מלבי"ם על משלי ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלבי"ם על משלי • פרק ו >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 



"עשה זאת אפוא", זאת העצה שתעשה למען "תנצל", אחר "שבאת בכף רעך" והערבות שלו קודם, "לך התרפס", השפל עצמך לפני הזר שיפטרך מן התקיעת כף, "ורהב רעיך" או שתגדיל את ריעך למלאת רצונו עד שיפטור אותך מן החיוב שנתחייבת:

ביאור המילות

"התרפס". פי' חז"ל התר פסת יד, ומצאנו מתרפס ברצי כסף לשון הכנעה לפני הדום רגליו, כמו ושארה ברגלה רפסה (דניאל ז'):

 

<< · מלבי"ם על משלי · ו ג · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.