קטגוריה:משלי ו ג
נוסח המקרא
עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך
עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ.
עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל
כִּ֘י־בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ
לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃
עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא׀ בְּנִ֡/י וְֽ/הִנָּצֵ֗ל כִּ֘י בָ֤אתָ בְ/כַף־רֵעֶ֑/ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּ/רְהַ֥ב רֵעֶֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ורהב רעיך" - ואם אין לו ממון עמך אלא שנוקשת באמרי פיך לדבר לו קשות הרבה עליו רעים לבקש ממנו שימחול לך
"דבר אחר בני אם ערבת לרעך" - אחר שנעשית ערב להקב"ה שהוא רעך כדכתיב זה דודי וזה רעי (שיר ה) וקבלת עליך בסיני ובערבות מואב באלה ובשבועה לשמור מצותיו
"תקעת לזר כפיך" - שתשוב ותסור מדרכיו ותדבק באפיקורסין ללכת בדרכיהם
"עשה זאת אפוא בני והנצל" - הואיל ובאת בכף רעך בסיני וקבלת אלהותו עליך
"לך התרפס" - הכנע לפניו כאסקופה הנרפסת ונדרסת
"ורהב רעיך" - הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו וכן נדרש במדרש תהיליםרלב"ג
ביאור המילות
"עשה זאת, התרפס". הכנע:
"ורהב רעך". תן לו רוממות וגאוה עליך:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אפוא" - כמו עתה, וכן (ישעיהו כב): "מה לך אפוא".
"התרפס" - ענין דריסה ורמיסה, כמו (דניאל ז): "ושארה ברגלה רפסה".
"ורהב" - ענין התחזקות, כמו (ישעיהו ג): "ירהבו הנער בזקן".
מצודת דוד
"עשה זאת איפוא בני" - ר"ל: עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה, כי באת בידו ונתחייבת לו.
"לך התרפס" - היה לו למרמס הרגל, ר"ל הכנע עצמך לפניו.
"ורהב רעך" - החזק והמשל רעך על עצמך.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ורהב רעך — פירש ר׳ סעדיה, טעם ורהב כמו ופייס, פירש לפי מקומו מבלי דמיון. והנגיד ז״ל פירש, קבע לו זמן לפרעו, מעניין (תהלים צ, י) "ורהבם עמל ואון", שטעמו, וזמנם עמל ואון. ור׳ יונה המדקדק ז״ל פירש, השליטנו ממונו, מגזרת "ירהבו הנער בזקן" (ישעיהו ג, ה), ותרגום שלטון. ולדעת ר׳ יונה ז״ל יהיה טעם הפסוק: לך התרפס אם אין לך לשלם, ורהב רעך אם יש לך לשלם. וה״ר ישראל פירש, עשהו שלטון עליך, על דרך (משלי כב, ז) "עבד לוה לאיש מלוה". והוא לשון בראשית רבה (פרשה צג): התחבק בעפר רגליו והמליכהו עליך.
ויש מפרשים שמשפטו 'ותרהב רעך', כמו (משלי ד, ד) "שמור מצוותיו וחיה", שמשפטו 'ותחיה'. והטעם, לך התרפס, על ידי שתכנע לפניו תרהב רעך, שתנצחהו בדברי פיוסים ותחנונים.
[המשך הגמרא בסוף יומא:] עשה זאת וגו׳ לך התרפס ורהב רעיך — אם ממון יש לך בידך, התר לו פסת יד; ואם לאו, הרבה עליו רעים. דרשו התרפס כעין מלה מורכבת, ודרשו רהב כמו "הרב כבסני" ((תהלים נא, ד). ורעיך לשון רבים, לפי שמצאום מלא ביו״ד.
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - אפוא (עתה), עשה זאת בני והנצל מיד המלוה, כי באת בידו ונתחייבת לו: לך התרפס, היה לו למרמס הרגל, רוצה לומר: הכנע עצמך לפניו; ורהב (החזק והמשל) רעך על עצמך.
תרגום ויקיטקסט: - עכשיו, בני, יש רק דבר אחד שאתה יכול לעשות כדי להינצל מהמלכודת, כי באת בכף רעך ויש לך מחוייבות כלפיו:
- לך, השפל את עצמך, התרפס ורהב (דבר בכבוד) אל שני רעיך (זה שהתחייבת עבורו וזה שהתחייבת כלפיו), ונסה להגיע איתם להסדר -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו ג.
דקויות
מה זה להתרפס?
1. חז"ל דרשו: "התר לו פס יד, לשלם לו ממונו" (רש"י).
2. ולפי הפשט, השורש רפס מציין הכנעה ורמיסה, כמו החיה המתוארת ב(דניאל ז יט): "וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַיהּ רָפְסָה". אם כך, "התרפס = היכנע" (רלב"ג, וכן מלבי"ם ומצודות).
ספר משלי מזהיר את הקורא כמה פעמים שלא ייכנס לערבוּת, וכאן הוא ממחיש לו לאן הערבות עלולה להביא אותו - למצב של השפלה והתגלגלות ברֶפֶשׁ.
ולא רק לפני אדם אחד אלא לפני שניים - רֵעֶיךָ בלשון רבים - המלוה והלווה; למלווה אתה צריך להתחנן שירחם עליך בגביה, וללווה אתה צריך להתחנן שיחזיר את החוב בעצמו. הכנסת את עצמך לעיסקה שאין לך כל תועלת ממנה, ובסוף מצאת את עצמך בתחתית - משועבד גם למלווה וגם ללווה. אל תעשה את זה שוב!
הקבלות
יהודה בן יעקב הבטיח לאביו שיהיה ערֵב עבור בנימין אחיו. כשהמשנה למלך מצרים רצה לקחת את בנימין לעבד, יהודה התרפס בפניו כדי שיוותר לו. ממעשיו של יהודה למדנו, שאדם צריך לוותר על כבודו כדי לעמוד בהתחייבויותיו:
- בני, אם ערבת לרעך - זה יהודה (שאמר, בבראשית מג9): "אנכי אערבנו".
- תקעת לזר כפיך - "...מִיָּדִי תבקשנו".
- נוקשת באמרי פיך - "...אם לא הביאותיו אליך, וחטאתי לך כל הימים".
- עשה זאת בני והנצל - לך והדבק בעפר רגליו וקבל מלכותו ואדנותו: "ויגש אליו יהודה" .
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ו ג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.