לדלג לתוכן

רש"י על משלי ו כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק ו' • פסוק כ"ג | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ו', כ"ג:

כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר
  וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃


"כי נר מצוה ותורה אור" - כמו שהאור מאיר לעולם תמיד כך התורה עומדת זכותה לעולם אל האדם וזכות מצוה לפי שעה כאור הנר ד"א כי נר מצוה וגו' מצות האב הוא נר כל מי שמקיים מצות אביו כאלו נוטל נר בידו להדליק במקום חושך ואם אבד שום דבר שם הוא מוצאו לאורו וכן מי שהוא מקיים הוראת אמו אורה היא לו וכן הוא אומר אל תטוש תורת אמך וכן הוא ודאי שמקרא זה מדבר במצות אביו ואמו דכתיב (לקמן כ) מקלל אביו ואמו ידעך נרו באשון חשך ואם נר של אדם ידעך (כוהה) כשאין מקיים מצות נמצא כשמקיים מצות מאיר נרו (ר' יוסף קרא)

"ודרך חיים תוכחות מוסר" - תוכחות המוסר הם מטים את האדם לחיים נמצא שהם דרך החיים