לדלג לתוכן

מ"ג משלי ו כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ו · כג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר
  וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נר מצוה ותורה אור" - כמו שהאור מאיר לעולם תמיד כך התורה עומדת זכותה לעולם אל האדם וזכות מצוה לפי שעה כאור הנר ד"א כי נר מצוה וגו' מצות האב הוא נר כל מי שמקיים מצות אביו כאלו נוטל נר בידו להדליק במקום חושך ואם אבד שום דבר שם הוא מוצאו לאורו וכן מי שהוא מקיים הוראת אמו אורה היא לו וכן הוא אומר אל תטוש תורת אמך וכן הוא ודאי שמקרא זה מדבר במצות אביו ואמו דכתיב (לקמן כ) מקלל אביו ואמו ידעך נרו באשון חשך ואם נר של אדם ידעך (כוהה) כשאין מקיים מצות נמצא כשמקיים מצות מאיר נרו (ר' יוסף קרא) "ודרך חיים תוכחות מוסר" - תוכחות המוסר הם מטים את האדם לחיים נמצא שהם דרך החיים

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נר מצוה". וזה כי המצוה היא נר להראות הדרך והדברים הנראים, והתורה היא אור שהוא יותר חזק בזה הפועל, לכן ייחס מה שישפע משלמת התורה אל מה שישפע מספורים, ויחס האור אל הנר כמו שהתבאר מדברינו בפתיחת ביאורינו לדברי התורה, והיא ג"כ "דרך חיים", ר"ל דרך השגת החיים הנצחיים, והיא ג"כ דרך "תוכחות מוסר", והוא לקיחת המוסר במדות ותכונות. וזה כי המצוה והתורה כל אחד מהם מיישר אל דרך החיים ואל תוכחות מוסר, ואם היתה התורה בשני אלו יותר חזקה.  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי נר מצוה" - המצוה שאדם עושה מאירה לו כנר, והלומד תורה היא לו כאור היום, והשומע תוכחת מוסר הוא לו דרך המביא חיים.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נר מצוה", המצוה שהיא פרטית נמשלה לנר פרטי, "ותורה אור", והתורה שהיא כללית נמשלה לאור שהוא כללי, הנר אינו בוער רק בעוד שיש שם שמן ופתילה. וכן המצוה היא רק בעודו כלוא בגויה, והאור מאיר מצד עצמו כן אור התורה דבוק בנפש מצד שהיא נשמה אלהית, וגם אחרי הפרידה אור אלהים מאיר על ראשם ועטרותיהם בראשיהם, וכמו שעל ידי האור תאיר הנר, כן ע"י עסק התורה ישמור מצוה ולא ע"ה חסיד, האור בא מלמעלה והנר בא מלמטה, כן אור התורה מלמעלה ונר המצוה למטה בעניני הגויה וקשורה עם הנפש שדומה כשמן ופתילה שיתלהב בו האור ותאיר, "ודרך חיים תוכחות מוסר", שהגם שי"ל אור ונר צריך ללכת בדרך חיים, שאם אינו הולך בדרך חיים לא יועילו האור והנר, ומי המוליך אותו בדרך חיים, תוכחות מוסר, שע"י שיקבל תוכחת השכל מן המוסר ויראת ה', עי"כ ילך בדרך חיים, ואז יועילו לו נר מצוה ואור תורה לשמרו מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים כמ"ש יראת ה' ראשית דעת:

ביאור המילות

"תוכחת מוסר", כבר בארתי (למעלה ג' י"א) כי המוסר הוא בהכרח, והתוכחה היא ע"י וכוח השכל, אולם המוסר שבס' זה הוא יראת ה' כמ"ש יראת ה' מוסר חכמה וכמ"ש למעלה (א' ז'), וע"י יראת ה' יתוכח אח"כ בראיות השכל ויקבל חקי החכמה מצד השכל וילך בדרך חיים:
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. פירוש, תוכחות מוסר מביאה האדם לשמור דרך החיים, ואז ישמר מדרך המות. הוא שאמר—

(כד) לשמרך מאשת[1] רעה מחלקת לשון נכריה.

במסכת סוטה[2]: את זו דרש ר׳ מנחם בר׳ יוסי, מאי דכתיב: כי נר מצוה ותורה אור? השוה הכתוב מצוה לנר ואת התורה באור. מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה; ומה אור מאיר לעולם, אף התורה מאירה [לעולם]. עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה, שנאמר (שה"ש ח, ז): "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".

ובספרי פרשת ואתחנן: ודרך חיים תוכחות מוסר, איזו היא דרך שמביאה את האדם לעולם הבא? הוי אומר, אלו ייסורין.

ונוכל לפרש, כי נר מצוה ותורה אור [מוסב] על מצות הצדקה, שלא יאמר אדם: איך אתן צדקה ואהי חסר מנכסי? על כן דמה מצות הצדקה לנר: מה הנר מדליקין ממנו כמה נרות ואורו במקומו עומד, כך כל שיתן האדם בצדקה אינו מחסר מנכסיו, דכתיב (להלן יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד".

<< · מ"ג משלי · ו · כג · >>


  1. ^ בכת"י: מאשה
  2. ^ (דף כא.)