מ"ג משלי ו ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל
כִּ֘י־בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ
לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃
רש"י
"ורהב רעיך" - ואם אין לו ממון עמך אלא שנוקשת באמרי פיך לדבר לו קשות הרבה עליו רעים לבקש ממנו שימחול לך
"דבר אחר בני אם ערבת לרעך" - אחר שנעשית ערב להקב"ה שהוא רעך כדכתיב זה דודי וזה רעי (שיר ה) וקבלת עליך בסיני ובערבות מואב באלה ובשבועה לשמור מצותיו
"תקעת לזר כפיך" - שתשוב ותסור מדרכיו ותדבק באפיקורסין ללכת בדרכיהם
"עשה זאת אפוא בני והנצל" - הואיל ובאת בכף רעך בסיני וקבלת אלהותו עליך
"לך התרפס" - הכנע לפניו כאסקופה הנרפסת ונדרסת
"ורהב רעיך" - הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו וכן נדרש במדרש תהיליםרלב"ג
ביאור המילות
"עשה זאת, התרפס". הכנע:
"ורהב רעך". תן לו רוממות וגאוה עליך:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אפוא" - כמו עתה, וכן (ישעיהו כב): "מה לך אפוא".
"התרפס" - ענין דריסה ורמיסה, כמו (דניאל ז): "ושארה ברגלה רפסה".
"ורהב" - ענין התחזקות, כמו (ישעיהו ג): "ירהבו הנער בזקן".
מצודת דוד
"עשה זאת איפוא בני" - ר"ל: עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה, כי באת בידו ונתחייבת לו.
"לך התרפס" - היה לו למרמס הרגל, ר"ל הכנע עצמך לפניו.
"ורהב רעך" - החזק והמשל רעך על עצמך.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ורהב רעך — פירש ר׳ סעדיה, טעם ורהב כמו ופייס, פירש לפי מקומו מבלי דמיון. והנגיד ז״ל פירש, קבע לו זמן לפרעו, מעניין (תהלים צ, י) "ורהבם עמל ואון", שטעמו, וזמנם עמל ואון. ור׳ יונה המדקדק ז״ל פירש, השליטנו ממונו, מגזרת "ירהבו הנער בזקן" (ישעיהו ג, ה), ותרגום שלטון. ולדעת ר׳ יונה ז״ל יהיה טעם הפסוק: לך התרפס אם אין לך לשלם, ורהב רעך אם יש לך לשלם. וה״ר ישראל פירש, עשהו שלטון עליך, על דרך (משלי כב, ז) "עבד לוה לאיש מלוה". והוא לשון בראשית רבה (פרשה צג): התחבק בעפר רגליו והמליכהו עליך.
ויש מפרשים שמשפטו 'ותרהב רעך', כמו (משלי ד, ד) "שמור מצוותיו וחיה", שמשפטו 'ותחיה'. והטעם, לך התרפס, על ידי שתכנע לפניו תרהב רעך, שתנצחהו בדברי פיוסים ותחנונים.
[המשך הגמרא בסוף יומא:] עשה זאת וגו׳ לך התרפס ורהב רעיך — אם ממון יש לך בידך, התר לו פסת יד; ואם לאו, הרבה עליו רעים. דרשו התרפס כעין מלה מורכבת, ודרשו רהב כמו "הרב כבסני" ((תהלים נא, ד). ורעיך לשון רבים, לפי שמצאום מלא ביו״ד.