רש"י על משלי ו לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק ו' • פסוק ל"ב | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ו', ל"ב:

נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב
  מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃


"נואף אשה וגו'" - שלשתם מחוברים בדבור אחד אם יגנוב הגנב גנבה אין לבזותו כ"כ כמו הנואף למה כי לרעבון נפשו הוא עושה ואולי אין לו מה יאכל וכשנמצא יש לו תקנה בתשלומין ולכל היותר ישלם שבעתים כלומר תשלומי כפל הרבה ואפילו חמשים על אחד ויש מפרשים שבעתים כמו גונב שור וכליו וטבחו שמשלם חמשה בקר ותשלומי כפל על הכלים (הרי שבעה)

"את כל הון ביתו יתן" - ואפי' צריך למכור כל אשר לו על זה מכל מקום יש לו תקנה ומתחלה מחמת רעב עשה אבל

"נואף אשה חסר לב" - הוא שהרי לא לרעבון עשה

"משחית נפשו הוא יעשנה" - הזמה