רש"י על משלי ו ג
<< | רש"י על משלי • פרק ו' • פסוק ג' |
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל
כִּ֘י־בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ
לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃
"לך התרפס" - התר לו פס יד לשלם לו ממונו
"ורהב רעיך" - ואם אין לו ממון עמך אלא שנוקשת באמרי פיך לדבר לו קשות הרבה עליו רעים לבקש ממנו שימחול לך
"דבר אחר בני אם ערבת לרעך" - אחר שנעשית ערב להקב"ה שהוא רעך כדכתיב זה דודי וזה רעי (שיר ה) וקבלת עליך בסיני ובערבות מואב באלה ובשבועה לשמור מצותיו
"תקעת לזר כפיך" - שתשוב ותסור מדרכיו ותדבק באפיקורסין ללכת בדרכיהם
"עשה זאת אפוא בני והנצל" - הואיל ובאת בכף רעך בסיני וקבלת אלהותו עליך
"לך התרפס" - הכנע לפניו כאסקופה הנרפסת ונדרסת
"ורהב רעיך" - הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו וכן נדרש במדרש תהילים