסטים די:

<< · שמות רבה כט · ד · >>


ד.

דבר אחר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" רבי אחא ברבי חנינא פתח בו (תהלים נ, ז) שמעה עמי ואדברה (כמ"ש בעשרת הדברות (פסיקתא רבתי, יב) עד) א"ר שמעון בן יוחאי אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אלוה אני על כל באי עולם אבל לא יחדתי שמי אלא עליכם איני נקרא אלהי עובדי כוכבים ומזלות אלא אלהי ישראל א"ר לוי שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו שנאמר (דברים ה, כא) ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו וכתיב (שם) ואת קולו שמענו מתוך האש ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר (שיר ה, ו) נפשי יצאה בדברו אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא יש מלך משיא בתו והורג אנשי ביתו כל העולם כולו שמחים ובניך מתים מיד חזרה נשמתן שנאמר (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש א"ר לוי וכי לא היה גלוי לפני המקום שאם הוא מראה כבודו לישראל ומשמיען קולו שאינן יכולין לעמוד אלא צפה הקדוש ברוך הוא שהן עתידין לעשות עבודת כוכבים שלא יהו אומרין אלו הראנו את כבודו ואת גדלו והשמיענו את קולו לא היינו עושים עבודת כוכבים לכך נאמר שמעה עמי ואדברה:

<< · שמות רבה כט · ה · >>


ה.

דבר אחר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" אמר רבי אבהו משל למלך ב"ו מולך ויש לו אב או אח אמר הקדוש ברוך הוא אני איני כן אני ראשון שאין לי אב ואני אחרון שאין לי אח ומבלעדי אין אלהים שאין לי בן. דבר אחר אנכי ה' אלהיך הדא היא דכתיב (ישעיה מג, יב) אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי וגו' אנכי הגדתי למצרים שברחתם כדי שישמעו וירדפו אחריכם ויטבעו בים שנאמר (שמות יד, ה) ויגד למלך מצרים כי ברח העם והושעתי אתכם שנאמר (שם, ל) ויושע ה' ביום ההוא את ישראל והשמעתי לעובדי כוכבים שנאמר (שם טו, יד) שמעו עמים ירגזון ואין בכם זר שנאמר (שם יח, כז) וישלח משה את חותנו מיד בחדש השלישי ואתם עדי נאם ה' ואני אל אנכי ה' אלהיך:

<< · שמות רבה כט · ו · >>


ו.

משל למלך ב"ו שנכנס למדינה מכבדין אותה ומרביצין אותה ומעטרים אותה ומפרישין קיטאות וכלים נאים ומדליקין נרות אמר הקדוש ברוך הוא אני איני כן אלא נכנסתי בעולמי פרשתי קיטאות שנאמר (ישעיה מ, כב) הנוטה כדוק שמים הדלקתי נרות שנאמר (בראשית א, יד) ויאמר אלהים יהי מאורות רבצתי מים שנאמר (שם, ט) יקוו המים עטרתי כל מה שעשיתי שנאמר (שם ב, א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם:

<< · שמות רבה כט · ז · >>


ז.

"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" מלך ב"ו בונה פלטין שמא יכול להזיז אותו ממקומו אני איני כך שנאמר (ישעיה מו, ד) אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט אני עשיתי שנאמר (בראשית ג, א) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו ואני אשא (שם ב, טו) ויקח אלהים את האדם. דבר אחר אני עשיתי (שם ו, ז) כי נחמתי כי עשיתים ואני אשא לנח שנאמר (שם ז, טו) ויסגור ה' בעדו ואני אסבול שנאמר (שם יא, ה) וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל ואמלט לאברהם שנאמר (שם טו, ז) ויאמר ה' אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. דבר אחר אני עשיתי לישראל שנאמר (דברים לב, ו) הוא עשך ויכוננך ואני אשא שנאמר (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים אני אסבול בעגל ואמלט שנאמר (במדבר יד, כ) ויאמר ה' סלחתי כדברך:

<< · שמות רבה כט · ח · >>


ח.

דבר אחר מלך ב"ו יוצא לאמירה יוצא יחידי נלחם יוצאין עמו רבי רבבות והקדוש ברוך הוא אינו כן אלא כשיוצא למלחמה יוצא לעצמו שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה וכשהוא יוצא לתת תורה בסיני יצאו עמו רבי רבבות שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן:

<< · שמות רבה · כט ט · >>


ט.

דבר אחר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" הדא היא דכתיב ( עמוס ג, ח) אריה שאג מי לא יירא וזהו דכתיב (ירמיה י, ז) מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה אמרו הנביאים לירמיהו מה ראית לומר מלך הגוים כל הנביאים קורין אותו מלך ישראל ואתה קורא אותו מלך הגוים אמר להן שמעתי ממנו (שם א, ה) נביא לגוים נתתיך ואני אמרתי מלך הגוים לומר אם על בניו ועל בני ביתו לא חס על אחרים הוא חס שנאמר (תהלים סח , לו) נורא אלהים ממקדשיך מי לא ייראך מלך הגוים מי לא יתיירא ממך משל לדניסטוס שמלא כיסו זהובים והיה עומד וצווח מי שהוא מבקש יבא וישאל והיו הכל שומעים ובורחים לומר כשיבא ליפרע ממי שלוה מי יוכל לעמוד כך כביכול ירד הקדוש ברוך הוא לסיני ליתן הדברות שלא יהיה העולם מתמוטט שנאמר (שם סח, ט) ארץ רעשה אף שמים נטפו וכן (שופטים ה , ה) הרים נזלו מפני ה' וכן (איוב כו , יא) עמודי שמים ירופפו וישראל מרתיתין שנאמר (שמות יט , טז) ויחרד כל העם וההר מרתת שנאמר (שם, יח) ויחרד כל ההר מאד כל אלו למה אלא מפני שדבר דברות של חיים והנביא צווח אריה שאג מי לא יירא. א"ר ירמיה ומה אם בשעה שהוא נותן חיים לעולם ארץ רעשה כשיבא לפרוע מן הרשעים שעברו על דברי תורה עאכ"ו שנאמר (נחום א , ו) לפני זעמו מי יעמוד ומי מכלכל את יום בואו כשהוא רצוי אין בריה יכולה לעמוד בכחו כשהוא קם בחרון אפו מי יעמוד לפניו הוי מי לא יראך מלך הגוים.
דבר אחר אריה שאג הדא היא דכתיב (הושע יא , י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג א"ר סימון משל למלך שנכנס בפלטין שלו שמעה מטרונה שלו ונתנה מקום והיתה מרתתת אם המטרונה מתייראת מה יעשו השפחות והעבדים כך כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל שמעו קולות ומתו שנאמר (שיר ה, ו) נפשי יצאה בדברו אם ישראל כך עובדי כוכבים עאכ"ו.
דבר אחר אריה שאג אמרי רבנן בשם רבי הושעיא שאל בלצא את רבי עקיבא אמר לו מהיכן הרעש נעשה אמר לו בשעה שהקדוש ברוך הוא מסתכל בבתי עבודת כוכבים ובעובדיה היאך נתונין בשקט ובשלוה בעולם ורואה ביתו חרב ונתון בידם של עובדי כוכבים כביכול הוא מקנא ושואג ומיד השמים והארץ רועשים שנאמר (יואל ד , טז) "מציון ישאג ומירושלים יתן קולו" וישראל מה היו עושין כביכול הוא מגין עליהם שנאמר "וה' מחסה לעמו".
דבר אחר "אריה שאג" בוא וראה בהמ"ק נקרא אריה שנאמר (ישעיה כט, א) הוי אריאל אריאל ומלכות בית דוד נקרא אריה שנאמר (יחזקאל יט , ב) מה אמך לביא בין אריות רבצה ישראל נקרא אריה שנאמר (בראשית מט , ט) גור אריה יהודה ונבוכדנצר נקרא אריה שנאמר (ירמיה ד, ז) עלה אריה מסבכו והחריב בהמ"ק ונטל מלכות בית דוד והגלה את ישראל והקדוש ברוך הוא אומר (נחום ב , יב) איה מעון אריות היכן הם בני באותה שעה (ירמיה כה, ל) שאג ישאג על נוהו. דבר אחר אריה שאג אמר הקדוש ברוך הוא לישראל מקבלין אתם עשרת הדברות אמרו לו הן שנאמר (תהלים צב , ד) עלי עשור ועלי נבל עלי לקבל י' הדברות ומהו (עמוס ג , ח) ה' אלהים דבר מי לא ינבא א"ר אבהו בשם רבי יוחנן כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו שרפים לא אמרו קדוש קדוש הים לא נזדעזע הבריות לא דברו אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלהיך וכה"א ( דברים ה, יט) את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף אמר רשב"ל מהו ולא יסף אלא כשאדם קורא לחבירו יש לקולו בת קול והקול שהיה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא לא היה לקולו בת קול ואם תמה אתה על זו הרי אליהו כשבא לכרמל כנס כל הכומרים ואמר להם (מ"א יח, כו) קראו בקול גדול כי אלהים הוא מה עשה הקדוש ברוך הוא הדמים כל העולם והשתיק העליונים והתחתונים והיה העולם תוהו ובוהו כאלו לא היה בריה בעולם שנאמר (שם, כט) אין קול ואין עונה ואין קשב שאם ידבר הם אומרים הבעל עננו עאכ"ו כשדבר הקדוש ברוך הוא על הר סיני השתיק כל העולם כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו ואמר אנכי ה' אלהיך ולעתיד לבא כתיב (ישעיה נא, יב) אנכי אנכי הוא מנחמכם:

<< · שמות רבה · כט · >>