מצודות על משלי ו ג
<< | מצודות על משלי • פרק ו' • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל
כִּ֘י בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ
לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃
מצודת דוד
"עשה זאת איפוא בני" - ר"ל: עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה, כי באת בידו ונתחייבת לו.
"לך התרפס" - היה לו למרמס הרגל, ר"ל הכנע עצמך לפניו.
"ורהב רעך" - החזק והמשל רעך על עצמך.
מצודת ציון
"אפוא" - כמו עתה, וכן (ישעיהו כב): "מה לך אפוא".
"התרפס" - ענין דריסה ורמיסה, כמו (דניאל ז): "ושארה ברגלה רפסה".
"ורהב" - ענין התחזקות, כמו (ישעיהו ג): "ירהבו הנער בזקן".