בראשית רבה צג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית רבה · צג · א · >>

הוסף ביאור

א.    [ עריכה ]

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה"

(משלי ו א–ג): "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּה לְרֵעֶךָ, תָּקַעְתָּה לַזָּר כַּפֶּךָ – נוֹקַשְׁתָּה בְאִמְרֵי פִיךָ, נִלְכַּדְתָּה בְּאִמְרֵי פִיךָ. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל, כִּי בָאתָה בְכַף רֵעֶךָ: לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶךָ."

אמר רבי חנינא:

ברח משלֹש והידבק בשלֹש: ברח מן הפיקדון, ומן המיאונין ומלעשות שליש בין אדם לחבירו; והידבק בחליצה, ובהתר נדרים ובהבאת שלום בין אדם לחבירו.

אמר רבי ברכיה:

(משלי ו, א): "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּה לְרֵעֶךָ, תָּקַעְתָּה לַזָּר כַּפֶּךָ" – אמר רבי שמעון בר אבא: לית שמה פִּקָּדון אלא פּוּק דון.

דבר אחר:

  • (משלי ו, א): "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּה לְרֵעֶךָ" – זה יהודה (בראשית מג, ט): "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ".
  • "תָּקַעְתָּה לַזָּר כַּפֶּךָ" – "מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ".
  • (משלי ו, ב): "נוֹקַשְׁתָּה בְאִמְרֵי פִיךָ, נִלְכַּדְתָּה בְּאִמְרֵי פִיךָ" – "אִם־לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ".
  • (משלי ו, ג): "עֲשֵׂה זֹאת... לֵךְ הִתְרַפֵּס" והתאבק בעפר רגליו והמליכהו עליך – "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה".