לדלג לתוכן

מצודות על משלי ו ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק ו' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ו', ג':

עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל
  כִּ֘י־בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ
    לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃


 

מצודת ציון

"אפוא" - כמו עתה, וכן (ישעיהו כב): "מה לך אפוא".

"התרפס" - ענין דריסה ורמיסה, כמו (דניאל ז): "ושארה ברגלה רפסה".

"ורהב" - ענין התחזקות, כמו (ישעיהו ג): "ירהבו הנער בזקן". 

מצודת דוד

"עשה זאת איפוא בני" - ר"ל: עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה, כי באת בידו ונתחייבת לו.

"לך התרפס" - היה לו למרמס הרגל, ר"ל הכנע עצמך לפניו.

"ורהב רעך" - החזק והמשל רעך על עצמך.